אם פתאום יהיה רב כזה את באמת חושבת שכול אחד יעזוב את המנהגים שלו וילך אחריו?

וחץ מזה איך יבחרו את הרב הבא? שושלת? יגידו שהשושלת לא מתאימה וכמו שאנחנו יודעים בימי המלכים הממלכה התפצלה (שוב יש נתק בין התומכים באחד לתומכים בשני) 

ואם לא יהיה רב אחריו יחלקו מתי שהוא על איזה פסק שלו ושוב תהיה מחלוקת

כנראה שנדע את התשובה רק כשהמשיח יבוא 

מקווה שיבוא מהר ושעזרתי

היא לכונן בית דין גדול בלשכת הגזית שבבית המקדש, שממנו יוצאת תורה לכל ישראל, ושיש לו תוקף על פי התורה בעצמה (!) שלפיו אסור לאף רב להורות אחרת ממנו. וזה אכן מאחד את כל העם. אחד החסרונות הכי גדולים שלנו היום...

בנוגע לדעות עצמן, כלומר לזה שיש הרבה שיקולים שנכנסים בהכרעה, ודעות שונות איך מכריעים ביניהם, ככה העולם בנוי. ויש בזה ברכה, וגם שלמות של העולם, שמכיל את הכל, ושלמות של התורה שמתווה בנוגע לעולם השלם הזה את הדרך. בבית הדין הגדול בעצמו עתידים לשבת שבעים ואחד חכמים גדולים בתורה, ולכל אחד מהם תהיה הדעה שלו, ויכריעו על פי דעת הרוב. יותר מזה - יתכן אפילו שיכריעו בדור אחד, על פי רוב הרכב בין הדין של אותו הדור, אחרת מאיך שהכריעו בדור קודם, על פי רוב הרכב בית הדין של אז!

"עשה לך רב"

כל עוד את לא בקיאה בתורה בעצמך, תבחרי מישהו שיהיה הרב שלך שאותו תשאלי שאלות

מי זה "הרוב" הזה? הדין של "אחרי רבים להטות" הוא רק בב"ד. לא ברבני זמנינו וגם לא בראשונים.

פשוט אמרת את אותו דבר שוב... אני אשמח לראות מקור לזה... אני לא מכיר...

מה הקשר בין ללכת אחרי הרוב לבין ללכת אחרי המיקל/מחמיר? כמו שהמיעוט יכול להקל, המיעוט יכול להחמיר. מי שמבין מספיק (בכל עניין יש מבין מספיק אחר, אני מניח. וברור שזה דורש יושר אינטלקטואלי עצום) יראה מה ההלכה, ומי שעדיין לא - שישאל רב שיש לו אמון בו

[אבל, חשוב לדעת שיש לזה סייגים מסויימים].

רמ"א בחושן משפט סי' כה.

ואם הוא בהוראות איסור והיתר והוא דבר איסור דאורייתא ילך לחומרא ואי דבר דרבנן ילך אחר המיקל ודוקא אם ב' החולקים הן שוין אבל אין סומכין על דברי קטן נגד דברי גדול ממנו בחכמה ובמנין אפי' בשעת הדחק אא"כ היה ג"כ הפסד מרובה וכן אם היה יחיד נגד רבים הולכים אחר רבים בכל מקום (רש"בא סי' ר"ג) ואפי' אין הרבים מסכימים מטעם אחד אלא כל אחד יש לו טעם בפני עצמו הואיל והם מסכימים לענין הדין מיקרי רבים ואזלינן בתרייהו (מהרי"ק שורש מ"א) ואם היה מנהג בעיר להקל מפני שחכם אחד הורה להם כך הולכין אחר דעתו ואם חכם אחר בא לאסור מה שהם מתירין נהוג בו איסור (תשו' הרשב"א סי' רכ"ג) כל מקום שדברי הראשונים כתובים על ספר והם מפורסמים והפוסקים האחרונים חולקים עליהם כמו שלפעמים הפוסקים חולקים על הגאונים הולכים אחר האחרונים דהלכה כבתראי מאביי ורבא ואילך (מהרי"ק שורש פ"ד) אבל אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר ונמצאו אחרים חולקים עליו אין צריכים לפסוק כדברי האחרונים שאפשר שלא ידעו דברי הגאון ואי הוי שמיע להו הוי הדרי בהו (מהרי"ק שורש צ"ו):

לא הכרתי את הרמ"א הזה (עם הרשב"א והמהרי"ק). תודה רבה. אני אעיין ואחזור

[לא הבאתי אותו בהתחלה, כי התחלתי מהמקום שהוא מדבר על פסיקה באיסור והיתר, אבל נראה לי שתחילת הדברים נכונה גם לענייני ממונות, וגם לאיסור והיתר] 

ולא יאמר האדם אפסוק כמי שארצה בדבר שיש בו מחלוקת ואם עושה כן הרי זה דין שקר אלא אם הוא חכם גדול ויודע להכריע בראיות הרשות בידו ואי לאו בר הכי הוא לא יוציא ממון מספק דכל היכא דאיכא ספיקא דדינא אין מוציאין ממון מיד המוחזק (טור)

ואם הרב שלי יתיר חשמל בשבת אז ברור שאני אשתמש כי אין היום מחוייבות לרוב

(וכן אני מכיר כאלו, ולא אני לא מתכוון לפתוח את הדיון הזה, וכן אני סומך על זה ברמה של אם הוא ידליק לעצמו אור או מזגן אני לא יצא מהחדר)

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. מה? דווקא אלו שתמיד מתווכחים וחולקים מרבים שלום?! אלא, (ע"פ הרב זצ"ל), שאנשים שחושבים ששלום זהו מצב שכולם בדעה אחת- טפשים!! אלא, שלום אמיתי, הוא מצב שיש המון מגווני דעות, וכולם משתלבים יחד. הרי, כל המחלוקות במשנה, בגמרא, ראשונים ואחרונים הכל לשם שמיים, וכמו שמסופר על ב"ה וב"ש, שלא נמנעו להתחתן זה עם זה. 

אז בעצם, זה תלוי בסוג המחלוקת. אם זו מחלוקת לשם שמים, זו מחלוקת טובה. אבל, כמו כמה מחלוקות לצערנו, (כמו יום העצמאות, שגורם לשנאה) זו מחלוקת רעה, שצריך להתפשר היכן שהוא. ולמה אין דעה אחת? כי כל אחד ע"פ רבותיו... כבר בגמ' היו מחלוקות ע"פ מה שקבלו ממוריהם. ובעז"ה, יהיו כל מחלוקותינו לשם שמיים..

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....