לעשות צעדים כאלו בלי שהיא תדע מהם, יכול לגרום בדיוק ההפך ממה שאתן מנסות להשיג, ועוד יותר אנטי ממנה.

תדברו איתה, בלי תקיפות, ועדיף שהיא תיידע מבוגר בעצמה.

אני חושב שכן כדאי שכמה ידברו במקביל, לכל אחד היא תיפתח בצורה שונה.

שיפנו מיד למורה, יועצת או אחראי אחר.

לדרוש מהן לנסות לטפל בה זה חוסר אחריות

דיכאון יכול להיות מאוסף של דברים שכבר אי אפשר להתמודד איתם.

תשאלו אותה, במה אפשר לעזור, במה אפשר להקל עליה את ההתמודדות ובעיקר אל תלחצו עליה ואל תנסו ל"שמח" אותה בכח. זה יכול רק להזיק.

אלא אם כן היא אומרת לכם במפורש שזה עוזר לה.

אני לא יודעת אם זה השלב, אבל זה טוב לדעת.

למשל, חברות שלי יודעות שלפעמים טוב לי ש"מכריחים" אותי לצאת מדיכאון,

אבל גם נותנות לי את הביטחון שאני יכולה להגיד להן לעזוב אותי ושזה לא יעזור עכשיו.

פשוט ציך למצוא את האיזון בין לא להשאיר לבד, ולדאוג, ובין להדחף ולנסות יותר מדי ורק להחמיר את המצב.

לסיכום, אל תחפרו לה על למה ואיך לעזור וכו, הכל בעדינות וברגישות.

חבל לכם שגם החיים שלכם וגם שלה ידפקו.

אבל היה לי חברים טובים שבגלל שדיווחו למערכת הם רק שונאים את המערכת. בלי קשר אני חושב שההנחיות של מערכת החינוך למחשבות אובדניות לא טובות ובד"כ רק מזיקות. יש מקומות צפציפיים שמטפלים שונה מההנחיות ותלמידים שלהם צומחים טוב אחרי זה. אני אומר את זה מהיכרות עם כמב אנשים שהיה להם מחשבות אובדניות ודיווחו למערכת.

של אשת מקצוע.

היא הסבירה בין השאר שאסור להתעלם משום סימן ומשום אזהרה. חד משמעית.

הרצון להתאבד עובד בגלים, ואי אפשר לדעת מה יקרה כשהגל יהיה בשיאו. אסור להתעלם משום איתות. 

בנעוריי הייתה לי מכרה שדיברה על התאבדות וניסתה להתאבד כמה וכמה פעמים, וב"ה, מכיוון שהייתה במעקב (ואף באשפוז), הצילו אותה ברגע האחרון. היא אמנם זעקה לעזרה, וייתכן שבעומק ליבה ייחלה שיצילו אותה, אבל היא באמת הגיעה למצב של סכנת חיים.  

לא לחכות, ולא להמתין להסכמה שלה.

אין לכם מושג על מה ואיך לקחת אחריות. בשביל זה יש אנשי מקצוע. להודיע למורים או למבוגר מקצועי אחר, ובשום אופן לא לחשוש מהלשנה. זו לא הלשנה, זו הצלת חיים.

אני הייתי במקום הזה, ולכן מרשה לעצמי להגיד.

החברה הזו, נמצאת במצוקה. נכון. קשה לה, היא אובדנית.

הסבירות שהיא באמת באמת תתאבד, די נמוכה. אנשים שבאמת הולכים להתאבד, לא יספרו על זה עד הרגע האחרון (אני אומרת מהיכרות עם מקרים כאלו) זו בקשה לעזרה, וזו בקשה לגיטימית. קשה לה, והיא רוצה שיעזרו לה לצאת משם.

צריך לספר את זה למישהו, אתם צודקים.

אבל, וזה אבל גדול. שבירת אמון, זה דבר קשה. מאוד אפילו. היא סמכה על חברות טובות שלה, שכביכול יצאו נגדה ופעלו לרעתה, גם אם זה נובע מהמקום הכי טוב בעולם והכי רצון לעזור.

אני ניתקתי קשר עם אנשים. וקשה להחזיר אמון באנשים. תשאלו את כל מי שמכיר אותי, אין לי כמעט אמון באנשים.

אז נכון שחיים אי אפשר להחזיר ואמון כן, גם אמון מאוד מאוד קשה להחזיר. מניסיון אישי וכואב.

מה שאני ממליצה, זה ללכת לדבר איתה. להגיד שאתן אוהבות אותה ודואגות לה, ותחשבו איתה ביחד על אדם שהיא אוהבת ומעריכה, ולהגיד לה שאתן צריכות לדווח. כי במקרה שבאמת בסוף היא תעשה לעצמה משהו, האחריות תהיה עליכן. 

אל תעשו צעדים מאחורי הגב שלה. היא לא תסכים לדבר איתכן, וכנראה שגם לא עם אף אחד אחר. תעדכנו אותה על כל דבר שאתן עושות. שזה יבוא ביחד איתה. עדיף ממש מלכתחילה שהיא תלך ותספר למישהו. אם בכל זאת היא לא מוכנה, פשוט תיידעו אותה. הגיוני מאוד שהיא תתנגד לזה, אבל אם אתן חושבות שזה מסוכן, אז תדוחו למישהו שהיא מכירה, ושהיא אוהבת. אם היא בקשר עם ההורים, אז להורים. זה עדיף מלדווח למערכת. מבטיחה. ההורים יפנו אותה לטיפול פסיכולוגי, והמערכת תעשה עם זה בלאגן בגלל משרד החינוך, וזה לא נעים. תעשו הכל בשיתוף פעולה איתה.

מוזמנת לאישי אם רוצה, יש לי ניסיון עם זה.. @*^*

אמרתי לעשות את זה בשיתוף פעולה איתה.

https://www.mh-israel.co.il/Article/24/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA

ער"ן - עזרה ראשונה נפשית

גם אם היא תכעס. זה לא צריך להיות מאחורי גבה- לעדכן אותה שמדווחים ושזה מתוך אכפתיות ואהבה.  אולי היא עברה משהו וזקוקה לעזרה וטיפול?! אפשר לשאולו אותה למי היא מעדיפה שתדווחו. וחשוב מאוד- להשאר ולעטוף אותה באהבתכן.

אבל אכן, תגשי למחנכת, בלי לעשות מזה רעש, ותספרי לה.

אל תגידי לה שסיפרת. 

תאמרי למחנכת שהיא לא יודעת שסיפרת, ושאת לא רוצה שזה שאמרת יקלקל - ואת סומכת עליה שהיא כבר תדע מה לעשות.

מן הסתם, אם המחנכת אשה חכמה וטובה, היא תוכל להיכנס איתה בשיחה, לומר לה שהיא שמה לב (כאילו מעצמה) שהיא נראית קצת במצב רוח... ואז כבר לגלגל איתה שיחה. אולי המחנכת תפנה גם ליועצת, מה שנראה לה.

אם זו מישהי שבדרך כלל שמחה ועם אנרגיות, וזה פתאומי - אז יכול להיות שזה לא סתם בגלל משהו "מבפנים" (שגם זה יכול לקרות בגיל הזה. מה שנקרא "הורמונים" וכד'). אולי מישהו פגע בה ח"ו, אולי משהו בבית.

אתן לא יכולות לדעת - אין לכן כנראה מספיק כלים בשביל זה.

תפני בלי להתעכב. אפילו אם היא לא תעשה לעצמה כלום - הרי מספיק אם עברה משהו קשה, שזו תהיה סיבה טובה לנסות לדובב אותה ולעזור לה להתגבר עליו.

כל הכבוד שאתן חברות טובות.

לטיפול בלוגותרפיה ופסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית.

בנוסף היתי ממליץ על בדיקות תזונה מקיפות (רפואה פונקציונלית)- לבדוק אם אין לה חוסרים חמורים במוח שגורמים לדיכאון.

כי אם יש לה חוסרים - לדוגמא אם יש לה חוסר חמור באומגה 3 או ויטמין b12, או כל דבר שמשפיע על המצב המנטלי - הטיפול השיחתי לא יעזור הרבה, אם בכלל. 

תדווחו להורים שלה אבל תגידו אליהם את זה ככה שלא ילחצו אליה כי זה עלול להזיק רק כדי שיתמכו לאט לאט מהצד ויפקחו עיניים,בכל מקרה הכי טוב שהיא תספר להם ולכן כמו שכבר כתבו כאן כדי לשכנע אותה ולהגיד לה שבסוף אם היא לא תספר אתם עלולות לספר מדאגה אליה,תתייעצו עם היועצת או העובדת סוציאלית של התיכון או הביה"ס איך לעשות את זה בלי שטויות זה לא משחק כאן.עדיף שבהמשך היא תלך לטיפול זאת לא מילה גסה טיפול..

זה לגמרי לטובתה, אך ייתכן שכרגע היא לא מבינה את זה. 

כל הכבוד על הערנות ועל האכפתיות. 

עליכן. היא זקוקה גם לחברות, בנוסף לטיפול.

גם אם אתם לא בטוחות שהוא בסוף יוכל לעזור.

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.