שבת - אין עצב בה.
אבל בלב כן. והלב מלא בעצב, שאפילו אור השבת אינו יכול לכסות.
והנשמה היתרה נדחקת למקומה, כי בסופו של דבר, גם הלבן הבהיר ביותר מתכהה בשחור ביותר.
ואור התורה, אור שבעבר היה מאיר הכל, הכל, נדמה פתאום כאין לעומת החושך.
והחושך משתלט אט אט. ונרצה למנוע ממנו את החופש להתפשט ולהשתלט על כל נבכי נפשי, ואין בידי מאומה.
מהומת עולמים שוררת בקהל.
הדרן. והערב נא?
עוד דיבור תפל.