זה נורא,ולא באמת אפשר לעשות עם זה משהו..

לכל אחד יש שליחות משלו

כיוונים שצריך לתקן

אבל אני מדברת על הדברים הגדולים,פלאפונים,טכנולוגיה וכו..

הכל כל הזמן משתנההה

של ביאת משיח,כתוב "שפני הדור כפני הכלב"

בזמן שלפני הגאולה,הדור יראה כ"כ רע(כמו פני הכלב..)ואז משיח יבוא ויתקן את הכל.

מדחיק תגאולה

עם המצב עד שהיא תחליט להגיע

אני כןן

ועוד מלא שאני מכירה..נגיד את-"להיות בשמחה" את מכירה??יצא לי איכשהו להכיר מחברה משותפת

סתםם לאלאלאלא

לכן כתבתי אתזה פה,לדעת מה חושבים עלזה..

את נראהלי תוך כדי מתכתבת איתי שם,

שם הוא עושה את זה יותר דרמטי, אבל העיקר זה המסר והוא מאוד חשוב שם.

זה אברך מישיבת אולגה כתב, ספר ממש חשוב, אורי כהן, עשה לנו שיחה בישיבה, צדיק. (אגלה סוד, למד רוב הזמן בהר המור).

בעטרת ירושלים של הרב אבינר מוכרים את זה, מן הסתם גם במכירות של עוד ישיבות, כמו הר המור, מרכז, אולגה וכדו'.

יותר מזה לא אוכל לעזור, בהצלחה,

איך מתמודדים, ומי שמתמכר לא תמיד יודע שהוא בבעיה או איך לצאת

אחרת הוא מעמיק לעצמו את הבור

תראי יקרה,

אני חושבת שדי צריך לתפוס פרופורציות

לא כולם עם ראש למטה למסכים, והגני משחקים ממש לא ריקים- (לכי לפ"ת תביני למה אני מתכוונת)

סתם, נו ברצינות.

יש בדור שלנו אתגר עצום - הטכנולוגיה היא חלק מהאתגר

לא סתם ה' יתברך בחר דווקא בדורנו לשים את הכלי הזה

הוא יכול להיות מדהים, וגם מחרב וכולי וכולי, ואני לא מחדשת כאן שום דבר

כל מה שנאמר כאן, נאמר עוד הרבה לפני, וזה לא העיקר

העיקר על מה אנחנו בוחרים להסתכל, ואיך לשפר את המציאות שלנו

אפשר לשבת בידים שלובות עם ראיה שיפוטית וביקורתית ולומר- עצוב

איזה דור מזעזע. אפשר.

אבל אפשר לבחור אחרת ולהתחיל בשינוי

אין הכוונה לשנות את העולם, ממש לא

אלא את הסביבה הקרובה אלינו ובעיקר לשנות את עצמינו.

לא העיקר לומר עצוב, העיקר לקום ולפעול.

אולי לא נשנה סדרי עולם, אבל נתעלה אנחנו בעוד מדרגה

ואין לשכוח שדורנו הוא דור נפלא. כדברי הרב קוק זצ"ל

לילה מבורך

לכל תקופה יש את החסרונות שלה

קצת התנתקתי..

כן,אצלנו רוב הזמן הגני משחקים ריקים,וכן,אצלנו אנשים מכורים ברמותת לפלאפונים.

לא הגזמתי,שיקפתי את המציאות בישוב שלנו..

לראות את הילדים הקטנים הולכים, וכולם קבורים במסך הקטן, וכישורי החברה שלהם הולכים ונובלים.

אוף.

מחנות לגמילה.

בקרוב אצלנו?

בא אלינו מישהו והראה לנו סרט שעשו על המחנות האלה, זה פשוט נוראי!

אף פעם לא הבנתי, איך הם פועלים בעצם ומה העקרון שלהם?

המחנות האלו כופים, במקום לחנך ברכוּת

שכדאי לפחות קצת לנסות להתנתק מהפלאפונים..

נגיד כשאני יוצאת להליכה או סתם משהו כזה,אני לא לוקחת את הפון.

לא יקרה כלום אם ניתנתק לכמה זמן..

העולם לא יחרב

אבל מסתבר שאפשר בלי זה

קצת חופשששששששש

מקסימום תפזם לעצמך קצת ניגונים

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....