אם רק עם בעלך היה לך קשר ארוך, זה אומר שכבר ראית התאמה בהתחלה ולכן המשכת את הקשר, מה שלא ראית אצל בחורים אחרים שהקשר איתם הפסיק לאחר תקופה קצרה.

אני מכירה אנשים שיצאו שנה רק בגלל שלא היה להם אומץ לומר לא...

יש הרבה אנשי ביניים.

ולגבי ה"חוטפים אותה"-

יש הרבה שלא בנויים ולא מתאים להם בכלל לשבת וללמוד אבל מסיבות חברתיות או כי לא סגורים על עצמם/עצלנים בוחרים באופציה הזאת.

ולא הייתי מתייחסת לקושיות שהעלאתי כאן באדישות כזאת של "נו, כל ציבור והיתרונות והחסרונות שלו"

צריך להתעורר.. לא הגיוני שבציבור הדתי לאומי בחורים ובחורות עוברים מסע ייסורים עד שהם מתחתנים, ומגיעים לגילאים מבוגרים מאוד, שבציבור החרדי זה נדיר יותר!

אני באמת חושבת ככה.

נו, אז מה את מציעה? מה על הציבור הדת"ל לעשות?

להתחרד?

ולא משנה מי לומד ממי. לאלה יש מה ללמוד וגם לאלה.

וגם לפי התגובה שלך, אין בכלל לדעתך בעיה בציבור הדתי לאומי בעניין של שידוכים.. 

ושמחתי לראות שזה כזה פשוט,

כי אני ממש לא מרגישה את זה.

אני דווקא אוהבת את הפתיחות היחסית שקיימת בציבור הדתי לאומי,

ובירורים פחות יסודיים שמאפשרים להכיר את הבנאדם עצמו ולא את הכותרות שלו.

רוב ההצעות שאני מקבלת הם על פי העדה שלי, שהיא לא גדולה, ומקום המגורים בלבד.

כך ש90% מההצעות אפילו לא מתקרבות למה שמתאים לי, מבחינת סגנון השכלה מנטליות וכ'..

זה לא קל בכלל.

הציבור החרדי הוא מקסים וטוב ולכן אני בוחרת להשתייך אליו,

אבל למי שלא בדיוק במיינסטרים לא קל.

ולפשטות והטבעיות יש צדדים נוספים.

בסופו של דבר ה' מכוון את צעדנו,

והישועה תגיע לכל אחד ואחת בדרך שלו,

על שלל החסרונות והמעלות שלה.

במשפחה

בעדה

מצב כלכלי 

לאיזה קהילה את משתייכת

איזה סמינר למדת .. 

וכו'.. 

אבל רק אמרתי באופן כללי ששם משתדלים לחתן שהם צעירים, והמציאות של רווקות מאוחרת פחות קיימת..

ויש המון שלא... 

אני נמצאת די בתווך בין המגזרים ולא רואה הבדל בין חרדים לדתיים,

חוץ מזה שלרווקים במגזר הדתי יש יחסית עדיין יותר נוכחות ומקום,

שלחרדים פשוט אין.

ואולי באמת בגלל המגוון ואורח החיים מתחתנים טיפה יותר מאוחר,

אבל חושבת שזה די משתווה אחרי גיל 24-25..

ובדר"כ הבנות חוטפות את הבנים ולא להיפך.. 

שיש לי משפחה די גדולה חרדית..

וכולם שם מתחתנים בלי מאמץ בכלל ..

גילאי 20-23 בגג כאילו.. 

לא יודעת, אולי אין להם דרישות יותר מדיי גבוהות, גם יכול להיות.. 

יש עוד חרדים חוץ מהמשפחה שלך 

ואני באופן אישי מכירה הרבה בנות ובנים רווקים חרדים-

בין אם לומדים ובין אם לא...

ושוב-

הקטע של הבירורים, לפעמים מפיל גם הצעות טובות,

וזה שיש יותר אברכים, לא אומר שכולם ברמה התורנית שלך, ובסגנון האישי, ובאיכות..

לפי דעתי זו תופעה גורפת בקרב כל המגזרים כשהביטוי שלה שונה בכל אחד מהם.

הכל מה'!!

תראי אני לא בחורה תמימה כזאת שרואה את המציאות של האחר בוורוד, ורק אנחנו "דפוקים" חס ושלום..

אני שמה לב לחסרונות.. ולבעיות.. 

בציבור הדתי לאומי אתה יכול לבוא כמו שאתה בלי קשר אם ההורים שלך גרושים, או מישהו במשפחה לא הכי בריא, או עם אחים לא הכי דתיים.. שופטים אותך על פי מי שאתה (לרוב) וזה באמת יפה, ואני מעריצה את זה!

וגם הבחירות שאנשים עושים, זה באמת מתוך בירור פנימי עמוק.. ולא בגלל שהחברה קבעה.. וזה גם מהמם בעיניי.. 

את לא מבינה כמה הייתי רוצה שההורים שלי ידאגו לשידוך שלי.. ההתעסקות עם השידוכים פשוט מתישה ולוקחת הרבה זמן גם טכנית וגם נפשית.. 

לגבי הנקודה ה2.. צודקת.. הייתי גם מוסיפה שבציבור הדת"ל אין ממש קהילתיות.. וזה יותר מקשה. (כאילו אם אתה לא גר ביישוב או משהו כזה..)

וכל השאר מסכימה..

ואני שמחה שגם את חושבת שהציבור הדת"ל צריך ניעור. זאת בדיוק המילה ניעור!... 

הדברים הקטנים של התאמה זה כבר משהו אחר, בזה לא תמיד צריך להתערב רק להמליץ

שתיהיה הבנה בין ההורים לילדים.. זה משהו שכל הורה צריך לחשוב כשהוא מביא ילדים לעולם..

וזה יפה שבציבור החרדי זה באמת לרוב קיים.. 

דרך אגב גם בציבור דת"ל תורני מאוד זה קיים.. 

ועצמאות תמיד יש, הרי בסוף הבחור או הבחורה הם אלו שמחליטים אם הם מעוניינים.. אבל כל העבודה הטכנית של הבירורים ולחפש שזאת עבודה שדורשת הרבה זמן וכוחות נפש מוטלת על ההורים.. וזה עדיף לדעתי... 

הורים יכולים להיות יותר אובייקטיבים.

לילדים יש פחות נסיון , ולצערי הנסיון נבנה עם הרבה טעויות בדרך.. שההורים יכולים לחסוך את זה.

אני חושבת שזה יותר מקצועי שההורים עושים את הבירורים, הם לא מתביישים לדבר עם רמי"ם, חבר, ואפילו לפגוש את המשודך ממש.. שלבחור או הבחורה זה קצת פחות נעים.. 

תקשיבי הסברת את זה ממש יפה! מסכימה ממש.. 

לגבי שיתוף פעולה של ההורים, חח את לא מבינה כמה אני מנסה לדחוף אותם לזה .. אבל הם כל הזמן מתחמקים בתירוץ שזה התפקיד שלי.. אז הכל על הכתפיים שלי.. היום ב"ה אני מסתדרת דווקא טוב.. אבל בהתחלה , הייתי ממש מתפדחת לדבר עם הבחור או לדבר עם החברים או הרבנים שלו.. ואם הייתי נותנת לאבא שלי לעשות את זה , זה היה כזה "הוא אמר שהוא בחור טוב" , ומה אבא מה עוד ? "לב אוהב, לא יודע, לא מבין בזה, תפגשי ותראי" חחח 

אם זה כל כך חשוב לך, ושם סביר הרבה יותר שתמצאי את מה שאת מחפשת,

אז למה לא לחפש במגזר החרדי?

יש גוונים של השקפות. 

יש ציבור חרד"לי שמאמץ את התפיסה של הרב קוק.

מה לגבי ישיבת תורת החיים? לא כל הבחורים שם הם בעלי אותה השקפה..

אולי כדאי לשאול את אחת האברכיות שם.

אממ בפשטות הסיבה היא שזאת מנטליות שונה לגמרי.

סגנון דיבור אחר, אפילו חשיבה אחרת. הומור אחר.. 

צריך לחיות בסביבה כזאת כדי להבין את הניואנסים.. 

ואני מאוד אוהבת את סגנון הבחורים התורניים של הציבור החרד"ל, אם זה בחיבור לחסידות, ובעמקות המחשבה, ובחיבור לעמ"י.. 

ועוד מעלות..

שהסיכוי שתמצאי בחור חרדי עם מנטליות וסגנון דיבור והומור כמו שאת מחפשת, גבוה מאשר הסיכוי למצוא בחור דתי לאומי עם הומור ומנטליות כמו שאת מחפשת ושלומד כל היום.

נראה לי.

את מחפשת אברך לכי לישיבה שמעודדת אברכות ותפני לגורם המתאים. 
אני בטוח שיש הרבה גברים שבדיוק כמוך ולא מבינים למה כל הנשים מחפשות בעל עובד לפחות לחצי מהיום ולא מעוניינות בבעל שמתעסק בעיקר החיים.. 

בהצלחה! 

נ.ב
הכללות על הציבור הדתי לאומי מיותרות - לא כי אני אוהב אותו יותר מידי אלא כי הוא כל כך מגוון שזה חסר משמעות.
יש קהילות שבהם העניין הולך באופן מסויים ויש קהילות או משפחות עם אופי אחר לדברים. 

בהצלחה!

לא סתם אמרתי שהבחורים שרוצים ללמוד לאורך זמן ספורים על אצבע..

כי אני פונה לשדכנים, נמצאת באתרים, אפילו פונה לישיבות.. 

ושורה תחתונה מציעים לי את אותם בחורים!.. 

זה כאילו באמת יש מאגר של 60-100 וזהו.. כל השאר עובדים ולומדים.. 

ואני לא אשקר, גם לי יש את המורכבות שלי, ולכן אולי גם הרבה בחורים לא מתאימים לי.. 

אבל עדיין זה מוזר לי שהמאגר כזה מצומצם.. 

מסכימה שיש קושי כללי היום למצוא זיווג אצל כולם, דתיים מסורתיים חרדים, חילונים.. 

אבל לפי הסטיסטיקות (שקראתי באופן אישי..) הגיל שמתחתנים בציבור החרדי לא מגיע לגילאים של הציבור הדתי או החילוני..

ברור שיש סיפורי קיצון. וגם הדגשתי את זה בשרשור.. 

אבל יש גם עובדה שקיימת , שבציבור החרדי יש פחות רווקות מאוחרת..

וגם עובדה נוספת שבציבור החרדי יש יותר מושג של אברכות (ויעידו גם הבחורים שרוצים בחורה שתתמוך ברעיון הזה, שגם הן לא רבות..),

לא דיברתי על איכות האברכים בציבור החרדי, ולמניע שלהם להיות אברך , דיברתי על עובדה מספרית.. 

וגם אני ממש לא מסתכלת על עצמי בלבד, וגם יכול להיות שבתור חרדית לא הייתי מוצאת בכזאת קלות..

אני מדברת על תופעה ציבורית.. כואב לי לראות חברים שלי שמגיעים לגילאים 30+ .. 

@מתן תורה

ואני חושבת שהסינון שהייתי רוצה שיהיה, לא כל כך יכול להיות בציבור הדת"ל.. כי באמת בציבור החרדי בד"כ ההורים מאוד עוזרים בלברר.. אם זה בלעשות שיחות לרמי"ם, לדבר עם חברים של הבחור, אפילו לראות אותו במציאות ולדבר אותו (שואי כמה זה היה חוסך..) שפשוט בציבור הדת"ל זה לא קיים.. 

לגבי עניין האברכות, אני מסכימה שבציבור הדת"ל יש תפיסה מציאותית בריאה על החיים, וכל אחד עושה שיקול עם עצמו אם הוא יכול לעמוד בזה, אבל מצד שני, אני בטוחה שאם היה תמיכה רבנית נרחבת בעניין ודיבור על זה, התופעה הייתה מתרחבת.. לטובה. 

@צריך עיון

"רוב הציבור הדתי לאומי לא מאמין במודל הזה של אברך שלומד יותר מכמה שנים, הגיוני שגם לא תהיינה הרבה הצעות כאלה..." ממש עצוב לקרוא מה אני אגיד לך.. 

וכדי לרצות שההורים יעשו את הבירורים צריך להתקיים הרבה תנאים. בציבור החרדי לרוב ההורים והילדים הם מקשה אחת: השקפה דומה, דרך חיים דומה, וכו'.. ובציבור הדת"ל הרבה פעמים יש פערים בין ההורים לילדים בהרבה דברים דת, חינוך, השקפה וכו'.. אז זה פחות יכול לקרות..  

@בוריסה ו@בוריס

"אורח לרגע לא רואה כל פגע" אהבתי חח (אבל אני לא רק אורחת.. ) 

אממ תודה בוריס ובוריסה  

אבל בציבור החרדי יש כמויות של כוללים שפרושים בכל עיר.. 

לאברך שרוצה להמשיך ללמוד אחרי החתונה, יש מגוון אפשרויות של בחירה איפה להמשיך ללמוד..

אה ותודה על העצה, כרגע אני דבקה בלומד  

גם אני תמיד מחפש את זה, אנשים שילכו עד הסוף עם התורה באידאל. לא אכפת לי אם לפעמים זה יותר או פחות, אבל זה מה שאני רוצה בבחורה - אהבת התורה בצורה משמעותית.

השרשור הזה ספציפית נכתב ממש בהרגשה קשה, אחרי שב"ה מלא במשפחה שלי מהצד החרדי התארסו או התחתנו,

וכאלה צוציקים קטנים.. בלי למצמץ בכלל.. וכן כאב לי ממש.. 

עכשיו כבר פחות, כי אני אוהבת את המקום שאני נמצאת בו, ואני אוהבת את הדרך שאני בוחרת את החתן שלי.. 

וגם אם אני "מעירה" משהו לגבי זה שכואב לי לראות שבציבור הדת"ל אין מספיק כאלה שלומדים אחרי החתונה או אחרי כמה שנים טובות בכולל.. זה לא ממקום של לזלזל באחרים שכן יוצאים לעבוד, ולא ממקום של זלזול בציבור הדת"ל.

הפוך, דווקא בגלל שאני מאוד מעריכה הרבה דברים בציבור הדת"ל, הרבה דברים שלדעתי הציבור החרדי צריך ללמוד, אז הייתי רוצה שיהיו יותר ויותר לומדי תורה, רק בשביל עצם הלימוד תורה, ולא בשביל רק שיהיה בסוף דיין או ר"מ..

ותודה רבה, אמן בעז"ה! 

אני אוהבת את הציבור החרד"ל ואת הציבור החרדי כאחד..

ואני לא משתייכת כרגע לאף ציבור או קהילה.. אז אני מרשה לעצמי לדבר על שניהם..

בסה"כ זעקתי מכאב שיש הרבה דברים בשידוכים שדורשים שיפוץ ותיקון.. וחבל שזה בא על חשבון הרבה בחורים ובחורות.

וזה ממש גרוע אם גיל החיתון עולה בגלל "תרומה לעמ"י" גרוע ביותר! שיקול לא נכון של ערכים !

בניית בית קודמת להכל ! ואני בטוחה שיש מלא שייחלקו עליי.. בפרט שכשצעירים הרבה יותר קל להתגמש עם דברים, ושמתבגרים נהיים יותר בררניים ומורכבים.. תכונה שפחות מומלצת לשידוכים.. 

וחלק מהמטרה של עמ"י זה לבנות משפחות ולא לבכות על כאלה שעדיין לא חיפשו כי תרמו לעמ"י...

אני לא מדברת על צבא, אני מדברת על בנות שהולכות לעשות שירות לאומי..

ודווקא בגלל שתואר לוקח היום הרבה זמן והרבה כוחות נפש, אז בכללי זה מאחר את כל התהליך.. 

אבל אני מעדיפה לא לפתוח את זה פה, כי זאת באמת דעה שיחסית מעצבנת הרבה אנשים.. 

ובעיקרון (וכמו שהחברה הכי טובה שלי יודעת חח .. ) אני גם נגד תואר במתכונת שהוא היום.. אבל זה כבר דיון אחר לגמרי. לדעתי המציאות של תואר היום גם הורסת את אידאל הקמת משפחה בגיל צעיר.. 

אם התיכונים היום או אולפנות היו בנויות בצורה של ערכים , ובניית משפחה, וכלים לחיים ופחות ציונים ציונים והישגים, אז בנות היו מרגישות יותר מוכנות לצאת לעולם השידוכים בגיל צעיר.. ויותר היו מרגישות שהן בנו את עצמן..

קורה שהרבה פעמים בנות לא מקבלות את זה באולפנות (אבל לא תמיד, לא רוצה להכליל..)

ואז הן מרגישות צורך לבנות את עצמן במדרשות, אבל צריך לעשות גם שירות לאומי , וצריך גם פסיכומטרי וגם תואר...

בקיצור בכיף אפשר להתחיל לצאת לשידוכים רק בגיל 23... ובחשיבה שהרבה פעמים התהליך לוקח כמה שנים טובות, הנה לך נוסחה לתחילת רווקות מאוחרת.. 

לדעתי צריך להוריד את 12 שנות הלימוד המיותרות האלו.. טוחנים מים לתקופה של יובל.. 

אפשר לסיים את כל הבגרויות בגיל 15 ולהתחיל תואר.. 

אפשר להוריד גם חצי מהבגרויות או מהדרישות, להוסיף כלים לחיים, ערכים, מקצועות פרקטיים שאפשר ללמוד לחיים.. 

למה רק לגאונים נותנים את הפריוולגיה הזאת? אני מכירה מלא בנות שבתקופת התיכון היו בשלות לסיים את הבגרויות..

לגבי בנים, אני לא יודעת.. 

במהלך הלימודים לתואר כלשהו מתרגלים לקרוא ולהפנים הרבה חומר כתוב, לנסח עבודות סמינריוניות וכו' וכו'. המיומנויות הללו יעזרו גם למי שבחר לשנות כיוון וללמוד מקצוע אחר לחלוטין.

מציאת חן, כימיה, משיכה, אפשר לראות בפגישה שנייה ואפילו ראשונה. וחוויתי את זה.

לכן אני יודעת שאני מסוגלת להתחתן אחרי מספר פגישות בודדות.

וגם בציבור החרדי זה מאוד משתנה. יש כאלה שבאמת מתחתנים מתוך חיבור אמיתי ויש כאלה שבאמת לא מודעים למה צריך להרגיש והרבה פעמים עושים טעויות קשות.. 

בד"כ אני לא מגיבה פה אבל הפעם הייתי חייבת..

כתבת שבציבור החרדי מי שרוצה אברך: "יש מלא הצעות.. רק תבחרי.. " וואו זה כזה לא נכון!

בדיוק להפך!!! יש לך מושג כמה פעמים הציעו לי בחורים שעובדים יום מלא \חצי יום \לומדים עכשיו אבל ומתכוונים לעבוד אח"כ.... וסירבתי... יש לך מושג איזה קשה זה למצוא בחור טוב באמת שבאמת ישב וילמד גם אחרי חתונה וילדים וכו'?

אני חושבת שבכללי-כמו בכל תחום בחיים לא נכון להכליל ויש חרדים שהתחתנו מוקדם ויש לי גם מלא חברות בגילאי 25-35 שעדיין מחכות למצוא את זיווגם

ולגבי מה שכתבת שאצל החרדים מתחתנים מוקדם יותר-זה פשוט:

בנות מסיימות סמינר בגיל 20 ויוצאות לשוק העבודה ולשידוכים (מתחילות ללמוד מיד אחרי י"ב)

בנים יוצאים לשידוכים בגיל 21 בערך

לעומת הציבור הדת"ל-שקודם בנות עושות שירות-ואז לומדות

ובנים עושים צבא ואז לומדים ובמילא זה מתעכב יותר.

מאחלת לך שתמצאי את זיווגך בקרוב ממש... 

אצל האשכנזים ליטאים יש מלא שרוצים ללמוד.. לפחות בהתחלה..

וגם בספרדי דווקא ראיתי מלא.. 

אצל החסידים אני לא מכירה..

אבל אני מסכימה שקשה למצוא בחור שבאמת רוצה ללמוד לשם שמיים מכוונות טהורות.. (חס ושלום, לא רוצה להוציא לעז, פשוט כדי שאדם ירצה ללמוד באמת מלב שלם זה צריך לבוא מנקודה מאוד פנימית ואישית , ולא רק בגלל שהחברה ככה דורשת..)

וכבר הדגשתי שגם אם הייתי בציבור החרדי, לא בטוח שהייתי מוצאת בקלות כי יש לי הרבה דרישות..

אבל אני מדברת על ציבור ככלל, ששם לדעתי הרבה יותר קל למצוא.. 

תודה רבה

- שידוכים זה תהליך מייגע נקודה. בכל המגזרים.

במגזר שלנו הרווקים יותר מרגישים את זה כי הם חווים את זה בעצמם,

בניגוד למגזר החרדי שבו הכל נופל על ההורים.

- בעיני הסינון הרציני במגזר החרדי הוא מאד בעייתי.

אין כמעט שידוכים בין עדות.

חוזרים בתשובה נחשבים אוטומטית סוג ב'.

פחות מסתכלים על הבחור/בחורה ויותר על הסביבה שלהם, ככה שהורה

שעובד במקצוע בעייתי או אח לא תורני מספיק הם סיבה שפוסלת אוטומטית הצעות.

וכו'.

- בציבור החרדי אין הרבה רווקים מבוגרים כי להיות רווק מבוגר זה דבר פסול,

ולכן ככל שעובר הזמן הרווקים יותר ויותר מתפשרים בחיפושים כדי "העיקר להתחתן".

- בחורה שרוצה בחור אברך ולמדן במגזר החרדי צריכה לבוא ממשפחה ברמה כלכלית

גבוהה שיכולה לקנות לזוג דירה. וככל שהאברך למדן ונחשב יותר הדירה צריכה להיות

ברמה גבוהה יותר. ולכן יש בציבור החרדי הרבה בנות תורניות ואיכותיות שלא יצליחו להתחתן

עם אברך כי ההורים שלהם לא יכולים להרשות לעצמם קניית דירה. זה מאד עצוב וחומרי בעיני.

שמי שלא נחשב בטופ , יכול בקלות ליפול בין הכיסאות..

אבל חוזר בתשובה, צריך לדעתי ללכת עם חוזרת בתשובה..

ומשפחות חוזרות בתשובה (שספציפית במשפחה שלי יש הרבה גם לצד האשכנזי וגם לצד הספרדי..) בד"כ דווקא לא מתקשים למצוא במיוחד אם המשפחה כבר שנים בתשובה.. 

וצריך הרבה ענווה כדי לא לפסול על דברים כל כך חיצוניים.. מסכימה.. 

ולגבי הקניית דירה , שככל שהבחור נחשב יותר, אז צריך להביא יותר כסף, בעיניי זה באמת בעיה.. אבל אני בטוחה שאם הייתי במגזר כזה ולא היה לי כסף הייתי מוצאת פתרון.. 

מסכימה לגבי הממסדיות.. ששידוכים בציבור הדת"ל צריכים להילקח יותר ברצינות

מכירה הרבה בחורים או בחורות שמסתמכים על החברים שלהם בהצעות, ואפילו לא פונים לאתרי היכרויות.. 

לדעתי גם צריך להקים יותר קהילות של דתי לאומי , בערים! ולא רק ביישובים.. ככה גם יותר קל בשידוכים.. שמשפחות מגיעות מאותו בית, מאותו סגנון והשקפה, החיבור יותר מהיר.. 

וצריך שדכנים שיודעים איך לעבוד! בצורה שיטתית ומקצועית! .. להפגש עם הבחורים והבחורות.. למלא שאלונים, להציע הצעות שבאמת יכולות להיות קשורות.. להיות בקשר עם המשודכים וכו'.. 

ודווקא אני נגד להיפגש בלי שיחת טלפון, נגד נגד נגד.. 

אחת המגרעות היותר בולטות של המגזר החרדי היא יחס מוגזם ל"ייחוס" של המיועד/ת. החתן או הכלה יכולים להיות צדיקים גמורים, אבל לא מהעדה הנכונה/ממשפחה שלפי הסטנדרטים החרדיים נחשבת לפרובלמטית (הורים גרושים, אח שפרק עול וכיו"ב), ו.. זהו, הם יקוטלגו סוג ב' וישתדכו אך ורק עם המקוטלגים האחרים.

עם השאר פחות...

אבל בהחלט יש תחושה שבציבור הדתי לאומי דייטים זה לפעמים קצת מלחמה בין גבר לאישה.

זה לא ככה אצל החרדים ולא ככה אצל המסורתיים

במקום משהו חברתי וכיפי

תחשבי נניח על בירור שבמקום בחיוך ובנחמדות שואלים שאלות, זה נשמע שאחד הצדדים טוען טענות כלפי השני.

זה קרה לי כמה פעמים... פתאום אתה מרגיש מותקף בטון, בניסוח.

ולמה להשליך דברים שלא נאמרו על ציבורים שלמים?

כתבתי במפורש שזה גם לא הרוב. אבל זה מצוי יותר מבשאר.

והציבור שלנו רחב מכדי להכליל. אני מתייחס יותר לדת"ל של הפורום, כאלה עם אופי תורני (מי פחות ומי יותר).

ברור שלא צריך להשליך, אבל אדם גורר איתו שק של חוויות עבר. ובציבור שלנו השק הזה קצת יותר שמן.

אם בחור אחד או בחורה אחת יקחו את זה לתשומת ליבם ויתייחסו אל האדם שמולם באופן קצת יותר חברי, כבר הרווחנו המון!

לי אישית לא קרה ב"ה..

הבחורים שאני מדברת איתם באמת טובים ועדינים.. שואלים הכל בנעימות.. 

אבל זה בעיניי מאוד מוזר שבחורה תתקוף בחור בשיחת טלפון ראשונית.. 

אבל כן היו כאלה מוזרות. לא יודע. האמת שהחוויה שלי בשידוכים השתנתה הרבה לטובה, אז לא נתקלתי בבנות קשות כבר הרבה זמן ברוך ה'

וזאת באמת נקודה בדתי לאומי שאני מאוד מאוד אוהבת!

מקבלים את כולם: חוזר בתשובה, גר, עדות שונות שפחות מקובלות , משפחות של גרושים וכו'

אני שמחה שפתחתי את השרשור הזה, וששמעתי עוד מלא דעות בעניין.. 

תודה לכל מי שתרם לדיון ,

אני אסכם שאני מקווה שבעז"ה אולי בעתיד ישתכלל המוסד של השידוכים במגזר הדתי לאומי. 

מקווה שבעז"ה יגדלו לומדי התורה לאורך שנים בציבור הדתי לאומי..

ושאולי מישהו ירים את הכפפה ויארגן שידוכים בין בחורים שרוצים להיות אברכים לבחורות שמעוניינות בזה. 

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!