אני מצטערת על מה שעברת, נשמע מפחיד, מטלטל ומבלבל. כל כך הרבה רגשות בו זמנית, וכל זה סביב אירוע שאינך יודעת מהו בדיוק, מהן ההשלכות שלו, ומה קורה לגופך. נשמע שהאירוע הפתיע אותך והותיר אותך חסרת אונים אל מול מה שקרה.
זה אכן מטלטל ומבלבל.
חיבוק גדול על מה שעברת, אני שמחה שאת אחרי.
זה נכון לברר עכשיו מה משמעות האירוע ומה זה אומר לגבי העתיד.
אצטט כאן מאתר קופת חולים כללית- מידע קצר על הריון חוץ רחמי:
הריון מחוץ לרחם או הריון אקטופי הוא מצב שבו הביצית המופרית השתרשה והתפתחה מחוץ לחלל הרחם. זהו מצב מסוכן אם הוא לא מאובחן בזמן.
שכיחות ההריונות החוץ־רחמיים נמצאת בעלייה מתמדת, בעיקר בשל העלייה בגורמי סיכון והעלייה בשיעור טיפולי הפוריות. כיום היא עומדת על אחד ל־100-40 הריונות (סביב 2%, תלוי במחקר ובאוכלוסייה הנבדקת).
ברוב המוחלט של המקרים (כ־98%), ההריון החוץ־רחמי מתרחש בחצוצרה, לרוב בחלק הרחב (האמפולרי) שלה. עם זאת, הריונות מחוץ לרחם מתפתחים בכל מקום אפשרי כמעט, ביניהם: שחלות, צוואר הרחם, חלל הבטן, וצלקת ניתוחית קודמת ברחם.
ובמילותיי שלי:
במידה מסוימת זו יכולה להיחשב הפלה כי היה הריון, והיה צריך להפסיקו. מן הצד השני-
זו אינה הפלה מכיוון שזה לא היה הריון שהתפתח בתוך הרחם.
כך או כך- אכן היה הריון, והיה צורך להפסיקו.
הריון צריך להשתרש בתוך הרחם. הריון מחוץ לרחם יכול להשתרש בכל מני מקומות מחוץ לרחם, והוא מסוכן. הוא עלול לפגוע בתפקודים שונים בגוף האישה.
ייתכן והרופאים זיהו אצלך מצב שסיכן אותך ולכן מיהרו כל כך.
בעיניי חשוב שתבררי היכן השתרש ההריון והאם נוצר נזק כלשהו לחצוצרה או לרחם או לאיבר אחר קשור.
כמו כן את צריכה לעשות בדיקת בטא כדי לוודא שהיא מתאפסת וההריון אכן הופסק.
לאחר הריון מחוץ לרחם ניתן לחזור ולהרות.
מחבקת אותך בחום, ממליצה לך להמשיך לשאול ולברר על מצבך המדויק, על מנת להבין בדיוק מה קורה לך (כתבתי פה בכלליות),
ומציעה לדבר על מה שקרה לך. לספר לאנשים קרובים שמסוגלים להקשיב לך באמפתיה ולחוות איתך את הכאב שבחוויה המטלטלת שעברת.
חשוב לאוורר את הרגשות, התחושות והתמונות ולא להשאיר אותם 'תקועים' בפנים.
ספרי לנו מה שלומך? (אם תרצי בכך.)
מאחלת החלמה מהירה!