אם למשל אני רוצה שהוא יעשה לפסח את הספה אבל הוא לא מספיק מקפיד לשאוב בכל החריצים א"א לומר שהוא עובר על ההלכה, אין הלכה כמה פעמים לעבור על כל חריץ, אפשר לומר שלא מספיק אכפת לו...

וקשה לו להתאמץ יותר

זו תקופה לא פשוטה בשנה

ולא מחוסר אכפתיות

(לא סתם נאמר שחמץ פחות מכזית לא נחשב )

טעות - לקראת נישואין וזוגיות

זה שאנחנו משתגעות זו החלטה שלנו. 

בעלי תמיד אומר לי לפני פסח שאני אשתגע כמה שבא לי ויומיים לפני בדיקת חמץ הוא יעזור לי לנקות. והוא צודק.אני לא יכולה להכריח אותו לנקות אבק בכל הבית בגלל שהחלטתי חוץ מהחמץ גם לעשות אבק.

הוא מנקה מה שצריך מבחינה הלכתית.

רק אציין מה שבעלי אמר לי בסביבות פורים כשהתחלתי לנקות לפסח.

הוא שאל אותי:"את מרשה לילדים לאכול בחדרים? "עניתי "שלא.אין אצלנו בבית אוכל בחדרים."אמרתי לו ש"יתכן והיה עליהם פירורים או אורחים שנכנסו ולא ראיתי וכו " אז הוא ענה לי ש"פרורים זה לא חמץ גמור.כדי לעבור על "בל יראה ובל ימצא" צריך שיהיה כזית חמץ" וכזית חמץ ודאי שאין בכל הבית כי את זה הייתי מוצאת במהלך הנקיון השבועי. אז מה נשאר המטבח? "ביומיים את מסיימת את המטבח" בקיצור,הגענו למסקנה שאפשר לעשות בדיקת חמץ באותו יום כי מבחינת כשרות הבית הוא כשר. שאר הנקיונות זה סתם בשביל ההרגשה הטובה...

 זהו!אז אך תחשבי שבעלך לא מקפיד. הוא רק לא מבין מה הלחץ לנקות את הבית יסודי דווקא לפני פסח.....

שגם ה80% שמישהו אחר עושה במקומנו זה עזרה....

ולדעת שכך העזרה וא"א לשנות אותה...

מבחינת נקיון לפסח של חמץ, אפשר לבקש שיקפיד יחותר, ואם את חושבת שזה לא יהיה נקי מספיק אז אולי תעשי את זה את.

והסיכוי שישאר לך כזית מאוד קטן... ומבחינה הלכתית מבטלים את כל החמץ...

זה צילום של פייסבוק?

(בור שכמוני..)

בעיני ראיתי,

וד"ל.

שרב אחד ראה את אשתו משפשפת את הכסאות, אמר לה: זה בסדר, לפי  השו"ע זה כבר בסדר לגמרי.

אמרה לו: אם הייתי סומכת עליך ועל השולחן ערוך שלך - כבר מזמן הייתי אוכלת חמץ בפסח....

[מה גברים מבינים בניקיון..]

אני: זה מותר?

אמא: בוודאי שזה מותר!

אני: אז תעשי את זה?

אמא: מה פתאום!

אני: אז זה בסדר לעשות ככה לפסח?

אמא: בוודאות.

אני: אז למה לא תעשי?

אמא: Don't be silly

הפלוס: אמא שלי מודעת לזה לגבי עצמה אז אין לה בעיה לאכול אצלי בפסח.....

כאשכנזיה שהתחתנה עם עדות המזרח ועשתה התרת נדרים לגבי קטניות -

אחרי החתונה אחותי אמרה לסבתא שלי "איזה כיף לרבקה, עכשיו היא יכולה לאכול קטניות בפסח!"

סבתא שלי: "לא ייתכן, רבקה לעולם לא תעשה דבר כזה!"

אם לא תשמחי על ה80% שהוא עושה, שנה הבאה גם את זה לא יעשה...

ודבר נוסף- תודי לה' שזה כך!!

היום יש לך כח ואפשרות לעבור על כל חריץ 10 פעמים,

אפילו שלהלכה מספיק פעם או פעמיים.

בעוד שנה שנתיים אם לא תוכלי להשקיע כך בנקיונות מסיבה כלשהי (בע"ה רק מסיבות טובות...)

טוב שיש מי שיודע מה בדיוק צריך ויוכל לדאוג שהבית יהיה כשר לפסח!

אם זה היה הפוך,

שהבעל הוא המחמיר.. זה הרבה יותר קשה...

הכנות נעימות 

ושתספיקי לנוח לפני החג

אם מה שמפריע לך זה העינין ההכלתי אז באמת חשוב מאוד ללמוד את ההלכה, כי על הרוב המכריע מכריע מכריע אפשר לדלג. 

אם מה שמפריע לך זה שאת מבקשת משהו מפני שחשוב לך ואת לא מבינה למה זה נענה, אז צריך לשקף לו את זה כי יש פה עינין אחר לגמרי והוא הרבה יותר מהותי מהניקיון לפסח, כי במקרה כזה יש פה פיספוס בתקשורת.

הערה כללית לשרשור- צריך להגיד תודה באופן כללי כי זה מנומס ויפה, אבל להודות לבעל על זה שהוא "עוזר" לפסח? למה, זאת מצווה רק של האישה? זה הבית רק של האישה? זו אחריות רק של האישה? כולם עובדים קשה בין אם זה העבודה, ילדים, בבית, כולם עייפים ומותשים ובכללי עושים הרבה הרבה יותר מידי בחיים המודרנים. אף אחד לא עושה טובות לאף אחד אחר בזה שהוא משקיע בבית ובחיים ובמשפחה של עצמו. אחי לדוגמא עד היום מתלונן שאמא שלי לימדה אותו איך לעשות הכל בבית כי הוא לא יכול להתחמק מלעשות אותם דברים כמו גיסתי, אז הוא מבשל, מנקה והאחריות היא עליו לא פחות מעליה, והגאווה היא שלו לא פחות מאשר שלה. זה דווקא נורא חמוד לראות.

הערה כללית נוספת - זה לא קשור לגבר או אישה, זה תלוי באדם. אני אישה ואין לי שום צורך להיות ספצית, צורך שדווקא יש להרבה מאוד גברים גם אם זה בבית.

כן, יודעת ומחכה שיאכלו אותי חיה על ההערות.

אנחנו לא מקבלים מספיק מחמאות וחיזוקים חיוביים בחיים באופן כללי. עוד כמה מילים נעימות לאזן את הביקורת הכללית שאנחנו חשים יעשו פלאים!

רוב הנשים סובלות ממחלת נפש של פסח

אני לא יודע אם הוא באמת לא מקפיד או רק אומר שהאבק זה לא חמץ !

ולכן אני לא יכול להגיד אם את צודקת או הוא

חיזוק גם ל"נורמליות" שבדקדוק..

לא ראיתי לפני שכתבתי את דבריך. ובוודאי שנכון שלא להגיע למריבות וכו'.

יותר חשוב מניקיון הסדקים 

(לפי ההלכה פירורים פחות מכזית -אין בהם בל ייראה ובל יימצא וממילא גם מבטלים אותם..)

הוא לא ליצור סדקים ביניכם.

יש הבדלים ביניכם וזה בסדר.

העיקר הוא שכל אחד יכבד את השני

את עמדותיו, עקרונותיו, וגם את שגעונותיו...

בעלך יתאמץ לנקות קצת יותר מהרגלו-למענך

ואת תעצמי קצת את העיניים למענו...

וגם החמץ קצת יתאמץ.....

ואולי ייעלם מעצמו....

אז תסלחו לי אם אני חוזרת על דברים שכבר נאמרו.

נראה לך רק אצלך???

אצל חצי מעם ישראל!

אצל אחד החסידויות שממש משתגעים לפני פסח (לא זוכרת אם זה בעלז או גור) יש סיפור שזה בגלל הרבנית ולא הרב. מסופר שהוא ראה אותה עושה איזה משהו שאין לו שום קשר לחיסול החמץ (אצלנו בבית דיברו על ניקוי התקרה...) ושאל אותה למה היא עושה את זה - הרי וודאי אין שם חמץ. היא נבחה עליו שלפי השולחן ערוך שלו כולם יאכלו חמץ בפסח...

 אני מגיעה ממשפחה ייקית. שנים נכנסתי לסרטים מכל פיפס לבן מיקרוסקופי על הספה שעלול היה להיות פעם חמץ. היום יש לי שני כללים שמנחים אותי: א. אמנם איסור אכילה זה בכלשהוא, אבל בל יראה ובל ימצא זה בכזית. אם אין לך עשרים ושמונה גרם חמץ שמסתכלים עליך - את בסדר. ב. ברגע שהחמץ הזה בא במגע קרוב עם אקונומיקה הוא כבר לא ראוי לאכילת כלב (ראית פעם כלב שותה אקונומיקה???) וככזה, את יכולה גם לאכול אותו בפסח ואת לא עוברת שום איסור. 

אני משננת את זה לעצמי לאורך כל הנקיונות, ויוצאת יותר שפויה מפעם, אם כי כשניקיתי עכשיו ארון מטבח משולש לפסח עם אקונומיקה, אחר כך זחלתי לתוכו עם פנס והוצאתי ממנו כל פיפס מיקרוסקופי לבן וכו' וכו'....

אם היא תאכל את החמץ שאינו ראוי בפסח, בתור אוכל, אז יש רא"ש שזה אסור - כי "אחשביה" ע"י האכילה.

ב. מנקים בכללי, שלא יוכלו להצטרף גם חלקים קטנים מכזית שבבית, לכדי שיעור כזית ע"י טאטוא למשל. אעפ"י כן, נכון שפירורים בטלים מאליהם.

וישראל קדושים, נזהרים מאד מחמץ. וברור שצריך גם להיזהר מאד מעצבנות ושאר מרעין בישין. להגיע לפסח בשמחת זמן חירותנו.

כי מבחינה הלכתית הוא עושה את מה שצריך.

אם כבר אולי הוא לא עומד בסטנדרטים של הנקיונות שלך..

תחשבו ביחד איך מבחינה נקיונית אתם הולכים בדרך האמצע..

(אם את בכ"ז רוצה סטנדרט גבוה,

 אז אולי תבקשי ממנו שהוא יעשה את הוויש הראשוני,

 ואת תעברי אח"כ עם קיסם וכדו' על-מנת לנקות את הסדקים וכו'.)

עזרתם לי מאוד בתגובות שלכם...

שיהיה לכולנו פסח כשר ושמח!!!

לא הייתי סומך על מטבח שמארח בשנה ממוצעת 200 אנשים שונים (ובשונה ממטבח של מלון או מסעדה למשל, אין משגיח כשרות שמפקח על מי שמשתמש בו).

מצד שני זה לא כזה סיפור להכשיר מטבח, יש הרבה מדריכים באינטרנט למשל באתר של כושרות.

אבל לא הייתי נכנס להכשרת מטבח. זה בדיעבד

וזה גם לא כ"כ פשוט כמו שזה נשמע.

אולי סכו"ם אפשר.

שאר הדברים כמו סירים ומחבתות זה יותר מורכב ולא נוח.

הרבה יותר פשוט לסחוב סיר ומחבת (בשרי/חלבי לפי מה שצריכים) וסכין (בשרי/חלבי) ותרווד אם רוצים לעשות חביתה.

שאר הדברים אפשר להשתמש בחד"פ שמביאים.

ואם רוצים לעשות על האש להביא רשת ומלקחיים מהבית

לזוג ותינוק אפשר לדעתי להסתפק במנגל חד פעמי.

התכוונתי בעיקר לכיריים...

סירים וכפות לבישול אני תמיד מביא מהבית, האכילה נעשית בכלים חד פעמיים.

המוח שלי דפוק, גם אם משה רבנו בעצמו יגיד לי שמזלג שאכלו בו חזיר יהיה כשר למהדרין אחרי הגעלה, אני עדיין לא ארצה לאכול בו...

חשבתי שזה לא משנה כי האוכל לא נוגע בזה

הכיריים שלי הם גם חלבי וגם בשרי

זה בעיה?

אבל אם אוכל גולש מהסיר אל הכיריים, אסור להחזיר אותו לסיר או לאכול אותו... בדיוק בגלל שלא מפרידים בין חלבי לבשרי

זה מה שאני יודעת

לכן חשבתי שגם ככה זה בחזקת טרף

לפי רוב הפסיקות ניתן לכסות את החצובות בנייר אלומיניום. אבל תשאלו את הרב שלכם.

ובלי קשר. לוודא שיש כיריים טובים

שנה שעברה היינו במקום והיה שם כירת חשמל פשוטה. היה על גבול הבלתי אפשרי לבשל עליה. היא לא היתה מספיק חמה כדי לבשל טוב.

אבל הן נחשבות טרף בהגדרה, ולכן כל מה שנוגע בהן, נופל אליהן וכו' הולך ישר לפח.

הכיריים לא חייבות להיות "כשרות" כדי להניח עליהן סיר. לפחות לא שמעתי על כך מעולם.

כאן זה ספק טרף. אז אולי יש שמקלים.

אני לא מכיר את ההקלה הזאת

פשוט מה שנופל או נוגע בכיריים הולך לפח.

תשאל את הרבנים שפסקו את ההלכה הזאת

וגם חיפוש בגוגל לא מצא לי אותם.

הלכה י - מדריך להכשרת מטבח טרף | פרק לג - הכשרת כלים ומטבח | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

הלכות כשרות הנחוצות לנופשים בצימרים או במלונות - הרב דוד יעקב | קו ההלכה הספרדי

https://www.yeshiva.org.il/midrash/1371

וגם זה

הלכה יג - כיריים | פרק כה - בשר בחלב | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

אני לא מבין על מה בעצם הוא מדבר במדריך שצירפת.

בטרף מקפידים יותר

את מה שנשפך עליהן או לא - הכוונה האם הם כמו מוטות עגולים צרים, או שיש להן רוחב.

אבל אני לא פוסקת הלכה

לגבי רמות בין המשפחות

בדכ זה 70 30 כל כשרות/ מחפוד

הסדר נוח ונגיש ביותר

לגבי משפחה חילונית

מה הבעיה להחליט בעצמכם לבד ו או עם רב, את הג.ג שלכם

ולהודיע להם כעובדה מוגמרת

מה זה מקלים? משתנה בין רבנים כמובן

מה זה משפחה שתיעלב? גם משתנה. זה לפעמים גם בשביל המשפחתיות (נניח משפחה שהם גם דתיים ומקפידים אבל ספרדים ואוכלים קטניות בפסח ואתם לא, מה עושים כשמתארחים- אפילו ברמת הכלים)

אם הרב נתן תשובה מקלה בנוגע למשפחה החילונית- הייתי סומכת עליו. אם התשובה שלו העבירה את העול לבעלך וזה לא מתקיים במציאות- אפשר לפנות שוב לרב.

כשרות בתוך הבית של עצמנו אנחנו עשינו לפי ההורים, לא היתה התלבטות כלשהי עבורנו

ואז הבריכה לרשות כולם תמיד

אבל כאלה שיגידו שזה לא מספיק

ואז צריך לעשות חלוקת שעות

אפשר לעשות חלוקת שעות.

יש כאלה שיסתפקו בזמן גברים וזמן נשים.

ויש כאלה שירצו גם זמן לכל משפחה גרעינית בנפרד.

כל משפחה תעשה בצורה שמרבה שלום ואהבה בין המשפחות

כי זה המטרה. לעשות נופש לאחד את המשפחה המורחבת

אבל בכל זאת הפעם כן הרגיש פחות שייך גיסים וגיסות יחד או בני דודים מתבגרים, בעלי גם חלק מהזמן העדיף לשהות בחדר שלנו.

ואם הגיסים זורמים

אפשר שהם ישמרו על הילדים שלכם (אולי אפילו אחרי שהם ירדמו) ולכם תהיה שחיה זוגית לבד.

ואחרי זה אתם תשמרו על שלהם וכו'

ויש משפחות שאכן לא מתאים להם בריכה

אפשר לשכור מראש מקום בלי בריכה (ואז זה זול יותר) ולמלא את הזמן בפעילויות משותפות

או לצאת לטיולי טבע יחד

האמת שחופשה כזאת איננו עושים ממילא, אבל יצא סתם פער כשרצו טיול במסלול רטוב, או פיקניק במעיין וכד' והתקשו לקבל שלי ולבנים הגדולים לא שייך להיות עם אחייניות משתוללות במים, גם אם הן 'לבושות צנוע'. הבגדים נצמדים, נהיים שקופים, עולים וכד'.

(כן, אנחנו גם לא הולכים לכל מיני מעינות, בריכות שכשוך וכד', אלא אם מוצאים זמן באמת ריק, למרות שזו האטרקציה המרכזית באזור שלנו)

חם ומוזיאונים למינהם לא מעניין אותם

רוצים חוויה משפחתית (גם גרעינית וגם מורחבת)

עם משפחה מורחבת נפגשים בבית של מישהו או בגינה ציבורית - לא במקום עם מים. 🤷‍♂️

ולא אבא עם הבנים ואמא עם הבנות? אשמח לרעיונות

ברגע שגדולים - אצלינו גם אחים ואחיות לא יכנסו בייחד

למה? כשמדובר באחים ואחיות, ממש לא מובן בעיני. אצלנו,משפחה גרעינית פשוט שנכנסים יחד , בבגדי ים צנועים. לא מצליחה בכלל בכלל להבין איפה הבעיה. ההתלבטות התחילה כשהמשפחה הגרעינית התרחבה ויש חתנים , כן עשינו מסלולים רטובים יחד, אנחנו כן הולכים למסלולים ומעינות, בבין הזמנים 95 אחוז,דתים שלבושים צנוע, והמעט שלא , פשוט ממשיכים ולא מתעכבים לידם. כשעשינו נופש משפחתי מורחב עם האחים שלי , חילקנו לזמן בנים ובנות בברכה, כי הברכה קטנה וזה פחות שייך להכנס יחד.

הבא

לא מדובר שם על אשה בבגד ים, אלא כמו שמסביר רש"י שם - שבגלל הנהר היא מגבהת בגדיה.

זו המציאות (בלי להכנס לפירוט רב מידי, שגם הוא לא צנוע בפורום פתוח...) במים הבגדים יותר עולים, יותר נצמדים, יותר נהים שקופים.

נ.ב. הלוואי שכ95 אחוז דתיים, היו לבושים צנוע. בילדותי זוכר את עצמי באוטובוס קבוע עם בנות אולפנה, שכולן עם חצאיות ארוכות באמת. היום גם בלי מים המצב רחוק מזה...

זה ממש ממש לא מובן לי. ולגבי מה שכתבת, במעינות ומסלולים רטובים, יש גם דעות שזה מותר. אנחנו הולכים ובעלי ברר ובדק ושאל רבנים בענין . בסוף זה כמו ללכת ברחוב, וממה שראיתי בשבוע שעבר כשהיינו בנופש, המצב במעינות ובכנרת בצפון הרבה יותר צנוע מסתם ללכת ברחוב בעיר שלנו, הרוב הכמעט מוחלט של המטילים דתים וחרדים. לא יודעת איפה החילונים מבלים... וברגע שבת לבושה צנוע , עצם הכניסה לדקויות של מה קורה לבגד,שהוא רטוב, היא לא צנועה, ושהבנים יתרכזו בלהנות עם המשפחות שלהם ולא בלחפש מה קורה לבגדים רטובים. וזה דברים שבעלי אמר, לא אני . שכשלא עסוקים בזה , זה פחות מעסיק.

אלא שאת (או בעלך) מציעה לא להתעסק בזה.

מה אעשה שההדרכות של חז"ל אינן כאלה? ומה אעשה שפעם אחר פעם ניסינו כשאמרו לנו שיהיה בסדר ולא יכלנו להרים את העיניים?

אז בשביל לא להתעסק בזה, אנחנו פשוט לא שם.

אמרתי שאני לא מבינה לגבי זה שאתם לא נכנסים לברכה יחד רק אחים ממשפחה גרעינית . לגבי לא ללכת למסלולים רטובים אני מבינה שזו החמרה, . בעלי ברר ושאל רבנים ולפי מה שאמרו לו יש הבדל בין ברכה מעודבת למסלול, בו הולכים ואם הרוב צנועים יש איפה לשים את הענים וכזשיש בעיה ממשיכים ומתרחקים, אפשר כמובן להחמיר, אבל אז אין איפה לטייל בימי הקייץ החמים( הנערים שלי סולדים ממקומות ממוזגים כגון מוזאונים ואני לא מסוגלת לעשות מסלול בחום , בלי להרטב). ובאמת שהיינו במסלולים רטובים בשבןע שעבר וממש היה איפה לשים את העינים. ואם היתה משפחה חילונית אחת פשוט המשכנו . פעם עשינו מסלול רטוב ביום שישי בבוקר ובאמת היו הרבה יותר חילונים, אז,בתקופות שיש בהן יותר סבירות לבעיות צניעות, אולי נתכנן משהו אחר. שמנו לב שבבין הזמנים זה הרבה פחות בעיתי, כשהרוב הגדול צנוע , אבל אם בשבילך גם בת צנועה במים היא לא צנועה, אז זה לא משנה לך.

לק"י

זה עניין אישי גם.

אבל שנים לא הלכנו לטיולים של כמה ימים בחופש.

עכשיו לרוב אני יוצאת עם הילדים, כי בעלי עובד.

יש אטרקציות ממוזגות למיניהן. מומלץ לחפש כרטיסים מוזלים דרך כל מיני מועדונים.

אפשר לטייל בטבע במקומות לא רותחים.

אולי מסלולי מים עם מעט מים, ואז זה רק לשכשך רגליים.

שמתאימה לגילאים של מתבגרים מגיעה לכמה מאות שקלים, אז זה לא משהו שעושים כל רגע בחופשה..

מה עושים בשאר הזמן?

לק"י

אין לנו מתבגרים בגילאי תיכון.

אבל אם היתה לי אפשרות לטייל בטבע, כנראה שהייתי עושה זאת.

(אבל גם ככה זה לא מכסה את רוב החופש).

משפחה מורחבת זמנים נפרדים

יש המון מקרי טביעה בבריכות בבצימרים.

חלק מההיערכות היא לדאוג שיש מבוגר בבריכה לכל אורך השהות שלכם באתר.

ברגע אחד. יכול לקרות אסון.

אין מצב שהילד שלך בבריכה בלי שאתה איתו.

אלא אם כן מישהו מבוגר אחר אמר לך שהוא לוקח אחריות מיוזמתו.

2. בריכה חייבת להיות מגודרת ונעולה תמיד. ואם היא לא מגודרת, נועלים את הבית/צימר, אם הבית פתוח. צריך לשים שומר ליד הבריכה. כן כמו בצבא.

לק"י

האחים שלו והמשפחות שלהם לא כ"כ דתיים (אם בכלל), אז הם כן נכנסים ביחד (ולא עם בגדים צנועים. למרות שמבחינתי זה לא משנה. גם עם בגדים צנועים- בבריכה לא ענקית להיות יחד זה לא כזה צנוע).

אנחנו מוצאים זמן שאין אף אחד, ואז נותנים לילדים להכנס (פעם אחת אני נכנסתי איתם. פעם רק שמרנו מבחוץ).

כשהיו קטנים כן נכנסו עם גיסי והבנות שלו (הן היו ממש קטנות). אבל גם זה לא היה כזה חלק מבחינת שנינו.

אני חושבת שאפשר לחלק את הזמנים לבנים- בנות- משפחות גרעיניות (אם זה חשוב למישהו להכנס יחד כל המשפחה).

בנופש עם המשפחה המורחבת והייתה בריכה במתחם

היו שעות של בנים ושעות של בנות

ובערב נכנסנו רק המשפחה שלנו

בנים בנפרד בנות בנפרד ונכנסים תמיד צנוע

כלומר- כן יש גמישות בכניסת ילדים מהמין השני, עד גיל 7 אפילו, כי כולם צנועים.

ואצלנו יש כאלה שמקפידים אפילו על נפרד בין בוגרים בתוך המשפחה הגרעינית.

בכל אופן אם נמצאים באזור יחסית חרדי או מותאם לחרדים אז יש מקומות שבהם הבריכה אפילו מוצנעת (ולא נמצאת במרכז הגינה של הוילה),

לנו יצא להגיע למקום עם ממש מחיצה שמסתירה את הבריכה.

כן היה שם לבוש לא מתאים. אבל המים שם היו כל כך ירוקים שהם כיסו הכל.

בדברים שימושיים, ואת הקשר לברכה להשאיר לאנשים להיות יצירתיים...

פשוט להסתובב במקס סטוק ולשלוף דברים. אפשר גם להסתובב בבית ולחפש מה יכול להתאים (נגיד, שיטוט דמיוני במטבח מעלה לי- כף גלידה, קולפן, תחתית לסירים, מגבות מטבח, פורס לביצה קשה, פותחן שימורים).

כדאי לקחת דברים שונים מחדרים שונים בשביל הגיוון.

ואם זה לשבת, לשים לב לא לקנות מוקצה.

בעל לעתיד?

חבר של הזוג?

אח של הבעל/אישה?

שימושי מאוד בהמשך. לפחות חלקם..

ורעיונות למקסטוק: תחתית לדברים חמים, ספלים חמודים, קורץ עוגיות, כותש שום, מועך פירה, מסננת פסטה, מסננת לעלים, מגבות מטבח, סינר, שעון ( יש שם זולים, יפים ודפוקים אבל את זה הם לא ידעו)

גם כמה שבועות אחרי זה המחשבה שלי עדיין הייתה "הוא לא היה אמור למות. לא היתה שום סיבה שהוא ימות פתאום"...

בחור צעיר, מוכשר, תוסס, עם עתיד זוהר, בריא כמו שור, עצר את הטיול הגדול כדי לבוא להילחם... הוא לא היה אמור למות.

אני עוד זוכר בשבת לפני שנפל שהוא סיפר בבית כנסת למישהו שהגדוד שלו יושב בקיבוץ פלוני שנפגע קשה בטבח, אז השני הגיב לו it used to be a beautiful place, אז הוא ענה it still is... שבוע אחר כך הוא נפל כשהלך לזכות פיר ארור

"היום אם בקולו תשמעו"- לחיות כל יום כאילו זה היום האחרון.

(כמובן שזה לא סותר "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ")

אני חושב שזו אחת הסוגיות שהכי מעסיקות אותי בחיים

הסידור של יהונתן חברוני ז"ל (חבל שלא פרסמו עוד קטעים מהסידור)

אמנם אתה מדבר על ההשלכה על המשפחה שזה נושא אחר

אבל יש כאן גם את האלמנט של לחיות במלוא העוצמה עד המוות הבלתי נמנע.