שחיפש נחמה
בכל צד בעולם
הוא ביקר והיה
מנוחה ומרגוע
לא מצא
הלב
שדפק ופעם
שהרגיש תמיד נסער
מהטוב והרע הוא נד ונע
הוא ידע לקום
הוא ידע איך לפול
בקיא ברצוא
בקיא בשוב
הלב
שניצב בפשיטות
כמו אישה עקרה
ריק הוא היה
הוא הכין את כליו
לצאת לעבודת אלוקיו
הלב
שזעק
שרוקן את עצמו
בדמעה שקטה
מול אבנים דוממות
מילים עתיקות
הסתננו לתוכו
עוררו בו צליל מיתר
כמו בנבל ישן
והלב שישב בחושך
לא האמין שתבוא עת דודים
שתהיה עת רצון
שהטוב עוד יפציע ויאיר
ולפתע היושב במרומים
נגע בו, בלב
נגיעת אוהבים.
כזו שלא משאירה ספק
שהיה שם תמיד
שידו היתה מונחת
מרגישה את הדופק
קרוב.
ובידו השניה
הוא הסתיר את עצמו
כדי ללמד את הלב
להרחיב צעדיו
ללכת בדרכיו
והטוב היה בהיר וזך
בלי לבקש רשות
הוא פשוט נכנס
וכשהוא בא
הוא השיב כל אבידה לשורשה
כל ספק כל שאלה
הוא תירץ בשמחה
הלב
הוא היה קצת מכווץ
הוא פחד וחיפש
בעיניו הישנות
את הקושי הכאב
ואת הצרות
והיושב במרומים
לחש לו באהבה
תן בי אמון
אני רוצה בטובתך
תרפה ודע כי אני הוא ה'
מוביל אותך בטוב ובחסד
גם כשקשה אני איתך
נושא אותך על כפי
אל הארץ הטובה
תראה מה בנית
כשישבת בחושך
ארמונות בלבך
משכן בו שמי יתפאר
וזכית להרגיש
בעדינות ודקות
את צערי העמוק
על מקומי הקדוש
על ליבו של עולם
ששבוי בידי צר
תזכור זאת , אל תשכח
סומך עליך בני
שתדע גם לנחם אותי
על גלותי.
