שיטת "מוח אחד" היא שיטה מהפכנית הרואה את האדם כמכלול. העבודה היא כוללנית ומתעסקת עם מלוא ההוויה של האדם. מטרת העבודה היא שחרור החסימה הפיזית- רגשית על מנת להגיע למציאות של חיים מתוך בחירה.

ראיה הוליסטית של האדם.

ברפואה המשלימה בכלל וב"מוח אחד" בפרט מסתכלים על האדם בתור יצור שלם, נקודת המוצא היא כי ישנה השפעה מהותית של הנפש על בעיות גופניות ושל  בעיות גופניות על הנפש. האדם השלם הוא יצור המורכב מחלקים, היבטים שונים בחייו וישנה מערכת יחסים והשפעה הדדית בין כלל החלקים המרכיבים את האדם השלם.
ברפואה רגילה ישנה התמקצעות הולכת וגוברת, וכאשר אנו הולכים לרופא מקצועי הוא מסתכל רק על פלח הגוף שקשור לתחום התמחותו והפזיוטרפיסט מטפל רק בנקודת הכאב המקומית. גם הטיפול בבעיות למידה הוא טיפול מאד מקומי וספציפי.
ב"מוח אחד" אנו רואים את האדם המורכב מכמה חלקים- נושאים, ותפקידינו הוא לעזור לאדם להפעיל את כל החלקים שיתפקדו בהרמוניה ובזרימה על מנת להתגבר על כל קושי ולהפעיל את יכולת הבחירה של האדם.
אנו מבחינים בין התוצאה- הסימפטום החיצוני שאותו רואים לבין הגורם, הבעיה העמוקה. סימפטומים כמו כאב ראש, חום, דלקת גרון, בעיות למידה, אי הצלחה בחיים, בעיות בזוגיות ועוד הם תוצאה של מצב פנימי, רגשי עמוק לא מטופל. ב"מוח אחד" לא נטפל בסימפטום, אלא, נחפש את הגורם, את הסיבה העמוקה יותר ונשחרר אותה. בדרך זו ניתן מענה לסימפטום החיצוני.

חסימות

חסימה היא אירוע טראומטי שארע בעברנו ומשפיע על יכולתנו ביום יום לחיות חיים מתוך בחירה. טראומה שחווינו אי שם בילדותינו תשפיע על תפקודינו היומיומי כיוון שהמוח עובד בצורה של בחינת כל אירוע, תמונה, מראה, ריח וכו' שאנו חווים היום ומשווה את התמונה למה שרשום לנו בזיכרון. המוח מפענח את המצב ומפעיל בורר מצבים. בהתאם לפענוח, נבחרת תגובה האם להפעיל את מנגנון הסכנה- המנגנון ההישרדותי או האם להפעיל את מנגנון הרגיעה והבחירה מחדש.
בתהליך סדרי העדיפויות של המוח במצב סכנה המוח מפעיל את המנגנון ההישרדותי מיד כאשר המוח מזהה רמז (אמיתי או דמיוני) לסכנה (לפי דפוסי העבר) רוב הזמן אנו עובדים דרך מנגנון ההישרדות שלנו, עובדה  שלא מאפשרת לנו כיום לבחור את הבחירות שלנו.
מנגנון ההישרדות עובד לפי דפוסי ההתנהגות שלנו מהעבר ואז בכל אירוע של סכנה אנו נפעל לפי המוכר לנו.
יש לציין שמנגנון ההישרדות שלנו הוא חשוב ביותר בשעת סכנה אמיתית, שם אנו יודעים כבר איך להגיב על מנת לשרוד. אבל כל אירוע, צבע, טמפרטורה, מגע, ריח וכו' שרומזים לנו על חוויה טראומטית יפעילו, איסטנקטיבית  את מנגנון ההישרדות ולא יתנו לנו לפעול מתוך בחירה והתוצאה צמצום הבחירה בהווה. אמחיש זאת בכמה דוגמאות:

1.    כאשר ילד חווה כשלון לימודי, כגון שביקשו ממנו לקרוא בקול והוא לא הצליח, כל פעם שהילד יצטרך לקרוא הוא ייזכר בכישלון  ויכולתו לקרוא תיפגע.
2.    פגשתי פעם ילד שהיה לו קשה בגן, הוא הגיע לבית הספר ולמורה היה אותו שם כמו לגננת, באופן מידי השפיע העניין על תפקודו בביה"ס.
3.    אישה אשר חוותה חוויות של בעיות רפואיות בילדותה, היום כל פעם שהיא צריכה ללכת לבדיקה היא קופאת מפחד וקשה לה לתפקד.

ישנן עוד דוגמאות רבות הממחישות כיצד טראומות מהעבר משפיעות על התפקוד בהווה.

בדיקת שריר

הכלי הבסיסי שלנו בהתקדמות בתהליך העבודה הוא "בדיקת שריר". בדיקת שריר זה תהליך פשוט שנועד לקבל תשובות מן הגוף להתכוון אל מהלך העבודה הרצוי. בדיקת שריר היא בדיקה פשוטה וקלה. אנו בודקים שריר על מנת לעקוף את מערכת האמונות במטרה להתחבר אל האמת האמיתית של כל אחד ואחד. בדיקת שריר יוצרת קשר ישיר עם כל רמות המודעות העצמית שלנו. היא מראה בבהירות שכל אחד מאתנו הוא מקור המידע היחיד והמיוחד לחוויותיו הייחודיות.
בדיקת שריר הינו מנגנון משוב מהגוף ומלווה אותנו לכל אורך הטיפול. 

תהליך העבודה

לאחר שאנו מתכווננים אל האדם ואל השריר ודנים בנושא העבודה, נבדוק ב"ברומטר ההתנהגותי" את דפוסי ההתנהגות שקשורים לנושא. נחפש חסימות שמונעות ממנו להגשים את רצונותיו. את החסימות שעלו נשחרר בעזרת תרגילים קלים ונעימים אותם אנו מוצאים דרך בדיקת שריר. כמובן שחלק מתהליך העבודה הוא "ירידה בגיל" שמטרתו להגיע לגיל בו ארעה הטראומה ולשחרר את החסימות מאותו "גיל סיבה". אביא כמה דוגמאות לתרגילים אותם אנו מבצעים על מנת לשחרר את החסימות.

1.      תרגול של חציית קו האמצע במוח, דרך תרגול גופני אנו עוזרים למוח לפתח מיומנויות אלו הכוונה לתרגילים כגון: הליכה/ זחילה בהצלבה, ציור שמונה שוכב או ציור בשתי ידיים בו זמנית.
2.      תרגילים שנועדו לשחרר את מנגנון ההישרדות.
3.      תרגילים שמטרתם לאזן נושאים מסוימים בגוף, אנרגיות, אלקטרוליטים ועוד.
4.      בדיקה ושחרור של שרירים שמייצגים איברים וכן עבודה דרך המרידיאנים.
5.      עבודה עם הצ'אקרות.
6.      דמיון מודרך, דרך הדמיון מודרך אנו חוזרים אל החוויה שהאדם חווה ומכוונים אותו לחוות את החוויה המתקנת תוך שהוא מחפש לעצמו את הפתרון המתאים רק לו.

באיזה נושאים אנו יכולים לעזור?

כיון שב"מוח אחד" איננו עובדים עם הסימפטומים החיצוניים אלא על גורמי המתח שגרמו לסימפטום. אנו יכולים לעבוד על מגוון נושאים רחב. כמו:

1.    בעיות למידה: ב"מוח אחד" מתייחסים לבעיות למידה בתור חלק בסיסי של השיטה ומפרשים את המילה דיסלקציה כנקודת עיוורון לנושא מסוים (רגשי) בחיים.
2.    בעיות בריאות: אנו עובדים על היבט של מתח על הנושא ושחרור דפוסי התנהגות שגרמו למחלה. (אין אנו רופאים והסמכות הבריאותית נמצאת ביד הרופא. אנו עובדים על שחרור מתח רגשי על מנת לתת לגוף את הכוח להתמודד עם הבעיה הרפואית).
3.    בעיות גיל ההתבגרות: עבודה על קבלת העצמי בתוך השנויים שחלים עקב הגיל כגון: בטחון עצמי, זהות, קבלה, אכילה, מערכות יחסים, תקשורת ועוד.
4.    כיוונים בחיים: עזרה בשחרור הצורך לרצות מישהו ולהגיע אל האני האמיתי, כמו מה ללמוד ולעבוד, איך לפרנס וכו'.
5.    בעיות בזוגיות: כאן אנו עובדים על כל פרט בזוג לחוד כיוון שכל אחד ואחד מביא למערכת הזוגית את דפוסי ההתנהגות שלו וכדי להתקדם יש צורך בעבודה אישית על שחרור דפוסים קדומים.
6.    פחדים וחרדות: כיוון שאנו עובדים על שחרורי טראומות מן העבר אפשר לשחרר את הפחדים והחרדות.
7.    התמכרויות ועוד נושאים רבים ומגוונים. 

למי שיטת מוח אחד תתאים.

שיטת מוח אחד מתאימה לכל מי שבאמת מוכן לצאת למסע שחרור יסודי של חסימות מן עבר על מנת שיוכל לחיות חיים של בחירה מלאה וחופשית.
כיוון שבשיטת מוח אחד אפשר להגיע לשינוי דרמטי ומשמעותי בתהליך מהיר בנושאים של בעיות למידה, הצלחה במבחנים, דימוי עצמי, תהליכי קבלת החלטות ועוד. המפתח הוא מוכנות לבוא,לעבוד ולקחת חלק בתהליך ההתקדמות.

יש פתרון לבעיותינו 

לאמיצים שבנינו שמוכנים באמת למצוא מזור לנפשם הכואבת שווה ביותר לבוא ולהתרשם מגישה חדישה ומרתקת שנותנת מענה לרבים מהקשיים אותם אנו סוחבים זמן כה רב.

היו כמה אלפי תירוצים בעניין, אבל זאת האמת.

הכל פסיכולוגי.

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.