אם רק עם בעלך היה לך קשר ארוך, זה אומר שכבר ראית התאמה בהתחלה ולכן המשכת את הקשר, מה שלא ראית אצל בחורים אחרים שהקשר איתם הפסיק לאחר תקופה קצרה.

אני מכירה אנשים שיצאו שנה רק בגלל שלא היה להם אומץ לומר לא...

יש הרבה אנשי ביניים.

ולגבי ה"חוטפים אותה"-

יש הרבה שלא בנויים ולא מתאים להם בכלל לשבת וללמוד אבל מסיבות חברתיות או כי לא סגורים על עצמם/עצלנים בוחרים באופציה הזאת.

ולא הייתי מתייחסת לקושיות שהעלאתי כאן באדישות כזאת של "נו, כל ציבור והיתרונות והחסרונות שלו"

צריך להתעורר.. לא הגיוני שבציבור הדתי לאומי בחורים ובחורות עוברים מסע ייסורים עד שהם מתחתנים, ומגיעים לגילאים מבוגרים מאוד, שבציבור החרדי זה נדיר יותר!

אני באמת חושבת ככה.

נו, אז מה את מציעה? מה על הציבור הדת"ל לעשות?

להתחרד?

ולא משנה מי לומד ממי. לאלה יש מה ללמוד וגם לאלה.

וגם לפי התגובה שלך, אין בכלל לדעתך בעיה בציבור הדתי לאומי בעניין של שידוכים.. 

ושמחתי לראות שזה כזה פשוט,

כי אני ממש לא מרגישה את זה.

אני דווקא אוהבת את הפתיחות היחסית שקיימת בציבור הדתי לאומי,

ובירורים פחות יסודיים שמאפשרים להכיר את הבנאדם עצמו ולא את הכותרות שלו.

רוב ההצעות שאני מקבלת הם על פי העדה שלי, שהיא לא גדולה, ומקום המגורים בלבד.

כך ש90% מההצעות אפילו לא מתקרבות למה שמתאים לי, מבחינת סגנון השכלה מנטליות וכ'..

זה לא קל בכלל.

הציבור החרדי הוא מקסים וטוב ולכן אני בוחרת להשתייך אליו,

אבל למי שלא בדיוק במיינסטרים לא קל.

ולפשטות והטבעיות יש צדדים נוספים.

בסופו של דבר ה' מכוון את צעדנו,

והישועה תגיע לכל אחד ואחת בדרך שלו,

על שלל החסרונות והמעלות שלה.

במשפחה

בעדה

מצב כלכלי 

לאיזה קהילה את משתייכת

איזה סמינר למדת .. 

וכו'.. 

אבל רק אמרתי באופן כללי ששם משתדלים לחתן שהם צעירים, והמציאות של רווקות מאוחרת פחות קיימת..

ויש המון שלא... 

אני נמצאת די בתווך בין המגזרים ולא רואה הבדל בין חרדים לדתיים,

חוץ מזה שלרווקים במגזר הדתי יש יחסית עדיין יותר נוכחות ומקום,

שלחרדים פשוט אין.

ואולי באמת בגלל המגוון ואורח החיים מתחתנים טיפה יותר מאוחר,

אבל חושבת שזה די משתווה אחרי גיל 24-25..

ובדר"כ הבנות חוטפות את הבנים ולא להיפך.. 

שיש לי משפחה די גדולה חרדית..

וכולם שם מתחתנים בלי מאמץ בכלל ..

גילאי 20-23 בגג כאילו.. 

לא יודעת, אולי אין להם דרישות יותר מדיי גבוהות, גם יכול להיות.. 

יש עוד חרדים חוץ מהמשפחה שלך 

ואני באופן אישי מכירה הרבה בנות ובנים רווקים חרדים-

בין אם לומדים ובין אם לא...

ושוב-

הקטע של הבירורים, לפעמים מפיל גם הצעות טובות,

וזה שיש יותר אברכים, לא אומר שכולם ברמה התורנית שלך, ובסגנון האישי, ובאיכות..

לפי דעתי זו תופעה גורפת בקרב כל המגזרים כשהביטוי שלה שונה בכל אחד מהם.

הכל מה'!!

תראי אני לא בחורה תמימה כזאת שרואה את המציאות של האחר בוורוד, ורק אנחנו "דפוקים" חס ושלום..

אני שמה לב לחסרונות.. ולבעיות.. 

בציבור הדתי לאומי אתה יכול לבוא כמו שאתה בלי קשר אם ההורים שלך גרושים, או מישהו במשפחה לא הכי בריא, או עם אחים לא הכי דתיים.. שופטים אותך על פי מי שאתה (לרוב) וזה באמת יפה, ואני מעריצה את זה!

וגם הבחירות שאנשים עושים, זה באמת מתוך בירור פנימי עמוק.. ולא בגלל שהחברה קבעה.. וזה גם מהמם בעיניי.. 

את לא מבינה כמה הייתי רוצה שההורים שלי ידאגו לשידוך שלי.. ההתעסקות עם השידוכים פשוט מתישה ולוקחת הרבה זמן גם טכנית וגם נפשית.. 

לגבי הנקודה ה2.. צודקת.. הייתי גם מוסיפה שבציבור הדת"ל אין ממש קהילתיות.. וזה יותר מקשה. (כאילו אם אתה לא גר ביישוב או משהו כזה..)

וכל השאר מסכימה..

ואני שמחה שגם את חושבת שהציבור הדת"ל צריך ניעור. זאת בדיוק המילה ניעור!... 

הדברים הקטנים של התאמה זה כבר משהו אחר, בזה לא תמיד צריך להתערב רק להמליץ

שתיהיה הבנה בין ההורים לילדים.. זה משהו שכל הורה צריך לחשוב כשהוא מביא ילדים לעולם..

וזה יפה שבציבור החרדי זה באמת לרוב קיים.. 

דרך אגב גם בציבור דת"ל תורני מאוד זה קיים.. 

ועצמאות תמיד יש, הרי בסוף הבחור או הבחורה הם אלו שמחליטים אם הם מעוניינים.. אבל כל העבודה הטכנית של הבירורים ולחפש שזאת עבודה שדורשת הרבה זמן וכוחות נפש מוטלת על ההורים.. וזה עדיף לדעתי... 

הורים יכולים להיות יותר אובייקטיבים.

לילדים יש פחות נסיון , ולצערי הנסיון נבנה עם הרבה טעויות בדרך.. שההורים יכולים לחסוך את זה.

אני חושבת שזה יותר מקצועי שההורים עושים את הבירורים, הם לא מתביישים לדבר עם רמי"ם, חבר, ואפילו לפגוש את המשודך ממש.. שלבחור או הבחורה זה קצת פחות נעים.. 

תקשיבי הסברת את זה ממש יפה! מסכימה ממש.. 

לגבי שיתוף פעולה של ההורים, חח את לא מבינה כמה אני מנסה לדחוף אותם לזה .. אבל הם כל הזמן מתחמקים בתירוץ שזה התפקיד שלי.. אז הכל על הכתפיים שלי.. היום ב"ה אני מסתדרת דווקא טוב.. אבל בהתחלה , הייתי ממש מתפדחת לדבר עם הבחור או לדבר עם החברים או הרבנים שלו.. ואם הייתי נותנת לאבא שלי לעשות את זה , זה היה כזה "הוא אמר שהוא בחור טוב" , ומה אבא מה עוד ? "לב אוהב, לא יודע, לא מבין בזה, תפגשי ותראי" חחח 

אם זה כל כך חשוב לך, ושם סביר הרבה יותר שתמצאי את מה שאת מחפשת,

אז למה לא לחפש במגזר החרדי?

יש גוונים של השקפות. 

יש ציבור חרד"לי שמאמץ את התפיסה של הרב קוק.

מה לגבי ישיבת תורת החיים? לא כל הבחורים שם הם בעלי אותה השקפה..

אולי כדאי לשאול את אחת האברכיות שם.

אממ בפשטות הסיבה היא שזאת מנטליות שונה לגמרי.

סגנון דיבור אחר, אפילו חשיבה אחרת. הומור אחר.. 

צריך לחיות בסביבה כזאת כדי להבין את הניואנסים.. 

ואני מאוד אוהבת את סגנון הבחורים התורניים של הציבור החרד"ל, אם זה בחיבור לחסידות, ובעמקות המחשבה, ובחיבור לעמ"י.. 

ועוד מעלות..

שהסיכוי שתמצאי בחור חרדי עם מנטליות וסגנון דיבור והומור כמו שאת מחפשת, גבוה מאשר הסיכוי למצוא בחור דתי לאומי עם הומור ומנטליות כמו שאת מחפשת ושלומד כל היום.

נראה לי.

את מחפשת אברך לכי לישיבה שמעודדת אברכות ותפני לגורם המתאים. 
אני בטוח שיש הרבה גברים שבדיוק כמוך ולא מבינים למה כל הנשים מחפשות בעל עובד לפחות לחצי מהיום ולא מעוניינות בבעל שמתעסק בעיקר החיים.. 

בהצלחה! 

נ.ב
הכללות על הציבור הדתי לאומי מיותרות - לא כי אני אוהב אותו יותר מידי אלא כי הוא כל כך מגוון שזה חסר משמעות.
יש קהילות שבהם העניין הולך באופן מסויים ויש קהילות או משפחות עם אופי אחר לדברים. 

בהצלחה!

לא סתם אמרתי שהבחורים שרוצים ללמוד לאורך זמן ספורים על אצבע..

כי אני פונה לשדכנים, נמצאת באתרים, אפילו פונה לישיבות.. 

ושורה תחתונה מציעים לי את אותם בחורים!.. 

זה כאילו באמת יש מאגר של 60-100 וזהו.. כל השאר עובדים ולומדים.. 

ואני לא אשקר, גם לי יש את המורכבות שלי, ולכן אולי גם הרבה בחורים לא מתאימים לי.. 

אבל עדיין זה מוזר לי שהמאגר כזה מצומצם.. 

מסכימה שיש קושי כללי היום למצוא זיווג אצל כולם, דתיים מסורתיים חרדים, חילונים.. 

אבל לפי הסטיסטיקות (שקראתי באופן אישי..) הגיל שמתחתנים בציבור החרדי לא מגיע לגילאים של הציבור הדתי או החילוני..

ברור שיש סיפורי קיצון. וגם הדגשתי את זה בשרשור.. 

אבל יש גם עובדה שקיימת , שבציבור החרדי יש פחות רווקות מאוחרת..

וגם עובדה נוספת שבציבור החרדי יש יותר מושג של אברכות (ויעידו גם הבחורים שרוצים בחורה שתתמוך ברעיון הזה, שגם הן לא רבות..),

לא דיברתי על איכות האברכים בציבור החרדי, ולמניע שלהם להיות אברך , דיברתי על עובדה מספרית.. 

וגם אני ממש לא מסתכלת על עצמי בלבד, וגם יכול להיות שבתור חרדית לא הייתי מוצאת בכזאת קלות..

אני מדברת על תופעה ציבורית.. כואב לי לראות חברים שלי שמגיעים לגילאים 30+ .. 

@מתן תורה

ואני חושבת שהסינון שהייתי רוצה שיהיה, לא כל כך יכול להיות בציבור הדת"ל.. כי באמת בציבור החרדי בד"כ ההורים מאוד עוזרים בלברר.. אם זה בלעשות שיחות לרמי"ם, לדבר עם חברים של הבחור, אפילו לראות אותו במציאות ולדבר אותו (שואי כמה זה היה חוסך..) שפשוט בציבור הדת"ל זה לא קיים.. 

לגבי עניין האברכות, אני מסכימה שבציבור הדת"ל יש תפיסה מציאותית בריאה על החיים, וכל אחד עושה שיקול עם עצמו אם הוא יכול לעמוד בזה, אבל מצד שני, אני בטוחה שאם היה תמיכה רבנית נרחבת בעניין ודיבור על זה, התופעה הייתה מתרחבת.. לטובה. 

@צריך עיון

"רוב הציבור הדתי לאומי לא מאמין במודל הזה של אברך שלומד יותר מכמה שנים, הגיוני שגם לא תהיינה הרבה הצעות כאלה..." ממש עצוב לקרוא מה אני אגיד לך.. 

וכדי לרצות שההורים יעשו את הבירורים צריך להתקיים הרבה תנאים. בציבור החרדי לרוב ההורים והילדים הם מקשה אחת: השקפה דומה, דרך חיים דומה, וכו'.. ובציבור הדת"ל הרבה פעמים יש פערים בין ההורים לילדים בהרבה דברים דת, חינוך, השקפה וכו'.. אז זה פחות יכול לקרות..  

@בוריסה ו@בוריס

"אורח לרגע לא רואה כל פגע" אהבתי חח (אבל אני לא רק אורחת.. ) 

אממ תודה בוריס ובוריסה  

אבל בציבור החרדי יש כמויות של כוללים שפרושים בכל עיר.. 

לאברך שרוצה להמשיך ללמוד אחרי החתונה, יש מגוון אפשרויות של בחירה איפה להמשיך ללמוד..

אה ותודה על העצה, כרגע אני דבקה בלומד  

גם אני תמיד מחפש את זה, אנשים שילכו עד הסוף עם התורה באידאל. לא אכפת לי אם לפעמים זה יותר או פחות, אבל זה מה שאני רוצה בבחורה - אהבת התורה בצורה משמעותית.

השרשור הזה ספציפית נכתב ממש בהרגשה קשה, אחרי שב"ה מלא במשפחה שלי מהצד החרדי התארסו או התחתנו,

וכאלה צוציקים קטנים.. בלי למצמץ בכלל.. וכן כאב לי ממש.. 

עכשיו כבר פחות, כי אני אוהבת את המקום שאני נמצאת בו, ואני אוהבת את הדרך שאני בוחרת את החתן שלי.. 

וגם אם אני "מעירה" משהו לגבי זה שכואב לי לראות שבציבור הדת"ל אין מספיק כאלה שלומדים אחרי החתונה או אחרי כמה שנים טובות בכולל.. זה לא ממקום של לזלזל באחרים שכן יוצאים לעבוד, ולא ממקום של זלזול בציבור הדת"ל.

הפוך, דווקא בגלל שאני מאוד מעריכה הרבה דברים בציבור הדת"ל, הרבה דברים שלדעתי הציבור החרדי צריך ללמוד, אז הייתי רוצה שיהיו יותר ויותר לומדי תורה, רק בשביל עצם הלימוד תורה, ולא בשביל רק שיהיה בסוף דיין או ר"מ..

ותודה רבה, אמן בעז"ה! 

אני אוהבת את הציבור החרד"ל ואת הציבור החרדי כאחד..

ואני לא משתייכת כרגע לאף ציבור או קהילה.. אז אני מרשה לעצמי לדבר על שניהם..

בסה"כ זעקתי מכאב שיש הרבה דברים בשידוכים שדורשים שיפוץ ותיקון.. וחבל שזה בא על חשבון הרבה בחורים ובחורות.

וזה ממש גרוע אם גיל החיתון עולה בגלל "תרומה לעמ"י" גרוע ביותר! שיקול לא נכון של ערכים !

בניית בית קודמת להכל ! ואני בטוחה שיש מלא שייחלקו עליי.. בפרט שכשצעירים הרבה יותר קל להתגמש עם דברים, ושמתבגרים נהיים יותר בררניים ומורכבים.. תכונה שפחות מומלצת לשידוכים.. 

וחלק מהמטרה של עמ"י זה לבנות משפחות ולא לבכות על כאלה שעדיין לא חיפשו כי תרמו לעמ"י...

אני לא מדברת על צבא, אני מדברת על בנות שהולכות לעשות שירות לאומי..

ודווקא בגלל שתואר לוקח היום הרבה זמן והרבה כוחות נפש, אז בכללי זה מאחר את כל התהליך.. 

אבל אני מעדיפה לא לפתוח את זה פה, כי זאת באמת דעה שיחסית מעצבנת הרבה אנשים.. 

ובעיקרון (וכמו שהחברה הכי טובה שלי יודעת חח .. ) אני גם נגד תואר במתכונת שהוא היום.. אבל זה כבר דיון אחר לגמרי. לדעתי המציאות של תואר היום גם הורסת את אידאל הקמת משפחה בגיל צעיר.. 

אם התיכונים היום או אולפנות היו בנויות בצורה של ערכים , ובניית משפחה, וכלים לחיים ופחות ציונים ציונים והישגים, אז בנות היו מרגישות יותר מוכנות לצאת לעולם השידוכים בגיל צעיר.. ויותר היו מרגישות שהן בנו את עצמן..

קורה שהרבה פעמים בנות לא מקבלות את זה באולפנות (אבל לא תמיד, לא רוצה להכליל..)

ואז הן מרגישות צורך לבנות את עצמן במדרשות, אבל צריך לעשות גם שירות לאומי , וצריך גם פסיכומטרי וגם תואר...

בקיצור בכיף אפשר להתחיל לצאת לשידוכים רק בגיל 23... ובחשיבה שהרבה פעמים התהליך לוקח כמה שנים טובות, הנה לך נוסחה לתחילת רווקות מאוחרת.. 

לדעתי צריך להוריד את 12 שנות הלימוד המיותרות האלו.. טוחנים מים לתקופה של יובל.. 

אפשר לסיים את כל הבגרויות בגיל 15 ולהתחיל תואר.. 

אפשר להוריד גם חצי מהבגרויות או מהדרישות, להוסיף כלים לחיים, ערכים, מקצועות פרקטיים שאפשר ללמוד לחיים.. 

למה רק לגאונים נותנים את הפריוולגיה הזאת? אני מכירה מלא בנות שבתקופת התיכון היו בשלות לסיים את הבגרויות..

לגבי בנים, אני לא יודעת.. 

במהלך הלימודים לתואר כלשהו מתרגלים לקרוא ולהפנים הרבה חומר כתוב, לנסח עבודות סמינריוניות וכו' וכו'. המיומנויות הללו יעזרו גם למי שבחר לשנות כיוון וללמוד מקצוע אחר לחלוטין.

מציאת חן, כימיה, משיכה, אפשר לראות בפגישה שנייה ואפילו ראשונה. וחוויתי את זה.

לכן אני יודעת שאני מסוגלת להתחתן אחרי מספר פגישות בודדות.

וגם בציבור החרדי זה מאוד משתנה. יש כאלה שבאמת מתחתנים מתוך חיבור אמיתי ויש כאלה שבאמת לא מודעים למה צריך להרגיש והרבה פעמים עושים טעויות קשות.. 

בד"כ אני לא מגיבה פה אבל הפעם הייתי חייבת..

כתבת שבציבור החרדי מי שרוצה אברך: "יש מלא הצעות.. רק תבחרי.. " וואו זה כזה לא נכון!

בדיוק להפך!!! יש לך מושג כמה פעמים הציעו לי בחורים שעובדים יום מלא \חצי יום \לומדים עכשיו אבל ומתכוונים לעבוד אח"כ.... וסירבתי... יש לך מושג איזה קשה זה למצוא בחור טוב באמת שבאמת ישב וילמד גם אחרי חתונה וילדים וכו'?

אני חושבת שבכללי-כמו בכל תחום בחיים לא נכון להכליל ויש חרדים שהתחתנו מוקדם ויש לי גם מלא חברות בגילאי 25-35 שעדיין מחכות למצוא את זיווגם

ולגבי מה שכתבת שאצל החרדים מתחתנים מוקדם יותר-זה פשוט:

בנות מסיימות סמינר בגיל 20 ויוצאות לשוק העבודה ולשידוכים (מתחילות ללמוד מיד אחרי י"ב)

בנים יוצאים לשידוכים בגיל 21 בערך

לעומת הציבור הדת"ל-שקודם בנות עושות שירות-ואז לומדות

ובנים עושים צבא ואז לומדים ובמילא זה מתעכב יותר.

מאחלת לך שתמצאי את זיווגך בקרוב ממש... 

אצל האשכנזים ליטאים יש מלא שרוצים ללמוד.. לפחות בהתחלה..

וגם בספרדי דווקא ראיתי מלא.. 

אצל החסידים אני לא מכירה..

אבל אני מסכימה שקשה למצוא בחור שבאמת רוצה ללמוד לשם שמיים מכוונות טהורות.. (חס ושלום, לא רוצה להוציא לעז, פשוט כדי שאדם ירצה ללמוד באמת מלב שלם זה צריך לבוא מנקודה מאוד פנימית ואישית , ולא רק בגלל שהחברה ככה דורשת..)

וכבר הדגשתי שגם אם הייתי בציבור החרדי, לא בטוח שהייתי מוצאת בקלות כי יש לי הרבה דרישות..

אבל אני מדברת על ציבור ככלל, ששם לדעתי הרבה יותר קל למצוא.. 

תודה רבה

- שידוכים זה תהליך מייגע נקודה. בכל המגזרים.

במגזר שלנו הרווקים יותר מרגישים את זה כי הם חווים את זה בעצמם,

בניגוד למגזר החרדי שבו הכל נופל על ההורים.

- בעיני הסינון הרציני במגזר החרדי הוא מאד בעייתי.

אין כמעט שידוכים בין עדות.

חוזרים בתשובה נחשבים אוטומטית סוג ב'.

פחות מסתכלים על הבחור/בחורה ויותר על הסביבה שלהם, ככה שהורה

שעובד במקצוע בעייתי או אח לא תורני מספיק הם סיבה שפוסלת אוטומטית הצעות.

וכו'.

- בציבור החרדי אין הרבה רווקים מבוגרים כי להיות רווק מבוגר זה דבר פסול,

ולכן ככל שעובר הזמן הרווקים יותר ויותר מתפשרים בחיפושים כדי "העיקר להתחתן".

- בחורה שרוצה בחור אברך ולמדן במגזר החרדי צריכה לבוא ממשפחה ברמה כלכלית

גבוהה שיכולה לקנות לזוג דירה. וככל שהאברך למדן ונחשב יותר הדירה צריכה להיות

ברמה גבוהה יותר. ולכן יש בציבור החרדי הרבה בנות תורניות ואיכותיות שלא יצליחו להתחתן

עם אברך כי ההורים שלהם לא יכולים להרשות לעצמם קניית דירה. זה מאד עצוב וחומרי בעיני.

שמי שלא נחשב בטופ , יכול בקלות ליפול בין הכיסאות..

אבל חוזר בתשובה, צריך לדעתי ללכת עם חוזרת בתשובה..

ומשפחות חוזרות בתשובה (שספציפית במשפחה שלי יש הרבה גם לצד האשכנזי וגם לצד הספרדי..) בד"כ דווקא לא מתקשים למצוא במיוחד אם המשפחה כבר שנים בתשובה.. 

וצריך הרבה ענווה כדי לא לפסול על דברים כל כך חיצוניים.. מסכימה.. 

ולגבי הקניית דירה , שככל שהבחור נחשב יותר, אז צריך להביא יותר כסף, בעיניי זה באמת בעיה.. אבל אני בטוחה שאם הייתי במגזר כזה ולא היה לי כסף הייתי מוצאת פתרון.. 

מסכימה לגבי הממסדיות.. ששידוכים בציבור הדת"ל צריכים להילקח יותר ברצינות

מכירה הרבה בחורים או בחורות שמסתמכים על החברים שלהם בהצעות, ואפילו לא פונים לאתרי היכרויות.. 

לדעתי גם צריך להקים יותר קהילות של דתי לאומי , בערים! ולא רק ביישובים.. ככה גם יותר קל בשידוכים.. שמשפחות מגיעות מאותו בית, מאותו סגנון והשקפה, החיבור יותר מהיר.. 

וצריך שדכנים שיודעים איך לעבוד! בצורה שיטתית ומקצועית! .. להפגש עם הבחורים והבחורות.. למלא שאלונים, להציע הצעות שבאמת יכולות להיות קשורות.. להיות בקשר עם המשודכים וכו'.. 

ודווקא אני נגד להיפגש בלי שיחת טלפון, נגד נגד נגד.. 

אחת המגרעות היותר בולטות של המגזר החרדי היא יחס מוגזם ל"ייחוס" של המיועד/ת. החתן או הכלה יכולים להיות צדיקים גמורים, אבל לא מהעדה הנכונה/ממשפחה שלפי הסטנדרטים החרדיים נחשבת לפרובלמטית (הורים גרושים, אח שפרק עול וכיו"ב), ו.. זהו, הם יקוטלגו סוג ב' וישתדכו אך ורק עם המקוטלגים האחרים.

עם השאר פחות...

אבל בהחלט יש תחושה שבציבור הדתי לאומי דייטים זה לפעמים קצת מלחמה בין גבר לאישה.

זה לא ככה אצל החרדים ולא ככה אצל המסורתיים

במקום משהו חברתי וכיפי

תחשבי נניח על בירור שבמקום בחיוך ובנחמדות שואלים שאלות, זה נשמע שאחד הצדדים טוען טענות כלפי השני.

זה קרה לי כמה פעמים... פתאום אתה מרגיש מותקף בטון, בניסוח.

ולמה להשליך דברים שלא נאמרו על ציבורים שלמים?

כתבתי במפורש שזה גם לא הרוב. אבל זה מצוי יותר מבשאר.

והציבור שלנו רחב מכדי להכליל. אני מתייחס יותר לדת"ל של הפורום, כאלה עם אופי תורני (מי פחות ומי יותר).

ברור שלא צריך להשליך, אבל אדם גורר איתו שק של חוויות עבר. ובציבור שלנו השק הזה קצת יותר שמן.

אם בחור אחד או בחורה אחת יקחו את זה לתשומת ליבם ויתייחסו אל האדם שמולם באופן קצת יותר חברי, כבר הרווחנו המון!

לי אישית לא קרה ב"ה..

הבחורים שאני מדברת איתם באמת טובים ועדינים.. שואלים הכל בנעימות.. 

אבל זה בעיניי מאוד מוזר שבחורה תתקוף בחור בשיחת טלפון ראשונית.. 

אבל כן היו כאלה מוזרות. לא יודע. האמת שהחוויה שלי בשידוכים השתנתה הרבה לטובה, אז לא נתקלתי בבנות קשות כבר הרבה זמן ברוך ה'

וזאת באמת נקודה בדתי לאומי שאני מאוד מאוד אוהבת!

מקבלים את כולם: חוזר בתשובה, גר, עדות שונות שפחות מקובלות , משפחות של גרושים וכו'

אני שמחה שפתחתי את השרשור הזה, וששמעתי עוד מלא דעות בעניין.. 

תודה לכל מי שתרם לדיון ,

אני אסכם שאני מקווה שבעז"ה אולי בעתיד ישתכלל המוסד של השידוכים במגזר הדתי לאומי. 

מקווה שבעז"ה יגדלו לומדי התורה לאורך שנים בציבור הדתי לאומי..

ושאולי מישהו ירים את הכפפה ויארגן שידוכים בין בחורים שרוצים להיות אברכים לבחורות שמעוניינות בזה. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?