יש לכם רעיון למה? יש פתרון? משהו כמו 6 פעמים בכל הנקה.
גיל שבוע.
תודה רבה.
יש לכם רעיון למה? יש פתרון? משהו כמו 6 פעמים בכל הנקה.
גיל שבוע.
תודה רבה.
רוצה לקנות לילדים משהו
בימבה גוק כבר קטן להם, כנ"ל בימבה. התייעצתי עם הפיזיותרפיסטית של בן ה 3 אמרה שהיא חושבת שתלת אופן יכול להתאים, ככה ללמד אותו לפדל ויש את המוט מאחורה שנוכל לכוון וללמד. משיטוט בגוגל זה נראה לקטנים ממש כל הדוגמאות, הוא כבר גדול נכון שהוא לא יודע עוד אבל מצחיק ללכת ברחוב עם דבר כזה
מה לכם יש לגילאים האלה? זה גם מאוד יקר
אפשר להגיע לנסיעה מהירה יחסית, אבל לא כמו אופני איזון, האופנוע מחזיק את עצמו ונראה יותר של גדולים לעומת תלת אופן.
מה אתן עושות בזמנים שאין בהם הרבה עבודה?אמא טובה---דיה!
אני כבר כמה שבועות בלי הרבה עבודה, ומרגישה שאני כל הזמן מחפשת איך למלא את הזמן, ולא כל כך מוצאת במה.
איך מרגישים סיפוק גם בזמנים כאלה?
או שיש לכן רעיונות מה לעשות בזמן הזה...
אמא טובה---דיה!רעיון טוב, אנסה לכתוב עוד...
אני בקושי מתפנה לכתוב, לצערי... גם טכנית (כל מיני תורים לילדים) וגם נפשית (כשאין תור ואין עבודה אני רק רוצה לנוח...)
הלוואי שאצליח יותר...
בכל אופן, שמחה שהסיפור הזה הצליח לצאת ממך!
אבל יצא שאני עכשיו כבר כמה ימים בבית
זו דווקא תקופה לא רעה להיות בה בבית.😅 אפשר להפוך את הבית לקראת פסח, להתקשקש עם ענייני משלוחי מנות, אפשר לפתח תחביב
מה שחשוב לדעתי זה שיהיה לך סדר יום שסובב סביב עשייה מסוימת שתעשה לך טוב
וכבר הכנתי את משלוחי המנות...
זה כבר תקופה ככה...
ובדיוק, אני מחפשת עשייה שתיתן לי הרגשה טובה וסדר יום יציב, ולא לחפש כל הזמן מה לעשות, כי זה נותן לי תחושה ממש רעה...
עד שהילדות מגיעות כמו שכתבת, אולי תשקלי עבודה זמנית?
מילוי מקום בהוראה למשל?
ואלופה וחרוצה♥️
אז אני לא יכולה להתחייב לעבודה אחרת.
אולי משהו ממש זמני מהרגע להרגע. יש לך רעיון?
הבנתי שזו השתבצות על סמך רצון וזמן פנוי אחרי שמתקבלים ולא מחייב כי יש מאגר של מחליפות
זה מה שהכי נראה לי הגיוני כרגע, אולי יגיעו רעיונות נוספים

יש משהו בהתנדבות והתעסקות עם עשייה טובה במעגל חיצוני שהוא לא אנחנו שעושה ככ טוב.
את יכולה להכין ארוחות ליולדות, לראות מה קורה עם נשות המילואים מסביבך... בטח יש עוד מלא אפשרויות.
זה דורש התעסקות והתקשקשות שהרבה אמהות היו שמחות לוותר על זה.
וגם להכין משלוחי מנות בתשלום עבור אחרים.
אם את קונה בעצמך את המוצרים (אפילו אם עושה משלוח) ויש לך זמן להרכיב, משלוח מוכן שאת מוכרת יכול להשאיר לך רווח.
תנסי לחשוב מה אנשים שאין להם זמן הכי נתקעים איתו והיו שמחים להעביר למיקור חוץ.
לקראת פסח בטוחה שיש מלאאא דברים בסגנון.
לטווח ארוך יותר אם אוהבת בינה מלאכותית ועיצוב, זה תחום שממש אפשר להתפתח בו.
למשל לבת מצווה של הבת שלי רציתי את הסרטון הזה שמרכיבים מתמונות ילדות ומנפישים את זה שהדמות עוברת מסיטואציה לסיטואציה..
אבל לא היה לי ראש וזמן לחפש מי יעשה לי.
הייתי עובדת בעסק של גלים כלומר שיש חודשים מאוד עמוסים והרווחים בהתאם ואז חודשים של שקט יחסי (קבועים)
בחודשי שקט הייתי משקיעה בעצמי עושה דברים שרציתי מסדרת את המגירוצ בבית מחדש יוצאת לים ובגדול נהנת..כי בתקופת העומס אין זמן ..
אני ממש אוהבת את הים, אבל ללכת לבד זה קצת מבאס...
ואני גרה בירושלים, אז עד שאסע אני אצטרך לחזור (באחת כבר יוצאת למסגרות).
אמא טובה---דיה!יש לך רעיון לקורסים מעניינים?
הייתי מסתכלת בקמפוס IL ורואה אם משהו קורא לי
או לחילופין לבחור סדרת שיעורי תורה וללמוד אותה ברצף וברצינות (מערוץ מאיר או כל מקום אחר)
יש גם שלל קורסים דיגיטליים בכל נושא כמעט, השאלה אם יש לך כיוון
עוד דבר זה להסתובב בירושלים ולגלות פינות חדשות או ישנות וכיפיות. אם זה טבע אז נגיד לשבת בוקר אחד בעמק הצבאים, להסתובב בפריחה של עמק המצלמה, להרחיק קצת לסכר בית זית... ובתוך העיר יש גם מוזיאונים וכל מיני דברים נחמדים. שאלה של טעם אישי...
ים
לקרוא ספר בים🙈
מסעדות
שוק
לטייל בקניון
לבקר את אחיות שלי
לסדר את הבית מחדש
לנקות הרבה
וספורט בבקרים
למה שלא תכתבי עבור העסק שלך?
למשל:
מודעות פרסום.
תוכן לרשתות החברתיות - תוכן מקצועי, סיפורים של לקוחות שלך (בשינוי פרטים) , יום בחייך (נניח - יום בחיי מעצבת גרפית).
אנשים יגיבו למאמר, את תעני להם.
זה לא תופס את כל הזמן אבל חלק ממנו זה תופס וזה ומייצר עניין לגבי העסק שלה.
זה גם יכול לייצר לך תעסוקה נחמדה וגם יכול לייצר לך לקוחות.
ר"ח אדר הגעת אלינו 
ואנו נדרשים לה לאותה שמחה
הלוואי שנגיע אלייך השמחה
כמה שאת יקרה
וכמה שאת בלתי מושגת לפעמים
וכמה שאת חומקת לנו מבין האצבעות לפעמים
אבל היום אנחנו בוחרים לתפוס אותך חזק חזק
לשמור
ולא לאבד!
ובעצם אם חושבים על זה,
כל דבר בחיים
שאנחנו רוצים אותו וחושבים שהוא יביא לנו את האושר,
יש לו פוטנציאל באמת לעשות את זה,
אבל באותה מידה יש לו גם פוטנציאל לא לעשות את זה.
זה תלוי בנו.
אם אדם רווק מייחל לזוגיות, כי הוא כמה ורוצה זוגיות וגם חושב שאם היא תהיה לו הוא יהיה מאושר -
ברגע שהוא ימצא את הזוגיות הזו שהוא חלם עליה
הוא יוכל באמת להיות מאושר -
אבל רק אם יבחר להיות מאושר בה.
ורק אם ישמור עליה.
ורק אם ישקיע בה.
ורק אם ילחם ולא יוותר עליה
(כמובן לא מדברת על מקרי קיצון שבהם עדיף להתגרש אחרי שכבר ניסו הכל ולא צלח.
מדברת על מקרים שבהם האהבה דועכת פשווט כי לא משקיעים בה ולא לומדים עליה, ולא נלחמים עליה, ולא יודעים שיש פתרונות, ומעוד הרבה הרבה סיבות).
ואם אותו אדם יבחר שלא להיות מאושר מהזוגיות הזו - מכל סיבה שהיא -
הוא פשוט לא יהיה!
כנ"ל זוג נשוי שמאוד כמה לילד, וחושב שאם וכאשר יהיה לו ילד הוא יהיה מאושר!
אם הילד הזה יגיע והזוג יבחר להיות מאושר - הוא יהיה!
ואם יבחר עדיין לא להיות מאושר ולהתרכז *רק* בקשיים של גידול הילדים וכל המסביב - זה מה שהוא יספר לעצמו וזה מה שיגרום לו *לא* להיות מאושר.
אנחנו בתור בני אדם צריכים להפסיק לומר לעצמנו "אני אהיה מאושר/ת רק כש____
כשאתחתן
שאסיים את הלימודים
שאקבל 100
שאתקבל לעבודה
שאעלה דרגה
שאסיים תואר שלישי
שיהיו לי ילדים
שתהיה לי בת סוף סוף אחרי הבנים
שיהיה לי בן סוף סוף אחרי הבנות
שארזה
שאשמין
שאהיה יותר חזק ושרירי/יותר חזקה ויפה
שבעלי סוף סוך יעשה כך
שאשתי סוף סוף תגיד כך
שלילדה יהיה טוב מבחינה חברתית
שהילד סוף סוף יסיים את גיל שנתיים הנורא
שהילדים יגדלו
שהילדים יתחתנו
שהנכדים לא ישגעו
שהנכדים יבואו יותר לבקר
וכן הלאה וכן הלאה
זה פשוט לא נגמר.
צריך להתאמץ ולשמוח בכאן ועכשיו.
להתאמן בשרירי השמחה בכאן ועכשיו.
לשמוח
ולשמח
להינות, לעשות טוב לעצמנו ולאחרים, לשמוח במה שיש, להתפלל על מה שאין (עדיין) אבל לא לתלות בו את *כל* שאיפותינו וחלומותינו,
ואם לא מאושרים - לטפל בזה.
לנסות לבד,
לנסות עם חברים
לנסות עם משפחה
לנסות עם עזרה מקצועת אם לא מצליחים
זו עבודת חיינו.
להיות שמחים.
זה ממש כמו שריר -
שמאמנים
עובדים על שריר השמחה. מאמנים אותו.
עוד ועוד ועוד.
מאמנים את המחשבות המחזקות ולא המחלישות
מאמנים את העין הטובה והכרת הטוב
מאמנים את ההודיה על כל דבר ודבר שכן יש
מאמנים את הראייה הרחבה
מאמנים את האמונה והביטחון בקב"ה
ה' יתברך
אני רוצה להיות שמחה
תראה לי את הדרך ברחמים ובמתיקות לאותה שמחה
תן לי ולכל העם אינסוף סיבות אמיתיות לשמוח
רק בך אנו בוטחים
שמחנו כימות עיניתנו
שמחנו
בבניין בית מקדשך
בבניין הבית הפרטי שלנו
בבניין הביטחון שלנו
בבניין השמחה שלנו
שמחנו
כי ראינו עצב מספיק
שרק נשמח
היום
ובכל יום.
אמן.
אז בואו נעצור רק לרגע אחד
*ונבחר* היום לשמוח.
במה יש לי לשמוח היום, כאן, עכשיו?
נגמרו לי השמותהיום אני שמחה על עצם ר"ח אדר,
על הימים המיוחדים והמרגשים האלה,
על החלום שחלמתי על אבי ז"ל לפנות בוקר והצחוק שלו והשמחה שלו היו כ"כ אמיתיים ומדבקים שהרגשתי אותו שוב קרוב קרוב,
על הביטחון שהקב"ה נוטע לי בלב היום,
על מילים מחזקות של חברה יקרה,
על היכולת לכתוב עכשיו כאן,
ועל תפילה שחיכתה לצאת והיום יצאה ועשתה כ"כ טוב.
תודה לך ה' הטוב 🙏
אני שמחה על שיחה עם חברה טובה שהייתה לי היום ועל עוד כמה חברות טובות שיש לי
אני שמחה שאני מסוגלת לפתוח את הלב ולשתף אחרים בפתיחות וזה מאוד מקל עלי
אני שמחה על חופשת לידה כיפית עם תינוק מתוק מדבש
שמחה שהכנתי עם הילדים ארוחה שווה לכבוד ראש חודש ושמחה שיצא טעים ומפנק
אפשר גם לומר שאני מודה לה' על כל זה 
מודה לה' על החברות שלי, על הילדים שלי ועל האיש שלי, מודה לה' על הכישרונות שלי ועל תכונות האופי שלי ומודה על זה שאני יכולה לראות את כל הטוב הזה..
ממש ברכה גדולה כל דבר ודבר שכתבת, ב"ה ממש!
תודה ששיתפת 🙏
ושתמשיכי לראות עוד המון המון טוב ואור בכל בשפע ב"ה ❤️
תפסת אותי ביום קשוח
אני יכולה לומר שאני שמחה בדברים כלליים
שמחה על בעל מדהים
ילדה מהממת
הריון תקין ובסך הכל אני מרגישה טוב ב"ה
אבל אין לי משהו דווקא היום ועכשיו
היה יום דיי מבאס
ותקופה של עומס קשוח מאוד
משמח לשמוע על האוצרות שלך
בעל מדהים (זכות גדולה ב"ה)
ילדה מהממת ב"ה
והריון תקין ב"ה
כן ירבו השמחות, הכוחות והחיוכים ב"ה! 🙏❤️
מודה לה' שהקטנה עם כל הבעיות הרפואיות ילדה בריאה, שמחה, מצחיקה.
מודה לה' שמחר יש ביקורת, וגם בעוד שבוע, והכל זה רק ביקורות ולא חלילה טיפולים
מודה לה' על רפואה מערבית שהצילה לי ילדים ממוות
ברוך ה' ממש על כל זה!
תודה יקרה ששיתפת
את נשמעת אישה עוצמתית כ"כ, ב"ה שתרווי רוב נחת מכל ילדייך האהובים ותשמעו רק בשורות טובות תמיד 🙏❤️
אם אתחיל לא אסיים נראה לי אז אכתוב בקצרה
על הבריאות
על הזכות לקום בבוקר להיות אמא הכי טובה שאני יכולה לקטנים שלי
על שיעור ששמעתי שפתח לי את הלב
על הבית, על בעלי, על ההורים שלנו והמשפחה, על תחושת משמעות
על השפע הגשמי
עליכן פה, שאתן החברות אחיות שלי
על הזכות לחזור בתשובה כל פעם מחדש
וגם על הפוסט הזה, שעוזר לשמר את זה בתודעה
♥️
את הניסים היומיומיים הללו
ב"ה ממש!
כמה טוב בכל כך הרבה תחומים, איזה משמח לשמוע יקרה! תודה רבה ששיתפת ❤️
שהקב"ה ימשיך להרעיף עלייך את אהבתו על בלי די בכל תחום שציינת כאן ובכל תחום אחר, מגיע לך כ"כ! 🙏❤️
בהיותי יהודיה חלק מעם נבחר
בזה שאני מכירה את השם ומשתדלת תמיד לחזור בתשובה
שיש לי משפחה, בעל, ילדים!! יש לי ילדים!!
שאני בריאה ושלמה מרגישה ברת מזל יחידת סגולה
ומהלאא???!!
זו באמת זכות עצומה, תודה לך שהזכרת אותה לכולנו.
שאנו יהודים, ועל התשובה, ועל החיבור ועל המהות.
ב"ה שתהני מכל אהובייך, משפחתך היקרה שבנית
בריאות איתנה תמיד ושתמיד תרגישי ברת מזל ויחידת סגולה בדיוק כמו שאת
❤️
והתגעגענו! לא היית פה הרבה בתק האחרונה.
ארשום את הדברים הפשוטים ..
שמחה שיש לי היום יום חופשי לחלוטין והתינוק איתי בבית ולא אצל מטפלת.
שמחה שהבית יחסית מסודר.
שמחה שרח אדר.
שמחה לחיות ב"ה!
ואני אחרי דיכאון אחרי לידה, אז כל כך כיף להיות שמחה ב"ה!
גיבורה ואלופה שלנו! 👑
כמה השמחה שלך משמחת בעצם היותה, בעצם היותך!!! כ"כ נפלא מרומם ומחזק!
תודה לה' הטוב על כל החסדים הללו שפירטת
על התינוק המתוק, הבית כולו, הימים הללו, השמחה, והחיים עצמם!
ריגשת וחיזקת ❤️
ב"ה שתזכי לכל הטוב האושר השלווה האהבה והשמחה במתיקות אין קץ ❤️👑
ותודה רבה על המילים הטובות 🙏
כ"כ כ"כ משמח לשמוע!
ב"ה ממש על כל הברכות הללו שכתבת
על הבריאות, המשפחה, העבודה הטובה, האיש המיוחד, השמחה עצמה.
זה באמת לא מובן מאליו וכמה גיבורה מדהימה את שזכית לכל אלו במסירותך והתמדתך ובעצם היותך!!!
שתראי תמיד רק שמחה ואור גדול בטוב גלוי ב"ה 🙏❤️
על הבעל
על הילדים
על הבריאות
שיש עבודה ב"ה
על התנועות הקטנטנות שהתחלתי להרגיש
תודה יקרה ששיתפת 🙏
ב"ה שתמשיכי לרוות רוב נחת ושמחה גדולה מכולם ובכל התחומים, הריון תקין ושמח ולידה טובה בידיים מלאות בבריאות ובשמחה ❤️
הילדים שלי מתוקים ב"ה!!
מלאי חיים ושמחה טבעית בעצם היותם.
שניים עושים עכשיו יצירה ביחד.
אני יושבת ומניקה בנחת,
נסעתי הבוקר עם אחותי לקנות בגדים ושתינו מצאנו דברים יפים שמשמחים אותנו.
הבלאגן פה הוא בלאגן של שמחה ויסתדר בקלות אם רק ארצה.
יש מגוון של מצרכים בבית להכין אוכל כי עשינו קניות אתמול.
הספקנו היום להיות בספרייה ולשאול ספרים.
כמה נחת והרחבת הלב יש בהם!
מדהימים קטנים
תודה על השיתוף המשמח הזה 
ב"ה תמשיכי להנות מכל האוצרות המתוקים ומהחיות (ו בשורוק) הגדולה הזו, איזה יופי אתם, בית מלא חיים ואור 👑✨❤️
ילדים איכותיים
אך שהדגש הוא לא רק לימודי
לילד שעולה לכיתה ט'
ילד טוב אך לא אוהב ללמוד
נבדק ונפסל-
חפץ לב
רגבים
נשמח לעוד רעיונות
מאוד מאוד
כל יום אני גומרת עם דמעות
(וגם במשך היום....)
אוכל נרדם ישן לא יותר מכמה דק מתעורר בוכה אוכל נרדם וחוזר חלילה....
ככה כל היום סביב האוכל מעגלים שלא נגמרים
(מניקה אבל הרוב מטרנה. אני לא באמת יכולה לספק כאלו כמויות...)
מידי פעם גם מקיא כמובן...
ולא לוקח מוצץ
רק על הידיים כל היום !!
מה עושים ?? איך מרגיליםם תינוק לסדר של אוכל (הרי לא מדובר על הנקה מדובר על בקבוקים)
אני מתוסכלת וכל הבית איתי
אי אפשר לדבר נורמלי להתנהל נורמלי להתייחס לילדים האחרים.
מרגישה שאני לא עומדת בזה ואני כפוית טובה כי נולד לי ילד בריא ומתוק ב"ה!!
וכואב לי עליו מאווד.
מה אפשר לעשות ??????
אוסטופאסט ישחרר לו לחצים
וירגיע אותו.
ויעזור לו להרגע.
דבר 2 להמשיך ללמד אותו למצוץ מוצץ
לחפש עוד סוגים
ולהסתכל על סרטונים איך ללמד למצוץ
הוא לא צריך לאכול כּ"כ הרבה
זה מעכל כזה שאוכל הרבה כי לא נרגע
ואז הוא מפוצץ ולכן יכול לעכל כזו כמות
ואז שוב בוכה.
דבר שני לחפש ביביסטר שעה וחצי ביום שתקח אותו לטיול בשעה שאת הכי רוצה שקט
וגם אם הוא בוכה שתסדר
ואת תהיי בנחת עם שאר הילדים.
חיבוק גדול
בן כמה הילד?
קודם כל
להאכיל פחות
לדחות האכלות כמה שאפשר
לקנות/לשאול מנשא טוב, שיגור עלייך או על בעלך כל היום
להרגיע כמה שאפשר בלי האכלה
ממש לנסות לרווח את הארוחות לשעתיים-שעתיים וחצי.
זה הדבר הראשון שהאוסתאופת אמר לי.
(כמובן הייתי מאכילה הרבה מחוסר ברירה, אבל זה היה מעגל שמזין את עצמו)
חיבוק ענק
אנחנו הגענו לאוסתאופת בגיל חודשיים וחצי ובטיפול השני קרה הקסם והיא פשוט נרגעה בבת אחת.
הלוואי שתצליחו לעזור לו!
אם הוא מקיא אז זה בדכ אומר שהוא אוכל מהר מדי או יותר מדי. לא כל בכי זה רעב. בבקבוק את יכולה לדעת לפי כמה שאכל מתי הוא אמור להיות רעב, זה לא בלתי נגמר.
יכול להיות שמה שהוא צריך זה פשוט ידיים. ולבכות..
מתסכל מאד. גם לי היתה אחת כזאת.
הפתרון שלי הוא מנשא ומוצץ, ואז הידיים שלי פנויות לילדים האחרים. זה לא פותר במאה אחוז, אבל רוב שעות היום זה *יחסית* עזר. בשעות הערב של הגזים כשהבכי ממש בלתי נסבל היינו לוקחים אותה לסיבוב במנשא בחוץ. לפעמים צרחה פחות, לפעמים לא, אבל יש משהו בבחוץ שעוזר לשרוד את זה יותר בשפיות וגם שאר בני הבית לא מתחרפנים
כשלא ינק היה במנשא. ממש ממליצה לנסות.
ההנקה הרגיעה אותו מאוד, משהו בפעולה ואולי בקרבה עשה לו את זה. זה היה באמת קשה ברמה שידעתי שאם לא מניקה באותו רגע הוא לא יכול 'לעשות'. הכל היה תוך כדי הנקה.
ממש ממליצה להשאיל מנשא ולנסות.
מקווה שיסתדר.
האם למישהי יש המלצה לאוסתואפת טוב ??
באזור המרכז ?
כשהוא עלי הוא רגוע יותר אבל אני מוצאת את עצמי איתו שעות על הידיים.
וגם לא רוצה מוצץ....
ככה שאנחנו סביב הבכי טהצעקות חלק ניכר מהיום.
* בבוקר יש לו שעתיים די טובות שרגוע
*בלילה כשנרדם ישן רצוף 4 שעות
יש לי המלצה בירושלים, במרכז לא מכירה.
הציל אותי בגיל הזה!!!
ואני הכי בעולם מבינה את הקושי, גם אני אחרי הלידה היה לי קשההההההההה ברמת הבלתי נסבל.
עם הזמן היה שיפור והוא ביסס ארוחות
יכול להיות שזה ריפלקס ולכן מרגיש טוב יותר בתנוחה כזו ולא בשכיבה
נראה שהוא אוכל יותר ממה שצריך
זה מובן שהוא בוכה ואת מנסה להרגיע אותו באוכל אבל דווקא בגלל שזה לא רק הנקה אז לפעמים יש פה האכלת יתר.
או לתת משו נגד גזים?
אוסטאופט עוזר גם לזה
אם יש ריפלוקס זה מאוד כואב להם
מתואמתכמה דברים שכדאי לבדוק:
האם יש לו לשון קשורה?
האם יכול להיות שיש לו רפלוקס?
האם באמת טיפול אצל אוסתיופאת יעזור?
בהצלחה יקרה, ושולחת חיבוק של הזדהות...
אמורה להיות כל 3-4 שעות- מניחה שזה תינוק קטן?
להיזהר לא להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן
תקחי לרופא- הם לא בוכים סתם. יכול להיות ריפלקס או גזים.
יש לי אחיינית שהייתה צורחת ממש כשהיתה בוכה. לא הבנו איך ההורים מסתדרים עם בכי כזה. בסוף מסתבר שהיה לה מים באוזנים ולכן לא שמעה טוב....
יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו... אולי רגישות או אחר.
הייתי מתחילה בזה
ובן כמה הוא?
יכול להיות שכדאי לנסות לתת מרק טחון וכו?
אולי מטרנה כבר לא מספק את הקיבה שלו...?לא ציינת בן כמה הוא.
ממש פיצי
הייתי קודם מחליפה מטרנה ומישם כמו שכתבו לך פה עצות ללכת לאוסטואופט
וגם להוריד מוצרי חלב שאת לא תאכלי..
הקטן שלי ממש מסכן אחרי שאני אוכלת חלבי...
דבר נוסף- אם יש ריר בצואה זה סימן לרגישות לחלבי.
היה הבכור בלי אחים אז פשוט היה עלי בהנקה כלללללל היוםםם
מצטרפת להמלצה על אוסטאופט. אבל רק אחד טוב.(לא של הקופ"ח. תחסכי את העוגמת נפש שעברנו)
אני יכולה להמליץ על מישהו בירושלים. אם רלוונטי לך אז אכתוב לך בפרטי את המספר
ולא יודעת אם זה יעודד אבל עכשיו נראה נצח אבל בסוף זה עובר והם גדלים והם חייכנים ומתוקים ולא זוכרים בכלל שהתינוק שצרח כך היום זה בעצם הוא
מכניסה את הבן שלי למטפלת פרטית( עובדת עם התמת וכו'..)
מכניסה בחודש אפריל.
באוגוסט אין מסגרת כלל.
אבל המטפלת מבקשת צ'ק גם על חודש אוגוסט, תשלום מלא.
הגיוני? ביולי מסיימים קרוב לסוף החודש. לא עד סוף יולי ומשלמים תשלום מלא.
מוזר לי לשלם תשלום מלא על חודש שהיא בכלל לא עובדת בו (שנה הבאה הוא לא יהיה שם)
במעונות של התמת בדרך כלל משלמים על אוגוסט כי הן עובדות בו כמה ימים.
כדאי לדבר איתה? נראה שזו המדיניות לפי החוזה..
ל11 או 12 חודשים משיקולי נוחות שלה
הגיוני שיהיה לה יותר נח לקבל משכורת קבועה 12 חודשים ולא לזכור להפריש כל חודש כסף בצד כדי לחיות באוגוסט.
אבל
אם את מכניסה באפריל לא הגיוני שתשלמי אוגוסט מלא, לדעתי את צריכה לשלם באוגוסט את הסכום החודשי כפול 4 חלקי 11.
תמיד שילמתי על אוגוסט חלקי, ביחס לחלק של השנה שהילד היה במסגרת
ככה ידוע לי שעושים.
לא חושבת שאת צריכה לשלם על אוגוסט
ובאוגוסט יש שבוע של משפחתון, גם אותו אין?
אני משלמת 10 אחוז מכל חודש שהיא הייתה בו
אני בדיוק עכשיו מעבירה אותה מטפלת
אז יהיה לי סך הכל לשלם תשלום מלא אבל הוא מתחלק בין 2 מטפלות...
הם עבדו שבוע אחד באוגוסט והייתי צריכה לשלם 75%, וזה קצת עיצבן אותי....
אחר כך עשו לנו איזשהי הנחה על ימי המלחמה, וכל ההורים כתבו כזו תודה בקבוצה. שאני לא יודעת אם זה חנופה או מה כ בעיניי גם לא היה הוגן כל כך.....
בכל אופן, אנחנו צריכים מעון ואם מצאת מקום טוב אז זה מה יש.
אם יש לך מקום אחר טוב אז שימי שם. אבל לא בגלל זה הייתי נמנעת מלשים במעון...
השנה שמתי במעון אחר, של התמ"ת ואנחנו לא משלמים על אוגוסט בכלל למרות שעובדים בשבוע הראשון
זה כי בחודשים האחרים משלמים יותר.
הסכום השנתי הוא אותו סכום, ואפשר לחלק ל 11/12 חודשים.
ואפשר לך לשלם לפי החלקיות
הבת שלי בת שלוש ולא הולך לי לגמול אותה. אני ממש מתוסכלת.
עד עכשיו גמלתי בנים והלך ממש בקלות כי הם ראו את האחים מעליהם ןהבינו מה לעשות.
אבל עם הבת ממש קשה לי, היא לא מוכנה לעשות בשירותים. ממש מתאפקת ולא מוכנה לעשות את הצרכים בשירותים על ישבנון כמובן.. פשוט מפחדת לשחרר.
גם באמבטיה היא בוכה כשיש לה לעשות ולא מוכנה לעשות באמבטיה.
אני ממש מתוסכלת
הורדתי לה כמה פעמים את הטיטול והיא יכולה להתאפק שעות עד שיברח לה על הרצפה.
והייתי בטוחה שהגמילה אצל בנות יותר קלה כי הן רק צריכות לשבת ואצל הבנים זה מורכב יותר כי עושים גם בעמידה וגם בישיבה.
הבעיה עם הבת שלי שהיא מאד חכמה ומודעת לעצמה ולכן לא מסכימה לעשות.
אם הייתי גומלת אותה כשהיא היתה יותר קטנה היה לי יותר קל..
אבל אנסה..
הבנים נגמלו ישר בשירותים.
תודה!!
לנסות שוב בפסח, אולי אז קצת תגדל.
לי גם היה יותר קשה לגמול בנות מבנים
הורדתי טיטול וזהו
היה מתאפק עד שברח לו ואחרי כמה ימים הצליח לשחרר רק כשהיה ממש צריך
ובהמשך למד לשחרר גם כשלא ממש חייב
עד היום לא עוזר לשלוח אותו לשירותים לפני שיוצאים נגיד כי הוא לא עושה
כי ניסיתי כמה פעמים לא ברצף וראיתי שהיא לא מוכנה בכלל לעשות בשירותים אז די התייאשתי.
אנסה שוב להוריד לה ולא להתייאש על הפעם הראשונה.
ורק שראיתי שמסכימים לעשות בשירותים, למשל לפני מקלחת או בבוקר כשמחליפים בגדים הורדתי את החיתול, והיו לי כמה שפחדו לעשות.
דווקא בגלל שהיא בת 3 ודי גדולה ברגע שהפחד ישתחרר זה יזרום, חבל לבאס אותה אותך עם פספוסים.
כן, אולי הייתי קונה סיר ומסבירה שזה בשבילה ושואלת אם רוצה להשתמש מדי פעם
אנסה את הסיר ןאראה אם זה פחות מלחיץ אותה...
זאת יכולת פיזיולוגית
יש ילדים שצריכים ללמוד להתאפק ויש ילדים שצריכים ללמוד לשחרר
הם לומדים הכי טוב על ידי התנסות1
אפילו עם טיטול, שתעשה בתוכו?
אולי יעזור לה להתרגל לאט לאט לאסלה.
אין לה פחד לשבת על האסלה.. אני שרה איתה ואנחנו סופרות עד 10 כמה פעמים .
אבל היא לא תעשה שם.
היא מתאפקת במקום לשחרר.
זאת הבעיה..
מים זורמים בכיור שלידה
לעשות כאילו מנפחים בלון
לק"י
מישהי פה כתבה פעם שעשתה תהליך הדרגתי (אומנם עם צואה, אבל אפשר לנסות גם עם פיפי).
שמה טיטול על האסלה, והילד עשה שם.
אחר כך גזרה חור בטיטול, עד שהילד למד לשבת ולעשות באסלה.
גרים במקום חדש לנו
מסביב משפחה שנותנת עוגן
אין לנו חברים בינתיים
שזה מובן מאוד בהתחשב בזמן המועט שעבר
המשפחה נותנת מענה בהמון דברים
אבל יש זמנים שזה קשה לי ממש
ופורים שמתקרב עכשו מציף לי את זה יותר
לא נעים לי להישען על המשפחה כ"כ הרבה
פוחדת להעיק כבר
ואי אפשר להיעזר רק בהם
נגיד לא יודעת מה נעשה עם סעודת פורים
גם ככה זה חג שמעיק עלי ממש
ומי שהכי היה יכול להיות נוח מהמשפחה עושים עם חברים
אז זרקתי מילה שאנחנו לא יודעים מה איתנו
לא קיבלתי הזמנה להצטרף
ובאמת שלא יודעת מה נעשה
מבחינתי להעביר את היום הזה סגורה בבית
שלא לומר במיטה
שונאת אותו גם ככה
אבל כמשפחה בכל זאת צריך לעשות משהו
גם הערב קיבלתי אומץ
ושלחתי הודעה למישהי שהיא לא מהמשפחה
אם תוכל לחבר אותי לאיזה מעגל חברתי שאני רוצה להיכנס אליו וזאת מהמשפחה ששם יודעת שאני רוצה ולא עזרה בינתיים
ועד שהעזתי
היא ענתה שהיא לא בקשר שם כרגע
ואוף איך התבאסתי
שלא תבינו לא נכון
אין לי כעס על המשפחה בכלל
לא מצפה שיפתרו לנו הכל
פשוט בודד לי
ומסובך לי
ופורים השנוא עלי תכף פה
וזה מטביע
שנים שרגיש לי חברתית
לוקח לי נצח להרגיש שייכת אם בכלל
בעלי גם לא טיפוס חברתי
ולא יודעת מה יוכל להשתפר הלאה
זהו
הייתי צריכה להוציא את זה
תודה למי שקראה
זה לא ציטוט של השיחה
רק תמצית של הרעיון
בכל מקרה התלבטתי אם לנסות לבדוק איתם
כי באמת פוחדת להעיק
והם לא צריכים להרגיש מחויבים אלינו
לגיטימי לגמרי שיש להם חברים ועניינים שלא קשורים אלינו
באמת שלא מתלוננת עליהם
פשוט מרגישה תלושה