בחסדי השם יתברך.
מעבירה משו שקראתי טיפה ערכתי אתזה אבל זה לא אני
חשוב שתקראו. מוקדש באהבה! אחים שלי!.
צועקים למשיח!!
"צריך כל אדם לצעוק לפני השם יתברך ולישא אליו לבו ית' כאילו הוא באמצע הים, תלוי על חוט השערה והרוח סוערת עד לב השמים, עד שאין יודעים מה לעשות, וכמעט שאין פנאי אפילו לצעוק. אבל באמת אין לו עצה ומנוס, כי אם לישא עיניו ולבו אל השם יתברך, ולצעוק אליו ית', כי האדם בסכנה גדולה בזה העולם כאשר יודע כל אחד בנפשו." רבי נחמן
כך אמר הצדיק רבי נחמן מברסלב על חשיבות הצעקה:
העצה שלנו היא לצעוק בימים אלו להשם יתברך!...
עיקר הדגש על הצעקה, שעל ידי זה עיקר הגאולה בכלל ובפרט בכל אדם ובכל זמן!!...
הישועה לעם ישראל במצרים באה דווקא על ידי: הצעקה!!...
אדם צריך לחוס על עצמו ויצעק הרבה להשם יתברך ועל ידי זה יזכה לפי בחינתו להוליד מוחין והדעת!
הצעקות הן בעצם כמו חבלי לידה. נשמות עם ישראל שרשם גבוה, אבל כגודל אצילות הפרי, כך גם גודל וקושי הקליפה העוטפת את הפרי: הקליפה המכסה את הנשמה הטהורה...
איך שובר אדם את הקליפה (הסטרא אחרא, יצר הרע וכו') ומוליד פנימיות נשמתו שהיא החלק האלוקי ממעל (נשמת האדם היא מהבורא – טהורה ונקיה):
כמו שאישה שצריכה ללדת צועקת, הזוהר הקדוש מגלה לנו שהצעקות של היולדת אינן סתם משהו שהיא צועקת מצער. הצעקה היא מה שגורם ללידה! הצעקה גורמת שהנשמה של הילד תצא מהכוח אל הפועל!!
כך גם, אומר ר' נחמן: הצעקה של עם ישראל במצרים הולידה את עם ישראל והוציאה אותם ממצרים!! שימו לב גם לצעקה של התינוק שנולד: בצעקה שלו הוא מתחיל לנשום עצמאי ונפתח פרק חייו!
דברי רבי נחמן מברסלב על הצעקה:
ולבאר כל זה, מגלה לנו מוהרנ"ת שעיקר העצה שלנו הוא לצעוק בימים אלו להשם יתברך 'וזה בחינת שובבי"ם שבהם נוהגים הכשרים להתענות ולצעוק לה' יתברך בתפילות וסליחות עיין שם בהמשך דבריו, ששם עיקר הדגש על הצעקה 'בוודאי יחוס על עצמו ויצעק הרבה להשם יתברך יעל ידי זה יזכה לפי בחינתו להוליד מוחין והדעת שעל ידי זה עיקר הגאולה בכלל ובפרט בכל אדם ובכל זמן.( לקוטי הלכות ההלכות גילוח הלכה ה)
עיין שם שהביא כל הפסוקים מצעקת בני ישראל במצרים שעל ידי זה דווקא, בא הישועה.
ולכאורה מה עניין הצעקה מה מתקנים בזה?
רבנו מתאר את זה בתורה כ' כ"א ובתורה ל"ו, שהצעקות הם בעצם כחבלי לידה שבעצם נשמת ישראל, כי נשמות ישראל שרשם גבוה מאד כנ"ל, אבל מחמת זה גופא גם ה-לעומת זה שלו גדול מאד, כי זה לעומת זה ברא אלוקים ורבנו מדמה את זה שם בתורה ל"ו כקליפה הקודמת לפרי, והוא התאווה הנבזה הזה שתופס את היהודי מכל צדדיו, וזה מה שכתב האר"י שנשמת ישראל שרשם בעצם מחטא זו של אדה"ר, כי זה השורש של הקליפה ומכסה שמכסה על נשמתם, שזה הירידה למצרים ערות הארץ. ובזה יתורץ הקושיא הראשונה שהקשנו. ואיך שובר האדם הקלי' הזאת, ומוליד פנימיות נשמתו החלק אלוקי ממעל שלו הנקודת היהדות שלו איך שוברים את זה ומגלים את זה
על זה אומר רבנו כמו אישה שצריכה ללדת צועקת ומגלה לנו הזוהר שהצעקות אינם סתם משהו תכני שהיא צועקת מצער, הצעקה - הוא - מה שגורם הלידה, הצעקה גורם שהנשמה של הילד יצא מכוח אל הפועל.
אותו דבר כאן הצעקה מוליד את עם ישראל ומוציא אותם ממצרים!
מתי הזמן לקיים עצה זו של רבנו?
את התיקון הכללי אנו אומרים כל הזמן אבל מתי הזמן המסוגל ביותר לקיים עצה זו של רבנו.
מגלה לנו מוהרנ"ת הזמן הוא בשובבי"ם – אנשים פשוטים אל תצומו, אבל עיקר העבודה, לצעוק, ולהיוולד מחדש יהודי קדוש וטהור
הרב הלל צייטלין ז"ל: דברי ר' נחמן על הצעקה
פעם – מספר רבי נתן – "עמדתי לפניו [לפני רבינו] והוא ז"ל היה מונח על מיטתו ונזרקו דיבורים אלו מתוך פיו הקדוש: עיקר העיקרים הוא – מבטן שאול שועתי", והיה רגיל לומר לתלמידיו: "ואפילו כשנופלין לעמקי רפש, כמו שנפל כל אחד מכם כמו שנפל, צועקים וצועקים וצועקים. פעם אמר ר' נתן לרבינו ז"ל בדרך קובלנא: "יגעתי בקוראי, ניחר גרוני, כלו עיני מייחל לאלוקי". והרים רבינו ז"ל את ידו מעט ואמר בלשון רכה: אם כן, מה לעשות? כלומר: בוודאי אסור להרהר אחריו ית' ובוודאי צדיק ה'. אחר כך אמר לו: הלא דוד המלך ע"ה כשאמר: "יגעתי בקוראי, ניחר גרוני" היה כפשוטו, שכבר קרא כל כך עד שהיה עייף ויגע ממש בקוראו וניחר גרונו ממש, ואתה, תודה לאל, עדיין בכוחך..
ידוע מה שאמר מוהרנ"ת ז"ל: שצעק פעם לפני ה' כל כך "הצילני מקליפת המן עמלק", כאילו שעמלק עומד עליו עם גרזן ועומד לרצחו ממש, ואם ראשונים צעקו כך מה נאמר אנחנו, ובוודאי שאנו צריכין להרים קולנו לפני ה', כי האדם בסכנה גדולה כפי שיודע כל אחד בנפשו.
מקורות תורה ואחרים שמסבירים את חשיבות הצעקה והציווי לצעוק:
רק אחרי שישראל צעקו הם נגאלו: מקורות תורה, נביאים, כתובים, חכמים ורבנים המוכיחים את הטענה: רק אחרי שישראל צעקו – רק אז הם נגאלו ! רק אם ישראל יצעקו – רק אז הם יגאלו!
בקרוב מאוד המצב הקשה בישראל ובעולם יביא כל אחד לצעוק מ"עומקא דליבא" מכל הלב!
ה' מלך העולם יביא רבים מעם ישראל כולל "אנשי אמונה" לכאלו מצבים השם ישמור: שיצרחו ל- ה' שיושיע אותם!
כפי שבמצרים נזרקו הילדים לתנינים, רק מרוב הצרות צעקו ל-ה': רק אז ה' שמע את צעקת בני ישראל ושלח להם גואל.
תעצרו ותתבוננו, כמה אסונות מוזרים ותכופים מתרחשים סביבכם כמה חסר לנו בית מקדש!!
ה' מלך העולם כבר הזהיר!
ה' יודע ומודיע מראש שלא ירצו את מלכותו, דרך המועמד שבחר להנהיג –המשיח!...
ה' יודע ומודיע מראש (יחזקאל כ') שאת מלכותו: יביא ביד חזקה! בזרוע נטויה! בחימה שפוכה!...
אומרים לבנאדם:
שים דגל משיח על הרכב...
שים שלט משיח בחזית הבית...
שים מודעה מכספך בעתונים על משיח לעורר את העם...
תצעק ל- ה' בקול רם לבקש משיח...
עלה לשיחות מאזינים ברדיו ודבר על כך...
הבנאדם עונה: "למה מה קרה?!... איפה זה כתוב?!... למה, מי הרב שלך?!"...
כמו שחזרנו והזהרנו!
האם "לא מספיקות" לעם ישראל הגזירות הנוראיות שהולכות וגוברות בכל יום: אסונות וטרגדיות מוזרות!
כל אחד שלא יצעק היום בטוב לבקש משיח.. יצעק מחר מצרות: בבחינת "נאקה, אנחה, שועה..." כפי שבני ישראל זעקו לאחר הצרות הרבות שלחצו אותם המצרים לאורך "ימים רבים"...
{כג} וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה: {כד} וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב...(שמות ב)
אור החיים> מן העבודה. פי' לא שצעקו לאל שיושיעם אלא צעקו מן הצער כאדם הצועק מכאבו. ומודיע הכתוב כי אותה צעקה עלתה לפני ה', והוא אומרו שועתם וגו' מן העבודה פי' מצער העבודה וישמע ה' את נאקתם פירוש הרמת קול כאבם.
כל יום שעובר, אסון רודף אסון ועוד ועוד אנשים צועקים וצורחים ל- ה' בבכי מר ונורא:
הולך וקרב היום בו תשמע זעקה מקצה ארץ ועד סופה לישועת ה' שיגלה את המשיח!
אשרי אותם בודדים שמתמידים בעקשנות וצועקים ל- ה' שיביא מלכותו דרך משיח!
שנזכה.