ועל חדר הסודות לא ידעו מיד, ועד שידעו הבית כבר התקבע, ואי אפשר לפרק אותו.

רק אחרי שהוא הקים כבר את הוגוורטס ואת הבית שלו.

מי קבע שכולם אהבו מוגלגים באותו זמן? זה היה מחלוקת בין גריפינדור לסלית'רין, אבל לדעתי רייבנקלו והפלפאף היו איפשהו באמצע - הם לא אהבו מוגלגים, אבל לא תמכו בלהרוג אותם...

חשוב לזכור, מדובר בימי הביניים ובימי שריפות המכשפות. מן הסתם לא הייתה אהבה עזה למוגלגים.

אגב, לדעתי אם זה היה היום בפוליטיקה, אז סלית'רין זה הרב כהנא וגריפינדור זה זהבה גלאון. סתם נקודה למחשבה...

ועם ישראל זב סלית'רין

גם האחיות גולדשטיין וגם קובלסקי.

אבל נראה לי שכן יש במקום אחד רמיזה שלילית ליהדות - מתישהו בספר החמישי מדברים על כך ששיטת המטבעות המכושפים של הרמיוני מזכירה קצת את שיטת האות האפל של אוכלי המוות (נוגעים באחד וכל האחרים מגיבים). הרמיוני מציינת שם שבניגוד לוולדמורט, היא לא מטביעה את האות בבשר החי של האנשים. עולה משם שאות בבשר החי היא דבר מתועב. אני די בטוחה שזו דרך של המחברת להביע את דעתה על ברית מילה.

תוך כדי כתיבה נזכרתי - מתקשר לכאן גם הבוז התהומי של דמבלדור כלפי התביעה להקזת דם בכניסה למערה של וולדמורט.

מזכיר ברית הרבה יותר מאשר קעקוע.

הוא מטביע אות זהה אצל כל משרתיו, אות שמשייך אותם לקבוצת הנאמנים לו... הרבה יותר קרוב לברית מילה, בעיניי.

וגם בלי כל הרקע הזה, רק המשפט של הרמיוני בפני עצמו (חבל שאין לי ציטוט מדויק פה): "אני לא מטביעה אות בבשרם של האנשים" - לא מצלצל מיד כמו "ועל בריתך שחתמת בבשרנו"?

אני חושב ששם הגינוי יורד לכל עומק המשמעות של המילה ביהדות, ומשקף את מה שאני טוען, שבבירור ניכרת השפעה נוצרית על הספר (וסליחה על המשפט המסורבל).

אין לי את הספר עכשיו כדי לבדוק. אבל למיטב זיכרוני דמבלדור אומר שטום אף פעם לא הבין שיש פגיעות גדולות יותר מפגיעות פיזיות. והרי זה בדיוק מה שהנצרות אומרת, שהעולם הרוחני חשוב יותר מהעולם הפיזי. בניגוד ליהדות והאסלאם שאומרים שהעולם הגשמי חשוב יותצר מהעולם הרוחני. ולכן הנצרות היא לא דת הלכה ואין להם כמעט שום מצוות פיזיות. ולכן גם לא את המילה, בניגוד ליהדות ולאסלאם, ששניהם כן דתות הלכה ושניהם מצווים במילה.

ולסיום הנה קישור למאמר שכתב ניר מנוסי (שאז הוא נקרא ניל מנוסי) בנושא הזה.

https://nirmenussi.files.wordpress.com/2011/03/circumspection_heb.pdf

(אנחנו צריכים למצוא הזדמנות לחלוק זה על זה, שלא יחשבו פה שאנחנו מתאמים עמדות בבית)

ועל ה"הם" הם עשו סימן. לא על ה"אנחנו" כמו במקרה של אוכלי המוות!! אם נשווה את זה לפה, הם צריכים לסמן על המוגלגים ולא על עצמם!

אוכלי המוות וולדמורט זה ''ביטוי'' לנאצים ימ''ש!!!

אין לכם שמצ של מושג על סליתרין וזה פשוט בושה שניסיתם לעשות השוואה בין הצורת חשיבה שלו לתורת הרב כהנא!!

גריפינדור זה אנגליה,

בכללי הסיפור ממש מתאים למלחמת העולם השניה.

וולדמורט זה היטלר, שהיה אובססיבי לטוהר הדם ומוצאו האישי היה מעורפל (לא בטוח שהוא אישית טהור דם)

וגם בכללי כל הקטע של הטוהר דם זה ממש כמו שהיה אז עם הגזע הארי. אותם חוקים, כמעט אותם מילים.

וגם לוציוס מאלפוי מתנהג ונראה בדיוק כמו גרמני לדעתי.

גריפינדור הם אלו שלא נכנעו והמשיכו להאבק כמו אנגליה, 

ובוצמדים הם יהודים

ואם להמשיך באותו קו - ברטי קראוץ' האב מזכיר בכמה דברים את סטלין.

משפחת קראוץ' היא הפתעה ענקית שהיתה לי בספרים.

ע-נ-ק-י-ית

היא גם מוזכרת בספר עצמו.

לדעתי נתנו לבית שלהם צ'אנס.

אחד מהתלמידים שאל את השאלה הזו.

בפנימיה, שאחד ידליק בשביל כולם בחדר, אז כנראה זה יהיה רון, כי הוא הגדול מבינהם

אשתו כגופו.

אז אולי גם וולדמורט כגופו של הארי? השאלה אם בית רידל או אחוזת מאלפוי זה נחשב הבית של וולדמורט. אולי זה שהוא שם שם את היומן זה נחשב שהוא השתתף בפרוטה עם בעל הבית?

אם מוסיף והולך כמו וולדמורט שכל שנה הוסיף הורקרוקס עד שהגיע ל8. או הולך ופוחת כנגד כל הורקרוקס שהושמד

אמגוש זה כהן דת פרסי, שהפך אחר כך בגמרא לכינוי למכשף לזכרוני

מאלפוי כשדרך על האף של הארי?

"ואני מדריך עליו. ומדריך עליו. ומדריך. כי אני מדריך. כי אני מדריך. בפלוגת הפיקוח"

"ראיתי את זאביני סוגר את דלת הקרון והיא לא הצליחה להסגר, לא חשדתי. ואז ראיתי לרגע את הראש של פוטר באוויר, פה חשדתי!"

ואיך אמר הארי?

"בתחולדה קראה רק לי לעלות למעלה ולא להרמיוני וכאבה לי הצלקת. לא חשדתי בה. מה אני חשדניסט?

ואז היא התפצלה לשניים.

פה חשדתי!"

עם ההשוואות האחרות אני מסכימה.

האמת שאם כבר היהודים בסדרה הם בני המוגלגים - כי הרי וולדמורט (=היטלר) האמין בטוהר דם (=הגזע הארי), אז ילדי המוגלגים, שאינם טהורי דם, הם היהודים, שהיטלר רצח בשל היותם לא מהגזע הארי...

אז אפשר להקביל את זה לארהב במאה ה-19 , ליהודים היו זכויות בפועל אבל עדיין אנטישמיות (והם שלטו בבנקים), השחורים היו עבדים, והאינדאינים חיו פרא חיים אוטונומיים בטריטוריות שהממשל נתן להם