שיטת "מוח אחד" היא שיטה מהפכנית הרואה את האדם כמכלול. העבודה היא כוללנית ומתעסקת עם מלוא ההוויה של האדם. מטרת העבודה היא שחרור החסימה הפיזית- רגשית על מנת להגיע למציאות של חיים מתוך בחירה.

ראיה הוליסטית של האדם.

ברפואה המשלימה בכלל וב"מוח אחד" בפרט מסתכלים על האדם בתור יצור שלם, נקודת המוצא היא כי ישנה השפעה מהותית של הנפש על בעיות גופניות ושל  בעיות גופניות על הנפש. האדם השלם הוא יצור המורכב מחלקים, היבטים שונים בחייו וישנה מערכת יחסים והשפעה הדדית בין כלל החלקים המרכיבים את האדם השלם.
ברפואה רגילה ישנה התמקצעות הולכת וגוברת, וכאשר אנו הולכים לרופא מקצועי הוא מסתכל רק על פלח הגוף שקשור לתחום התמחותו והפזיוטרפיסט מטפל רק בנקודת הכאב המקומית. גם הטיפול בבעיות למידה הוא טיפול מאד מקומי וספציפי.
ב"מוח אחד" אנו רואים את האדם המורכב מכמה חלקים- נושאים, ותפקידינו הוא לעזור לאדם להפעיל את כל החלקים שיתפקדו בהרמוניה ובזרימה על מנת להתגבר על כל קושי ולהפעיל את יכולת הבחירה של האדם.
אנו מבחינים בין התוצאה- הסימפטום החיצוני שאותו רואים לבין הגורם, הבעיה העמוקה. סימפטומים כמו כאב ראש, חום, דלקת גרון, בעיות למידה, אי הצלחה בחיים, בעיות בזוגיות ועוד הם תוצאה של מצב פנימי, רגשי עמוק לא מטופל. ב"מוח אחד" לא נטפל בסימפטום, אלא, נחפש את הגורם, את הסיבה העמוקה יותר ונשחרר אותה. בדרך זו ניתן מענה לסימפטום החיצוני.

חסימות

חסימה היא אירוע טראומטי שארע בעברנו ומשפיע על יכולתנו ביום יום לחיות חיים מתוך בחירה. טראומה שחווינו אי שם בילדותינו תשפיע על תפקודינו היומיומי כיוון שהמוח עובד בצורה של בחינת כל אירוע, תמונה, מראה, ריח וכו' שאנו חווים היום ומשווה את התמונה למה שרשום לנו בזיכרון. המוח מפענח את המצב ומפעיל בורר מצבים. בהתאם לפענוח, נבחרת תגובה האם להפעיל את מנגנון הסכנה- המנגנון ההישרדותי או האם להפעיל את מנגנון הרגיעה והבחירה מחדש.
בתהליך סדרי העדיפויות של המוח במצב סכנה המוח מפעיל את המנגנון ההישרדותי מיד כאשר המוח מזהה רמז (אמיתי או דמיוני) לסכנה (לפי דפוסי העבר) רוב הזמן אנו עובדים דרך מנגנון ההישרדות שלנו, עובדה  שלא מאפשרת לנו כיום לבחור את הבחירות שלנו.
מנגנון ההישרדות עובד לפי דפוסי ההתנהגות שלנו מהעבר ואז בכל אירוע של סכנה אנו נפעל לפי המוכר לנו.
יש לציין שמנגנון ההישרדות שלנו הוא חשוב ביותר בשעת סכנה אמיתית, שם אנו יודעים כבר איך להגיב על מנת לשרוד. אבל כל אירוע, צבע, טמפרטורה, מגע, ריח וכו' שרומזים לנו על חוויה טראומטית יפעילו, איסטנקטיבית  את מנגנון ההישרדות ולא יתנו לנו לפעול מתוך בחירה והתוצאה צמצום הבחירה בהווה. אמחיש זאת בכמה דוגמאות:

1.    כאשר ילד חווה כשלון לימודי, כגון שביקשו ממנו לקרוא בקול והוא לא הצליח, כל פעם שהילד יצטרך לקרוא הוא ייזכר בכישלון  ויכולתו לקרוא תיפגע.
2.    פגשתי פעם ילד שהיה לו קשה בגן, הוא הגיע לבית הספר ולמורה היה אותו שם כמו לגננת, באופן מידי השפיע העניין על תפקודו בביה"ס.
3.    אישה אשר חוותה חוויות של בעיות רפואיות בילדותה, היום כל פעם שהיא צריכה ללכת לבדיקה היא קופאת מפחד וקשה לה לתפקד.

ישנן עוד דוגמאות רבות הממחישות כיצד טראומות מהעבר משפיעות על התפקוד בהווה.

בדיקת שריר

הכלי הבסיסי שלנו בהתקדמות בתהליך העבודה הוא "בדיקת שריר". בדיקת שריר זה תהליך פשוט שנועד לקבל תשובות מן הגוף להתכוון אל מהלך העבודה הרצוי. בדיקת שריר היא בדיקה פשוטה וקלה. אנו בודקים שריר על מנת לעקוף את מערכת האמונות במטרה להתחבר אל האמת האמיתית של כל אחד ואחד. בדיקת שריר יוצרת קשר ישיר עם כל רמות המודעות העצמית שלנו. היא מראה בבהירות שכל אחד מאתנו הוא מקור המידע היחיד והמיוחד לחוויותיו הייחודיות.
בדיקת שריר הינו מנגנון משוב מהגוף ומלווה אותנו לכל אורך הטיפול. 

תהליך העבודה

לאחר שאנו מתכווננים אל האדם ואל השריר ודנים בנושא העבודה, נבדוק ב"ברומטר ההתנהגותי" את דפוסי ההתנהגות שקשורים לנושא. נחפש חסימות שמונעות ממנו להגשים את רצונותיו. את החסימות שעלו נשחרר בעזרת תרגילים קלים ונעימים אותם אנו מוצאים דרך בדיקת שריר. כמובן שחלק מתהליך העבודה הוא "ירידה בגיל" שמטרתו להגיע לגיל בו ארעה הטראומה ולשחרר את החסימות מאותו "גיל סיבה". אביא כמה דוגמאות לתרגילים אותם אנו מבצעים על מנת לשחרר את החסימות.

1.      תרגול של חציית קו האמצע במוח, דרך תרגול גופני אנו עוזרים למוח לפתח מיומנויות אלו הכוונה לתרגילים כגון: הליכה/ זחילה בהצלבה, ציור שמונה שוכב או ציור בשתי ידיים בו זמנית.
2.      תרגילים שנועדו לשחרר את מנגנון ההישרדות.
3.      תרגילים שמטרתם לאזן נושאים מסוימים בגוף, אנרגיות, אלקטרוליטים ועוד.
4.      בדיקה ושחרור של שרירים שמייצגים איברים וכן עבודה דרך המרידיאנים.
5.      עבודה עם הצ'אקרות.
6.      דמיון מודרך, דרך הדמיון מודרך אנו חוזרים אל החוויה שהאדם חווה ומכוונים אותו לחוות את החוויה המתקנת תוך שהוא מחפש לעצמו את הפתרון המתאים רק לו.

באיזה נושאים אנו יכולים לעזור?

כיון שב"מוח אחד" איננו עובדים עם הסימפטומים החיצוניים אלא על גורמי המתח שגרמו לסימפטום. אנו יכולים לעבוד על מגוון נושאים רחב. כמו:

1.    בעיות למידה: ב"מוח אחד" מתייחסים לבעיות למידה בתור חלק בסיסי של השיטה ומפרשים את המילה דיסלקציה כנקודת עיוורון לנושא מסוים (רגשי) בחיים.
2.    בעיות בריאות: אנו עובדים על היבט של מתח על הנושא ושחרור דפוסי התנהגות שגרמו למחלה. (אין אנו רופאים והסמכות הבריאותית נמצאת ביד הרופא. אנו עובדים על שחרור מתח רגשי על מנת לתת לגוף את הכוח להתמודד עם הבעיה הרפואית).
3.    בעיות גיל ההתבגרות: עבודה על קבלת העצמי בתוך השנויים שחלים עקב הגיל כגון: בטחון עצמי, זהות, קבלה, אכילה, מערכות יחסים, תקשורת ועוד.
4.    כיוונים בחיים: עזרה בשחרור הצורך לרצות מישהו ולהגיע אל האני האמיתי, כמו מה ללמוד ולעבוד, איך לפרנס וכו'.
5.    בעיות בזוגיות: כאן אנו עובדים על כל פרט בזוג לחוד כיוון שכל אחד ואחד מביא למערכת הזוגית את דפוסי ההתנהגות שלו וכדי להתקדם יש צורך בעבודה אישית על שחרור דפוסים קדומים.
6.    פחדים וחרדות: כיוון שאנו עובדים על שחרורי טראומות מן העבר אפשר לשחרר את הפחדים והחרדות.
7.    התמכרויות ועוד נושאים רבים ומגוונים. 

למי שיטת מוח אחד תתאים.

שיטת מוח אחד מתאימה לכל מי שבאמת מוכן לצאת למסע שחרור יסודי של חסימות מן עבר על מנת שיוכל לחיות חיים של בחירה מלאה וחופשית.
כיוון שבשיטת מוח אחד אפשר להגיע לשינוי דרמטי ומשמעותי בתהליך מהיר בנושאים של בעיות למידה, הצלחה במבחנים, דימוי עצמי, תהליכי קבלת החלטות ועוד. המפתח הוא מוכנות לבוא,לעבוד ולקחת חלק בתהליך ההתקדמות.

יש פתרון לבעיותינו 

לאמיצים שבנינו שמוכנים באמת למצוא מזור לנפשם הכואבת שווה ביותר לבוא ולהתרשם מגישה חדישה ומרתקת שנותנת מענה לרבים מהקשיים אותם אנו סוחבים זמן כה רב.

היו כמה אלפי תירוצים בעניין, אבל זאת האמת.

הכל פסיכולוגי.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות