הוא שכל מילה בדיוק במקום, מדודה ושקולה, ועם זאת הקטע זורם כל כך. רציתי לדעת עוד, להכיר. תודה לך

קודם כל את המקוריות. קצת שבר את הבנאליות של הקטע שמספר על מישהו. זה הביא אותי גם להרהר באנשים שעושים עליהם סרטונים.
כתוב נהדר לדעתי.

התיאור של דיאלוג על סט צילומים, והמעבר כל פעם בין מישהו אחר שמדבר, פעם ההורים פעם האח וכו', זה פשוט יפה. יישר כוח.

סגנון ייחודי ויפהפה, גם התוכן וגם הכתיבה.

והקטע עצמו, משאיר אותך עם הרבה שאלות פתוחות. אהבתי מאוד שהקטע לא נגמר בסוף. גם הסיומת בשיר של יוני בלוך הוסיפה מאוד. שאפו.

הצלחת לרגש ועם זאת לספר סיפור. השילוב של השניים הוא השילוב המוצלח.

הוצאת לי את המילים מהמקלדת.

מילים חודרות, ביטויים נהדרים. קטע מפתיע, ולא רק השורה האחרונה. נהדר.

מי זאת? היא כועסת עליה? לא כועסת?
והסיומת בסוף מאחדת את כל השאלות עם תשובה אחת פשוטה. מקסים.

השורות הקטועות הכניסו ממש לאווירה של הבלבול, לחץ, פחד.. קטע קשה. ויפה יפה יפה!

הקריאה זרמה לי ולא נתקעה, מצאתי את עצמי נשאבת לסיפור, מחכה לשמוע ולראות מה עוד יתגלה לי. כל מיני מילים שהתחבאו בין השורות וצמררו אותי. יפה מאוד.

שסיפרת אותו בצורה מיוחדת במינה, מתוך מבט של מישהי שנקרעת מהצד. ממש ממש יפה.

חמשתכם, נסיופאים יקרים, מתבקשים לכתוב על כיסופים/השתוקקות/ציפייה למשהו/למישהו,

* כל משתתף יכול לשלוח יצירה אחת, שיר או סיפור באורך 30-250 מילים, כתגובה לשירשור מיועד שנפתח עוד רגע ממש

*יש לשלוח יצירות עד מוצש. אם זה דחוק לכם תבקשו הארכה ונשקול זאת (;

*בשלב הזה כל תושבי נסיופ יוכלו להצביע ליצירה הזוכה לדעתם. תנו את הכי טוב שלכם!
(פרטים לגבי ההצבעה יגיעו בהמשך)