קודם כל תודה לכם על ההכלה ההקשבה והעידוד , אוהבת אתכם אנשים!⁦
אז היה הכל ביחד. היה מוזר, היה מיוחד, היה קשה, היה שמח, היה כואב, היה נחמד, היה מבלבל.
ברוך ה' אכלנו בחוץ, במרפסת שלהם היה מזג אוויר מושלם. לפחות לא הייתי צריכה לשבת מול התמונות
אבל ברור שנכנסנו לבית כדי ליטול ידיים, להגיש וכו ואז ראיתי...
מתברר שהמשפחות שלנו מסתדרות ביחד, גם הבן הגדול שלהם גם היה אז היו דיונים מעניינים בשולחן וכו'
שירה וכנה (אחיות שלה, שירה חניכה שלי) פשוט נסיכות, קפצנו מלא על הטרמפולינה שלהם ושיחקנו רביעיות...
הם מדברים חופשי על הלל. ממש. וזה צבט לי בלב.. שאלו אותי המון שאלות עליה, דיברו עליה. לא הראתי כלום כלפי חוץ אבל בפנים נקרעתי. הלכתי עם שירה וכנה לחדר שלהן כדי להוציא משחק ואז ראיתי את כל השינויים שהם עשו בחדר. המיטה של הלל הוצאה, במקומה שמו שולחן כתיבה. בקיר תלויה תמונה גדולה של שלושתן, תמונה מתוקה, העלתי אותה פעם לפה. כל הציורים שהלל ציירה תלויים בחדר, כמו לפני שהיא נרצחה. הסוודרים שלה על המתלה. לא העזתי לגעת בהם. זה היה הרגע שממש כאב לי, אבל אחרי זה שיחקתי עם שירה וכנה והיה לנו כיף.
והם הזמינו אותנו עוד פעם. נראה אם זה יצא לפועל.
(היה משו עם אמא שלי, לדעתי היא שאלה יותר מידי שאלות על הלל כשהיא עזרה לאמא של הלל להגיש את האוכל. שאלות של "איפה היא ישנה כשהיא נרצחה" וכו'. שתבינו, לא דיברתי עם אמא שלי עלזה אף פעם וזה הרגיש לי חודר לפרטיות, כילו משהו שהיה הכאב הפרטי שלי הופך להיות שאלות חופשיות.. בלי בושה )
ואני יכולה לנשום קצת. הלל הייתה כלכך חסרה לי, לא הפסקתי לחשוב מה היה קורה אם היא הייתה פה, אבל לא שמעתי צרחות. אבל כל מקום בחדר הלכתי לאט, פה זרם הדם שלה, פה זה היה הסוף.
אבל סך הכל זה היה בסדר ...
איך היה לכם שבת?
שיהיה שבוע טוב וחודש טוב(:


תיוגישיין
@שעות של אמת.
@להיות בשמחה!!!
@מבשר שלום
@כבתחילה
@אהבת ישראל בנשמה
מי עוד ביקש