הראיה - שכך המנהג (המטופש, לדעתי)

בנות לא מבינות, והאמת - גם בנים לא באמת מבינים...

סטיגמות נכונות בערך ב70%,

ושווה לבדוק האם מה שמפריע לאדם בסטיגמה קיים,

כי יש מצב שהמועמד נמצא ב30% האחרים...

קיצור, אם אתה מחפש בחורה אינטליגנטית, אל תדאג,

מן הסתם היא תשתמש בבינתה היתרה ותמצא אותך,

למרות הסטיגמות

בהצלחה!

למיטב ידיעתי יש פער די גדול בין הסטיגמה על גושניקים (בעיקר זו המצויה באיזורי הקו) לבין הגושניקים עצמם.

לגבי הצד השני אני לא יודע כי אני לא מכיר...

רק אמרתי את מה שאני מכיר מהניסיון (מכיר לא מעט גושניקים ושומע לא מעט סטיגמות) יכול להיות שאני טועה, כמובן

בתור בת אני חושבת שרובנו יודעות פחות או יותר מה זה אומר גושניק וקווניק אבל ההגדרה כשלעצמה לא מספיקה כי קווניק וגושניק עומדים על רצף מאד גדול, זה הכל יחסי, לכן אני חושבת שכדאי לפרט על עצמך יותר, מה זה אומר בשבילך שאתה קווניק\ גושניק.

בהצלחה.

סגנונות של ישיבות...

אחרת תמצאי את עצמך יוצאת עם בחורים מקצוות שונים.. אז זה יכול לעזור לך ולמקד אותך

בכל ישיבה יש טווח מסויים, ולפעמים גם מישהו הולך לישיבה שיש לה יתרונות אחרים מבחינתו, למרות הפער ההשקפתי.

יש משפט שנמצא בשימוש בשידוכים - "הוא לומד בX, אבל הוא לא Xינק".

כאילו אין לי מושג! רק אחרי החתונה אגלה כנראה...

בחורי ישיבה יש מאחוריהם עלילות שלימות שלא בא לי להיכנס אליהם בכלל חח

אבל מה שאני כן יכולה לשאול בשביל לדעת אני אשאל!

(ואקבל תשובה! כבר!)

אפשר הסבר על ההבדל בין הקו לגוש בפרטי?

מהם

מוסכם על כולם שהקב"ה נתן לנו תורה מוסרית. בקו שמים את הדגש יותר על "הקב"ה נתן לנו תורה", ובגוש על "התורה מוסרית".
כל שאר ההבדלים הם התפרטויות של זה.

האם העיקר זה ה' נתן לנו תורה (והיות שה' אמת/לא משתנה וכו) התורה מוסרית (לצורך העניין לא משנה מה כתוב בה) - אם זה לא נשמע לך מוסרי אז אתה צריך להקשיב יותר טוב

או שאולי (ה' נתן לנו) תורה מוסרית ולכן לא יכול להיות שהיא תצדיק רוע - גם אם זה אומר שצריך להידחק בהרבה מקומות

אני לא בטוח שאני יכול לנתח היטב את נקודת המחלוקת בין הדו לגוש, אבל מגושניקים (ודומיו) שאני מכיר, אני כלל וכלל לא בטוח שהחילוק הזה נכון

יש בקו. הניסוח הזה למחלוקת הוא מאי-ידיעה, ולא ממש מכבד.

מוסכם על כולם, גם על הגושניקיות וגם על הקווניקיות, גם שהתורה היא מהקב"ה, וגם שהיא מוסרית.

הלימוד של הגושניקיות מסתובב סביב המוסר. לכן יהיה נסיון לתת הסברים לעניינים בתורה בכלים מוסריים / חברתיים / אנתרופולוגיים. לכן לימודי האמונה יהיו רציונליים או אקזיסטנציאליסטיים.
הלימוד של הקווניקיות סובב סביב הקבלה מלמעלה. לכן לימוד התורה והשאיפה להבין אותה יתרחשו יותר במישור אידיאלי מופשט. לכן יהיה דיבור יותר רווח, וביותר נוחות, על עניינים סגוליים שאינם מוכרחים לוגית. ועוד דוגמאות לשני הצדדים.

זה ניסוח שנולד מתוך החוויה שלי, בשני הקצוות, ולדעתי הוא אמיתי מאוד.

ואני לא יודע לענות על השאלה הבאה, אבל תנסה אתה, האם יצחקקו אצלכם על מישהו שפותח "לאמונת עתנו".

רצוני לומר: אלו השקפות שונות ובאמת יש "קיצוניים משני הצדדים". אני יוצא בהנחה ששני הצדדים ראויים לכבוד, ושהרבה מאוד שחקנים משני הצדדים אכן רוחשים את הכבוד הזה. אז מכאן באמת אפשר לנהל דיון.
(למעשה אפילו לא באנו לעשות את זה - אלא רק לתאר את הגישות! אנחנו בפורום לנ"ו!! אם ממש חשקה נפשנו במלחמת גוש-קו צריך לפתוח לה פורום מיוחד)

אבל זה בהחלט לא המקום, לצערנו (או אולי, למרבה המזל)

לפעמים, יש משהו שקשה לראות אותו בפגישות [נניח, איך הבחור מתנהג כשהוא כועס], ואז מנסים להעזר בסימן חיצוני שכנראה מעיד על תכונה מסויימת.

אבל נראה לי אבסורדי, שבת תנסה להסיק מסגנון לימוד בריסקאי על האופי של הבחור, [כשהקשר בין הדברים מאוד לא פשוט, והיא גם מן הסתם לא ממש מבינה בזה], במקום להסיק ישירות מהאופי על האופי.

הגוש פתוח יותר?

שטויות, אני נמצא שם די הרבה זמן זה לא נכון

גם אם הרב לא יבוא ויגיד לך לא לקרוא ספרים מסוימים אז החברה מסביב יקראו לך צימחושמאלני או צימחו פוסטשגריסט

חוץ מזה, כשמדברים על בריסק אין יותר שמרנים הלכתית מהם, לקחו את מגדל עוז ואמרו שבגלל לימוד התורה לנשים אז כולם שם פתוחים מחשבתית או הלכתית

שטויות, הגוש לא מקום פתוח, זה יותר מקום שמקבל דברים שונים

את אור הרעיון לא תקראי בבית המדרש, איפה הפתיחות?!?

סגנון הלימוד משתנה בין הרמי"ם ולא כולם בריסקרים, יותר מזה יש ראש ישיבה שדי מתנגד לבריסק

להגיד גושניק ואז לחשוב על זה כפתוח הלכתית או מחשבתית אוטומטית זה פשוט שטויות למרות ארבעת החברים שלך משם, חוששני שאת יותר מטועה

אני חושב שאתם מפרשים בצורה שונה את מושג הפתיחות.

מה גם שאתה לא עושה כאן את החילוק בין הישיבה ותפיסתה לתלמידים, שאני חושב שהוא מתבקש במקרה הזה.

או של ר עוזי 

קשה לקרוא לזה פתיחות או ליברליזם

עומד ראש הישיבה שלך ואומר דברים מאוד ברורים נגד רבולציות הלכתיות

עומד הרב יעקב מדן וכותב לדף קשר נגד עליית נשים לתורה או מניינים משותפים ומתנגד ל929 ספר לי עוד על פתיחות... מחביאים בספריה אור הרעיון זו פתיחות??

יחסית לרוב המקומות יש ליברליות, כן.

דעותיי בנושא ידועות בהחלט, אני מוכן להרחיב אם בא לך... בתור היחיד בישיבה בערך ששאל את אור הרעיון הזה ולמד בו בביהמ"ד

שוב, פתיחות וליברליות הן אינן אותו הדבר. ליברליות בהחלט יש באופן יחסי לעולם הדתי, שוב, הרבה יותר בקרב התלמידים מאשר הישיבה עצמה. בקשר לפתיחות המצב יותר מורכב, בא נגיד שיש הרבה מה לשפר ושהיא ממש לא הולכת בדווקא ידי ביד עם הליברליות.

שנוגעים גם לממלכתיות. קורה שיש מישהו עם השקפה שונה מההשקפה הרווחת בישיבה שלו, אבל הקשר בין השקפה לישיבות הדוק.

ב. אני לא רוצה לומר את מה שנראה לי, כי אני לא מספיק מכיר.

ג. לא טענתי את זה ביחס לקו לעומת הגוש, אלא בכללי.

מספיק לצורך העניין שיש הבדל בין הר המור לעוד יוסף חי.

הקו מקבל את כולם, הוא אמנם מורה להם ללכת בדרכו אבל הוא לוקח אנשים מכל מקום. מנגד, בגוש, אנשים באים מרקע די דומה (אשכנזים, מקום ברמה סוציואקונומית גבוהה, רמת חשיבה גבוהה וכו'). לגוש יש הרבה מה לעבוד בתחום הזה...

תשובה מאוד מקובלת אצלך...

אממ...

הגוש לא פונה לקהלים מאוד רחבים, ובניגוד לקו, ישיבת הגוש יש רק אחת...

יש את ירוחם שזה בקושי, כל השאר (שבוודאי עלו על דעתך) הן  לא גוש, בוודאי לא במידה שישיבות הקו הן הר המור...

מא"ד זה לא גושניקים... הם עלולים להיעלב אם תאמר את זה, למרות שזה באמת לא כל כך שונה...

אורות שאול, עתניאל ומחניים הן יותר חסידיות מהגוש, מי במעט מי הרבה יותר. מעלה גלבוע נמצאת בסקאלה אחרת. שי"ח זו ישיבה קטנטנה, והיא בכלל שג"ריסטית (ויש פער לא מבוטל בין הגוש לבין הרב שגר). ראש הישיבה בקריית שמונה למד במרכז ולמיטב ידיעתי זה הקו החינוכי שלהם ומעלות ובנותיה הן ישיבות של "תורת ארץ ישראל".

אם אתה מצמצם את הגושניקיות ל"ליברליות" (מה שאגב, לא נכון בעיני) בלבד אולי תמצא עוד ישיבות "ליברליות", אבל יש פערים גדולים. זה שונה מאוד מישיבות הקו...

אז נכון, רק הגוש (וירוחם בחלקה הגדול) היא הגוש. ממה שראיתי בהתייחסות פה ובכלל, האמירה 'גושניקים' מתייחסת לדתיים ליברלים ככלל, ואני מסכים שהיא מאוד מאוד לא מדויקת - ולכן באה התגובה השנייה שלי למטה.

אז אין סיבה להבחין בין ה'קו' למרכז, בית אל ועוד.

[אגב, בדרך כלל מי שנמצא בפנים הוא זה שאמור לחשוב שההבדלים הקטנים הם משמעותיים, ומי שיותר רחוק הוא זה שחושב שהכל אותו דבר].

ובית אל?

מה ההבדל הגדול בית תל אביב לבית אל?

לא כל כך גדול 

כמו שיח לגוש

ולא מבין למה ההשוואה לשיח

הדרך לימוד כל כך שונה, ההשקפה די שונה

לא מבין מה דומה יותר מדי

אתה קרוב לצד אחד של המשוואה, לכן לא מצליח לראות אותה בצורה מאוזנת.

אם יישאלו אותך מה הקשר בין בית אל לת"א כנראה שתענה דברים בסגנון של דוסים, ביינישים, קוקניקים וכו', ובסקאלה הזאת אפשר באותה מידה להגיד על הגוש ושיח שהם ליברלים לתפיסות מחוץ ליהדות וכו'. נכון שבפרקטיקה ההבדל בין הגוש לשיח גדול יותר,אבל בדברים שקשורים לנידון דידן אני חושב שהם משמעותיים באותה המידה.

אם בחור ממוצא מזרחי לא מגיע לישיבה שלי זו נטו בעיה שלו, למה שמישהו יעשה התאמות

איזה התאמות בכלל ניתן לעשות שיש הרבה חוצניקים שזה ממש נוסח אשכנז

מאיפה בכלל הגיעה הדרישה לגוש יש הרבה מה לעבוד בתחום הזה?

קודם צריך להגדירו כבעייתי

כפי שעלה כבר בכמה שרשורים פה.

כי הן רובן חיות בתוך הסקאלה הזאת בעצמן ממש כמו הבנים.

ההשקפות שונות וסביר מאוד שיהיו חיכוכים, אבל אפשר לנסות בכל זאת, אם נראה שיש סיבה.

הבחורה האחרונה שיצאתי איתה היתה מגדלעוזניקית (בצד הגושניקי של הבנות), ולמרות שאני מהצד השני, אמרתי שאולי כדאי לנסות. נפגשנו פעמיים, והפגישות עצמן היו מהנות יותר מהרגיל, אבל השוני בינינו היה גדול עוד יותר, ולא היה שייך להמשיך.

~

נקודה אחרת שצריך לזכור היא שיכולים להיות בתוך ישיבה אחת אנשים שאינם בדיוק-בדיוק בהשקפה שלה. זה שמישהו לומד בגוש, לא אומר בהכרח שהוא חזק בתפיסה הגושניקית, וכן להיפך. ודווקא לכן אני חושב שפעולת ההגדרה של הסגנון הדתי של המועמד עצמו חשובה.

ויודעת שהבחור שייך באמת לסגנון הזה, ולא רק לומד בישיבה כזו - לגיטימי בהחלט שהיא תפסול.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך