היי אנשים אני חדשה פה....רציתי לשאול אותכם שאלה...אנונימי (פותח)
טוב אני צריכה טיפה עזרה....
יש לנו מחלה ממש נפוצה במשפחה שלי....כאילו ממש! סבא שלי מצד אמא וסבתא שלי מצד אבל חולים בה..קיצר התחלתי בערך לפני חצי שנה לראות סימפטומים של המחלה אצלי..וזה ממש מפחיד אותי! אני מש לא וצה שיגלו אצלי את המחלה כי זה יהרוס לי את החים!!כאילו ממש!!אני לא אוכל ללכת לשום מקום ואני אצטרך ממש להזהא מה אני אוכלת ובכלל אין לי כוח ואני לא רוצה שיסתכלו עלי ויגידי" אהה אתי..היא חולה ב...."וקיצר אניי מש ממש ל רוצה שזה יקרה לי- ואני יודעת שאם אני אתעלם מהסימפטומים המחלה לא תברח אבל אני עדיין לא מסוגלת לספר להורים שלי!!!! ואל תגידי לי לספר כי אתם לא יודעים עד כמה זה יהיה לי קשה!! אז יצר אני ממש לא יודעת מה לעשות!!!!!!!!! מה אתם אומרים???
תשובה..מוריה!!
קודם כל ברוכה הבאה..

דבר שני אין לך ברירה את חייבת לספר לא משנה כמה זה קשה....חוצמזה לא בטוח שזה יקרה גם לך...

אבל בכל מקרה את חייבת לספר....או שתלכי לבדיקות לבד...ואז אם ח"ו יש לך את זה אז תספרי לאמא שלך...


המשך יומטוב ורפואה שלימה
תאמרי לאמא שלך ולכי להיבדק....~H.L~
בעז"ה יהיה טוב .... בהצלחה....!!!!
עדיף לך לעלות על זה עכשי'ו.הסנה-בוער
לה"ו.
חמודה, זה ממש ממש ממש מצער! באמת! 
אבל יש עוד תקו'וה שזה לא זה- תפילות אפע'ם לא הזיקו לאף אחד...
אבל בכל אופן, כדאי ללכת להבדק, כי אולי גילוי של המחלה- אם יש לך ח"ו- יגרום לפגיעה חמורה יותר.
בשורות טובות נשמה =]
א, לא בטוח שאת חולה את לא רופאה!עדיאל
ב' גם אם כן תפילה יכולה לעזור שלא תחלי בזה. ג' גם אם כן אז מתמודדים בדרך כלל הפחד הוא גדול והמחלה קטנה...
גם אני חשובת שאת צריכה לספר להורים...חיוכים
וזה הדבר שהכי כדאי לך, בטוח שזה יהיה ממש קשה! ובכל זאת... תארי לעצמך שבסוף יגלו את המחלה הזאת אצלך בשלב מאוחר יותר, ואז כבר המצב יהיה קשה יותר, ואת כ"כ תתחרטי שלא אמרת אז, פעם, כשזה רק התחיל.... אז היה עוד אפשר להציל את המצב, ועכשיו זה הרבה יותר קשה... וכבר אין הרבה סיכויים...
תארי לעצמך מה היית מרגישה, דפוקה לגמרי... היית שואלת את עצמך כל הזמן 'למה לא היה לי את השכל והאומץ להתגבר על הבושה ולספר להורים? למה?'
באמת שאני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא לספר להורים!! וחוץ מזה בכלל לא בטוח שיש לך את המחלה, וגם אם יש, בשלב הזה, כנראה היא ממש בהתחלה, ויהיה הרבה יותר קל להתגבר עליה!!

שיהיה בעז"ה בשורות טובות!!
יש הרבה סימפטומים, זה לא אומר כלום!gross
טוב...אנונימי (פותח)
א- כל אני די בטוחה שיש לי אותה...כאילו למה שפתאום יהיו לי סימפטומים כאלה....
ודבר שני אני לא מתביישת..אבל הקטע הוא שזה פשוט מחלה שא"א להתגבר עליה....מחלה קרונית ולכן אני יודעת שאני משוגעת..אבל אני רוצה לחיות את החיים שלי..להיות ילדה נורמלית בתיכון בלי שום מגבלות..וחוצמזה אני גם מפחדת שאני לא אתחתן..אפאחד לא רוצה להתחתן עם מישי חולה....

טליה,אוסנת

לכל אחד יש מחלה כרונית, גם אם היא לא מוגדרת רפואית. לכל אחד יש את ה"קונץ" שלו, ומה שמגביל אותו בחיים.

אם לך יש סוכרת, לדוגמא - וזה מגביל אותך כשאת הולכת למסעדות, אז אחרים לא יכולים ללכת למסעדות בגלל שהם יותר מדי מקובעים ולחוצים.

אף אחד הוא לא "ילד נורמלי בתיכון", ולכל אחד יש דבר שמגביל אותו. אז נכון, זה יותר מעיק וקשה כשיש מחלה - אבל אולי בגלל זה נחסכו ממך בעיות אחרות...

 

לעניין ה"אני גם מפחדת שאני לא אתחתן" - מאוד מקובל לומר ש"מי שלא ירצה להתחתן איתך לא שווה אותך". אני לא אומר את זה - אבל אני כן אומר, שהרבה בנות עם מחלות כרוניות התחתנו בלי שום בעיה. בדיוק בגלל הסיבות שציינתי לעיל^... האם מישהו יעלה על דעתו לא להתחתן עם אשכנזיה, כי היא עלולה לחלות בסרטן העור? ככה אנשים גם לא עושים יותר מדי חשבון לגבי מחלות שלא ממש מפריעות למהלך החיים התקין (גם אם אלו זריקות אינסולין, זה לא נקרא "מפריע למהלך החיים התקין"... אפשר לחיות עם זה בנחת!).

שיהיה בהצלחה! לעידוד ותמיכה - הקישי 4.

שברור שאת מספרת..מיסטר דום
תתגברי על הפחד זה עוד יותר מסוכן לא לדבר להיבדדק ולפנות לטיפול!!! לא מסתירים ומעלימים כאלה פרטים....
בארור שזה לא נעים וקשה-- מנסיון!הירהורי הלב
אבל זה לא ישפר את המצב, ככה עם באמת יש לך ת'מחלה המצב רק הידרדר,
אולי עכשיו יש עוד אפשרות מניעה!!!
אממ..טליהילץ
ה' יעזור..
טליה ...-Rעות-

בס"ד

טליה..

את חייבת ללכת להבדק!! ולהגיד להורים שלך..אין חוכמה לברוח מהמציאות!!

אם זה משו שאת מפחדת שיפגע לך בעתיד..ואם תסתרי את זה ותתטפלי בעצמך בצורה כזאת שהיה לך חיים פחות או יותר נורמליים וטבעיים..

פשוט תשמרי את זה בסוד!!ה' לא מביא לאדם נסיון שהוא לא יכול לעמוד בו..

מתפללת להצלחתך..

ותתפללי.."אלוקים לא משיב ריקם תפילותיה [דמעותיה] של בת מלך..שבוקעות את כול הרקיעים.."

אחות מה החלטנו??מיסטר דום
ותראי זה סתאם בריחה מהמציאות את לא מתמודדת חשוב להתמודד עם המציאות כפי שהיא ולא לתת לחיים לעבור בנדמה לי...
הכן..מיסטר דום צודק!-Rעות-
את חיי'בת להגיד להורים שלךאנונימי (פותח)

את חיי'בת חיי'בת חיי'בת ללכת להורים שלך ולהגיד להם.

נכון, זה נורא קשה, אבל הם יודעים לטפל בדברים הרבה

הרבה יותר ממך, ואם לא תגידי להם, יש מצב שהמצב שלך

רק יחמיר.את חיי'בת להגיד להם.

                                 אני מאחל לך רפואה שלמה בעז"ה

נו אחותי...מה החלטנו?-Rעות-
טליה!SIMI
סורי...קפץ...SIMIאחרונה

אני בשוק!!!

למה את לא מדברת???

טליה, יקירתי!!

ברור שאת מספרת.

המחלה ח"ו ובעז"ה שלא תיהיה לך, לא תעלם רק בגלל שאף אחד לא יודע מזה.

ההפך! זה רק יחמיר ח"ו את המצב.

תיהי חזקה! אוהבים אותך!

דברי איתי באישי...

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך