זה נורא,ולא באמת אפשר לעשות עם זה משהו..

לכל אחד יש שליחות משלו

כיוונים שצריך לתקן

אבל אני מדברת על הדברים הגדולים,פלאפונים,טכנולוגיה וכו..

הכל כל הזמן משתנההה

של ביאת משיח,כתוב "שפני הדור כפני הכלב"

בזמן שלפני הגאולה,הדור יראה כ"כ רע(כמו פני הכלב..)ואז משיח יבוא ויתקן את הכל.

מדחיק תגאולה

עם המצב עד שהיא תחליט להגיע

אני כןן

ועוד מלא שאני מכירה..נגיד את-"להיות בשמחה" את מכירה??יצא לי איכשהו להכיר מחברה משותפת

סתםם לאלאלאלא

לכן כתבתי אתזה פה,לדעת מה חושבים עלזה..

את נראהלי תוך כדי מתכתבת איתי שם,

שם הוא עושה את זה יותר דרמטי, אבל העיקר זה המסר והוא מאוד חשוב שם.

זה אברך מישיבת אולגה כתב, ספר ממש חשוב, אורי כהן, עשה לנו שיחה בישיבה, צדיק. (אגלה סוד, למד רוב הזמן בהר המור).

בעטרת ירושלים של הרב אבינר מוכרים את זה, מן הסתם גם במכירות של עוד ישיבות, כמו הר המור, מרכז, אולגה וכדו'.

יותר מזה לא אוכל לעזור, בהצלחה,

איך מתמודדים, ומי שמתמכר לא תמיד יודע שהוא בבעיה או איך לצאת

אחרת הוא מעמיק לעצמו את הבור

תראי יקרה,

אני חושבת שדי צריך לתפוס פרופורציות

לא כולם עם ראש למטה למסכים, והגני משחקים ממש לא ריקים- (לכי לפ"ת תביני למה אני מתכוונת)

סתם, נו ברצינות.

יש בדור שלנו אתגר עצום - הטכנולוגיה היא חלק מהאתגר

לא סתם ה' יתברך בחר דווקא בדורנו לשים את הכלי הזה

הוא יכול להיות מדהים, וגם מחרב וכולי וכולי, ואני לא מחדשת כאן שום דבר

כל מה שנאמר כאן, נאמר עוד הרבה לפני, וזה לא העיקר

העיקר על מה אנחנו בוחרים להסתכל, ואיך לשפר את המציאות שלנו

אפשר לשבת בידים שלובות עם ראיה שיפוטית וביקורתית ולומר- עצוב

איזה דור מזעזע. אפשר.

אבל אפשר לבחור אחרת ולהתחיל בשינוי

אין הכוונה לשנות את העולם, ממש לא

אלא את הסביבה הקרובה אלינו ובעיקר לשנות את עצמינו.

לא העיקר לומר עצוב, העיקר לקום ולפעול.

אולי לא נשנה סדרי עולם, אבל נתעלה אנחנו בעוד מדרגה

ואין לשכוח שדורנו הוא דור נפלא. כדברי הרב קוק זצ"ל

לילה מבורך

לכל תקופה יש את החסרונות שלה

קצת התנתקתי..

כן,אצלנו רוב הזמן הגני משחקים ריקים,וכן,אצלנו אנשים מכורים ברמותת לפלאפונים.

לא הגזמתי,שיקפתי את המציאות בישוב שלנו..

לראות את הילדים הקטנים הולכים, וכולם קבורים במסך הקטן, וכישורי החברה שלהם הולכים ונובלים.

אוף.

מחנות לגמילה.

בקרוב אצלנו?

בא אלינו מישהו והראה לנו סרט שעשו על המחנות האלה, זה פשוט נוראי!

אף פעם לא הבנתי, איך הם פועלים בעצם ומה העקרון שלהם?

המחנות האלו כופים, במקום לחנך ברכוּת

שכדאי לפחות קצת לנסות להתנתק מהפלאפונים..

נגיד כשאני יוצאת להליכה או סתם משהו כזה,אני לא לוקחת את הפון.

לא יקרה כלום אם ניתנתק לכמה זמן..

העולם לא יחרב

אבל מסתבר שאפשר בלי זה

קצת חופשששששששש

מקסימום תפזם לעצמך קצת ניגונים

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...