במצב של הלימודים,שם הכל מתקתק רוחניות.
תפילה,תנ"ך,לימוד ביחד..
צדקה,וכו'..
רציתי להמשיך את זה הלאה.
גם בחופש.
ואפילו יותר..
אבל מה לעשות?
זה עדיין נשאר בגדר חלום ורוד ומתוק..
לחלום לחזור לרמה הרוחנית של פעם,
להתרגש מהפרק תניא כהכנה לתפילה,
להתלהב מאימרה חסידית קצרה על הבוקר...
להיות צנועה ממש,ולא קשור לתקנון,
כי אז זה באמת היה יפה
אבל החופש הזה,
שם מיו מסך כזה,אז טיפה יורדים..
ועוד טיפה,,
ועוד קצת.
רק קצת.
אבל הירידה הזו לא ניגמרת..
לא בגרביים קצרות,
לא בדיפדוף קצר בסידור,
וגם לא בשרוול טיפה יותר קצר..
הלוואי ויכולתי להחזיר לעצמי את
ההתרגשות הזו.
מתישהו זה יחזור.
