לא בני עקיבא

אולי לוקח קצת זמן אבל הרבה מרכזניקים מוותרים על זה (הסנדלים לא תמיד מוותרים אלא פשוט מוסיפים גרביים).

בחור בשיעור א' שרק מתחיל ללמוד?

רבנים צריכים לבוש יותר מכובד, וזה בהחלט קיים גם בציבור שלנו.

אצל החרדים כל ילד מגיל בר מצווה מתלבש כמו רב..

והתורה שהאדם למד.

בד"כ האדם יבין לבד מתי הוא צריך להחליף את סגנון הלבוש...

גם לי מפריע לראות אברכים עם ג'ינס וטישרט..

מפני מה תלמידי שבבבל מצויינין [=לבושים בצורה נאה]? לפי שאינן בני תורה". (שבת קמה ע"ב).

יתיב רבי חייא בר אבא ורבי אסי קמיה דרבי יוחנן ויתיב רבי יוחנן וקא מנמנם אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי אסי ... מפני מה ת"ח שבבבל מצויינין לפי שאינן בני תורה.... איתער בהו רבי יוחנן אמר להו דרדקי לא כך אמרתי לכם (משלי ז, ד) אמור לחכמה אחותי את דאם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו ואם לאו לא תאמרהו אמרו ליה ולימא לן מר איזה מהן.. מפני מה ת"ח שבבבל מצויינין לפי שאינן בני מקומן דאמרי אינשי במתא שמאי בלא מתא תותבאי (ישעיהו כז, ו) הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל תני רב יוסף אלו תלמידי חכמים שבבבל שעושין ציצין ופרחים לתורה 

עצם זה שיש אפילו הווא אמינא אפילו דחויה שאנשים מתלבשים יפה כי הם אינם תלמידי חכמים צריך להביא אותך להרהר בכך.

יש אנשים שהם אמנם לא תלמידי חכמים אבל מתלבשים יפה כדי שיחשבו כאלה.

אתה רוצה להתלבש כמו הראשון לציון? בבקשה, אתה רוצה להתלבש כמו חכם שושני? שיהיה לך לבריאות, לא החיצוניות היא מה שיצביע על מה שיש בקודקוד.

ובאופן כללי אגב, מפני שהם אינם בני מקומן זה גם כן בעיה רצינית, אדם לא מרגיש בבית בארץ ישראל? למה?

וזה שהם לא מרגישים שהם בני מקומם בארץ זו גם בעיה.

יותר מסתבר שזאת תוספת של התלמוד הבבלי, ומי משבח אותם ? רב יוסף שהוא בבלי.

ראיה לדבר, שהרי הכינוי בבלי היה פחות או יותר כינוי של גנאי בעיני רבי יוחנן: "רבי יוחנן נסב זיתא ובירך לפניו ולאחריו והוה רבי חייא בר ווא מסתכל ביה אמר ליה רבי יוחנן בבלייא למה את מסתכל בי לית ליך כל שהוא ממין שבעה טעון ברכה לפניו ולאחריו אית ליה ומה צריכה ליה מפני שגלעינתו ממעטתו ולית ליה לר"י שגלעינתו ממעטתו מה עביד ליה ר' יוחנן משום ברייה מילתיה דר"י אמרה שכן אפי' אכל פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה" (ירושלמי ברכות פ"ו ה"א)

"ההתנצלות" הידועה הזאת שאין הכוונה לתלמידי חכמים שבבבל ידועה, אבל לפי זה לא מובן מי הם אותם אלה שאומרים את "השמעתתא דמחשכו" ? עמי הארץ ?

אולי זאת הכי מוכרת, אבל לא הכי חריפה, יש ביטויים יותר חריפים. בשורה התחתונה בני ארץ ישראל שנאו את הגלותיות של הבבליים ולא חששו להביע את זה.

שזה בגלל שהם גלותיים, שאינן בני מקומן הכוונה שאינם בני ארץ ישראל, ארץ ישראל היא המקום שלהם!

הוא מבחינתי צ"ע. אני פשוט מתקשה לקבל את "הריאליה התלמודית" הזאת של "בארץ ישראל כנראה היה יישוב מצומצם וכולם הכירו את תלמידי החכמים. רוב העם היה בבבל ולכן הרבה אנשים ומכאן חוסר הכרות". לא מתיישב על ליבי לגמרי, מצטער. אני חושב שמדובר במשהו יותר עמוק ומהותי - גלותיות.

שלך אחי. לא העלתי על דעתי לומר שבכך אין טעם לדיון.

מפני מה ת"ח שבבבל מצויינין לפי שאינן בני מקומן דאמרי אינשי במתא שמאי בלא מתא תותבאי 

(רש"י - ב

שאינן במקומם - שמא"י גלו לשם והגולה למקום נכרי מציין עצמו במלבושים שיהא חשוב:

במתא שמאי - בעירי איני צריך להתכבד אלא בשמי שאני ניכר בו:

בלא מתא - במקום שאינה עירי:

תותבאי - כבודי תלוי בשמלתי שמלתו מתרגמינן תותביה (שמות כב):

)

הגמ' מסבירה את זה, באמצעות הרעיון שבמקום שהאדם לא מוכר, מכירים אותו באמצעות הלבוש.

לכאורה, יש שתי דרכים להסביר הגמרא-

1. הם לא מוכרים במשמעות הפשוטה של המושג, לא יודעים מי האדם. [רק צריך להבין את המציאות הריאלית, שיצרה את המצב], ולכן הם מתלבשים באופן שיגרום להכיר שהם ת"ח.

2. הם לא מוכרים, במובן שלא מכירים את ערכם, ולכן הם הם מתלבשים באופן שיוצר תחושת כבוד. [וכאן אפשר להסביר משהו רעיוני, ולא רק טכני, שיש בא"י משהו שגורם להערכה לתלמידי חכמים].

בבל בפרט, והגלות בכלל, היא לא מקום של תורה, או אולי נדייק היא לא *ה*מקום של התורה, לא משנה כמה ישיבות ותלמידי חכמים יש בה. לכן מי שהוא גלותי זקוק ללבוש מיוחד כדי להכריז על התורה שיש בו, אבל מי שהוא לא גלותי ומרגיש "טבעי", מרגיש בבית, לא זקוק ללבוש מיוחד כדי להכריז על התורה שיש בו.

הקושי שלי עם שתי האפשרויות שהכרת הוא בנסיון להחיל אותם על כלל תלמידי החכמים שבבבל לעומת כלל תלמידי החכמים שבארץ ישראל. דהיינו או שכלל תלמידי החכמים שבבבל לא היו ידועים לעומת כלל תלמידי החכמים שבארץ ישראל. או שכלל תלמידי החכמים שבבבל לא היו ידועים בערכם לעומת כלל תלמידי החכמים שבארץ ישראל. וכל זה על מנת להסביר מדוע באופן כללי לתלמידי החכמים שבארץ ישראל לא היה לבוש מיוחד ולאלה שבבבל כן.

אני חושב שרואים את זה גם בימינו. אתן לך דוגמא לתלמיד חכם אמיתי בעיניי, הרב חנן פורת ז"ל. הכניס, לדעתי, לכיס הקטן שלו הרבה תלמידי חכמים גלותיים בימינו שמצויינים בלבושם, ואילו הוא היה לבוש בפשטות כעמך ישראל.

ציון = סימן (היכר).

על סמך מה אתה מבסס את הדברים שלך לגבי ההבדל בין בבל לארץ ישראל. מה נקודת השוני שגרמה לכך שבבבל יזדקקו להיות מצוינים בלבושם, ואילו בארץ ישראל לא. 

אני מסכים שהפירוש שלי עדיין צריך חיזוק. סבבה. בגלל זה, אני לא רואה טעם להמשך הדיון הזה עד שה' יאיר עינינו ממקום אחר, בבחינת דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקור אחר. אבל גם אתה מבסס יותר מדי את הטיעונים שלך על "יכול להיות", ולא ממש השתכנעתי לבינתיים, למרות שאני תמיד פתוח לעשות זאת.

"במתא שמאי, בלא מתא תותבי". (ולא נראה שזו אמירה שעוסקת בת"ח ובא"י, אלא באופן כללי בבני אדם, ולכאורה שם זה חייב להיות לא מוכרים במשמעות הפשוטה, אבל אפשר שהגמרא משתמשת באותו ביטוי בהשאלה, ללא מכר בערכם).

ולגבי הקושי שהעלת-

א. לגבי האפשרות השנייה שהעלתי, 'ידועים בערכם', אני לא מדבר הכרות אישית עם האדם, אלא על הערכה כללית לת"ח. כך שאין קושי.

ב. גם אם מדובר על היכרות אישית עם האדם, ייתכן שהצורך יצר נורמה תרבותית.

ג. אין חובה שהשאלה נשאלה על כל ת"ח שבבל ובא"י, אלא על התופעה כתופעה. (כמו בשאלות האחרות בגמרא שם, האם תמיד המועדים שבבל יותר שמחים? האם כל הדגים יותר שמנים?)

אני אציין לך מקור מדוייק שעולה משם קצת כפי דבריי - בשיחות הרצי"ה כרך תלמוד תורה עמ' 251-253 - הוא כותב על סיפור הגמ שתלמידי רבי יוחנן אמרו על כך שתלמידי חכמים שבחו"ל מדקדקין באופן מיוחד בלבושם ("מצויינין"), ואלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל אינם מקפידים יותר מידי על לבושם, ואמרו שזה משום שהם לא בני תורה, וכששמע זאת רבי יוחנן גער בהם ואמר שהם גם בני תורה אלא ש"אינן בני מקומן" ומסביר הרצי"ה שהיינו שהיות והם גרים בחו"ל אין מה לעשות, תורתם היא תורה נמוכה מתורת א"י, ועל כן הם מדקדקים יותר מידי בלבוש עכ"ד בלשוני, מי שרוצה מוזמן להסתכל במקור.

מכאן רואים במקצת, שכל עניין דיקדוק הלבוש שהיה נפוץ בגלות, אינו נצרך, ואוליי ראוי לו, שלא יהיה בא"י!!

מ"מ אני אציין לך מקור מפורש כדבריי, אבל בשם הגר"א שפירא זצוק"ל - שהר"י דדון בספר אמרי שפר, בחלק שמועות מוצ"ש, לקראת סופו (אם תרצה אציין לך העמוד המדוייק בפעם אחרת), שהגר"א שפירא אמר, שהוא חושב שאין עניין שתלמידי הישיבה ילבשו חליפה וכובע כמו בציבור החרדי, בכל אופן, אוליי גם להיפך, שהגר"א שפירא דיבר דווקא על תלמידים ותלמידי חכמים שלא משתמשים בתפקידי רבנות, אבל המשתמשים בתפקידי רבנות, ראוי שישימו חליפה, אומנם אני יודע שיש מתלמידיו הגדולים, שאע"פ שהם משמשים בתפקידי רבנות אינם שמים כובע, אבל יש שכן שמים.

יש עוד מקור שמובא בספר אוהל אברהם (סיפורים והנהגות על הגר"א שפירא) - שהגר"א שפירא אמר פעם, בנוגע לעניני ראיית אליהו הנביא - אם כבר מחפשים אותו, צריך לחפש בכותל המערבי, ובתוך הכותל המערבי, אל תחפשו משהו עם כובע וחליפה, תחפשו מישהו עם כיפה סרוגה!!! , אינני יודע אם זה היה בצחוק או ברצינות. אבל הוא ביטא בזה הזדהות עם הלבוש הדת"ל הרגיל.

יערב שיחי, (שיחות עם הרב יעקב אריאל), (כמדומני בעמ' 388, אם לא, אפשר לחפש במפתח 'כיפה סרוגה'), שהרב אריאל מספר שהרצי"ה רצה שהם ילכו עם מגבעות.

ואני מסתכל באופק ואני רואה איזה מישהו מאוד מאוד מלא רושם, הולך מולי, ואני מסתכל לראות את הפנים שלו, פתאום אני לא מאמין אני רואה את הגר"י אריאל שליט"א [ואת כל התורה הקורנת שהוא סוחב איתו ], ואני לא יודע איך לאכול את עצמי, והוא מרכין קצת את הראש לשלום, ואני "מאושר לנצח" (מקווה שסיימתי באיזה נימה של פאתוס ).

סתם סיפור טרי מהבוקר.

בשקט. אבל האמת שראיתי אותו ליד הבית שלי מלא פעמים בשעות הצהריים, אבל חשבתי שפשוט היה לו שם איזה סידורים, אבל עכשיו ראיתי, שהוא חוזר מהתפילה עם התיק של התפילין, ונכנס לאחד הבנינים מול הבנין שלי. 

גם בתחילת הקיץ הייתה שבת שהוא היה בירושלים ואפילו העביר שיעור במרכז.

שם כתוב שהרצי''ה הלך בקיץ עם תלמידו והיה מזיע הרבה, ואמר - הייתי רוצה ללבוש קליל כמותך, אבל כבוד התורה מחייב.

משמע שדוקא נושאי משרות צריכים לבוש כזה.

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?