הראיה - שכך המנהג (המטופש, לדעתי)

בנות לא מבינות, והאמת - גם בנים לא באמת מבינים...

סטיגמות נכונות בערך ב70%,

ושווה לבדוק האם מה שמפריע לאדם בסטיגמה קיים,

כי יש מצב שהמועמד נמצא ב30% האחרים...

קיצור, אם אתה מחפש בחורה אינטליגנטית, אל תדאג,

מן הסתם היא תשתמש בבינתה היתרה ותמצא אותך,

למרות הסטיגמות

בהצלחה!

למיטב ידיעתי יש פער די גדול בין הסטיגמה על גושניקים (בעיקר זו המצויה באיזורי הקו) לבין הגושניקים עצמם.

לגבי הצד השני אני לא יודע כי אני לא מכיר...

רק אמרתי את מה שאני מכיר מהניסיון (מכיר לא מעט גושניקים ושומע לא מעט סטיגמות) יכול להיות שאני טועה, כמובן

בתור בת אני חושבת שרובנו יודעות פחות או יותר מה זה אומר גושניק וקווניק אבל ההגדרה כשלעצמה לא מספיקה כי קווניק וגושניק עומדים על רצף מאד גדול, זה הכל יחסי, לכן אני חושבת שכדאי לפרט על עצמך יותר, מה זה אומר בשבילך שאתה קווניק\ גושניק.

בהצלחה.

סגנונות של ישיבות...

אחרת תמצאי את עצמך יוצאת עם בחורים מקצוות שונים.. אז זה יכול לעזור לך ולמקד אותך

בכל ישיבה יש טווח מסויים, ולפעמים גם מישהו הולך לישיבה שיש לה יתרונות אחרים מבחינתו, למרות הפער ההשקפתי.

יש משפט שנמצא בשימוש בשידוכים - "הוא לומד בX, אבל הוא לא Xינק".

כאילו אין לי מושג! רק אחרי החתונה אגלה כנראה...

בחורי ישיבה יש מאחוריהם עלילות שלימות שלא בא לי להיכנס אליהם בכלל חח

אבל מה שאני כן יכולה לשאול בשביל לדעת אני אשאל!

(ואקבל תשובה! כבר!)

אפשר הסבר על ההבדל בין הקו לגוש בפרטי?

מהם

מוסכם על כולם שהקב"ה נתן לנו תורה מוסרית. בקו שמים את הדגש יותר על "הקב"ה נתן לנו תורה", ובגוש על "התורה מוסרית".
כל שאר ההבדלים הם התפרטויות של זה.

האם העיקר זה ה' נתן לנו תורה (והיות שה' אמת/לא משתנה וכו) התורה מוסרית (לצורך העניין לא משנה מה כתוב בה) - אם זה לא נשמע לך מוסרי אז אתה צריך להקשיב יותר טוב

או שאולי (ה' נתן לנו) תורה מוסרית ולכן לא יכול להיות שהיא תצדיק רוע - גם אם זה אומר שצריך להידחק בהרבה מקומות

אני לא בטוח שאני יכול לנתח היטב את נקודת המחלוקת בין הדו לגוש, אבל מגושניקים (ודומיו) שאני מכיר, אני כלל וכלל לא בטוח שהחילוק הזה נכון

יש בקו. הניסוח הזה למחלוקת הוא מאי-ידיעה, ולא ממש מכבד.

מוסכם על כולם, גם על הגושניקיות וגם על הקווניקיות, גם שהתורה היא מהקב"ה, וגם שהיא מוסרית.

הלימוד של הגושניקיות מסתובב סביב המוסר. לכן יהיה נסיון לתת הסברים לעניינים בתורה בכלים מוסריים / חברתיים / אנתרופולוגיים. לכן לימודי האמונה יהיו רציונליים או אקזיסטנציאליסטיים.
הלימוד של הקווניקיות סובב סביב הקבלה מלמעלה. לכן לימוד התורה והשאיפה להבין אותה יתרחשו יותר במישור אידיאלי מופשט. לכן יהיה דיבור יותר רווח, וביותר נוחות, על עניינים סגוליים שאינם מוכרחים לוגית. ועוד דוגמאות לשני הצדדים.

זה ניסוח שנולד מתוך החוויה שלי, בשני הקצוות, ולדעתי הוא אמיתי מאוד.

ואני לא יודע לענות על השאלה הבאה, אבל תנסה אתה, האם יצחקקו אצלכם על מישהו שפותח "לאמונת עתנו".

רצוני לומר: אלו השקפות שונות ובאמת יש "קיצוניים משני הצדדים". אני יוצא בהנחה ששני הצדדים ראויים לכבוד, ושהרבה מאוד שחקנים משני הצדדים אכן רוחשים את הכבוד הזה. אז מכאן באמת אפשר לנהל דיון.
(למעשה אפילו לא באנו לעשות את זה - אלא רק לתאר את הגישות! אנחנו בפורום לנ"ו!! אם ממש חשקה נפשנו במלחמת גוש-קו צריך לפתוח לה פורום מיוחד)

אבל זה בהחלט לא המקום, לצערנו (או אולי, למרבה המזל)

לפעמים, יש משהו שקשה לראות אותו בפגישות [נניח, איך הבחור מתנהג כשהוא כועס], ואז מנסים להעזר בסימן חיצוני שכנראה מעיד על תכונה מסויימת.

אבל נראה לי אבסורדי, שבת תנסה להסיק מסגנון לימוד בריסקאי על האופי של הבחור, [כשהקשר בין הדברים מאוד לא פשוט, והיא גם מן הסתם לא ממש מבינה בזה], במקום להסיק ישירות מהאופי על האופי.

הגוש פתוח יותר?

שטויות, אני נמצא שם די הרבה זמן זה לא נכון

גם אם הרב לא יבוא ויגיד לך לא לקרוא ספרים מסוימים אז החברה מסביב יקראו לך צימחושמאלני או צימחו פוסטשגריסט

חוץ מזה, כשמדברים על בריסק אין יותר שמרנים הלכתית מהם, לקחו את מגדל עוז ואמרו שבגלל לימוד התורה לנשים אז כולם שם פתוחים מחשבתית או הלכתית

שטויות, הגוש לא מקום פתוח, זה יותר מקום שמקבל דברים שונים

את אור הרעיון לא תקראי בבית המדרש, איפה הפתיחות?!?

סגנון הלימוד משתנה בין הרמי"ם ולא כולם בריסקרים, יותר מזה יש ראש ישיבה שדי מתנגד לבריסק

להגיד גושניק ואז לחשוב על זה כפתוח הלכתית או מחשבתית אוטומטית זה פשוט שטויות למרות ארבעת החברים שלך משם, חוששני שאת יותר מטועה

אני חושב שאתם מפרשים בצורה שונה את מושג הפתיחות.

מה גם שאתה לא עושה כאן את החילוק בין הישיבה ותפיסתה לתלמידים, שאני חושב שהוא מתבקש במקרה הזה.

או של ר עוזי 

קשה לקרוא לזה פתיחות או ליברליזם

עומד ראש הישיבה שלך ואומר דברים מאוד ברורים נגד רבולציות הלכתיות

עומד הרב יעקב מדן וכותב לדף קשר נגד עליית נשים לתורה או מניינים משותפים ומתנגד ל929 ספר לי עוד על פתיחות... מחביאים בספריה אור הרעיון זו פתיחות??

יחסית לרוב המקומות יש ליברליות, כן.

דעותיי בנושא ידועות בהחלט, אני מוכן להרחיב אם בא לך... בתור היחיד בישיבה בערך ששאל את אור הרעיון הזה ולמד בו בביהמ"ד

שוב, פתיחות וליברליות הן אינן אותו הדבר. ליברליות בהחלט יש באופן יחסי לעולם הדתי, שוב, הרבה יותר בקרב התלמידים מאשר הישיבה עצמה. בקשר לפתיחות המצב יותר מורכב, בא נגיד שיש הרבה מה לשפר ושהיא ממש לא הולכת בדווקא ידי ביד עם הליברליות.

שנוגעים גם לממלכתיות. קורה שיש מישהו עם השקפה שונה מההשקפה הרווחת בישיבה שלו, אבל הקשר בין השקפה לישיבות הדוק.

ב. אני לא רוצה לומר את מה שנראה לי, כי אני לא מספיק מכיר.

ג. לא טענתי את זה ביחס לקו לעומת הגוש, אלא בכללי.

מספיק לצורך העניין שיש הבדל בין הר המור לעוד יוסף חי.

הקו מקבל את כולם, הוא אמנם מורה להם ללכת בדרכו אבל הוא לוקח אנשים מכל מקום. מנגד, בגוש, אנשים באים מרקע די דומה (אשכנזים, מקום ברמה סוציואקונומית גבוהה, רמת חשיבה גבוהה וכו'). לגוש יש הרבה מה לעבוד בתחום הזה...

תשובה מאוד מקובלת אצלך...

אממ...

הגוש לא פונה לקהלים מאוד רחבים, ובניגוד לקו, ישיבת הגוש יש רק אחת...

יש את ירוחם שזה בקושי, כל השאר (שבוודאי עלו על דעתך) הן  לא גוש, בוודאי לא במידה שישיבות הקו הן הר המור...

מא"ד זה לא גושניקים... הם עלולים להיעלב אם תאמר את זה, למרות שזה באמת לא כל כך שונה...

אורות שאול, עתניאל ומחניים הן יותר חסידיות מהגוש, מי במעט מי הרבה יותר. מעלה גלבוע נמצאת בסקאלה אחרת. שי"ח זו ישיבה קטנטנה, והיא בכלל שג"ריסטית (ויש פער לא מבוטל בין הגוש לבין הרב שגר). ראש הישיבה בקריית שמונה למד במרכז ולמיטב ידיעתי זה הקו החינוכי שלהם ומעלות ובנותיה הן ישיבות של "תורת ארץ ישראל".

אם אתה מצמצם את הגושניקיות ל"ליברליות" (מה שאגב, לא נכון בעיני) בלבד אולי תמצא עוד ישיבות "ליברליות", אבל יש פערים גדולים. זה שונה מאוד מישיבות הקו...

אז נכון, רק הגוש (וירוחם בחלקה הגדול) היא הגוש. ממה שראיתי בהתייחסות פה ובכלל, האמירה 'גושניקים' מתייחסת לדתיים ליברלים ככלל, ואני מסכים שהיא מאוד מאוד לא מדויקת - ולכן באה התגובה השנייה שלי למטה.

אז אין סיבה להבחין בין ה'קו' למרכז, בית אל ועוד.

[אגב, בדרך כלל מי שנמצא בפנים הוא זה שאמור לחשוב שההבדלים הקטנים הם משמעותיים, ומי שיותר רחוק הוא זה שחושב שהכל אותו דבר].

ובית אל?

מה ההבדל הגדול בית תל אביב לבית אל?

לא כל כך גדול 

כמו שיח לגוש

ולא מבין למה ההשוואה לשיח

הדרך לימוד כל כך שונה, ההשקפה די שונה

לא מבין מה דומה יותר מדי

אתה קרוב לצד אחד של המשוואה, לכן לא מצליח לראות אותה בצורה מאוזנת.

אם יישאלו אותך מה הקשר בין בית אל לת"א כנראה שתענה דברים בסגנון של דוסים, ביינישים, קוקניקים וכו', ובסקאלה הזאת אפשר באותה מידה להגיד על הגוש ושיח שהם ליברלים לתפיסות מחוץ ליהדות וכו'. נכון שבפרקטיקה ההבדל בין הגוש לשיח גדול יותר,אבל בדברים שקשורים לנידון דידן אני חושב שהם משמעותיים באותה המידה.

אם בחור ממוצא מזרחי לא מגיע לישיבה שלי זו נטו בעיה שלו, למה שמישהו יעשה התאמות

איזה התאמות בכלל ניתן לעשות שיש הרבה חוצניקים שזה ממש נוסח אשכנז

מאיפה בכלל הגיעה הדרישה לגוש יש הרבה מה לעבוד בתחום הזה?

קודם צריך להגדירו כבעייתי

כפי שעלה כבר בכמה שרשורים פה.

כי הן רובן חיות בתוך הסקאלה הזאת בעצמן ממש כמו הבנים.

ההשקפות שונות וסביר מאוד שיהיו חיכוכים, אבל אפשר לנסות בכל זאת, אם נראה שיש סיבה.

הבחורה האחרונה שיצאתי איתה היתה מגדלעוזניקית (בצד הגושניקי של הבנות), ולמרות שאני מהצד השני, אמרתי שאולי כדאי לנסות. נפגשנו פעמיים, והפגישות עצמן היו מהנות יותר מהרגיל, אבל השוני בינינו היה גדול עוד יותר, ולא היה שייך להמשיך.

~

נקודה אחרת שצריך לזכור היא שיכולים להיות בתוך ישיבה אחת אנשים שאינם בדיוק-בדיוק בהשקפה שלה. זה שמישהו לומד בגוש, לא אומר בהכרח שהוא חזק בתפיסה הגושניקית, וכן להיפך. ודווקא לכן אני חושב שפעולת ההגדרה של הסגנון הדתי של המועמד עצמו חשובה.

ויודעת שהבחור שייך באמת לסגנון הזה, ולא רק לומד בישיבה כזו - לגיטימי בהחלט שהיא תפסול.

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.

דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.

השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.

וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.

זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳