סיום ט באב/
כואב לי.
אני ילדה קטנה.
כואב לי.
כבר שנים חיכיתי.
כמו ילדה גדולה.
והשנה יותר מתמיד,
הרגשתי..
הרגשתי שאתה בא.
מבטיחה שאם רק הית מבקש,
היתי נותנת הכל.
רק תגיע!
והשנה יותר מתמיד,
האמנתי חזק שתגיע.
שתתקע בשופר,
ותימצא מחילה.
ריבונו של עולם..
כמה צעקתי,
שאני כבר לא יכולה.
וכמה שתקתי,
מי אני סתם ילדה נטושה.
אין בית לאבא שלי.
אבא שלי הרס את ביתו.
והשכינה שלו עצובה.
אבא שלי כמו הומלס,
ואני?
אני גלמודה.
נעים ונדים אנו,
אין.
ארץ ישראל לא שלמה.
אנחנו נוגסים בעצמנו!
בודדים ויפים,
מלאים בתקווה,
ונואשי,
נואשי אהבה.
אבא, רציתי. רציתי.
כל כך רציתי,
להיות טובה.
מתי תהיה כבר תחיית המתים?
הלב מתגעגע,
וחסר לנו בדור אישים.
אישים גדולים.
אבא תסתכל עלינו..
דור של תועים.
תסתכל עלינו קטנים ואובדים.
אין מנהיג לנו,
אין בנו רועים.
אין לנו דרך.
רק מלא רחמים.
אז אל מלא רחמים,
אנחנו אומרים קדיש.
קדיש של יתומים.
על משיח,
שהיה צריך לבוא ושוב..
שוב עוד שנה נותרנו עזובים.
ושורף לי בבטן..
שורף שם בפנים.
לפתוח את הצום,
כשאנו חסרי פנים.
והיה זה עוד צום,
ונשוב לחיים,
שוב לא נגאלנו השנה,
אבל להאמין-
ממשיכים!
אנחנו הבנים שלך אבא,
תחייה את ליבנו בטהר תמים.
דרשנו גואל,
ונמשיך להאמין,
אף על פי שיתמהמה,
אם כל זה אנו נאמין.
ואבא,
אם ברגע חולשה...
נדמיין שכלום לא חסר בנו,
תזכיר לנו שבכל זאת שמך לא שכחנו.
אז נא אוי נא,
אל תשכחנו.
אוי אנא אל תשכחנו.
תזכיר לנו שזהו,
זו שנה אחרונה.
סוף לצום וגלות.
כי יבנה המקדש,
והנה-
שנת גאולה.
כואב לי.
אני ילדה קטנה.
כואב לי.
כבר שנים חיכיתי.
כמו ילדה גדולה.
והשנה יותר מתמיד,
הרגשתי..
הרגשתי שאתה בא.
מבטיחה שאם רק הית מבקש,
היתי נותנת הכל.
רק תגיע!
והשנה יותר מתמיד,
האמנתי חזק שתגיע.
שתתקע בשופר,
ותימצא מחילה.
ריבונו של עולם..
כמה צעקתי,
שאני כבר לא יכולה.
וכמה שתקתי,
מי אני סתם ילדה נטושה.
אין בית לאבא שלי.
אבא שלי הרס את ביתו.
והשכינה שלו עצובה.
אבא שלי כמו הומלס,
ואני?
אני גלמודה.
נעים ונדים אנו,
אין.
ארץ ישראל לא שלמה.
אנחנו נוגסים בעצמנו!
בודדים ויפים,
מלאים בתקווה,
ונואשי,
נואשי אהבה.
אבא, רציתי. רציתי.
כל כך רציתי,
להיות טובה.
מתי תהיה כבר תחיית המתים?
הלב מתגעגע,
וחסר לנו בדור אישים.
אישים גדולים.
אבא תסתכל עלינו..
דור של תועים.
תסתכל עלינו קטנים ואובדים.
אין מנהיג לנו,
אין בנו רועים.
אין לנו דרך.
רק מלא רחמים.
אז אל מלא רחמים,
אנחנו אומרים קדיש.
קדיש של יתומים.
על משיח,
שהיה צריך לבוא ושוב..
שוב עוד שנה נותרנו עזובים.
ושורף לי בבטן..
שורף שם בפנים.
לפתוח את הצום,
כשאנו חסרי פנים.
והיה זה עוד צום,
ונשוב לחיים,
שוב לא נגאלנו השנה,
אבל להאמין-
ממשיכים!
אנחנו הבנים שלך אבא,
תחייה את ליבנו בטהר תמים.
דרשנו גואל,
ונמשיך להאמין,
אף על פי שיתמהמה,
אם כל זה אנו נאמין.
ואבא,
אם ברגע חולשה...
נדמיין שכלום לא חסר בנו,
תזכיר לנו שבכל זאת שמך לא שכחנו.
אז נא אוי נא,
אל תשכחנו.
אוי אנא אל תשכחנו.
תזכיר לנו שזהו,
זו שנה אחרונה.
סוף לצום וגלות.
כי יבנה המקדש,
והנה-
שנת גאולה.
אני בהלםםםםם
