זה לא פשוט מה שאת כותבת

אבל אני בהחלט יכולה להבין ולהזדהות עם המקום שבו את נמצאת

תכלס זרמת כי לא חשבת שיהיה בעיה

בסוף זה נגרר והמצב עכשיו הוא מה שהוא,

ולהתנתק זה קשה

וזה מה זה מתסכל

וזה גם מסקרן וכיפי כי יש לך פה מתח מיני

זה באמת אחד הדברים המרגשים שיש

מים גנובים ימתקו..

אבל זה גם כואב 

לדעתי את צריכה להתנתק ממנו

-וזה לא יהיה קל, כמו שאת מתארת זה משפיע עליך, על המצב רוח שלך

יש לך בעל מקסים וטוב

הוא נותן בך את כל האמון שבעולם

הוא הדבר האמיתי שיש לך

צריך לעשות שבחיי הנישואין יהיה לך את המתח המיני הזה

ואז לא תרצי אותו במקום אחר

גם אני מתמודדת עם זה ורוצה להרגיש ככה

הפרפרים האלה בבטן כמו בגיל 16 

(למה לכל הרוחות זה חייב לקרות רק עם אחרים?)

לא יודעת מה להגיד

רק להחזיק לך אצבעות

כשאסורים באמת יותר קשה

אני יודעת מנסיון

אני יכולה להגיד לך שכשאנחנו אסורים גם הרבה יותר קשה לנו

הוא אפילו נראה לי בן אדם אחר לגמרי

כשמותרים ואסורים זה שתי עולמות בשבילינו

וואו זה לא פשוט...

מה תפסידי אם תתנתקי ממנו?

הפרפרים האלה יעופו עם הזמן

גם אם ח"ו יקרה ביניכם משהו

אחרי שזה יקרה

את תתחרטי על זה כל החיים

הוא לא שווה את זה

תכעסי עליו שהוא מנסה להפיל אותך תכעסי על היצר הרע

הת הרי לא רוצה לפול בזה

עובדה שהגעת לכאן לשפוך את הלב 

זה נסיון

תתפללי המון, תבקשי שזה יעבור

ושכשתצליחי לצאת מזה שזה ישפיע רק טוב עלייך ועל בעלך

שתמצאי את האושר והכיף בזוגיות האמיתית שיש לך 

ושיהיה לך מלאאאא כוחות!!!

את גדולה מהחיים 

אלוקים לא כועס עלייך הוא אוהב אותך!

הוא שלח לך נסיון לא קל בכלל,

ואת מנסה להתמודד איתו.

שבע יפול צדיק וקם את יודעת מה זה אומר,

צדיק נקרא צדיק רק אחרי שהוא נפל שבע פעמים

תקומי, תתפללי הוא יתן לך כח!

אנשים עושים טעויות בחיים, עושים שטויות בחיים,

רוצים להתקדם הלאה ואז היצר הרע מגיע ואומר לנו - 

רשעית קטנה, מה נראה לך שעכשיו הוא ישמע אותך?!

תראי מה עשית, תראי מה גרמת, שלא תעיזי להתפלל בכלל..

אבל זה שטויות, זה גם נסיון

את תצליחי, את חזקה!!

תעיפי את הדברים האלה ממך, כי הרי החלטה יש לך בלב

לכי עם זה ותוכיחי לעצמך שזה אפשרי.

הקב"ה דווקא רוצה !

הוא מכיר בקושי שלך יותר טוב ממך, הוא שלח לך אותו! כדי שתתגברי ותתעצמי מזה, וגם כדי שתפני אליו ותבקשי עזרה.

התפילה יכולה גם לעזור לך לרצות יותר את מה שאת מתפללת אליו,

להוציא אל האור את הרצון הפנימי שלך - לצאת מזה, ולתת לרצון הזה, הפנימי, האמיתי,  יותר מקום להופיע במציאות ולהשפיע עלייך.

הקב"ה שמח בך ומעריך אותך על כל התגברות, על כל מאמץ שאת עושה כדי לצאת מזה

והוא מחכה שתתקרבי אליו יותר, ותגיעי מתוך הניסיון הזה לגובה חדש

ואמרו חז"ל "כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו, מוחלין לו מייד".

היחס של ה' כלפייך הוא לא כעס, אלא אמפתיה וחיבה. תמיד, בכל מצב.

בוודאי במצב כמו שלך שאת מצליחה לשמור על עצמך ומנסה בכוחות עצומים לעמוד בניסיון.

לא יודעת איך את מתמודדת עם זה

את ענקית

הנסיון שלך ענק!

יש לך את הכוחות!!

אבל זה לא חכמה לבוא לכאן ולנסות לעודד אותך

זה באמת קשה מה שאת עוברת

אבל זה לא מגעיל אותך שאת יודעת ש*הוא* בוגד ב*אישתו* בשבילך?

(לפעמים אנחנו סולחים לחטאים של עצמנו, 'מבינים' את עצמנו,

אבל לאחרים - השיפוטיות חזקה יותר.)

אבל אנחנו מדברים המון על החיים גם מעבר לפלירטוט...

יום אחד הפרפרים גם איתו יגמרו ...

נו ואז תהיה תקועה איתו ,

ומה תמשיכי הלאה ? הילדים היו כבר מאחור...

ומסתבר שעם הזמן זה יתגלה ...

והמשפחה תתפרק

ואת תשארי עם גבר שלעולם לא תוכלי לבטוח בו, ותבוא אישה חדשה לחנות והוא יפלרטט איתה

והכי גרוע לעולם לא תוכלי לבטוח בעצמך אם סולם הערכים שלך נפיל לפני פלרטוטים כאלה,

אחותי היקרה ! תתחזקי 

הקב"ה הביא לך תא משפחתי וילידם שמרי עליו!, לא כל אחד זוכה ,

תראי איזה גברים יש בעולם, זכית בבעל עם אמון ....

היית רוצה שהוא יעשה לך את זה ?!

חוץ מזה שזה חמור ביותר מבחינה הלכתית תורנית ומוסרית לעלמי עד,

צאי מזה כמה שיותר מהר,

לכי לטיפול,

תתרחקי מהאזור תעברי דירה ,

תחליפי מספרי טלפון 

תעשי את כל הפעולות , שיחזירו לך את השפיות וירחיקו אותו,

ואז תצילחי כנראה לראות טוב טוב 

איפה שווה להשקיע בחיים ומה לא שווה להפסיד 

בשביל כמה פרפרים בבטן,

תתחזקי אחות , יש בך כוחות , אל תפלי לרע!

לקחת שום דבר שאת לא נותנת

אם בפנטזיות והזיות ואם בדברים אחרים.

הקב"ה ברא שכל בנוסף לרגש, יש זמנים שחובה להשתמש בו.

בהצלחה מתוקה.

שניכם תהרסו משפחות תאבדו את היקר לכם מכל

אבל אחרי שתשיגו את הפרי האסור תתחילו להשתגע

לא חבל????????????

ניחא היית מספרת שבעלך אפס ואין ביניכם אהבה והוא סוג של מטרד עבורך

אבל את אוהבת אותו נמשכת אליו ככה אני מניח מעריכה אותו יש לכם ילדים קטנים לגדל.....

למה לגמור את כל זה בידיים שלך????????????????

את בניסיון קשה אך שימי למול עינייך את הרווח מול ההפסד 

עם כל הקושי הייתי מציע לך לחתוך בבשר החי לפני שיהיה נמק.

אוי והנמק הזה יכאב עד שתעצמי את עינייך בנשימתך האחרונה עלי אדמות.

בגלל תגובות בוטות

ככלל עצה או עידוד עדיפים על ביקורת, אך בשורה התחתונה גם ביקורת אפשר לבטא בכבוד

ותשלחי אותו לעזאזל את המאהב הזה
סתם אגואיסט שהוא מרשה לעצמו להכניס אתכם למצב כזה

זה או הבעל או המאהב אין שניהם ביחד וברגע שבחרת זהו תלכי על זה אבל לא במקביל

בעבודה הקודמת שלי הייתה מישהי כמוך - דברו עליה מאחורי הגב בבוז גדול, כ-ו-ל-ם ידעו מה שהיא חשבה שסוד..

היא הייתה ממש טיפשה / מסונוורת שחשבה שאפשר לבגוד שנים ושלא יתגלה - בעלה ראה את שינויי מצב הרוח, את ההתגנדרות שלא הייתה לכבודו,

יום אחד היא חזרה הביתה

היה מנעול חדש על דלת הבית

היא אבדה משמורת ובהמשך את הקשר עם הילדים - המאהב לא היה מעוניין בילדים זרים,

איבדה את הבית, כמובן לא היו מזונות,

היא לא הצליחה להסתיר את הדמעות והדיכאון והמאהב נטש מיד - יש עוד הרבה פרפרים בשדה,

וגם המשפחה שלה הפנתה לה עורף.

אחרי שהיא התמוטטה גם פיטרו אותה מהעבודה.

"זה מתן שכרה בעולם הזה, ובעולם הבא איני יודעת כמה"

זה עניין כואב ורגיש. וגם לא נכון ככה לומר בפזיזות שתספר. אתה אחראי לזה? אתה מבין במה שהולך שם בכלל?

שבשביל לצאת מהבוץ, צריך להכיר במצב ולרצות לצאת

כך שיש נקודת פתיחה

את לא מחפשת שנגיד לך כמה זה אסור ולא יפה ולא מוסרי,

אז לא אגיד דברים ידועים אלה- הידועים גם לך

את מציירת את המצב. ואכן. זו משיכה קשה מאד. אין חולק.

יש חוברת חביבה וקלילה בשם "מגע הקסם". גילה מונולסון (אם אני זוכר נכון). שלא מזיק לעלעל מדיי פעם. מציג את נוכחות הדבק מגע בין המינים. אם אני זוכר נכון- בקטע פיזיולוגי בלבד וללא שום עניין דתי. 

אך כאן את זקוקה לחילוץ חירום. ולא (רק) לרעיונות של שולחן שבת.

תדעי ש-

אם הגעת לניסיון הזה, הרי שיש לך את הכוחות

ב. תקבלי על עצמך שבעוד שנתיים אחרי שהכל יהיה מאחורייך- תתחזקי, ותחזקי אחרות

ג. תדעי שד' מתאווה לתפילות בניו ובנותיו. גם בעת צרתם. וגם בבוץ. כדכתיב "מן המיצר קראתי י-ה"

ד. תתפללי לכוחות לחתוך בצורה נכונה והחלטית !

ה. תזכרי שמי שעבר לא עלינו דברים כאלו- הנסיון מראה שלא יוצא מזה שום דבר טוב

וגם-

מצד ההלכה- אוי ואבוי

מצד להראות פנים ברחוב- כנ"ל

מצד ההנאה הרגעית- זה אחיזת עיניים של השטן. אינו מחזיק מים.

ותדעי שאין לך לחשוש מבעלך. רוב סיכוי שתמשיכו ותפרחו עוד יותר.

גם על צד שלא- "האלטרנטיבה" לא מציגה יותר

מקווה שדבריי הם לעזר  . רשמתי לענ"ד בסגנון מותאם לפורום זה. 

הייתי חייבת לספר לבעלי.
מתוך אמונה שאינטימיות זה תחום ענק ועשיר- שקיים רק ביני לבינו.
לכן במקרה של כזו נפילה מטורפת הוא חייב להיות שותף, כי הוא חלק מהשיקום.
אם יש קושי אפשר ללכת יחד ליועץ חכם ורגיש ולעשות את זה מולו.
 

ובשלב שני, אחרי הניתוק, יש רפואה.
בדיוק שמעתי מושג יפה מיונתן ויסכה שומר (זוג מטפלים מצפת) "לבגוד באשתך עם אשתך", הכוונה היא שיש מקום בתוך חיי הנישואין להכניס את הריגוש והחידוש (ממליצה ליצור איתם קשר, הם ממש יכולים לעזור)

התורה היא חכמה עתיקה (ליתר דיוק נצחית).

ויסלחו לי בני הישיבות אם לא דייקתי בלשון ההלכה.

הדברים האלה זה נזק בלתי הפיך, 
אני מבין אותך ואת הקושי העצום הזה. 
אבל אם תמשיכי ככה, הכאב שלך יהיה הרבה יותר גדול מהקושי.
את מפסידה חיי נצח בשביל הנאה רגעית. 
ולעולם לא תהי שלמה עם עצמך במצב הזה, זה לא מוסרי וזה בוגדני, 
ותחשבי על העתיד שלך, את בדרך הנכונה לאבד אותם, אם לא תעצרי את זה עכשיו.
את חזקה! ואת גיבורה! ואת תצליחי! 
כי את יודעת איזו אחריות יש על כתפייך, ואת לא רוצה את זה באמת..וגם ההשלכות של זה ענקיות, גם לילדים שלך, גם לבעל שלך..
בקיצור תני את כל כולך, ולמרות הקושי. את חייבת להתגבר. 
זה לגיטימי להיות עצובה ועצבנית, כי זה סוג של פרידה. אבל זו פרידה הכרחית שתתן לך חיי נצח..
בהצלחה

 

ולטענתך שזה בוגדני...כל אחד מגדיר בגידה ברמה אחרת.....

אבל אחשוב על מה שרשמת...

רק אמרתי שיש כאלה שפלרטוט נחשב אצלהם כבגידה ויש כאלה שרק מגע יחשב בגידה...כל אחד והרמה שלו..

ולהתאהב זה ממש לא הנאה רגעית..זה הרבה יותר עמוק מזה

ואם בעלי היה מתאהב במישהי מהעבודה אז אני הייתי מתבוננת בעצמי לראות מה לא בסדר בי שזה קרה לו...

בקיצור לשאלתך,אני כבר ממש לא שם...אבל תמיד יש על מה לחשוב ולהפנים תגובות של אנשים שדואגים...

לפעמים יש חוסר שמתמלא במקום אחר...

 (אני כבר לא בזה..מדברת תאורתית)

אבל שאלו אם הוא מושלם..אז עניתי שכנראה שלא...

ובטוח שאני גם לא מושלמת!

בהחלט ניסיון...

והאם לא נולדו אצלך תובנות חדשות?

ובכלל זה סיפור ארוך או התדרדרות מהירה?

רק הסברתי מה מציק לי

סליחה עם פגעתי

אם אתם חושבים שזה פוגע אזי אערוך את מה שכתבתי

וסתם בלי קשר, הרבה רושמים כאן שזה לא מקום לעודד..

אני אולי יכולה להבין מאיפה זה מגיע להם..זה באמת נשמע מזעזע!

אבל,אני כאן וזה מבחירה ומה שנותן לי כח זה הבנה ועידוד ולא הפחדות וזעזועים

מה לעשות...ככה אני ואני בטוחה שרוב האנשים מקבלים יותר כשמדברים איתם יפה...

אני מבינה לגמרי מה שאתה אומר...

אני חושבת שלא הגעתי למצב לצריך להראות לי את הדלת..נכון זאת הייתה נפילה אבל לא נקראת מבחינתי בגידה! ובטוחה שאפילו אם בעלי ידע מזה הוא לא ישחרר אותי....

ואני באמת שיתפתי כי רציתי לצאת, אבל בדרך שזה יבוא מיוזמתי ומרצוני המלא..לא ע"י סטירות..כי אותם הייתי יכולה לקבל מבעלי.. אז פשוט הייתי מספרת לו ולא צריכה את הפורום כאן

חוץ מזה בטוח שזה לא יפגע בזוגיות שלנו? אני בספק

וברצינות

אם את מתכוונת במובן ההלכתי, ודאי שאינך אסורה עליו.

אבל מבחינה רגשית ודאי שאת צריכה להרגיש שיש כאן פגיעה במשפחה.

נכון בית המשפט פסק לאחרונה באופן הזוי שלכל אדם זכות על גופו ומותר לו לעשות בו כרצונו, אבל אצלם קיים רק חרות הפרט ולא ערכי משפחה לצערנו. אפילו בלי לדבר על קדושת הבית, רק סתם להבין שמשפחה זה קולקטיב עם קשרים והשלכות כמו בסיפור הכואב ששיתפה @כלה נאה . (יש לי קרוב משפחה בתפקיד פקידותי בשרות בתי המשפט. לצערי, ובאמת לצערי, רבים מהשופטים רחוקים מן הדימוי המורם מעם המיוחס להם).

לטעמי לא נכון לך כלפי עצמך למזער את הנזק, בפרט כאשר את אומרת שהיה אפילו מגע במפגשים ביניכם. לצד אנחת הרווחה על שבסופו של יום הצלחת לשמור על ביתך, חייבים תהליך פנימי (נקי מתסכולים) של ברור ואח"כ התקדמות. ויש בזה גם סכנה. כאחד שמכיר לא מעט אנשים שהיו במצבך הרבה פעמים דברים מתעוררים אח"כ, אצל נשים זה יכול להיות בהורמונים של הריון, אצל גברים זה יכול להיות בתקופת איסור ארוכות ואלו סתם דוגמאות. הלוואי והחטא היה מותיר רק מרירות בפה. לצד ההחלטה להפסיק קיימים זיכרונות וריגושים העלולים להתלבות לאש, גם אם הם עומדים ברוח מצויה, עלולים הם שלא לעמוד ברוח שאינה מצויה.

האם נכון לשתף או לא?

זו שאלה מורכבת והיא משתנה מאדם לאדם מפני כמה גורמים (אופי, מצב זוגי, סכנה וכד')

אבל אם הוא עדיין בקשר אתך, גם אם מדובר בקשר מקצועי, אני חושב שמה שכתב  @אליעזר והגזר הכרחי. מבלי לספר שקרה משהו בפועל.

יגמר מתישהו, או שלא.

היא החליטה להתמודד, זה לא אומר שהמשיכה נעלמה לגמרי

כמה אנשים אנחנו מכירים מחר דיאטה, מהיום לא נוגע בסגריה, מחר אני נפרד ממנה/ נפרדת ממנו ויוק

שקר אחד מנצנץ ומושך שבשניה אחת יהפוך לאמת הכי כואבת ומייסרת שיכולה להיות?

אל תחשבי על הרגע. תחשבי שני רגעים קדימה.

תהיי חזקה לשים גבול עכשיו ולא כשיהיה מאוחר מדי והגבול יהיה מאחורייך עם בעל בהלם ותביעת גירושין וילדים אומללים ומאהב שעובר למאהבת הבאה שלו. 

תהיי חכמה. אם לא עבור עצמך אז עבור הילדים שלך. את מוכנה להקריב את חיי הילדים בעבור כמה רגעי אושר גנוב עם מישהו שכמוך עושה עוול בסתר?

תהיי מפוקחת. את המאהב תראי באור נכון. הוא בוגד באשתו. איזה מין בנאדם זה? גועל נפש. 

תזכרי שאם אף אחד לא רואה, אז ה' רואה, ואולי אם תרגישי שה' קרוב אלייך ורוצה בטובתך אז יהיה לך כוח להפסיק מיד ולנתק את הקשר. 

אולי תפני לבעלך לעזרה. כן. אם הוא ידע מזה יש סיכוי טוב שזה יפסיק...

תחשבי על טובתך בעוד חצי שנה, לא על טובתך בחצי שעה הקרובה.

דבר ראשון את צריכה למצוא עוגן מחוץ לחלום

מישהו שישאיר אותך קשורה למציאות

הטוב ביותר זה בעלך כמובן

רב כתבת שאת לא מרגישה בנח

יש מישהי אחרת? מורה? אמא? אחות?

אני יכולה להבין את ההרגשה

זה ההתרגשות, התחלה של משהו, משהו שלא חווית כבר הרבה זמן..

ההמלצה שלי-

דמייני את עצמך רגע רווקה, בתקופת השידוכים

וגם הבחור וגם בעלך רווקים, הם מוצעים לך ואת צריכה לבחור עם מי לחיות

ואת יודעת על בעלך את כל מה שאת יודעת היום- ההרגלים הטובים שלו, אמות המוסר, איך הוא מכבד את אשתו ואכפתי ומסור

ואת יודעת על הבחור ההוא את כל מה שאת יודעת עליו עד היום- מושך ואולי נראה טוב- דברים שיעלמו כנראה עוד עשור, ומפלרטט עם נשים אחרות בזמן שאישתו מחכה לו בבית! ומציע להן הצעות שלא אמורות להיות מוצעות! ומנסה לפתות אותן

אני יודעת שזה קשה, אבל תדמייני שאת באמת רווקה

ועכשיו, את צריכה לבחור ולהחליט עם מי את מבלה את חייך.

תחשבי על זה באמת..

היא פשוט מחפשת דרך לצאת מזה כדי שזה לא יגרר

יותר צדיק היית מגיב יותר בעדינות ובשפה פחות בוטה... שים לב לשאר התגובות פה...

קחי כמה שעות. לכי לבית קפה או לים. לבד. עם מחברת ועט.

ותעבדי לפי דרכי תשובה לרמב"ם.

הכרת החטא- תפתחי דף ראשון- ותכתבי את כל הנקודות שרעות במה שאת עושה. מה יקרה כשהכל יתגלה? (וזה יתגלה מהר מאד. לשקר אין רגליים.) מה טוב בבעלך, במשפחה שיש לך. מה רע באותו אדם ובקשר שלכם. לכתוב כמה שיותר. להוציא החוצה.

חרטה- פה זה יותר קשה. כי את צריכה להרגי שאת זה כמה שיותר כואב וקשה. ובתחושה שלי את כרגע לא במקום הזה. מספרת לעצמך שזה גדול ממך, ושאין לך שליטה, רק שיש לך שליטה ובחירה חופשית, תמיד. תקראי שוב ושוב את מה שכתבת מקודם עד שתרגישי בוןשה גדולה וחרטה. זה לא כיף, כי אנחנו לא אוהבים להיות במקום הזה ומדחיקים ומתחמקים ממנו אבל בלי שתרגישי את זה עמוק עמוק לא תצליחי ליצור שינוי, כל עוד טוב לך עם עצמך ויש לך קצת מצפון שלא באמת יוצר שינוי רק כדי להגיד שאת "בסדר, לא יקרה שינוי.

וידוי- תבכי לה'. תתוודי לפניו על הכל. אפשר גם פה- כמו שעשית רק במילים אחרות, שמביעות חרטה וצער...להוציא את החרטה הזו החוצה. ואם את חושבת שזה נכון- אז גם לספר לבעלך. (תלוי ביכולת ההכלה שלו והקשר בינכם. יש זוגות שזה יקרב בינהם ויש שירחיק.)

קבלה לעתיד- תשלחי לאותו אדם הודעה שאומרת שאת רוצה לנתק את השקר באופן מיידי ובלי שום חזרה. את מבקת שיכבד אותך ואת החלוטיתייך ולא ינסה להתווכח או לדון. תחסמי אותו בווצאפ ובכלל ותמחקי את המספר שלו.

תפתחי שוב את המחברת ותרשמי 5 פעמים שבהן היו לך רגעים מאד מיוחדים עם בעלך, רגעי שיא כאלו עם רגש מאד חזק.

תחרטי את 5 הרגעים הללו אצלך בראש. אפילו תחפשי תמונות או סרטונים מהם.וכל פעם שעולה לך מחשבה על הגבר הבוגד- תעלי את אותם רגעים. בלי לנסות למחוק את הבוגד- רק להתמקד בבעלך ובטוב שלכם.
עולה מחשבה לא רצויה? מיד תריצי לך בראש את 5 רגעי השיא.
אחד אחרי השני. 
ותיצרי עוד כאלו. קחו ביביסיטר וצאו ללילה בצימר מיוחד. 

שבו אחד מול השני ותסתכלו בעניים לפחות 5 דק'

צאו לדייט ותשתפו בדברים פנימיים שעוד לא שיתפתם.

ככל שתחזקי את הריגוש שיהיה לך עם בעלך- ככה הצורך בריגוש החיצוני ירד.

ותלמדי להבא, להזהר עוד יותר בשיח עם גברים. נראה שיש לך צורך בריגוש, ואם לא תיזהרי תחפשי אותו שוב.
 

וואו אני מבינה עכשיו את הצד השני...

אני לא אספר ואשתדל להתרחק ממנו..

תודה!

כי יהיו כאילו שיגיבו באהדה, חיבוק, הבנה ובעדינות ינסו לכוון אותך החוצה.
יהיו כאילו שמתוך הזעזוע ירצו לטלטל אותך עם תגובה חריפה כדי לזעזע גם אותך.

מה חיפשת למעשה? 

טיפים איך לצאת מהקשר?   עצות איך לשכנע את עצמך שזה רע?

אולי כאשר נראה למה ציפית, יהיו תגובות קולעות עוד יותר.

ולעצם הענין

כדאי להתחיל לדעתי עם משהו שלא קשור ישירות - 

נסי לחשוב על כל הסיפורים ששומעים מ"יד לאחים" או מלהב"ה על ערבים שמפתים במילים טובות, במתנות וחיזור כל מיני נשים. אחר כך מנצלים אותם למטרותיהם. 

בגלל שמדובר על ערבים, על גויים, יש לרוב איזה מחסום בראש, שעוזר להמנע מקשרים כאילו. ברגע שיודעים שזה גוי, בפרט אם את שומרת מצוות, יש איזו מניעה פנימית, בגלל הידיעה שאת יהודיה והוא גוי (נכון, זה לא תמיד מועיל, ואפילו הרבה מקרים לא נמנעים בגלל זה, אבל יש קודם כל איזו הבנה שהוא גוי).

רובינו מסתכלים על הסיפורים האילו ברתיעה - איך הן נמצאות שם? איך הן משחקות לידיו של  הנבל והפושע הזה? הוא עשוי להיות עבריין או מחבל - למה הן שם?  אולי גם את חושבת ככה...

אוקי, 

עכשיו חזרי לסיפור שלך.

נסי להמחיש לעצמך שאין הבדל בין הנבל הערבי בסיפור, והגבר שאת איתו.  כמובן שהלכתית זה יהודי וזה גוי, ומהות האיסור קצת שונה. 

אבל בשורה התחתונה - כמו שהגוי ההוא משחק בנערות או בנשים ההן במילים חלקלקות, בפיתויים כאילו ואחרים - זה מה שקורה לך. הגבר הזה שאת איתו, במילים טובות ונעימות, בחיזור עדין ואינטנסיבי, מנסה להשיג אותך, בשביל להפיל אותך ולבגוד באשתו גם יחד.

הוא גם מצליח בינתיים.

אומר מילים נעימות ומלטפות, בחיוך והקשבה.  ובפנים -בפנים מחכה לרגע שתכנעי. שתפלי.

ואז כבר באמת תהיי בידיו  - כי כבר לא תוכלי (מוסרית, הלכתית ואולי גם מעשית) לחזור אל בעלך. 

בסוף הוא יקום וילך, אחרי שינצל אותך היטב-היטב, ואחרי שכבר לא יהיה ריגוש, או אחרי שבעלך/אשתו יגלו - הוא יקום וינטוש...

תתפללי לה' הטוב

שיוציא אותך מהניסיון הזה

הוא עומד שם וממתים לך - רק מחכה שתפני אליו, תתפללי, תבכי...

הוא אוהב אותך מאוד ומחכה לפניה שלך

בכל זאת שניהם כמובן חוטאים

יש לה בחירה חופשית

יש לה אפשרות לשנות כיוון

זה בהחלט תלוי בה

אבל

עשוי לעזור לה להבין שהיא מסונוורת.

שהיא קצת עיוורת כעת

שהיא רואה את דמותו חיובית

בעוד שהוא נבל 

זה הכל

יש לה בחירה חופשית.
 

ויש לה אחריות ומחויבות.

כלפי בעלה וכלפי הילדים וכלפי עצמה.

וכלפי הקב"ה.

והיא צדיקה.

אני לא חושב שזה יעזור לה.

שניהם עושים מעשה נבלה. 

אבל כאשר הנבלה שהוא עושה תתחדד אצלה, יש מצב שהיא תעזוב אותו.  

בפרט שהיא מתארת תחושות מאוד חיוביות כלפיו.  אז טוב להעמיד מראה שתראה כמה הוא נבל. 

מעבר לזה, לאמר לה שהיא פושעת וכו' וכו' - לאו דוקא מעורר לתשובה. 

היי לכם,

רציתי להודות באמת לכולם..הייתם אוזן קשבת ודאגתם באמת (אמנם לא כולם,אבל הרוב) עברתי עליות ומורדות.. כמעט נפלתי ואז קמתי! קיבלתי הרבה תמיכה בשיחות אישיות כאן בפורום וממש הצלחתי להתגבר יום יום!

האמת שהמצב נהיה כבר יותר גרוע והבקשות שלו נהיו חסרות הגיון מבחינתי..אבל הסברתי לו שאני לא יכולה יותר..והוא הבין וכיבד אותי

נשארנו ידידים ונפרדנו ממש יפה...

אלפי תודות לכולם

אני כנראה אתנתק מהפורום מכמה סיבות..

אז רק רציתי לעדכן שהתגברתי ואני בסדר גמור כרגע

אני לא בקטע של ידידה שלו שאנחנו ממשיכים לדבר..

הכוונה שאם אתקל בו ברחוב אגיד שלום...לא נפרדנו במריבה או משהו

פשוט כל אחד הלך לדרכו בהבנה הדדית

מי שירצה עזרה אוכל לענות בפרטי באופן ספציפי..

אני מידי נחמדה עם כולם..בגלל זה גברים מפרשים זאת לא נכון...

זה קרה (עדיין קורה) לגיסתי, סיפור דומה מאד.

יש לי דמעות בעיניים כשאני קוראת את זה. אין לך מושג איזה חורבן נוראי הולך לקרות לך.

אי אפשר להסתיר את זה לאורך זמן, זה יתגלה ואת תהיי אבודה כי תצאי קירחת מכאן ומכאן. ואני כבר לא מדברת על המשפחות המורחבות, אילו בושות יהיו לך כשהכל יתפוצץ. והילדים..........

אחי היה במשבר נוראי כשזה נודע לו והם בדרך לגירושין. היא הפסידה בעל נפלא ומסור מאין כמותו, ונדהמה לגלות שלמאהב שלה יש עוד כמה פראייריות כמוה, ושאין לו שום תוכניות לעזוב את אשתו והילדים לכבודה. היא תישאר גרושה עם חמישה ילדים והמאהב הנצלן ימשיך את חייו כרגיל.

עשי לעצמך טובה, עצרי כאן, דקה לא מאוחר יותר. נפלת בידיים של נצלן.

תהיי חכמה, שתפי את בעלך במה שקורה, הוא היחיד שאוהב אותך באמת. את לא צריכה לפרט עד כמה רחוק הגעת, בקשי שיעזור לך להתנתק ממנו.

לא משתנים סתם ככה בדבר שכ"כ בער בה רק בגלל התכתבויות עם חברי פורום בשבע... 

לפי דעתי היא מעדיפה להציג את זה ככה מכמה סיבות , חלקן ניתן להבין.

קשה לי קצת עם השגרה..ולפעמים נראה לי שניסיתי לחפש קצת ריגושים מסביבי

אבל תודה לאל אני ממש מצליחה להתגבר להחזיק מעמד!

לא מובן לי מאליו...גאה בעצמי קצת...

אני חושבת שגם לו כבר די ירד ממני אז זה נעשה פחות מפתה ללא החיזורים...

סליחה מכבודך אבל זאת תגובה מוזרה ביותר..

מה קשור עו"ד?אנחנו אנשים רגילים ומכובדים שיכולים לדבר ביננו..לא צריך לסובב את בעלי עד כדי כך עם מכתב מעו"ד שאני העברתי לו....

ו..תודה על האמון שאתה נותן בי שהחלטתי לצאת מזה

אם כבר ניסית לדבר איתו/להסביר לו/לעמת אותו

עם ההתנהלות שלו ולא עזר,אז כנראה שגם לא יעזור.

תצטרכי לקבל אותו ואת ההתנהלות שלו ככה,איך שהיא.

תצטרכי לקבל את זה שאת ככה והוא ככה.

תדעי מראש שאם הוא נשאר איתם בבית לבד כשאת יוצאת לענינייך,כשתחזרי-יחכה לך בית על גלגלים.

את לא יכולה להתחיל לחנך אותו איך להתנהל איתם

ולחנך אותו להתנהל מולם כמוך.

זה פשוט לא יעבוד.

מראש אני אומרת לך-וותרי!

אחרת תהיי מתוסכלת.

כשאני עם הילד (אחד כי השאר גדולים)

יש לעיתים מגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילד חצוף ומשתולל שצריך פלוגה כדי להרגיע אותו

לא רואה בזה כאוס וזה נראה לי הורות תקינה לחלוטין

בעיניי ציפייה שדברים ידפקו כמו שעון בבית/ עם הילדים

בעייתית 

אבל צריך להיות סדר כללי ושגרה בריאה.

המגבות על הספה זו רק דוגמה קטנה.

זה לא העניין של הבלאגן,

זה החוסר הטוטאלי בגבולות והזריקה הכללית על כל דבר שקשור בשגרה וסדר וחינוך נכון ובריא לילדים. 

ההתנהגות שלו בבית בבית

מושפעת מהיחסים שלכם?

אולי הוא עושה דווקא?

אפילו לא  במודע..

ואת "אולי" מנסה להחזיק את הבית

ולכן זה משדר גם לילדים.

אבל זו הפסיכולוגיה בגרוש שלי..

טיב היחסים ביניכם כמובן...

בין התנהלות הבית בנוכחות כל אחד מההורים

מכמה סיבות אפשריות

אחרי שמבינים את זה

ניתן לקבוע איך לתווך לילדים את הגבולות גזרה 

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.

בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.

עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.

אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.

מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו

אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.

הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.

השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?

האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.

מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.

בהצלחה יקרה!

מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?

אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.

הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

מנסה להשיג.

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.