יש מצב שזו הפעם הראשונה שאת יוצאת מהבית.
אם למדת בפנימיה, זה גם אחרת, כי שם סביר להנח שהבנות בראש שלך...
אף אחד לא ערב לך שיהיה לך טוב, שיאהבו אותך, שתמצאי את עצמך וכו'.
זה (כמעט) העולם האמיתי.
למה רק כמעט? כי בכל זאת יש לך ליווי. לא טוב לך בתקן - יש לך למי לפנות. יש לך מי שידאג לך.
צריך להשתדל שיהיה טוב. שיהיה עבודה שהיא מאתגרת, אבל לא קשה מידי. שלא יהיה משעמם וקל מידי.
אם את תאהבי את התקן שלך, וכולנו יודעים שנתינה מולידה אהבה, התקן כנראה גם יאהב אותך בחזרה. רוב האנשים יודעים להעריך השקעה, ראש גדול. מצד שני, אם את באה בגישה של להעביר את השעות וללכת - כנראה שלא יעריכו זאת.
רוב דירות השירות מכילות הרבה בנות, כך שזה יוצר מגוון. לפעמים זה דווקא נחמד להיות עם בנות ששונות ממך. את פוחדת על הרמה הדתית? טוב לדבר על זה. לשים את הקלפים על השולחן. לעשות פגישת דירה, ולבכם מה מקובל על כולם ומה לא. גם החברות בדירה לא חייבות להיות החברות הכי טובות שלך. לא מתאים לך - לא שאת צריכה לשנוא אותן, אבל את לא חייבת לצאת לבלות איתן או לנהל איתך שחנ"שים... את יכולה להתייחס אליהן כאל עמיתות ולא כאל חברות. יחסים קונרקטיים נחמדים זה גם קביל....
לגבי אוכל, זה מאוד תלוי בתקן - אבל בכל מקרה אמור להיות לך מטבח, ואת יכולה לדאוג לעצמך... אם תפרטי קצת יותר מה החשוות שלך אולי נוכל לעזור לך...
בסופו של יום, את צועדת לתוך איזור לא מוכר. זה נותן לך סיכוי וסיכון. איזורים לא מוכרים הם לא איזורי הנוחות שלנו, אנחנו חוששים מהם, אבל מה לעשות, הם חלק מחיינו, ואנחנו צריכים ללמוד להתמודד איתם...
שיהיה המון בהצלחה!
אני לא מכירה פחד כזה דווקא מבנות דוסיות, אלא מכל מי שאחר ממני, שמתנהג אחרת ממני. במיוחד אם זה בנות שאני לא יודעת עליהם כלום מראש...
הכוונה היא לא שהיחסים יהיו קרירים עם הבנות בדירה; אלא שהן לא חייבות למלא את התפקיד של החברות הכי טובות שלך...
אם חשוב לך הנושא של הכשרות, תבהירי את זה לשאר הבנות בדירה מראש, כדי שלא יהיו אי נעימויות. תקני לעצמך סיר ומחבת, סט כלים (זכוכית או בשרי+ חלבי, לפי המנהג) ותבהירי שאלה שלך אישיים, ובגלל טעמי כשרות את מבקשת שלא ישתמשו בזה, ובנוסף שלא יעלבו אם את לא אוכלת מהאוכל שלהם - שזה לא משהו אישי.
בקטע של מה אוכלים, בעיני כדאי להתכונן מראש, ולא להישאר תקועה ברגע האחרון. אפשר להכין כמויות של דברים ולהקפיא במנות, וכל פעם להפשיר חלק. זה פעם אחת השקעה של זמן ומקבלים הרבה אוכל. מבחינת כסף, עדיף לך להכין בדירה מאשר לקנות בחוץ...
חייבת להגיד שגם אני לפני השרות הייתי הכי מפוחדת מהכל ובעיקר מהבנות, הגעתי מאולפנה מאוד דוסית וסגורה ולא הכרתי משהו אחר לפני... מרוב היסטריה לא הפסקתי לבכות וכמעט ביטלתי ואחרי השנה אני בחברות ככ קרובה עם חלקן שבחיים לא הייתה לי. הן שונות ממני ממש ממש!! אבל השנה הזאת פשוט פתחה אותי להכיר משהו שונה ולהבין שהוא טוב לא פחות ואולי אפילו יותר.. אז כן הן היו צריכות להתפשר הרבה ואני גם במה שיכולתי אבל בתכלס זה באמת הדבר הכי טוב שקרה לי! וכשדיברנו על זה הבנתי שגם הן פחדו ממני אז זה ככה אצל כולן, אם אתה לא מכיר סגנון כלשהו הגיוני ולגיטימי שתפחד . מקווה שעודדתי כל התחלה מפחידה! בהצלחה!!!
אני בכיתה יב והכיוון שלי זה לגמרי ילדים או נוער בסיכון, או ילדים בכללי (אבל משהו משמעותי) ואני פשוט מרגישה אבודה רצח. למי פונים? איך נרשמים? איך אני יודעת מה אני באמת רוצה? את מי שואלים? איזה מסגרות יש לי שיכולות לענות למטרה שלי?
ממש אשמח שמישהי שכבר הייתה שם תכוון אותי כי ברצינות אין לי מושג.
מחפשת שירות משמעותי ומספק?
רשת מעונות ויצו מגייסת מחנכות-מטפלות לגיל הרך
בואי לקחת חלק חיוני בחינוך הדור הבא
● הכשרה מקצועית מתמשכת על חשבון הארגון
● עבודה בצוות מקצועי ואיכותי
● סביבת עבודה חמה, משפחתית ותומכת
0522333957
בהצלחה לכל האלופות כמוני שמתחילות שירות מחר 
היי.. אני בת שירות במקום מסוים-מבחינת המקום גם לא ככ כיף לי אני דיי סופרת את השעות עד שזה נגמר, אבל אני עוד מאמינה שאולי זה ישתנה, הקושי האמיתי הוא עם המדשית שלי אנחנו פשוט לא מסתדרות אני אומרת א' היא חייבת להגיד ב', היא לא סובלת אותי ואני גם לא מאוד מחבבת אותה.. קשה לי מאוד ככה!
לא ממש באלי לערב רכזת אני מרגישה שזה סתם יעשה בלאגן (גם הרוב מתחת לפני השטח.. לכאורה אנחנו קצת מדברות ואין משהו דרמטי, אבל אני רואה בשיח שלנו וגם דברים ששמעתי..)
הצילוווו אני עוד רגע משתגעת כאן.. מה כדאי לעשות?
הי אני מדריכה באולפנה שנה הבאה ואשמח לרעיונות למשחקי היכרות לקבוצות גדולות. משחקים שעושים אווירה ולא נמרחים..
