-לגור בביצה משמעו חצי הסכמה למצב שלך, כי אז פתאום אתה רואה שיש עוד הרבה כמוך וזה כביכול נורמאלי ולא נורא כ"כ.
-ולגור אצל ההורים סתם מבאס..לא? ההרגשה כאילו אתה הרווק היחיד שנותר בעולם, וההערות והזרקורים שמופנים אליך תורמים להרגשה הפוכה מהחיים בביצה, אבל הרסניים לא פחות.

אין כמו לגור בבית, עם כל אי הנוחות שלפעמים נוצרת מזה.

לדעתי.

אז אתם לא מבינים כלום. תסלחו לי.

1. אלעד- אז מה אתה מציע לו?

2. משה- חבל על הכסף. נכון. אבל תחשוב על עצמך- היית נשאר אצל ההורים שלך גם כשאתה בן 40? מביא חברים בני גלך לבית ?

3.קיבוע המצב? אז חדשות- מאז שאני פה לבד אני מרגישה צורך לקדם את עצמי . אני מרגישה את כאב הבדידות. אני לא חוטשבת לרגע לקבע את המצב אלא אם כן אני נופלת לדיכאון ואז המצב מקובע, כן.

4. לאשפורד- תחשוב בשביל מה אתה רוצה לעבור ולמה ותחליט מה אתה רוצה להשיג בזה.

ישנם מקרים שבהם הסביבה של רווק (לאו דוקא ההורים) - מציקה בהערות ובמבטים - (הייתי עד מהצד ללא מעט הערות ועקיצות שנאמרו בנושא לעיתים קרובות בנוכוחות הרווק\ רווקה) ואז במצב כזה חייבים לעזוב את הבית.

מצד שני אני לא בטוח שמגורים בביצה גורמים לשקיעה (כמו שחובשת אומרת) - לדעתי חלק גדול מהרווקים מנסים למצוא זוגיות (לעיתים לא באשמתם לא בצורה הכי יעילה) ורובם היו מעדיפים מצב אחר. לדעתי לעיתים מגורים במקום שמאפשר רוגע (ארוחות משותפות שעורי תורה) מאפשר את לצאת מהמצב הנפשי של התגוננות בפני החברה ולמצוא זוגיות.

לדעתי המצב של ריכוזי רווקים (ביצות) נובע בחלקו גם מחוסר היכולת שלנו כחברה להכיל אנשים שלא הולכים בתלם.

1. בן כמה אתה? יש הבדל אם אתה בן 20 שרק עכשיו סים את הצבא או רווק בן 40

2. האם מצבך הכלכלי מאפשר לך לגור מחוץ לבית (שכירות, אוכל, ארנונה, כביסות וכו' עוד פחות 4000 ש"ח בחודש)

3. האם ההורים כל כל לוחצים/ מעצבנים/ בלתי אפשרי לחיות איתם.

*קח בחשבון שבביצה רק שוקעים, ניראה לי שגלל זה קוראים לזה ביצה, שם אתה נמצא עם אנשים כמוך (רווקים מיואשים שאוכלים ארוחות שישי יחד (סרוגים, שם,שם)- ככה אתה תתפתח פחות מבחינה זוגית, אם אתה נכנס לשם אתה צריך לדעת לצאת בזמן. ז"א אם אתה רואה נניח שאחרי תקופה של חצי שנה-שנה אתה לא מוצא שם מישהי אז סימן שזה א מתאים לך ולחפש מקום אחר.

-לא חייב ביצה, אולי דירה ליד מקום העבודה/ לימודים.?

הכי חשוב מה הסיבה שאתה רוצה לעבור.

1. אני קרוב יותר משמעותית ל40 מאשר ל30...

2. לא יודע אם יש לי יכולת כלכלית, תלוי כמה זה באמת עולה, 4,000 זה המון לפי מה שאמרו לי. וחוץ מזה אם אין לי כסף לגור לבד אז מה יהיה כשאהיה נשוי?

3. די נמאס מלגור עם ההורים.

מצד שני כמובן, יש את הקטע של החסכון הכלכלי ואת הקטע שמתייחסים בעין לא יפה למי שעוזב את ההורים

לרוב ההורים ולרוב הילדים קשה לתת ולהיות עצמאים כשגרים יחד ולכן כדאי לגור לבד.

לגבי עליות :

• שכר דירה + ארנונה - תלוי איפה שוכרים ועם כמה שותפים לדעתי בעיר מתחיל ב 1500.
• חשמל, מים - עד כמה מאות שקלים.
• אוכל, חומרי ניקיון , כביסה - לדעתי בערך 1000.

סך הכל לדעתי זה יכול לעלות 2500 ומעלה - אבל תברר עם מי שמכיר.

זמן להכניס מכונה, ולתלות ולקפל

זמן ללכת לקניות, ולבשל, ולשטוף כלים

זמן לנקות דירה שלמה

זמן לשבת לבד בלילה בדירה ריקה וקרה ועצובה- ואתה לבד- לבד - לבד (ולא- לא צריך להיות בת 30 כדי להכיר את הזוועה הזו. מניסיון- לא מומלץ!)

זמן לארח חברים בסלון ולא בחדר- כי כל זה הדירה שלך- אבל!! אין מארחת לידך (אוף)     

זמן ללכת לפגוש חברים- כמה הם רחוקים גאוגרפית מהדירה?

זמן ללכת הביתה.

כי גם אחרי יום ארוך ועייף- ותגיע לדירה ותצנח לכרית- ותרגיש קצת מנוחה בלב-----

עדיין זה לא בית. עדיין אין שם בית ובייתיות. (כלומר- זוג אוהב שנותן לקירות הדוממים חום שעוטף גם אותך.)

אני בעד הבית של ההורים.

ומתפללת שתזכה בקרוב לבית שלך.

לגור עם ההורים זה הדבר הכי נכון. למרות שאולי בגילך זה לא ממש נראה מקובל.

תחשוב האם ההורים כ"כ מפריעים לך?? ומה התועלת שתפיק ממגורים בביצה?? ולפי זה תחליט מה המקום הטוב ביותר עבורך!!

בהצלחה!

נראה לי גיל מאוחר מידי כדי להיות ליד אבאמא....

בהצלחות

בס''ד

ולעבור לגור בדירה עם כמה חבריא זה לא סוף העולם.

תלוי מי החברה ותלוי מה העיסוק במשך הזמן הזה.

ולא להשתקע ולא להנות מכך...

בס"ד

לא נרלאי רעיון טוב..

אלא אם כן ממש לא טוב לך בבית..

ואני מאמינה שאפילו לך כבר אין כח לגור עם הוריך!

(ברור שלא תמיד...אבל יש רגעים שזה עולה...)

כן,

גם לילדה בת 16

(עוד מעט 17??...)

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.