(לבוא לפסיפס? - נסיונות פעילים)

דרך בית לחם 104, ירושלים

דרך הגעה- קו 75 (הקו של הר המור!) מתחנה מרכזית ירושלים לצומת הבנקים  (צומת הבנקים/דרך חברון)

 ומשם הולכים ברגל: חוצים את הכביש לכיוון רחוב מרציאנו ושם ממשיכים קצת ופונים לרחוב דרך בית לחם

פונים מול הסניף של כללית לשער הכניסה זורקים את הטאקט (רק כלפי בני מינך!) ונכנסים  (ועולים שני מפלסים) בשמחה וברוגע. 

למעוניינים- קבוצה תצא מתחנה מרכזית, נפגשים שם ב9:30.

עצות-

-אם אתם לא חושבים שתוכלו לשמור על גדרי הצניעות ההלכתיים ותהיו ציניים עם המין השני וכו'-  אל תבואו בכלל, אל תחשבו על זה!

-(אולי גם אם כן עדיף לא לבוא)

אם אתם כן באים-

-לכו לישון מוקדם חבל להיות עייפים.

-קומו מוקדם. שתהיו בירושלים ב9:00, אחרי ארוחת בוקר

-תאכלו ארוחת בוקר

-גם אם אכלתם וגם אם לא- תביאו איתכם איזה סנדוויץ', הפעילות עצמה היא עד 5 שעות בערך.

-תביאו בקבוק מים

-תביאו מחברת ועט, אל תסמכו על המארגנים זה לא שהם לא אחראים פשוט הם מביאים עטים של הערןץ וזה "פושט" וגם אם לא- תביאו איתכם מחברות אחרת אתם תכתבו על דפים שזה לא באמת נשמר וחבל, אחרי זה תוכלו להעתיק את היצירות שלכם לפה.

- תודיעו לחבריכם/ הוריכם שאתם הולכים, גם אם הם לא יודעים לגמרי מה זה פסיפס (כדאי להסביר, אל תעשו דברים שאתם מתביישים בהם= אל תתביישו במה שאתם עושים)- שידעו שאתם הולכים ולא תהיו זמינים (עיינו עצה שאחרי הבאה)

-אני באופן אישי ממה שהבנתי- עדיף להגיע ישירות לשם ולא להתאסף עם הקבוצה בתחנה המרכזית.

-לאנשים יש נטייה שכיוון שכולנו גולשים גם בפורומים החברתיים אז תו"כ המפגש הם יכולים לגלוש שם, עזבו את הסמארטפון בצד! גם טלפון- שימו על רטט, בנאדם מעביר את הסדנאות- תכבדו!

-חברתיות זה נחמד- לא בזמן הסדנא! גם לא כשיש לידכם סדנא- אל תדברו בקול, זה ממש מפריע (בטח שהרבה ממעבירי הסדנא לא רגילים להעביר סדאנות כרגיל אז זה בכלל מפריע)

-המפגש מכיל גם עניין חברתי וגם עניין של יצירה. בחלק היצירתי-  תתרכזו ביצירה. בבקשה, לא כיף שחבר'ה עושים ביניהם צחוקים ודאחקות

-פנים למעביר הסדנא (אם הוא לא ממיני אז אולי עדיף בכלל לא להכנס, או אולי אפשר להכנס ולא להסתכל אם זה לא מגיע בצורה פוגעת)

-תהיו מגובשים בקרב בני מינכם, תכבדו גם את המין השני אבל לא לערב אותו אִתכם בשיחות קולחות, זה בקלות מגיע לקלות ראש.

-תגיעו מוקדם תוכלו לעזור בארגונים

-תשארו מאוחר תעזרו לנקות ולסדר קבלנו מקום נקי (ויחסית מסודר), זהירות שמה נגמר העניין היצירתי ונשאר החברתי, חברתי  זה נחמד- בנפרד, קלות ראש עם אישה זה איסור.

-תביאו איתכם איזה ספר לימוד/ קריאה, לא תמיד תמצאו מה לדבר, ולא צריך לצאת מנקודת הנחה שיש. אפשר בנחת גם לשתוק . וגם כדאי בשביל הנסיעות. (לקו 75 לוקח איזה חצי שעה להגיע לצומת הבנקים בשעות האלה,)

-גם בהלוך וגם בחזור- טוב קו 75 מ74. הוא יותר קצר ומגיע יותר מהר לת"מ.

- תחליפו מספרים עם אנשים.

- אם זו הפעם הראשונה ציינו זאת ויותר חשוב שתגיעו מוקדם להיכרות.

- תנסו לזכור שמות, בעיקר פרטיים, ולא חייבים לקשר לניק אבל זה נחמד. אפשר לקרוא לבנאדם בשמו הפרטי ולחבר את זה עם שם הניק (בלב!!!)

-אל תקראו לאנשים בשם הניק, זה ממש מוזר ומעצבן (יש כאלו שאוהבים את זה אז אנא ערף)

-אם אזכר בעוד משהו אוסיף בתגובות

אשריכם ישראל ויה"ר שנזכה לעשות מפגשים בצורה כמה שיותר נכונה טהורה וקדושה...

מעניין אם זה עובד

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.