אבל אני לא אחת שתגיד לה שעדיף לה לעזוב וכאלה... וגם אין קומונרית שתעשה את זה

מקווה שיהיה לי אומץ לדבר איתה על זה.... בנתיים היא רק מתלוננת..                 

ולפעמים אני ממש רוצה לומר לה שתעזוב כבר אם לא מתאים לה

המקרה שאת מתארת הוא לא נדיר הוא קורה הרבה פעמים לאחר התחלות חדשות,

מה שקורה בעצם הוא שבן אדם מחכה ל-כניסה להדרכה, ל-יציאה לחופש ומגיע עם הרבה מאוד ציפיות

ואז הוא מגלה כל מיני בעיות וקשיים ויש תחושה של "זה לא שווה כלום עדיף לזרוק הכל ולשבת בבית" 

יש משל שבן אדם עומד בחצר שלו חצר עלובה הכל מתפרק הדשא צהוב וכו' ואז הוא מסתכל ורואה את

החצר של השכן ירוקה מתוקתקת הכל פיקס ואז יום אחד הוא הולך וקונה את החצר של השכן הוא מגיע ורואה שהכל קרחות ושזה לא הרבה יותר טוב מהחצר שלו בכלל הוא מתבאס ותוהה באם יש בכלל חצר יפה? 

לדעתי הקטנה למרות שבאמת שאני סתם ילד ואני לא באמת מבין הרבה יותר ממך או מכל אחד אחר פשוט במקרה אני ראיתי מקרה שהכרתי באמת במקרה 

אז לדעתי הקטנה את צריכה להראות לה את החלקים בהם אין קרחות ולהגיד לה שיש לכן הזדמנות זכות! למלא את הקרחות האלה ביחד לתקן ונכון יהיו קשיים ויש קשיים אבל ביחד אפשר לעשות את זה ושהדרך היא לא להרוס את החלקים שיש אלא למלא את החסרים הערה טכנית אם את לא יודעת במאה אחוז מה את רוצה להגיד לה באופן מלא שזו העדיפות לדבר איתה פנים אל פנים עם התלהבות בעיניים אז לדעתי כדאי לעשות את זה בהודעות על מנת שלא יווצר מצב שבו היא שואלת אותך שאלה ואת נתקעת ולא יודעת מה לענות.

ממש בהצלחה ומקווה שזה יעזור.

אם היא לא באידיאלים של הסניף נגיד היא לא בעד המדינה וכו.. עד כמה לנסות לתת לה זמן? או שבמקרה הזה  כדאי לחפס מישהיא שרוצה להדריך והיא מתאימה יותר (כי  היא אמרה שאם נמצא מישהיא אחרת אז היא תעזוב...)

איך היא הגיעה לסניף אם היא לא מאמינה באידאלים ועוד להדרכה?

כי יש לנו מישי בסניף שהחליטה להביא מדריות כי היה ממש צריך ורק התלהבה שהצליחה להביא מדריכות ובכלל לא בדקה אם זה מתאים או לא

לי זה כבר לא ממש עוזר...

אני לא מכיר אותה באופן אישי ולכן לא יכול לקבוע באיזו רמה היא לא מסכימה עם האידאלים תנסי לחשוב את האם באמת היא לא יכולה להדריך אני בטוח שבסך הכל אין לה שום רצון רע אולי רק קושי בהתאקלמות וכמו שנפש חיה אמר\ה תבררי איתה

היא כן באה ברצון טוב אבל  זה כן משפיעה...

למלא את הקרחות בחצר הזו זה חשוב

כיף רק לאנשים חשובים ממש או שזה דעות מרכזיות ממש כמו את המדינה צריך להכרית

אבל הקשר בינינו נהדר...

גם בהתחלה כולם אמרו שאנחנו מתאימות...

אז לא נראלי שיצא לי  להיפגש איתה בקרוב...

אהובה, הדרכה עם מדשי"ת יכול להיות הדבר הכי נפלא שקיים בעולם, ומצד שני - בחוסר התאמה או רצון, הדבר הכי גרוע בעולם...

אני אישית הדרכתי שנה שעברה עם מדש"ית כמו שתיארת. היא הייתה מבואסת מהצוות, מהשבט שקיבלנו, מההדרכה בכלל, לא השקיעה - יכולתי לנסות להשיג אותה ימים שלמים כדי לתכנן פעולה ולא להשיג...

זה היה ממש מבאס. אני בעצמי שקלתי אם לצאת מההדרכה בגלל זה.

את יכולה לשבת אתה לשיחה משותפת, לדבר על כל הנושא הזה - להגיד שנכון, זה מבאס להגיע למצב כזה שלא מרוצים, אבל אפשר להחליט לקחת את הכל בידיים ורק לצמוח מזה, מתוך הקושי ולגדול יותר. תבהירי לה מה את מצפה, תשאלי אותה מה היא מצפה מההדרכה ותנסו לתאם ציפיות. זה חשוב מאד. אחרי השיחה הפתוחה הזו אני מאמינה שבע"ה יהיה יותר טוב, ואם היא ממשיכה להיות מבואסת, אולי כדאי לעשות "חושבים" מחדש ולראות האם היא לא מעדיפה לצאת... כמובן להגיד לה בצורה נעימה, שלא תרגיש שאת מנסה לגרש אותה, אלא לעזור לה להרגיש מרוצה ולא מבוזבזת.

המון הצלחה! לשאלות, בשמחה בפרטי 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...