זאת אומרת, אם הייתי יודע לכתוב כזה יפה..

אם יש עוד. אז אולי ננסה לחשוב מה ה' מלמד אותנו בזה ביחד?

או מה אנחנו יכולים לראות שכן טוב בנקודה הזאת?

למשל אולי ה' רוצה שנכוון את הרצון לרצון עליון יותר. שנרגיש כמה אנחנו רוצים את ה' באמת

למרות הריחוק הגדול שקיים. שנתבונן בכמה הוא חסר לנו 

ונבקש ממנו, נתחנן ונתפלל.. "השיבנו ה' אליך ונשובה"...

קראתי פעם מספר של אחד מגדולי החסידות שהסיבה שעמ"י ניצח את עמלק במדבר כי כשמשה הרים את הידיים למעלה הם נזכרו לכוון את היראה שלהם מעמלק ליראה עליונה מה' יתברך...(לכן כשהוריד נחלשו)....

או למשל לחשוב שככה כשנקבל אותו נעריך את זה הרבה יותר מאשר מלפני....

שימי לב כמה טוב שנפגשת איתו, את עכשיו יודעת אילו אוצרות קיימים בעולמו של ה' שאת יכולה לזכות בהם. ועכשיו ברור לך מה את רוצה.

לדעתי נקודת הניסיון במקרים לא פשוטים כיוצ''ב היא האם אנחנו מאמינים שההיצע (האינסופי של הקב''ה) מוגבל...!

חשבי על זה.

(הרעיון שהעלת ממש יפה, רק צדיקה אמיתית יכולה לחשוב עליו. ועם זאת אני חושב שזו לא הנקודה העיקרית במקרה הזה)

אני בטוח שיש בחורים נוספים שיכולים לגרום לך לרצות אותם אפילו יותר. את כנראה הכרת רק בחור בודד ברמה הזו.

בהצלחה

תודה ממש!!

אפילו משה רבנו התמודד עם הנקודה הזו, ה' אמר לו "היד ה' תקצר"?

בהצלחה יש לך המון כוחות וישרות

אפשר לברר שוב, אולי בעקיפין, אם יש על מה לדבר;

אבל אם לא - להשתחרר מזה.

התאמה, זה ששני הצדדים רוצים. אם זה לא כך, אז סימן שאחד הבחין ראשון מה לא מתאים, עובדה שלא מתאים לו. ואז - זה באמת לא מתאים גם לשני..

יכולות להיות בכך הרבה אשליות. מה שמרחוק נראה נוצץ.. אידיאלי..

בסופו של דבר, צריך להתחתן עם מישהו שאותו רוצים. לא עם מישהו שבעצם רוצים מישהו אחר...

שיהיה בהצלחה רבה, לחזור אל עצמך, ולהיבנות ולבנות הצורה בריאה.

אחרי בירור והתבוננות עם עצמי,עם אחרים ועם ה', אני לא חושבת שאני צריכה להלחם

או להשתחרר מהרצון. זה משהו שה' הכניס בי לא סתם. ברור שלא אתחתן עם משהו שאני לא רוצה

אבל אני מאמינה שאם זה לא הוא אז ה' יגרום לי לרצות משהו אחר בעתו ובזמנו. אין שום סיבה להלחם ברצון שלי. זה לא רצון טמא או לא נכון. זה רצון קדוש שאני צריכה לברר מה לעשות איתו או מה הוא מלמד אותי, לא להתעלם או להתנגד אליו.

וזה רצון אמתי, לא שקרי.

(וזה שרק צד אחד רוצה זה לא אומר שיש חוסר התאמה.

לפעמים ההפך ,הרצון האמתי של הצד השני לא מספיק מבורר,

אני לא צריכה לעשות את החשבונות האלו.

בינתיים יוצאת עם עוד ובעזהי"ת מי שאני אצטרך לרצות אני ארצה)  

נ.ב.

יכול להיות שמה שכתבת נכון, לא חושבת אבל שלגבי המקרה שלי אחרי שבררתי את זה.

כי זה יכול לגרום ההיפך.

להגיד שזה "משהו שה' הכניס בך", את זה את לא יכולה לדעת. באותה מידה יכול להיות שזה נסיון.

לא אמרתי שזה "רצון טמא", כי הרי את רוצה מטעמים טהורים.

ובאמת זו דרך טובה לחשוב "מה לעשות עם זה או מה הרצון הזה מלמד אותך". אולי, למשל, הוא מלמד אותך תכונות שטובות עבורך, או כד'.

ולגבי ש"את לא צריכה לעשות את החשבונות האלה" האם זה שצד אחד לא רוצה, מראה שלא מתאים, ואולי "הרצון האמיתי של הצד השני לא מספיק מבורר".. ההיפך - את החשבון הזה, שמא "הרצון של הצד השני", אותו את לא צריכה לעשות. את לא צריכה לחשוב בשביל הצד השני.

אז אמרתי, אם יש סיכוי שישנה את דעתו, או יש אפשרות לברר אם יש סיכוי כזה, אז בהחלט נכון. יש מקום לבדוק את זה.

אבל נניח שמצד הצד השני מוחלט שלא - אז בוודאי שזה לא מצב בריא שכל הזמן חיים עם רצון כזה. ואז זה גם אכן "רצון לא נכון", כי לרצות מי שאינו רוצה בשום אופן, אינו רצון "נכון", אפילו שמאד אפשר להבין.. אחרי הכל, צריך שיהיה רצון הדדי.

ומה שכתבתי על ה"התאמה" כשצד אחד לא מעונין, זה כלי שאפשר להשתמש בו, כדי לרדת מזה. 

כך גם מה שכתבתי על ה"דמיונות" שעורבים לפעמים בדברים כאלה.

זה באמת טוב שיש לך אמונה שאם זה לא הוא, ה' יעזור לך לרצות מי שמתאים בעיתו ובזמנו. מצטרף לתקוה.

אבל כמו שכתבתי, לא רק ש"ברור שלא תתחתני עם מישהו שאת לא רוצה", אלא צריך גם לדעת שלהתחתן עם מישהו כשרוצים מישהו אחר - זה גם לא שייך... לכן, בסופו של דבר טוב בהדרגה להשתחרר מהרצון הזה, באופנים שנראים לך מתאימים עבורך, אם אכן אין לכך תוחלת מעשית.
 

וברור שהתכוונתי שאני לא אמורה לעשות חשבונות לצד השני- על זה דיברתי.

אבל אני אמורה לברר אם הרצון שלי אם הוא אמתי.

אם הוא אמתי אז לא צריך להתנגד אליו או להתעלם ממנו.

צריך לפעול בטבע,במציאות גם עם רצון שמנוגד למציאות.

ובעזהי"ת אם ה' ירצה אז הרצון התממש גם.

אם לו אז הוא יבטל לי את הרצון.

ושבאמת או שהבחור הזה ירצה, או ש"ה' יבטל לך את הרצון"..

אבל אני חושב שגם עלייך מוטל לעשות משהו בענין. 

ואם "משתקעים" בקביעות ברצון מסוים, אז יש גם אשליות וכד', ומקשים על היפטרות מההרגל הזה.

והשורה התחתונה בוודאי נכונה:

אם, תיאורטית, יודעים שאין כל סיכוי עם האדם הזה - אז הרצון אינו "אמיתי".  לא כי את לא באמת רצית, אלא כי נישואין זה לא בתיאוריה, ואם משהו לא יכול להתממש, אז ממש לא בריא לסחוב אותו. אע"פ שהטקטיקה להיפטר יכולה באמת להיות לא ב"מלחמה חזיתית". 

ועוד יותר נכון - שלהתחתן עם מישהו אחד כשאת רוצה מישהו אחר, ח"ו, זה ממש לא בסדר. 

אני לא חושב שמישהו סביר היה מוכן לדבר כזה.

אז באמת יש לקוות שכאשר תמצאי מישהו מתאים, תשתחרי מכל רצון אחר..

אני חושבת שבשביל לברר אם רצון שבי הוא אמתי, לא צריך להתייחס לרצון של הצד השני.

אני צריכה לברר את את הרצון שלי בלי קשר אליו.

(אולי גם הרצון קיים עדיין כי אני לא מאמינה ש'אין סיכוי')

כנראה דעותינו חלוקות אבל בכל אופן תודה רבה לך ממש!!

ובוודאי שאסור להתחתן עם מישהו כשרוצים מישהו אחר, עם זה אני מסכימה לגמרי!

תני לעצמך להרגיש, לרצות.. 

זה בסדר!

אני לא אוהבת שמנסים לתרץ כל דבר.

עברת משהו קשה, ויש לך עכשיו שאריות של החוויה הזאת. וזה משהו מאוד טבעי לרצות מישהו גם אם הוא לא רצה אותך.

וזה תהליך.

בסופו של דבר, או שבאמת תפגשו שוב , או שתמצאי אחר שיחליף את האהבה שלך אליו.. 

לא מאמינה שיש כפתור שלוחצים עליו שנקרא "לשחרר את נחום" 

מאמינה שעם תפילות והשתדלות זה עובר לבד. בעז"ה

(אם את רוצה בפרטי מקרה שקרה לי לעניין הזה, בכיף..)

אבל אני מעדיפה שאם הוא מתחרט שיפנה בעצמו. מכמה סיבות שאני לא מעוניינת לפרט... אבל באמת תודה!

אבל החיסרון של זה הוא שזה נשאר מבחינתך פתוח.

ואם זה נשאר מבחינתך פתוח, זה מקשה עלייך להתמסר לקשר אחר.

קטנתי מלייעץ לך, ולב יודע מרת נפשו,

אבל לדעתי, חובה לסגור את זה בנפש, איכשהוא.

עם כל הכבוד לחשיבות הביטחון בה', שהוא הכי חשוב בעולם (גר"א במשלי),

יש גם את חובת ההשתדלות, שנמסרה לנו לבחירותינו.

ולדעתי הענייה, ההשתדלות מחייבת לתת מקום לקשר חדש,

וממילא לשכוח את העבר ולאפשר לעצמי להתמסר אליו.

המון המון הצלחה ובשורות טובות!!

(וכתבת נורא נוגע)

אתבונן על זה עוד בעז"ה!

בעומק של כל אחד יש רצון לה', להביא את כל החיים שלו לה'.

הדרך לבחון אם רצון הוא אמתי או שקרי זה לא דרך ההתממשות במציאות.

רובנו עושים דברים שאנחנו לא באמת רוצים

והרבה דברים שאנחנו רוצים באמת באמת לא באים לידי מימוש!

דוג': אדם שאומר שעכשיו הוא רוצה לעשן, הוא לא באמת רוצה לעשן,

פשוט העישון או מבריח אותו מהרצון האמתי שלו שלא בא לידי מימוש או שאפילו הוא לא מצליח לשמוע את הקול של הרצון שלו מרוב בלבולים וקולות זרים ברקע.

כמו"כ אדם שלא מתפלל בפועל ואפילו אם אומר שהוא לא רוצה להתפלל ולדבר עם ה',

באמת באמת שלו הוא רוצה להתפלל הוא רק מבולבל מקולות זרים ברקע. 

וגם אם כרגע הוא לא מתפלל זה לא אומר שאין בו רצון אמתי וטהור להתפלל.

הדרך לבחון רצון אם הוא אמתי או לא אמתי לא נמדד במציאות אלא ברצון ה'.

אם זה רצון ה' אין שום ספק שבעזרתו זה יתממש במציאות.

שכל רצון שלא סותר את ההלכה ולא מפריעה לי בעבודת ה' שלי(או שאפילו עוזר בעבודת ה' שלי)

הוא רצון ה',הוא טוב וקדוש.

(גם אם עכשיו נראה או מרגיש שלו)

אבל לרוב ככל הגברים קשה להחזיק מזה,

בעיקר אם זה נוגד לחלוטין את השכל הישר.

גם אם אני מכיר בערכה של אינטואיציה,

ומבין שיש לאשתי (שתגיע כבר!!) 'מקורות מידע' או 'חושים' שאין לי,

ואפילו יזרום איתה במקרים שאין לי סיבה מספיק טובה לסרב,

יהיה לי מאוד קשה ללכת אחריהם אם הם נוגדים לחלוטין היגיון.

@עבודת ה',

אולי, בהקשר לשרשור על התכונות הטובות של הגבר,

משהו בשכל הקר והיציב, שנמצא מעל המערבולת הרגשית,

הוא תכונה גברית משהו, שיכולה לאזן תכונות נשיות.

לא אמרתי שאינטואיציה נוגדת את ההיגיון.

אמרתי שיש מקרים כאלה, ובשבילם יש שכל,

שלפעמים צריך להקשיב גם לו, ולא רק לאינטואיציה.

כמו שהיה נשמע מהכותבת,

לא להיחלם ברצון גרם לה להישאר איתו, בדיוק כמו שהוא.

מה שאת מציעה זה סרט אחר לגמרי.

השכל מבין שהרצון הזה, אז איט איז, הוא לא מבורר,

ואז מנסים לחפש ולמצוא איזה טוב יש בו,

מתוך אמון שיש בו טוב,

במקום להילחם ברצון.

זה קצת דומה למה שדברו גדולי החסידות הראשונים,

על זה שאם עולות לאדם מחשבות של חוסר צניעות,

שיחשוב על זה שהיופי הזה מגיע מהקב"ה.

ההדרכה המקובלת היא להסיח את הדעת למחשבה אחרת, וזהו.

[יש לחלק כמובן בין הדברים, כי הרהורי עבירה מסוכנים יותר,

אבל גם מחשבות שתוקעות את השידוך, איז נישט א גרויסע מציאה].

האנשים שלמדתי מהם שאני יכולה לסמוך על ההקשבה של עצמי לנפש שלי

ולבטוח במה שאני מרגישה שזה רצון ה' הם גברים

זו ודאי דרך חשובה מאוד לקבל דרכה החלטות,

רק שיש עוד כמה דרכים לקבל החלטות,

ולעיתים קורה שיש ביניהם סתירה.

כל הבאסה.

עכשיו השאלה היא מה עושים.

אישית, אכריע נגד השכל רק אם בצד השני יש המון אמון,

(הציור שיש לי בראש הוא לקפוץ לים סוף).

בכל אופן, את נשמעת אדם יקר.

מקווה שיהיה לך טוב, באשר תבחרי!

ומאתגר אותך:

תשאלי את אותו אדם שלימד אותך להקשיב לעצמך מה לעשות עם הרצון.

יש לי תחושה מסוימת שתלמדי מזה (לא בדיוק יודע מה, אבל תלמדי).

המון טוב, בע"ה!

את כותבת מדהים ומדויק ואחרי קריאה של התגובות בו אני נפעמת מהביטחון שלך בה'. מדהימה!

רוצה רק לדייק, שלפעמים מתבלבלים בין הרצון לבחור הספציפי לרצון של מה שהבחור מבטא בעינינו. 

אם מפרידים בין הבחור היקר לתכונותיו הנחשקות יותר קל להמשיך הלאה... לוקחים איתי את הרצונות המהממים ומתפללים על איש עם המאפיינים הקדושים האלה, ומרפים מהבחור .

(אני מדברת במקרה שאין סיכוי שתמשיכו, אם יש סיכוי - ממליצה לברר ולבדוק שוב.)...

קל להגיד לא קל לביצוע. אבל כשזה קורה זה מדהים.

בהצלחה ענקית!

אבל כשבחורה רוצה קשר עם מישהו שאינו רוצה בה - זה במחילה רצון לא טהור.
קשר הוא בין שניים, נשמות טהורות המתחברות זו אל זו. לא חד צדדי.
קשר חד צדדי כזה הוא כמעט אגוצנטרי ובודאי לא מבטא רצון קדוש שה' נטע בליבנו.

וגם כל עוד רצון כזה מקנן בלב קשה יהיה ליצור קשר אמיתי עם כל בחור אחר. תמיד תהיה שם חסימה.

כל הספרות והתרבות מלאים בסצינות האלה של אהבה נכזבת וכל נזקיה. אני בטוח שאף אחד ואחת לא רוצה להיות במקום הזה בעצמו.

דווקא כאנשים מאמינים צריך לקרוא מציאות נכוחה ולהבין שאם הבחור אמר לך 'לא' אז זה רצון ה' - ותו לא.

לעניות דעתי לתת קצת זמן לטבע לעשות את שלו, ולצאת עם בחורים אחרים רק אחרי שהתסיסה בלב נרגעה.

וסליחה שכתבתי בחדות, ואולי חטאתי בחוסר רגישות למצב המורכב. אבל נראה לי שצריך להעמיד דברים על אמיתתם

ברור שאני לא רוצה קשר עם אדם שלא רוצה אותי. אני רוצה שהוא ירצה אותי. ויש הרבה דברים לא נחמדים שקורים לנו במציאות שברור שזה רצון ה' ובפנימיות הם טובים אבל עדיין אנחנו מקווים ומבקשים מה' לקבל מציאת שנראה בגלוי בה שזה רצון ה' ושנשמח בה.  אני לא רואה הבדל.

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד