3 ילדים קטנים.
בייביסיטר שתגיע רק בשמונה או בתשע.
בעלי חוזר רק מחר בערב בע"ה. לא יצא לי דבר כזה.
הוא מוכן שאדחה אם לא נוח לי, ולא נוח לי. העניין שגם מחר אני עמוסה בערב עם משהו שקבעתי מזמן.
ושישי אין סיכוי
כנל מוצ"ש.
אמר שמבחינתו גם יום ראשון אבל מרגיש לי מוגזם.
בנוסף הרב אמר לו שאשים סכין או תהילים מתחת לכרית. מישהי מכירה את העניין?
אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?
לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.
בשמונה הכי מוקדם.
ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי
(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)
בגלל זה אני בלחץ.
או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.
אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.
לא מכירה את העניין עם הסכין.
אנסה להתקשר
יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי
יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל
לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר
ככה שיישאר רק להתרחץ..
חחחחחחח
תודה אבל
אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה
זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא
אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗
יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה
הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה
וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה
אז ככה אישה נשואה שטובלת ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.
אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.
אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה
מאחרת לי😵💫
הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור
בהצלחה לי🥵
ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק
תודה🩷
המצווה הכי שנואה עלי. באמת.
אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂
(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)
סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.
תודה לכולן.
הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.
לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו
ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח
נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים
במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦♀️
כאילו אלוקים רומז לי לוותר
ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי
כזה מתסכל
מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.
אמאל'ה, סיוט.
חיבוק על מה שעברת.
בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.
אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון.
לק"י
בן הארבע ויתר לאחיו הגדול על התור במחשב.
"את יודעת למה ויתרתי לו? כי הגן שלנו הוא גן של אהבת חינם".😍
(הגננת שלהם כנראה החדירה בהם את הנושא טוב טוב).
בן השנה מפגין תכונות גבריות- כשהוא רואה ילדים משחקים בכדור, הוא יכול לזחול אליהם במרץ, כשהוא חדור מטרה להגיע לכדור😅
ובנוסף, הוא מתיישב ליד ילדים שמשחקים במדבקות/ קלפים, ודופקים על הרצפה כדי להפוך אותם, ודופק גם הוא עם 2 הידיים על הרצפה😂
בן 8 וחצי בערב לפני הבחירות: "אמא, ביום הבחירות לובשים חולצה לבנה נכון?"(לא חמוד שלי, אבל אתה ציוני ומותק😅)
בת כמעט 3 לאחרונה בחפירות על שמות:
אבא איך קוראים לך?
"אבא"
לא.. מה השם הקודמת???(התכוונה לשם הפרטי)
היינו במשחקיה והייתה שם ילדה בשם שלי. באה אלי "מה, קוראים לה אמא?😆"
נניח שקוראים לנו לצורך הדוגמה אברהם ושרה. בשבת מאודדד הצחיק אותה לקרוא לנו אמא אברהם ואבא שרה.
אחד באותו נושא אבל דווקא של הגדול, כשהיה בכיתה א. אנחנו לא קוראים לחמי וחמותי בשמות שלהם אלא בשם משפחה. לצורך הדוגמה נקרא להם כהן. הוא היה צריך לכתוב בחוברת מעין עץ משפחה כזה, עם השמות של הסבא וסבתא משני הצדדים. אז בצד שלי הוא כתב את השמות שלהם(נגיד סבא משה וסבתא לאה-שם בדוי) ובצד של בעלי הוא כתב גם את השמות שלהם- סבא כהן, סבתא כהן😅 הוא היה מאוד מופתע לגלות שזה לא באמת השמות שלהם🤣
עוד של גברת בתכמעטשלוש:
"אבא אני רוצה עוד קצפת" (אמבטיית קצף)
היינו בגן שעשועים והיו שם ילדים שאכלו חטיף.
היא: אמא בואי נלך הביתה ותביאי לי חטיף. בא לי חטיף!
אני: אני לא כל כך אוהבת שאת אוכלת חטיפים סתם ככה
היא: טוב, אבל אני אוהבת!
אני: אבל זה לא בריא. אולי פרי?
היא: לא בא לי פרי. זה לא בריא לי. רק חטיף בריא לי!
אני: אבל לכבוד מה חטיף?
היא(בטון של ברור מאליו מה יש לשאול בכלל): לכבוד. יום. שלישי!
אחכ היה עוד משהו שהיא אמרה שצריך בגלל/לכבוד יום שלישי. אולי לא להתקלח או משו כזה, לא בטוחה😆
קולטת אותה מתנדנדת עם ידיים מחוברות כזה כמו תפילה
"ואו, את מתפללת?"
"כן! מתפללת לה' שיביא לי מדבקה"
"איזה יופי.. והוא הביא לך?"
"כן.. רגע.. הוא עדיין לא הביא... הנה!(תופסת מדבקה דמיונית ומדביקה בחולצה) הוא הקשיב לי!"
ואי יש עוד מליון🤣 היא ב"ה שופעת
אני מניחה שהקטן יותר יצליח להירדם כי עד לא מזמן הוא היה ישן צהריים.
אבל ילד בן חמש שלא רגיל לזה, רגיל לישון בשבע. הוא יהיה ממש עייף אם לא ישן לפני, יש טיפים לגרום לו להירדם בצהריים?
לפני ליל הסדר לא הצלחנו, הוא שכב יפה 20 דקות ואז קם.
ואז להעיר אותו מוקדם באותו הבוקר?
ככה יהיה עייף בצהריים
יש ילדים שזה מצליח איתם ויש ילדים שפחות..
אז הוא יהיה עוד יותר עייף
דווקא ניסיתי למשוך אותו קצת הערב, (מאותה מחשבה שאת אומרת) לא הצלחתי, לכן אני יותר דואגת על מחר.
אם לא יקדם ממש יחמיר את המצב
אם הוא יצליח לשרוד גם בלי לישון, או שמקסימום ירדם איפה שהוא במהלך האירוע, אז לא נורא.
אם הוא יהיה עייף ועצבני כל הזמן, אז פחות כדאי.
אפשר לנסות להשכיב אותו.
להסביר לי שכדאי לו לנוח כדי שיהיה לו כח לערב, אבל לקחת בחשבון שלא בטוח שהוא ישן.
אפשר גם לתת לו לנוח בלי להירשם, אולי זה קצת יעזור.
(גם שנ"צ לא בטוח ימנע את זה, אבל יקל)
כשאתם נוסעים לשבת בשבתות קיץ הוא מצליח להישאר ער בארוחה?
כדאי בכל מקרה להביא איתך עוד עגלה, שתוכלי להשכיב אותו לנוח באולם עצמו.
אם זה אירוע חתונה מדרגה ראשונה, כדאי אם אתם יכולים, להתפצל שבעלך יחזור קודם עם הקטנים ואת תהיי חופשיה בהמשך הערב להנות בלי לטפל במישהו ובלי להיות מוטרדת מהעייפות שלהם.
לגבי שנ"צ, אם הוא לא נרדם אפשר לשים לו פודקאסט עם סיפורים/ שירים רגועים ואז גם אם לא נרדם לפחות הוא ינוח ויהיה אסוף יותר בערב.
ולפעמים עצבני עד שהוא עובר את הגל של העייפות ואז מתאפס ונרדם ב12.
תודה על העצות!
אנחנו נביא כבר שתי עגלות, לתינוק ולקטן, אין לי עוד עגלה לבן 5, אבל הוא גם לא נכנס בעגלה, כן חשבתי להביא שמיכה בשבילו ולעטוף אותו באיזה פינה
או בעגלה של השני, אם הוא לא משתמש בה.
תביאו שמיכת פוך עבה ועוד שמיכה לעטוף אותו ותשכיבו אותו בצד איפה שהוא. אם יעזור לו כיסוי עיניים ואולי גם אטמי אוזניים או את הקשת הזאת של האוזניות שמשתיקות רעש. ולפעמים הם כל כך עייפים שהוא יישן טוב בתוך כל הרעש הזה.
לפעמים האנדרנלין משחק תפקיד כפול
גם מפריע לשנצ וגם עוזר באירוע עצמו
מה שהייתי עושה זה מקלחת מוקדם
מנמיכה רעשים בבית
ובעיקר מורידה הילוך... גם אם לא ירדם לפחות ינוח
ולאירוע עצמו מביאה פיגמה
ודואגת שיהיה לו פינה נוחה לקרוס אם יצטרך
לידו עד שנרדם. לא לחשוב שהוא יצליח לבד בלי עזרה להשתיק את הרעשים באמצע היום ולישון. וזה באמת יכול לקחת 20/30 דקות.
אני יושבת ליד, מבקשת שקט ועצימת עיניים, ואומרת שאפשר להירדם גם באור, עובדה שבנסיעות מצליחים להירדם גם כשצהריים. ומקפידה שישכבו ויעצמו עיניים. אומרת שגם אם בסוף לא ירדם, הוא חייב לשכב לפחות חצי שעה בלי לזוז כל רגע. שימצא תנוחה שנוחה לו, ואם צריך להזיז אז למצוא משהו איר נוח אבל זהו, עכשיו להשקיט הכל ולנסות לתת לשינה לבוא. ואין מכ לבקש לקום לפני שעוברת חצי שעה, וגם אם זז הרבה אני אתחיל לספור את החצי שעה כשיפסיק לזוז. בעזרת ה' יצליח להירדם.
לקחת בחשבון שלפעמים קמים משנצ עצבניים, אז להכיל את זה ולנסות לעשות את המעבר בצורה נינוחה, אולי לתת לו שוקו ובסקויט או משהו אחר שזה פינוק בשבילו, או איזה פרק מתוכנית לראות, כדי להתאושש בצורה רגועה. ואם בסוף לא, אז תנסי אולי לחשוב איך שיהיה לו איך לשים ראש בארוע ואם צריך בשביל זה להביא משהו מהבית שיקל עליו.
משעה וחצי לפני שרוצים שישנו להחשיך את הבית בהדרגה ולעשות אמבטיה טובה.
יש לך מי שיהיה איתו בבית בבוקר? פשוט לא להעיר לגן . ואז יהיה פחות 'גמור' בלילה
מתקלחים לפני
מחשיכים חדר
שקט
ואם צריך שמים מוזיקה שהם נרדמים איתה- יש כמה ביוטיוב שהם רגילים, למשל נעימות חב''ד לתינוקות, מוזיקת הרפיה לפני השינה..
אם יש רעש בחדר פטפוטים, משתדלים להיות ליד לוודא שהם לא מדברים.
עוד משהו שעוזר- לומר לעצום עיניים ולנשום עמוק ולאט. זה מרפה את הגוף וגורם להם לשקוע לשינה..
אף פעם. אבל זה כן שווה לנסות.
מקלחת, להחשיך ושקט.
לא להרדים (שירדם כבררר ואוכל ללכת להתארגן)
אלא להרדם יחד.
הגדול שלי גדול יותר
אבל הוא לא ישן צהריים מגיל שנה וחצי
וגם לא לפני אירוע/ליל הסדר וכו
מה שכן יצא לנו לעשות ועזר קצת(כי גוף במנוחה גם אם לא ישן זה עוזר)
זה פודקאסט/סיפורים/מוזיקה שקטה, לאיזה שעה-שעתיים במיטה
והבנה שהוא כנראה אכן יהיה עייף ואלה החיים.ת
ברוך ה' אני בתחילת הריון וקבעתי כמו שצריך תור לרופאת נשים השבוע (שבוע 6).
ביום חמישי שעבר התקשרו אליי מהקופה שהתור שקבעתי בכלל לא היה אמור להיפתח והרופאה הזו כבר לא עובדת איתם כמה חודשים. אז ביטלו לי את התור ואמרו לי לחפש אחד חדש.
אין שום תורים עד דצמבר! היחיד שנתנו לי זה לרופא ערבי שמקבל בסניף רמות, שגם ככה רחוק לי מהבית. לקחתי את זה, כי בעלי אמר שהוא בסך הכל נותן הפניות ולא בודק, אז זה לא כזה משנה, למרות שאני מעדיפה רופאה אישה.
אז התור הזה לעוד שבועיים מעכשיו, ואני קצת לחוצה על ההריון ואני ממש רוצה ללכת לראות דופק.
יש לי הפניות לא ממומשות למעקב זקיקים מתקופת הטיפולים. וחשבתי, האם זה אפשרי פשוט לקבוע תור לאולטסאונד עם ההפניות האלו ולראות דופק, למרות שזו לא הפנייה שניתנה טכנית בשביל זה?
רופאת פיריון שנתנה אותן תקבל דיווח?
מקסימום אני יכולה להגיד שהתבלבלתי או משהו, נכון? לא יגידו לי שאני לא יכולה לעשות את האולטסאונד?
אולי אני רגילה מהטיפולים להיות במעקב כל יומיים, ומשהו בשבועות ארוכים בלי עדכון קצת מלחיץ אותי.
זה שהתחילו לי הבחילות השבוע זה גם מעודד, נכון? (כן, אני יודעת שזה קצת הזוי לשמוח שיש לי בחילות. ברוך ה' זה נרגע כמעט מיד כשאני אוכלת)
יש לך מוקד נשים? הייתי הולכת למוקד ועושה את כל הבדיקותהראשונות ובמקביל מחפשת רופאה קבועה
קראתי שצריך לקבוע תור לרופא נשים כדי שיפנה לבדיקות דם ושתן, אולטסאונד דופק, ולשקיפות עורפית.
זה כל מה שצריך בשליש הראשון, לא?
ונראה לי שהוא גם צריך לפתוח "תיק הריון"?
הרופא כשקובעים אליו חייב להיות הרופא שעושה את המעקב לכל אורך ההריון?
או להוציא הפניה מהאחות או מהרופא משפחה
וגם עם הפניה של מעקב זקיקים אפשר (לא לכתחילה, אבל עשיתי את זה בעבר)
ואצלי בחילות זה לגמרי משמח
(ויש משהו מצחיק מלשמוח בבחילות אבל זה הגיוני ובאמת משמח ב"ה!!
שימשיך בבריאות ובקלות!
במאוחדת פתרו לי דברים מצוין
ואולטראסאונד ראשוני גם רופא משפחה יכול להוציא הפניה למיטב ידיעתי...
עברנו הרבה בתים במהלך הנישואים ועכשיו אנחנו בבית הנוכחי כבר 8 שנים עם 9 ילדים ב"ה
למרות שהבית לא גדול אנחנו מסתדרים פה יפה כי החדרים יחסית גדולים
אנחנו צריכים לעזוב פה עוד כחצי שנה כי בעלי הבית צריכים את הבית, ואנחנו מחפשים כבר כמה חודשים וכל מה שאנחנו מוצאים או שבור וישן (מוכנה להשקיע אבל מחיר השכירות לא שווה את הבית)
או מאודדדדד יקר.. אנחנו משפחה לא קטנה
או קומה גבוהה בלי מעלית (שגם על זה הייתי מתפשרת אבל יש לנו איזשהי מגבלה שלא אפרט)
אני רוצה לקנות בית!! שמתאים לנו!! ושלא יעשו לי טובות משכירי הדירות (דירת קרקע 4 חדרים, רוצה 6000 על דירה ממש ישנה ולא מתחוזקת, הדלתות שבורות הרצפה שבורה ברמה שיש חור! שאפשר ליפול ממנו. מוכן לרדת ל5500 בתנאי שלא מדברים איתו על כלום בבית)
כרגע יש לנו הון עצמי רק של 100,000 ש"ח ואנחנו לא זכאים לכלום
המצב הזה ממש מסתכל אותי
מחפשת גם בערים אחרות אבל מפחדת לעבור עיר בגלל שכל הילדים כבר במסגרות שטוב להם שם והם כבר רגילים.
מכירות מקום שבו תנאי המחיה נורמליים? שכירות סבירה ותמורה נאה למחיר? קניית דירה באיזשהי דרך אחרת?
קשוח לעבור דירות
קשה למצוא דירה נורמלית במחיר שפוי
וקשה עוד יותר לקנות דירה בארץ
תתפללי, השם גדול
זה העיצה היחידה שיש לי לתת לך, מניסיון. תמיד ב"ה הוא שלח לנו את הדירה המתאימה לנו
שולחת חיבוק ותפילה
אין לי עצות בשבילך רק הזדהות, חח
ב''ה יש לנו תשעה ילדים ואנחנו אומנם גרים בדירה משלנו אבל היא 3 חדרים 80 מ''ר. קשוח בטירוף!!
וגם אנחנו לא רוצים לעבור דירה לעיר אחרת בגלל המוסדות של הילדים.
אנחנו מנסים למצוא דירה אחרת בתקציב שיש לנו ואין!!! זה פער של מליון וחצי שצריך להוסיף באיזור שלנו ואין לנו את זה..
אני השלכתי את זה על הקב''ה ואני מחכה לישועה!!
מחזקת את עצמי בזה שב''ה אלו הצרות שלנו ולא בבריאות או ח''ו בחינוך ילדים.
בע''ה מאחלת שתגיע לכם בקרוב ישועה!!
אני עם 3 ילדים, בדירת שלושה חדרים 65 מ"ר
וכבר ממש קשה לי...
יש לנו פינוי בינוי באופק בעז"ה, אבל יקח עוד 10 שנים כנראה...
תני לי טיפים!!
אם תרצי לרשום לי בפרטי מה הסגנון שלכם, מכירה כמה מקומות טובים יחסית זולים.
בפריפריה יש דירות יחסית זולות או בחריש. חשבתם אולי על קרוואן כפול?
אם יש צפי לעזרה מהמשפחה בקשר לדירה? 100,000 זה סכום נחמד מאוד, אבל נראה לי שעדיף לשמור אותו לאירועים ולשמחות.
המחירים פשוט מטורפים ולא מצדיקים בכלל את הרמת חיים.
לא שאצלנו אפשר לקנות דירה ב- 100 אש"ח - אולי חדרון.
אבל בשכירות של 5000 ש"ח מקבלים דירת 5 חד' חדשה ומרווחת.
אני חושבת שהשאלה שלך זה הרבה מעבר לדירה כאן ועכשיו.
אתם צריכים לעשות תכנון כלכלי ארוך טווח ולחשוב איך אתם מגיעים לדירה ומה אתם צריכים לשנות בחיים שלכם כדי להגיע לדירה.
ואני אגב חושבת שהדרך לדירה עוברת בדירה להשקעה בפריפריה.
100 אש"ח זה קצת נמוך אבל כדי להשלים להון עצמי לדירה להשקעה המרחק הוא לא כזה גדול כמו לקנות דירה לעצמכם.
תתחילו מ:
כמה כסף פנוי יש לכם כל חודש?
כמה אתם חוסכים?
מה פונציאל הגידול במשכורות שלכם?
אילו חסכונות יש לכם? יש קרנות השתלמות?
אגב, למה אתם לא זכאים למחיר למשתכן?
אומנם לא ילד ראשון אבל עד עכשיו כולם נרדמו עם בקבוק אז לא היו צריכים ליווי צמוד שלי.
הקטנציק החמוד ינק הנקה מלאה אז אין לו בקבוק להרדם איתו.
הוא כבר לא יונק אז נרדם עם מוצץ.
אבל חייב שישבו לידו עד שנרדם, ולפעמים זה לוקח לו זמן כי הוא כל כמה דקות נעמד.
זה קצת מקשה עליי טכנית כי יש לי עוד ילדים להרדים שנרדמים בערך באותם שעות וכל פעם שהם קוראים לי הקטן נעמד ואז ההרדמה היא מחדש.
וגם לפעמים צריכה להרדים אותו כשהילדים בבית בצהריים ואז זה מאוד מאוד מקשה שאני צריכה להיות סגורה איתו בחדר לכמה דקות טובות.
מקווה ששיכנעתי למה זה חשוב ;)
ואשמח לרעיונות איך אפשר להרגיל בלי בכי.... אם זה אפשרי.
לא מתאים לי להשאיר אותו בוכה כדי שילמד 🫣
אז אין לי טיפים.
אם את מוצאת דרך, אז מעולה.
ואם לא- כדאי לדאוג לתנאים הכי נוחים להשכבה.
הילדים האחרים ישנים בחדר אחר?
אולי כדאי לצרף אותם לחדר אחד, ואז את יושבת ליד כולם ולא צריכה לגשת לילד אחר.
ובמשך היום, למצוא תעסוקה לילדים בזמן שאת משקיעה אותו.
ילדים...
ולא עוזרת תעסוקה, הם רוצים להיות לידי..
ורואה אותי
אם בילדים סביבו הןא לא נרדם
אולי מנגינה/שיר/סיפור?
נסיך
מצטרפת לשאלה על ילדון בן שנתיים+אמהלהגמלתי השבוע מהנקה ולא מצליחים להרדים. רק בעגלה, עם נדנוד ורק עם מוזיקה...
פה לקצתשלא משחררת...
מבינה שהיא זקוקה לזה אבל יוצאת סחוטה כל ערב מהסיטואציה..
שבגיל הזה צריכים מישהוא שישב לידם עד שנרדמים..אצלי גם בגיל יותר גדול עדיין מבקשים שנשב לידם בהרדמה..
לא חושבת שיש פתרון קסם..זה צורך רגשי של ילד..
לגבי טכנית עם עוד ילדים- אצלי בעלי כמעט כל הזמן איתי בהרדמות כך שזה עוזר. וגם כמו שאמרו, כל הילדים חוץ מהתינוק באותו חדר כך שאחד נמצא עם כולם
היו לנו תקופות ארוכות כאלה, שהיינו יושבים במסדרון בין החדרים של הילדים, ומספרים סיפורים ושרים שירים עד שנרדמים.
היום אנחנו עושים את זה רק לילדונת בת הארבע וחצי (זה כבר טקס קבוע מבחינתה, שבלעדיו היא כמעט לא מצליחה להירדם). מי שמאתגרת זו בת השנתיים, שסיפורים לא מעניינים אותה ושירים לא מספיק מרדימים אותה, והיא למדה לצאת מהמיטה, כך שלא עוזר לתת לה משחק במיטה... (הלילה עברנו סיוט כזה איתה - וזה עוד כשהיא לא ישנה בצהריים - פשןט היינו לידה והשכבנו אותה בכל פעם שהתרוממה, עד שבסוף נרדמה...)
וזה כשהגדולים יותר גם לרוב לא ממושמעים ונשארים במיטה
בקיצור, מבינה אותך מאוד, אבל לא רואה דרכים אחרות...
אולי אם מתאים לך מסך - לקטנה שלי לפעמים עוזר שאנחנו מפעילים לה במחשב ניגונים עם תמונות רקע, ואז היא מסתכלת על זה עד שנרדמת... (אבל גם זה לא תמיד עוזר)
של הילדים כן, אבל שלנו (ששם התינוק ישן) לא באותו מסדרון
אבל אם האחרים נרדמים בקלות, אז אולי באמת תשבו רק איתו?
בעלך נמצא בזמן הזה?
אבל כן הייתי מנסה בהדרגה קצת להתרחק ממנו.. לשבת לידו וללטף, אחכ לשבת אחוק יותר ממנו על כסא, אחכ לשבת ליד הדלת, אחכ להשכיב לחכות קצת. לצאת, אם צריך להכנס להיות עוד קצת ושוב לצאת..
אבל זה תהליך.
אם יש אפשרות שלפחות לכמה ימים בעלך יהיה בהשכבות כדי לצלוח את זה אולי זה יעזור.
ואם לא אז לנסות למצוא לכמה ימים איזה פתרון טכני של משחק שמעסיק את הגדולים עד שהקטן נרדם, או להשמיע להם ברמקול סיפורים/ שירים שיעסיקו אותם עד שתסיימי עפ הקטן
להיכנס, להשכיב ולצאת
יכול לקחת זמן אבל אישית בעיני זה שווהאת זה
גם טפשר להסביר לו
אמא בסלון שומרת עליך
בגיל הזה בכי זה לא תמוד פחד, יכול להיות גםכעס ותסכול על שלא מקבל את רצונו
עוד אפשרות זה להתרחק בהדרגה
אם עכשיו את יושבת ממש לידו כל יום תרחיקי את הכיסא עוד קצת, עד שיהיה מחוץ לדלת
וצמודה למיטה שלי עדיין המיטחברת וזה כל כך נוח ככה
כי הוא יונק מלא גם בלילה ואז הוא מתגלגל למיטה שלו בכיף
הבעיה שהוא נעמד וזה מסוכן!!!!!
יש לכן רעיון מה אפשר לעשות במצב כזה?
הוא ישן איתי בסוף ואני אוהבת את זה מאוד כי נוח לי ככה להניק אותו גם
המיטה שלי לא יכולה להיות עד הקיר כי יש כמו עמוד כזה בקיר שגורם לרווח
בין המיטה לקיר וזה גם מסוכן אם ישן שם
אני בשלב כזה הייתי שמה מזרן ליד המיטה שלי. התינוק היה ישן עליו (בדרך כלל נרדם במיטת התינוק ועובר לשם אחרי הנקת הלילה הראשונה), וכשהיה מתעורר לינוק הייתי מרימה אותו אליי למיטה ומשכיבה אותו בצד הפנימי (כשהמיטות מחוברות כמובן), וכשמסיים לינוק מחזירה למזרן.
ממש קר מלחיץ אותי קצת
עד איזה גיל?
האם יש לילדים שלכם מעגלי חברה משמעותיים חוץ מהמשפחה ושכנים אחה"צ? אם כן- איפה?
אתן עושות למידה מכוונת ותואמת גיל? האם אתן בודקות מה צריך ללמוד/לרכוש ודואגות שילמדו גם אם זה תוך כדי דברים יומיומיים בבית,משתמשות בספרי לימוד?
מביאות מורות פרטיות? נותנות לילדים ללמוד לבד?
אתן גרות בבית גדול עם חצר או דירה סטנדרטית קטנה ומקסימום מרפסת? אפשר לדעתכן לעשות אם גרים בדירה קטנה?
אשמח לשמוע עוד תובנות בקשר להום סקולינג באופן כללי.
שימושיתעם אחותו שנכנסה בגיל 3
הוא למד אותיות והכיר ניקוד. מספרים. מלא משחקים וצביעה ויצירות בבית. פגש ילדים אחרים אבל לא באופן יומיומי. המשפחה הייתה העוגן המשמעותי ולא הבאתי שום מורה פרטית, הכל איתי בבית. קניתי ספר לימוד אותיות לתשב"ר וחוברות ממקס. בכל זאת הוא היה קטן ולא ראיתי צורך מעבר האמת. גם הייתה לו (ועדיין) סקרנות טבעית
צריך להגיש בקשה לחינוך ביתי ולקבל אישור
אין לי חצר אבל יש מרפסת. היינו יוצאים פעם ביום לבחוץ - גינה,חוף ים וכו. בריכה במרפסת בקיץ.
הייתה לי עזרה מחמי וחמתי וזה היה משמעותי בכל מיני מובנים. יש להם גינה.
תובנות מעבר : אם אחותו לא הייתה בבית עדיין, לא הייתי עושה את זה כנראה עם ילד אחד. בעלי עצמאי ועובד הרבה מהבית/ שעות העבודה שלו לא קבועות
תדאגי להפוגות עבורך ולסדר יום מוגדר.
לא לכל אחת זה מתאים
לא תמיד מאשרים
למה החלטת בסוף להכניס לחינוך הרגיל? עד איזה גיל זה נראה לך נכון וטוב לעשות חינוך ביתי?
אים משפחה קרובה והבית קטן...
אפשר לשלב כמה שעות ביום עבודה מהבית או שזה לא ריאלי?
לפי מה הם מאשרים חינוך ביתי?
אי אפשר לשלב עבודה. את כל ההוויה של הילד במהלך היום. במיוחד אם הוא יחיד איתך. לדעתי פחות..
בכל מקרה התכוונו להכניס למע החינוך. זה היה בגלל שהבת שלי ממילא הייתה בבית + עדיין הייתה קורונה. לא ראיתי עניין להכניס לשנה ראשונה בגן דווקא אז. הסתגלות+ בידודים וכו ואמא שבכל זאת בבית הכריעו את הכף אבל לא הייתי עושה את זה אלמלא.
לדעתי אין סיבה לא להכניס האמת אם לא בסיטואציה כזו. או בסיטןאציית קצה אחרת. למה את חושבת להשאיר? ילד צריך שגרה וסדר יום וחברה. אם אין עוגן חברתי משמעותי ופניות מלאה - זה לא בהכרח יהיה טוב,בעיניי.
לפי טובת הילד. בודקים כמה ההורים פנויים לטובת האירוע. מה הם מציעים במקום מע החינוך ומה הסיבה להשאיר. אל תגשי להגשת בקשה לפני שאת קוראת קצת בקבוצות של חינוך ביתי לדעתי. יש בהן המון מידע
זה יהיה שניים, אחד בכיתה ב' והשני בגן 3 , פשוט שתיהם נראים לי מוצפים מהמוסדות לימוד (הגדול רק מהדרישות הלימודיות בכיתה ב', והשני מעצם הכמות ילדים בגן)
אז אני מנסה לבדוק אם זה ריאלי להשאיר בבית ולעשות הום סקולינג בתנאים שיש לנו.
מעבר לכיתה קטנה?
הבן שלי לא הכיר מוסדות לימוד אזזה היה אחרת.
אני לא בטוחה שנכון בלי למצות עוד אופציות. גם היציאה מהבית משמעותית להם. גם החברה. בגלל שהוא מכיר.
ורק שתדעי שאני סיכמתי עם המורה שאנחנו לא עושים שיעורים כל יום. זה יותר מדי. אני בודקת שהוא מבין את החומר,לא עשה את כללל התרגילים. ולא בגלל קושי פשוט כי זה הרבה בעיניי ומעיק. אם זו הסיבה יש דרכים אחרות שהן לא חהוציא אותו מביה"ס. רק את מכירה את הבן שלך אבל לדעתי להוציא לגמרי ילד שכבר נמצא בביס צריך להיות שמור למקרה קצה אחרי ששאר האופציות מוצו
מתי הוא חוזר הביתה? איך הגננות/ סייעות?
וגם - עד מתי?
אל תשכחי ששניהם בשלב התפתחותי שונה ממש, את לא תהיי פנויה בדיוק לתת לכל אחת מה שהוא צריך. גם מבחינת תעסוקה בעיקר, מה שמעניין ילד בכיתה ב זה לא מה שרלוונטי לילד בגיל 3 כשהם כלל היום בבית איתך.
אפשר לעשות לו ימי חופש מדי פעם
אפשר לנסות לדבר עם הגננת שתשים עין. ניסית להתייעץ עם פסיכולוגית הגן? רופא התפתחות?
שלא יהיה בצהרון
לדעתי זה חלק מהסתגלות בריאה למערכת. ברוב המקרים. צריך להאמין בהם שהם מסוגלים ולתווך ולא "לפתור" את זה מהר הלהוציא אותם החוצה. יש הרבה אפור באמצע בעיניי שאפשר לעשות. וזה ידרוש מאמץ, ברור. אבל שוב, תבררי קצת יותר לדעתי. בסוף הם לא יישארו בבית ולנצח וכשיחזרו יצטרכו לעמוד בסטנדרט הלימודי של בי"ס אחרת יהיה להם קשה.בנים בכיתה ב כבר לומדים משנה למשל. את פנויה לזה?
עד 4.5
היו לי איתו עוד 2 ילדות בת שנתיים וחצי וניו בורן
לי זה היה מושלם.
אם הייתי יכולה הייתי ממשיכה עם כולם ככה.
הוצאתי ילדים מהבית רק לגן ערייה לא היו לי ילדים במעון או משפחתון.
היו עוד ילדים בגיל שלו שהיע באים לשחק איתו לא הרבה 2-3 הזמנתי אליי לבית.
הוא נכנס לגן עירייה בגיל 4.5 כשהוא כבר קורא יודע חשבון בסיסי,ומספרים עד1000.
בהתחלה קניתי לו חוברות הוא סיים אותם ביומיים.מבחינתי היה חבל על הכסף.
אז באותה תקופה גרנו בבית בלי חצר או גינה ויצאתי איתם המון לטבע.
חשוב לציין שהיכולת שלו להיות בריכוז התעצמה מאד בגלל זה.הוא יכל לשבת 2.5-3 בכיף בריכוז ולקרוא,ללמוד באופן עצמאי,כשהוא כבר קרא.
לפי דעתי זה רק תרם לו.עד היום.
אני ראיתי משהו אחר מעניין שהכנסתי חלק מהילדים למסגרות זה בדיוק מה שהם היו צריכים,וחלק זה רק פגע בהתפתחות שלהם,יש לי ילד שעכשיו הוא בן 5 הכנסתי אותו לגן ערייה בגיל כמעט 3 והוא כמעט קרא ומאז הוא רק הלך אחורה ביכולות שלו ןאני עדיין אוכלת את עצמי שהכנסתי אותו למסגרת.בבית היה לו יותר טוב.כל ילד זה בפני עצמו.
מה שאני חושבת שחשוב זה תכנון מראש עם אפשרות גדולה לגמישות בלו'ז.
ועוד משהו לקחת בחשבון שזה עבודה בפני עצמה,לא אני בבית ונזרום.
וגם עוד משהו הקפדתי להתלבש כל יום,זה ממש הבדל בין להרגיש בזבוז זמן לניצול זמן והרגשה אישית שאת לא מוזנחת.
אני לא מבינה איך מגישים.
לפני כמה שנים קיבלתי דרגה לא נכונה, כנראה היתה טעות בחישוב של ההכנסות.
כתבתי מכתב ערעור, וצירפתי את המסמכים הרלבנטיים. אני חושבת ששלחתי את הכל דרך העדכונט.
לפני זה ניסיתי ליצור איתם קשר טלפוני כדי להבין איך לערער, ואני חושבת שזה מה שבסוף אמרו לי לעשות. זה היה לפני כמה שנים, אז לא זוכרת בדיוק.
על תשפ"ו, בגלל זה שאלתי אם יש מישהי שהגישה השנה...
אלא פשוט צירפתי מסמכים עם מכתב הסבר.
תשפ"ו
אין לי השנה ילד במעון, אז לא ניסיתי השנה.
הלוואי שיקבלו את הערעור שלנו ובקרוב!
אם הצלחת אשמח שתסבירי איך🙏
