כל פעם שהעובר נכנס והתברג בתעלת הלידה היו ירידות בדופק...

בסוף ב"ה התפתחה לידה טבעית והתינוק נולד בריא ושלם עם חבל טבור כרוך כמעט פעמיים.

חסדי ה'!!

תודה שהעלת מחדש!

חלק מהילדים הלכו לסבתא וחלק נשארו פה אצל שכנה .

לקחתי אפידוראל כי אין לי כח לסבול כבר. בחדר לידי הייתה מישהי שבמשך שלוש שעות צעקה ולא לקחה אפידוראל. צרחות מקפיאות דם. הלידה שלי התעכבה בגלל האפידוראל וגם כי למיילדת לא היה זמן להתייחס אלי ולפקוע לי את המים שזה מזרז... הקיצר אני מחכה שעות שעות ללדת . לא ממש כואב, וכל המחשבות שלי על הילדים שישנים בבית ומה קורה איתם. בשבת כבר אמרנו?

בסוף ילדו בוואקום עקב ירידות בדופק

"פאן לי במקסימום" (FUN=כיף) 

כיף לי מאד בציניות

ומהקבלה שיגעתי אותם על זה.

ובסוף הלידה-

בסוף אין מקום בביות...

אה וגם אין מקום במחלקה הרגילה

הייתי במסדרון...

ובכיתי (

ועצוב לי בשבילך

נאסרנו עוד לפני הלידה .. כמה ימים קודם...

ובבי"ח כשחיכיתי לאפידורל בחדר לידה עם צירים כואבים בטירוף לא יכולתי להיעזר בו.

אחרי בדיקה של המיילדת התחיל פתאום ציר כואב אש אז נחזקתי לה את היד, וזה נורא עזר לי, אבל לה לא היה כח אלי אז היא הוציאה את היד והלכה לה.

תכלס היא לא חייבת כלום אבל זה היה לי קשה

חוללתי מם מהצד של המיילדת, הוא ציני כמובן

זה היה אמצע הלילה, עד שבעלי הצליח לתפוס מונית (לא היה לנו רכב אז, חברים שאמרו-תיקחו מאיתנו גם לא ענו...)

אני רצה למונית ומסבירה לבעלי שהוא חייב לדחוף את הכדור פיזיו הענק והוורוד לבגאז'...

באמת בסוף הייתי איתו לאורך כל הדרך.... והוא עזר לי טילים (הכדור, לא הבעל (:    )

לא התראנו מלא שנים... היא באה הרבה לבקר את אימא שלה....

שבוע אחכ אני רואה אמבולנס מחוץ לבניין וחושבת- איזה זקן צריך אישפוז?

אחרי שמונה ימים אני פוגשת אותה עולה במדרגות , לבושה חגיגית, תינוק ביד...

-"מה, ילדת?"

-"כן, הרגשתי ציר, בעלי היה בדרך עם הילדים, ואחרי 5 דקות נכנסתי לשירותים והתינוק נולד לי לתוך המכנסיים!!!"

וכל הזמן הזה הייתי בבית קומה מעל ולא חשדתי....

כשהתקרבתי לתאריך, כל אחד מסביבי הודיע שאזהר לא לשבש לו את התוכניות.

בעלי: תני לי רק לעבור את המבחן, אחי: אל תלדי לי באמצע החתונה,  אחותי הבייביסיטר: אני לא קמה לשמור לך על הילדים בלילה, הבוסית: תעשי טובה רק אחרי תאריך ההגשות  וכו'

אני: אני אלד מתי שבא לי, ורק אני אחליט פה! תקפצו.

אהבתי את המם...

בתקווה שעשיתי נכון

20160405115156.jpg

להורים של בעלי יש ליסינג מהעבודה, בדיוק ביום הלידה הם קיבלו את הרכב החדש. ישנו אצלם בלילה והתחילו לי צירים (שבוע 38). 

לבעלי יש ביטוח רק על הרכב של העבודה ככה שנאלצנו לקחת אותו...

בדרך הייתה ירידת מים ואני מהלחץ התחלתי להוריד את הניילונים מכל הרכב ושמתי מתחתי כדי שלא ירטיב את המושב! וככה כל הדרך אני רק בוכה לבעלי שההורים שלו יהרגו אותי והוא בערך צעק עלי שאני חולת נפש שזה מה שמעניין אותי עכשיו 

עשיתי מנקודת מבטו של בעלך

ניפגש בשבוע הבא,

מי שרוצה פתחתי קבוצה בפייסבוק "יולדות מצחוק עם תחיה" שתתחיל לפעול ביום ראשון הבא-

יהיו שם טיפים ופעילויות עם ממים ותוכלו להתייעץ ולשאול ולשתף בממים או בטקסט ולקבל עצות בממים  

מוזמנות לבקש להצטרף כבר עכשיו

יולדות מצחוק עם תחיה

באופן מיוחד אני לא אגיד לך לחכות לשבוע הבא 

או שזה ציני? הלוואי שלא הבנתי נכון!

אבל בכיף אפשר להעלות ממים, אני מעלה ממים בשבילכן במשך יממה ואז מפסיקה, לשרשור יש חיים משלו כמובן  

אבל אוף, המשפט שהיא אמרה לך ממש מדכא  

גם ככה קשה בפגיה והשאיבות והעומס והכל

צריך עוד לעשות לך מצפון? אוף. 

הלוואי שהתלוננתם!!!

לא סתם קוראים לזה הזהב הלבן

שלא הפסיק החלב לחלוטין בזכות השאיבות...

כבר גדלה הבחורה ב"ה??

ולי מראש לא היו את התנאים האופטימליים שיהיה מספיק חלב (יש כל מיני גורמים בלידה שידוע שמפריעים ליצור החלב)

ה"בחורה" ברוך ה' כבר גדולה, בת שנה+ בריאה ומתוקה ילדת הנס שלנו!

אני כן חושבת מחובתה לידה אותך שאין טעם להביא מנות קטנות או לחבר שתי מנות קטנות. 

וכן גם על יחס לא נעים שווה לדבר כדי שידברו איתה על זה.

לא מקטע נקמני באמת בשביל שלא עוד אמהות יחוו את זה. 

ודיברתי עם עוד אמא, שאמרה שהיא לא אומרת את זה כדי לפגוע אלא כדי לעודד לשאוב יותר... אותי אישית האמירות שלה לא עודדו, וגם אמרתי לאותה עובדת שהאמירות שלה מייאשות אותי.

בקשר לאותו נוהל, זה היה רלוונטי בשבילי בעיקר בסוף שהיה לי מכל השאיבות בקושי בקבוק אחד, והיא אמרה לי להביא לא כל יום כדי שיספיק לבקבוק שלם.

עכשיו כבר אין לי למי להגיד וזה גם לא רלוונטי לרוב האמהות. רוב התינוקות היו הרבה פחות זמן בפגיה ולא הגיעו למצב שיש כ"כ מעט חלב, או שהתייאשו כבר בהתחלה מהשאיבות.

כבר התגברתי על זה מזמן, אבל כנראה שהדחקתי, כי דוקא את השם של אותה עובדת אני לא זוכרת, ואני זוכרת את השמות של כל שאר אנשי הצוות שהייתי בקשר יומיומי איתם.

ואני כן חושבת ששיך לכתוב מכתב, לא דווקא תלונה אלא לספר על החוויה שלך, איך את חווית את הדברים,

הרי לצערנו יש עוד פגים שנמצאים הרבה זמן בפגיה ואני בטוחה שגם נשים שהיו "רק" שבוע-שבועיים יכולות לספר שזו תקופה מורכבת בטירוף אז בטח שזה כמה חודשים. 

אני מקווה שמכתב מכבד שמודה על אנשי צוות הטובים והטיפול המסור ומאיר את העניין של הנחיה מדויקת ליולדת במיוחד בנושא הרגיש של שאיבות והזנת תינוק יכול לעזור להם לשפר את השירות לשאר היולדות. 

אבל איך שאת מרגישה, לא תמיד זה קל לכתוב מכתב כזה ואת לא חייבת "להקריב" מעצמך בשביל המטרה הזו, מה שנכון לך 

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!