כי לא לשכוח

הכל זה מהשם

ועזרה וישועה זה רק ממנו

אז תפילות והפרשת חלה ומצוות שימנעו 

את הפיצוצים הבאים והרוגים\פצועים נוספים

זה הסיוע הכי גדול

אבל מה?

עם ברכות שמחממות את הלב

או לעשות שלטים ולרשום שם העם איתכם וכו

ולתלות שם

לעשות הפנינג לילדי תושבי הדרום שמבלים מלא זמן במקלטים

אפילו לארח משפחה או להוציא כמה ילדים משם לטיול להתאוורר

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....