גם אידיאולוגית וגם כלכלית.

אידיאולוגית - אין מה לעשות, המורים בונים את החשיבה של הדור הבא, מורה טוב בונה תלמיד.

בדקנו אצלינו בכולל מי הכי השפיע עליך - הרוב ענו דמויות חינוכיות כאלה ואחרות שלא היום מחנכים שלהם! (מורה לפיזיקה, ספורט וכו').

כלכלית - בית לא יכול להסתדר נורמאלי בלי שאחד ההורים הוא מורה. רואים זאת בימים אלו.

יש חופשות נורמאליות. המשכורת לא רעב, יש פרטני ושהייה.

נכון, לא מתעשרים מזה, והשנים הראשונות קשות - אך לאחר שיש מערכים בנויים, לאחר שיש עמדה בכיתה ומול הורים - נראה לי שזה מקצוע מצויין.

אני יכולה להגיד לך שאני שבויה במין כלוב של זהב.

תחשבי שאת עובדת כל יום רגיל מראשון עד חמישי 9 שעות, והיום חופשי היחיד שלך הוא יום שישי שבו את מרכזת את כל ההכנות לשבת.
סתם יום רגיל מימי השבוע הנחמדים נראה אצלי ככה:

לקום בבוקר
להתארגן לעבודה
בלוק שחור על כל היום (נסיעה הלוך + הזמן בעבודה + נסיעה חזור = 11 שעות)
להביא את הילדים מהמטפלת
להכין ארוחת ערב
לתת להם לאכול
לקלח אותם
להשכיב אותם לישון
לחטוף משהו קטן לאכול כי אני ממש עייפה ואין לי עוד כח לעשות כלום
להתארגן לשינה
לישון

באמת שככה.
מידי פעם אני מצליחה להשחיל גינה עם הילדים
או נותנת להם לשחק באמבטיה
וכאלה דברים
אבל האם את מוכנה להיות כזאת אמא?
לחיות כאלה חיים?

ושלא תחשבי שאם יושבים מול מחשב 9 שעות אז נחים ויש הרבה כח בבית. ממש לא!!!
לאמץ את הראש זה בדיוק כמו לאמץ את כל הגוף ואפילו יותר, העיניים שורפות, הגוף רפוי וחלש מישיבה ממושכת. לפעמים אין זמן לקום ולעשות הליכה, וזה גם לא אופציה מבחינת המעסיקים.

ביום שישי אני משקמת את כל ההריסות הפיזיות שבבית, ובשבת אני משקמת את כל ההריסות הנפשיות של הבית (בעיקר צומי לילדים) ונחה. שבת זה החלק הכי כיף.

אלו חיים ממש לא איכותיים בלשון המעטה, אבל מאידך קשה לעשות שינוי כשאת מרוויחה טוב
ואחרי שמתרגלים לחסוך כל חודש סכום מסויים לקניית דירה.
ולכן אני ממשיכה לממש את הפוטנציאל, את "פוטנציאל ההשתכרות הגבוה" שלי.

לעומת זאת
אני אישית מאד אוהבת אנגלית
וגם אני התלבטתי אם ללמוד את זה (כבר עברתי את המבחנים והתקבלתי למסלול...)
ויתכן מאד שאם הייתי כיום מורה לאנגלית, אמנם משכורתי לא הייתה גבוהה כל כך, אך חיי היו איכותיים, בריאים ועליזים בהרבה

מורים לאנגלית מרוויחים משכורת מאוד נמוכה - אז נכון שיש יותר חופשים וזה כביכול יותר קל בקיץ - אבל ברגע שמרוויחים משכורת של הייטק, זו לא בעיה למצוא מטפלת או לשלם לקייטנה. 

לעובד הייטק יש בערך 16-20 ימי חופש בשנה בתור התחלה. מדובר בשלושה שבועות רצופים. 

ממש לא קשה למצוא מקום שיאפשר לעבוד מהבית כשצריך - אם הילד חולה, אפילו לא צריכים לקחת יום מחלה. (בהוראה, אי אפשר ללמד מהבית). 

אפשר גם לגור עשרים דקות ממקום העבודה - כשמרוויחים יותר, אפשר להוציא יותר על שכר דירה. 

מבחינה אידיאולוגית, המסים שלך יממנו מורה בהתחלה ו-2 אחרי שתצברי קצת ניסיון - אז גם מבחינה אידיאולוגית, אם יש לך את היכולת, עדיף שתהיי מהנדסת תכנה ובכך תאפשרי לעוד שני אנשים להיות מורים. 

מניסיוני בהייטק - מדובר בשוק העבודה עם התנאים הכי טובים והגמישות הכי גבוהה בשוק העבודה - אפשר לבוא מתי שרוצים ולעבוד 9 שעות. 

אפשר לבוא בשש בבוקר ולצאת בשלוש אם רוצים. 

אפשר לשים את הילדים ב-7, להגיע לעבודה ב-7:30 ולהיות בבית כבר בשש. זה ממש לא נורא. 

זה גם מאוד נח כשלאחד ההורים יש את הגמישות הזאת שאין בהוראה. 

לדעתי, אם את יכולה וזה מעניין אותך, אז הנדסת תכנה. 

אנשים נוטים להמעיט בחשיבותו של כסף. 

אני חושב שזה אפילו בא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר חזקה במגזר שלנו - הרצון להרוויח טוב נראה כמו "חומרנות". 

אני דוווקא חושב שזה דבר מאוד חשוב - גם מבחינת זוגיות. 

כשיש לחץ של כסף ולא ברור איך סוגרים את החודש ואין תקציב כדי לצאת לבילוי זוגי או לקנות מתנות קטנות - זה לא עושה טוב לזוגיות. 

גם אשתי וגם אני עובדים בהייטק. 

בניגוד לתדמית שיש לתחום, כפי שכתבתי בהודעה הקודמת, יש היום המון מודעות לנושא של איזון חיים-עבודה. 

לא מזמן החלפתי עבודה ובכל הראיונות כמעט שהייתי בהם, תמיד דיברו על הנושא הזה ושאפשר לעבוד לפעמים מהבית כשצריך, שהשעות גמישות וכו'. 

עובד או עובדת בהייטק ממש לא חייבים לא לראות את הילדים. אז נכון, זה עשוי לדרוש קצת הקרבה של לקום מדי פעם יותר מוקדם, אבל זה לגמרי אפשרי. 

מה גם, שאם נמצאים באותו מקום מספיק זמן, יש סיכוי מאוד טוב שיאפשרו לאמא לעבוד ב"משרת אם" למשך תקופה מסוימת אחרי הלידה. 

כמובן שיש מקומות שהם יותר תובעניים - אבל אף פעם לא הבנתי מי הולך לעבוד במקומות כאלה... 

רק הערה: היום בהייטק, זה שוק של עובדים. יש הרבה מאוד דרישה ומאוד קשה למעסיקים לגייס. אם המצב יתהפך, אז זה יכול להשתנות, אבל אני לא רואה את זה קורה בתקופה הקרובה. 

דבר נוסף: 

אני חלילה לא מזלזל, אבל כמעט כל מי שמתקבל ללימודי הנדסה באיזושהי אוניברסיטה, יהיה עם 5 יח"ל במתמטיקה, פיסיקה ואנגלית או אחרי מכינה קדם אקדמאית. 

במחזור שלי, 30% מהסטודנטים נשרו עד לסיום השנה הראשונה. 

הלימודים הם מאוד מאוד קשים ותובעניים וההצלחה לא מובטחת (ועם ממוצע של פחות מ-80, אין הרבה מה לעשות). 

מה שכן, אם כמהנדסת תכנה תעשי הסבה להוראה - התהליך די קל ואני חושב שיש תכנית היום שלאחריה משלמים למורים שעושים את ההסבה 150%. 

הכיוון ההפוך, הוא להתחיל הכל מהתחלה. ללימודי הוראה אין שום ערך מוסף אם רוצים ללמוד לאחר מכן הנדסת תכנה. 

בהצלחה. 

במקום 9,

וכמעט כל הימי חופשה נגמרים על החגים.

אבל גם אנשים שעובדים בהייטק יכולים לעבוד בשעות נוחות ולמצוא פתרונות טובים. 

כלומר, אם יש שיעור בין 10:00 ל-10:45 והשיעור הבא מתחיל ב-11:00 - אז נכון שהמורה לא עובד בהפסקה, אבל הוא נמצא בעבודה. זה לא שהוא בבית. 

ונכון, משרה לא מלאה זה די חריג - אבל מי שרוצה ונמצא כבר כמה שנים באותה חברה - סביר להניח שיבואו לקראתו. 

אני מכיר כמה כאלה. 

מקסימום, אפשר להתחיל דוקטורט ואז יש יותר סיכוי שיאפשרו לרדת ל-80% משרה... 

בהייטק מקבלים יותר ימי חופשה מאשר ברוב מקומות העבודה. 

נכון, מורים מקבלים 82 ימי חופשה בשנה - אבל אני מעריך ומקווה שבשנים הקרובות, יהיה כאן שר חינוך נורמלי שיעשה סדר בטירוף הזה. (זה בא על חשבון כל שאר האזרחים שצריכים למצוא סידור לילדים שלהם למשך שלושה חודשים בשנה). 

ומעבר לזה, לפחות למי שעובד בהייטק, יש מספיק כסף לשלוח את הילדים לקייטנה. 

בדיוק זאת השאלה.

זה כמו מאזניים שבצד אחד יש אמא בבית עם הילדים וארוחות חמות אך המצב הכלכלי לא משו

ובצד השני יש שפע כלכלי אך אמא שחוזרת מאוחר הביתה וילדים שגדלים בצהרונים.

את "רק" צריכה לראות איזה צד שוקל אצלך יותר.

האם לא אכפת לך שמישהו אחר יגדל את הילדים שלך ואת רק תשכיבי אותם לישון.

לפעמים אני מרגישה שלא נעים לי לצעוק על הילדה שלי, אפילו כשממש צריך, כי אין לי זכות לצעוק עליה אם לא הייתי איתה כל היום... בזמן המועט שנותר לי אני צריכה להיות רק נחמדה, והחינוך שלי, והדרך שאני הייתי רוצה שבה ינהגו ילדיי - הולכת לאיבוד.

כאילו שלא אני האמא שלהם.

אם לאמא חשוב להיות עם הילד, אז היא תגיע לעבודה בשש וחצי בבוקר ותצא בשלוש וחצי. 

בארבע היא כבר תהיה בבית. 
האבא יאכל עם הילד ארוחת בוקר וישים אותו במעון בשבע וחצי. 

הם גם יכולים להתחלף - יום אחד הוא בבוקר והיא בערב ויום למחרת היא בבוקר והוא בערב. 

דווקא בהייטק, השעות הן סופר גמישות ואני לא חושב שיש עוד עבודה שמאפשרת את הגמישות הזאת לאף עובד. 

וזה עוד מבלי לציין שברוב במקומות, מאפשרים גם להשלים שעות מהבית במידת הצורך. 

זה שאני גם מתעייפת מוקדם, והולכת לישון בתשע כדי לקום בחמש וחצי...

ואז איפה הזמן שלי בתמונה? 

כשאני יוצאת וחוזרת מאוחר, אני גם הולכת לישון מאוחר וככה יש לי יותר זמן שקט לבית ולעצמי שאני חייבת אותו.

אני חושבת שבתור אמא הצד הזה יותר חשוב לי מאשר לך...

כמובן שאני לא מכחישה את הצדדים הטובים שבמקצוע,

השעות הגמישות,

וגם את העובדה שמידי פעם יכולים להיות "חורים ריקים"

שמחכים לאפיון וכדו', כמו שקרה לי היום

שישבתי וקראתי סיפור עם קפה ועוגה...

זה נחמד, אבל הייתי מעדיפה לעשות את זה בבית ולא עם בוסים ומנהלי פרוייקטים שמתרוצצים לי מעל הראש.

אז אם אתה קמה מוקדם, אתה יכולה להיות איתם מארבע ועד שבע-שמונה בכל יום. זה שלוש שעות איכות עם הילדים ונשארו עוד שעתיים לעצמך. 

נכון, זה באסה ללכת לישון מוקדם ולקום מוקדם - אבל לגדל ילדים זה לא תמיד קל. 

דווקא בהייטק יש לך יותר אפשרות לעבוד מהבית מאשר למורה שחייב להיות בכיתה  -וגם בבית הספר יש מנהל או מנהלת. 

אלא אם יוצאים מוקדם וצריכים להשלים ל-9 שעות. (בדיוק כמו בכל מקום אחר). 

גם מורים מספרים שהם צריכים לעבוד בבית כדי להכין מערכי שיעור. 

מהבחינה הזאת, אני חושב שהייטקיסטים עובדים פחות שעות נוספות בבית. 

לפעמים אנחנו משלימים שעות מהבית ל-9 שעות. 

אנחנו אף פעם לא יושבים ככה סתם ועובדים עוד מהבית אם אין משהו מאוד מאוד חריג. 

למורים יש הרבה חופשות, זה נכון - אבל: 

1. אין להם גמישות. 

2. אני מעריך שהמצב הזה ישתנה בשנים הקרובות. 

שיעורים פרטיים זה כסף קטן לעומת הזמן שזה דורש. זה גם אומר לעבוד עוד שעות מהבית - ובסוף החודש, עדיין מרוויחים מעט. 

בכל מקצוע חשוב להתעדכן - אבל זה לא שיקול. אישה יכולה לחזור לעבודה בהייטק בלי שום בעיה גם לאחר חופשת לידה. 

מכיר מספיק נשים שעושות את זה. 

מורה ותיק ירוויח בערך חצי ממה שמרוויח הייטקיסט מתחיל. 

עובד פיתוח בהייטק יקבל הרבה יותר במשכורת הראשונה שלו ממורה בשנה האחרונה שלו לפני הפנסיה. 

בשביל זה אנחנו הולכים לעבוד - בגלל השיקול הכלכלי. 

נכון, למורים יש יותר חופשות - שזה אבסורד בפני עצמו, אבל נעזוב את זה כרגע - אבל בהייטק יש לא מעט חופשות ביחס למקצועות אחרים. 

ונכון, רוב מקומות התעסוקה לאנשים שעובדים בהייטק מרוכזים בכמה מוקדים - אבל גם משרד החינוך מתחייב למוצא למורה עם קביעות משרה ברדיוס של 30 ק"מ מביתו. 

אפשר לגור בקרני שומרון ולעבוד במרכז. זה לא מאוד רחוק. לדעתי, מעטים המקומות שזה ממש פוסל (אולי הגולן, אילת וכל מה שבין באר שבע לאילת - שאין שם יותר מדי בכל מקרה...). 

אפשר למצוא קהילות תורניות כמו ברוכין, למשל, ולעבוד במרכז. 

אני לא חושב שיש הבדל בין דתיים ללא דתיים בהקשר הזה. בגלל ללכת לים שלוש פעמים בשנה, לא הייתי מחליט על מקצוע כזה או אחר. 

מפגשים עושים כשאפשר ויש ימי חופש. 

אלה לא באמת נראים לו כמו שיקולים מהותיים. 

הרבה גם מביאים את הילד לעבודה ומקום העבודה מספק להם תעסוקה. (יש לח חבר טוב באינטל חיפה ושם יש להם בחופש קייטנות מושקעות. 

בקיצור, אפשר למצוא פתרונות. אפשר להרשות לעצמך לשלם על פתרונות. 

מהבחינה הזאת, עבודה בהייטק זה אחד הדברים הכי נוחים שיש. 

(וזה מתחבר לנושא איכות החיים).

איכות החיים שלנו שווה הרבה יותר. אתה בתוך זה אז נעים לך להכחיש את זה ולצייר כאילו הכל טוב. 

אני הייתי בזה ועזבתי את המשרה המלאה שלי כשנולדה ביתי הרביעית. זה לא שייך להחזיק גם בית וגם לעבוד בהייטק.

אין שום קטע להרוויח הרבה כסף ולא להנות מהחיים.

ובחברות ההיטק היום הופכים אותנו לעבדים = זה עבדות מודרנית

משקיעים בבריכה ובחדר כושר בעבודה בשביל לגרום לנו להשאר שם זמן רב יותר.

בכל מקרה השיקול צריך להיות = מה הכי מתאים לך, מה הכי תאהבי לעשות ואיך את רואה את החיים שלך עוד 10-15 שנים

בהצלחה!!

גם בהייטק נהנים מהחיים, יש חופשות, תנאים טובים, שעות גמישות - לא רואה איך אפשר לקרוא לזה "עבדות". 

גם לחיות בלי לחץ כלכלי זה איכות חיים. 

משפחות נהרסות בגלל מחסור במשאבים שגורמות ללחץ. 

אדם שלא יודע מאיפה תבוא הארוחה הבאה של הילדים שלו, לרוב לא יהיה אדם מאוד נעים גם לקרובים אליו ביותר. 

מומלץ לקרוא קצת חובת הלבבות שער אמונה וביטחון

ובהרבה מאוד מקומות, אפילו מאפשרים לעבוד מהבית מדי פעם. 

לא מעט זוגות נוצרו בתוך הפקולטה. (כולל אשתי ואני). 

גם הריונות ולידות לא היו מאוד נדירות. 

היו פחות לידות מחתונות, אבל היו. 

אני לא בדקתי את אחוז הנשירה אבל למדו איתי לא מעט אנשים נשואים עם ילדים שסיימו ואפילו היו מהמצטיינים. 

אני לא אומר שזה קל, אבל זה לא בלתי אפשרי. 

אחרי 4-5 ניסיון  בהייטק (שאכן יכולות להיות מאתגרות), אם את טובה בתחום תוכלי למצוא עבודות גמישות יותר. תוכלי להיות פרילנסרית, תוכלי למצוא עבודות ב-75% משרה, תוכלי למצוא מקומות שמוכנים לתת לעבוד חלק מהזמן מהבית.

כמובן שכדאי לך לבדוק עם עצמך גם עם איזה אופי עבודה תסתדרי ותרגישי סיפוק. אבל לא כדאי לזלזל במשמעות של כסף, כסף נותן לך הרבה מאוד אפשרויות בחירה.

רק בגלל שג'סיקה הביאה את הסיפור שלה (שמייצג בהחלט רבים מהאמהות בהייטק), אני אביא את הסיפור שלי.

אני שכיר בחברת הייטק עם 5 שנות ניסיון, עובד משרה חלקית מהבית.

בגלל המשרה החלקית והעבודה מהבית אני מרוויח פחות מרבים מחברי עובדי ההייטק, ומאושר מזה. אבל עדיין אני מרוויח יותר ממורה בעוז לתמורה עם דוקטורט, 100% משרה, 36 שנות ניסיון וכל גמולי ההשתלמות האפשריים...

אחרי ההעלאה למורים מתחילים, שכר המורים הוא לגמרי סביר.

אם רוצים באמת לשפר את החינוך כדאי לשנות את התמריצים בחינוך. כיום התמריצים הם להישאר במערכת בכל מחיר ולקחת השתלמויות ותארים לא רלוונטיים כדי לשפר את המשכורת.

אם מנהל היה יכול לתגמל מורים טובים ברמה של בין 1 ל-10 אחוזים, וחשוב מכך לפטר מורים גרועים, המצב כבר היה משתפר פלאים.

ככל שהשכר יושפע יותר מאיכות עבודת המורה ופחות מכמה שנים הוא הצליח לשרוד וכמה השתלמויות לא רלוונטיות הוא לקח, תהיה יותר מוטיבציה למורים הטובים להשקיע.

זו אחת מהסיבות שאנשים מאוד מרוצים בהייטק - הם מרגישים שמעריכים את העבודה שלהם.

אם אכן יתחילו לתגמל את המורים בהתאם לביצועים שלהם - סיכוי טוב שהרבה מאוד אנשים מהשוק הפרטי יעשו הסבה להוראה - מה שיפגע בלא מעט מורים שנמצאים כרגע במערכת מכח האינרציה. 

קודם כל, תלכי למשהו שאת תאהבי ללמוד אותו ולהתעסק בו.

אל תלכי למשהו בגלל לחץ או משכורת גבוהה. זה דבר קיים והוא לא בסדר. אחר כך החיים פחות נחמדים כשאת עושה משהו רק כי צריך או רק כי ככה.

אנחנו אנשים בוגרים וצריכים ללכת לפי החשיבה שלנו והתועלת שלנו.

ועצה מעשית:

תעשי טבלה של יתרונות מול חסרונות על כל מקצוע, אולי יעזור לך להחליט. בהצלחה!

משכורת גבוהה היא בהחלט שיקול. לא שיקול בלעדי, אבל שיקול משמעותי.

כסף הוא אחד מהמשאבים שמאפשר לנו הכי הרבה בחירה בחיים. מאפשר לנו להגשים דברים שאנחנו רוצים ומאמינים בהם. כמובן שהוא לא הפרמטר היחיד. אבל, במחילה, כל עוד לא עברת כמה וכמה שנים של ניהול כלכלת בית, אני לא חושב שזה הגיוני להמליץ לאדם לא להתחשב בגובה המשכורת.

למשל אם מישהו אוהב צילום, אבל זו לא הכנסה וואו.

שיעשה עוד מקצוע, צריך כסף לחיות ממנו.

אבל יש המון אנשים שהולכים למקצוע כלשהו נטו בגלל המשכורת, הם אומרים "אני שונא את המקצוע הזה אבל אני צריך כסף", זה בעיני יותר מידי.

חייב לאהוב איכשהו את מה שאתה עושה. כי חבל אחר כך לסבול בעבודה ולחכות שהיום כבר יגמר.

יש עוד שיקולים, אבל עבודה היא לפני הכל, אמצעי לפרנסה. 

את כל אלה שהולכים אחרי הלב שלהם, רואים אח"כ בהפגנות ברוטשילד כשהם צועקים "שהמדינה תיקח אחריות על הילדים שלנו". 

ומתעצל לעבור לגישה אחרת.

אם אנשים רואים בעיניים רק כסף גדול ולא אכפת להם שהם יעשו את העבודה הכי מעצבנת... מי אני שאעצור אותם?

אז שלא יתלוננו שלא נחמד להם בעבודה ויעבדו בשקט, כי זו הייתה הבחירה שלהם. (מן הסתם מלחץ ונסיבות, חבל.)

אני דוגלת בעשייה מתוך רצון וכמובן כסף כי צריך בכל מקרה, אבל זה לא בראש ובראשונה.

מה שיוצר מצב שמחצית מהעובדים במדינת ישראל מקבלים את משכורתם\קצבאותיהם על חשבון המחצית השניה. (מחצית מהעובדים במדינת ישראל משתייכים למגזר הציבורי והאחוז רק גדל בהתמדה - מתישהו, זה יוביל לקריסה. כל הייטקיסט שני שוקל היום רילוקשיין). 

אף אחד שמרוויח טוב ולא נהנה מהעבודה שלו לא היה מתחלף עם מישהו שמרוויח רבע ממנו. 

ל

רוב אלו שמתלוננים הם אלו שמכרו להם שאם הם יעשו משהו שהם אוהבים, אז הם יצליחו גם להתפרנס מזה - ואז מגלים שהחיים הם לא סרט של דיסני. 

וחיו בסרט שמכרו להם לפיו "שיעשו מה שהם נהנים ממנו". 
לא נראה לי שצריך להיות חכם או בעל ניסיון מיוחד כדי להבין שתואר בלימודי מגדר או בספרות משוונית לא יגרום למעסיקים לעמוד בתור עם צ'קים של שש ספרות... 

האמת, שעם משכורת של הייטק, הדבר היחיד שיקר כאן הם המסים. 

הציטוט הזה הוא מ"מחאת העגלות" או "מחאת האמהות" ברוטשילד. 

זו היתה הסיסמא אותה הן צעקו. 

כל מה שראיתי ממך עד עכשיו זה תמיכה בבכיינות. 

אני רוצה שאנשים יעבדו במקצועות שאנשים מוכנים לשלם עבור התפוקה שלהם ויפסיקו להסתכל על האגו שלהם. 
רתך יכול להגיע ל-20,000 שקלים. 

גם אינסטלטור ורצף. 

אבל זה לא בכבוד של אנשים. הם הרי "עשו תואר" והם חייבים להיות "מנהלים". 

האנשים שמחו לא היו טכנאים, פועלי בנין או מוסכניקים - הם היו חבורה של ילדים בכיינים שסיפרו על התארים שהם עשו ועכשיו אין להם מה לעשות איתם. 

מי שרוצה, יכול למחות - לגיטימי. 

אני יכול לכנות אותם "חבורה של בכיינים" - ונחש מה? 
גם זה לגיטימי. 

נכון - ההפגנות הללו היו של ילדים רומנטיקנים מפונקים ועצלנים שחושבים שהכל "מגיע להם" ושיש להם "זכויות" רק בגלל שהם נושמים. 

היוקר כאן דומה לזה שבמדינות אחרות בעולם המערבי - רק ששם המגזר הציבורי הרבה פחות מנופח - אבל לא על זה היתה המחאה. 

המחאה היתה על "אני נושם, תנו לי דברים". 

למה קבלני בנין או בעלי מקצוע היו צריכים לקבל פי שניים ממני "לפי ההגיון שלי"? מאיפה הסקת את השטות הלא מבוססת הזאת מדבריי? 

דירה לא עולה פה יותר מאשר במקומות אחרים בעולם - סתמו לך את הפה עם סיסמאות מטופשות ושיקריות. 

לי, אף אחד לא סתם את הפה - אני אומר את מה שאני חושב ואני לא מתבכיין. 

אל תנסה להפעיל מניפולציות של מספרים מולי. 

אתה זוכר לא נכון ואתה מכליל את כל הארץ כולל גוש דן. 

נחש מה? גם מנהטן יותר יקרה מאיזו עיירת נידחת בארקנסו. 

לא לומדים ב"מדעי" הרוח כלום חוץ מאת דעתו של המרצה. בטח שלא לומדים שם מוסר. 

אה, ולומדים שם גם לנתח טקסטים - וזה מאוד מבוקש בתעשיה... ...

לך לא יזיק להתחיל לחשוב בהיגיון ולהפעיל את הראש שלך במקום לכתוב סיסמאות ולהתבכיין .

לי אין על מה להתבכיין. בגלל זה אני גם ממליץ לאנשים להגיע לתחום שבו אני נמצא. 

אתה זה שמתבכיין. 

"אני נושם, משמע מגיעים לי דברים". 

כן, אפשר להשתלב עם תואר ראשון בתעשיה - אם אתה רוצה לעבוד בוריפיקציה או בולידציה... אם אתה רוצה לעבוד במחקר או באלגוריתמים, תואר שני זה תנאי סף כדי שיזמנו אותך לראיון  - ואני מדבר כמובן על תואר שני מחקרי בלבד. 

אם היה לך מושג כמה אני מרוויח. 

אני חי בעולם הזה. 

אני מכיר טבלאות שכר, מכיר חברים שעובדים בכל התחומים בכל החברות שאתה אפילו לא מכיר את השם שלהן. 

אבל למה כבר אפשר לצפות מבוגר "מדעי" הרוח?.. 

ראשי+מורחב. 

אח"כ עשיתי גם תואר שני באחד התחומים. 

בא נגיד, שאין לי צל צילו של ספק, שאתה לא עובד בהייטק ושלא למדת שום דבר מדעי. 

700,000 שקלים ויש לך דירת חמישה חדרים חדשה בקדם. 

לא יקר. מאוד לא יקר. 

אתה לא "למדת" "מדעי" הרוח - אתה "עשית תואר". זה לא נקרא ללמוד. 

כל פורצי הדרך שאתה חושב עליהם - היו מדענים. 

נכון, בעבר היו כאלה שהקריבו המון - ב"ה, היום כבר חברות ומשקיעים מוכנים לשלם לאנשים רק בשביל הסיכוי שהם יפרצו עבורם את הדרך. 

התפתחות אנושית נהדרת. 

אתה יודע, איש סגל באקדמיה מרוויח הרבה פחות ממה שמרוויח חוקר בחברת הייטק. 

אנשי האקדמיה בפקולטות למדעים והנדסה הם אלה שמוותרים על כסף כדי לחקור - אבל למרבה הצער, רוב הפיתוחים הטכנולוגיים בעשורים האחרונים מקורם בחברות פרטיות דווקא. 

הן מושכות את הכשרונות אליהם. 

אני לא מהנדס תכנה ולא אומלל. 

אני חוקר מאושר. 

כל מהפכה ושכלול הגיעו ממדעים אמיתיים. מהרוח של הפיסיקאים ושל המהנדסים ולא של כאלה שכילו את זמנם בללמוד איך "לנתח טקסטים". 

איך שאני מבין- עיקר טענתו של ספק, היא-

שהם לא אמורים לוותר על משכורות של אחרים...

[כפי שהמפגינים ברוטשילד רצו]

זו התקופה הכי נהדרת בהיסטוריה האנושית להיות פורץ דרך. 

לא חושב שהיו הרבה כאלה ברוטשילד או בפקולטה לפילוסופיה. 

ואחרי זה מתבייכנים שהמעסיקים לא מחכים להם בחוץ ורק רוצים לזרוק עליהם כסף קיימת גם בארה"ב. 

ההבדל הוא שבארה"ב, לימודים אקדמאיים לא מסובסדים ע"י המדינה, ולאט לאט סטודנטים מבינים לא ללכת ללמוד שטויות כיוון שלאחר מכן הם יהיו בחובות שלעולם לא יוכלו להחזיר. 

בארץ, המצב יותר בעייתי - מסבסדים תארים ואין באמת מחיר מאוד גבוה על בזבוז של שלוש שנים מלבד אובדן הכנסה. 

אני גם לא מאמין באיזו תפיסה רומנטית של "צדק". 

השוק בנוי מסחר חליפין וולנטרי. מה שמוכנים לשלם על תפוקה של מישהו בשוק החופשי זה מה ש"צודק" שהוא יקבל. 

ואני לא אתנצל על זה שעבדתי קשה ולמדתי שני תארים במקביל לעבודה כדי להגיע למקום שבו אני נמצא היום. 

ואגב, לגבי המסים - תנוח דעתך. 

מי שלא נמצא בשני העשירונים העליונים לא משלם כמעט מס הכנסה. 

בכייני רוטשילד לא בכו שלוקחים מהם יותר מדי מסים - הם התבכיינו שלא לוקחים יותר מאחרים. 

השכר הממוצע למשרה פנויה בתחום 'רתכים ויוצקים' הוא - 7,542

השכר הממוצע למשרה פנויה בתחום 'שרברבים' הוא -  6,419  

השכר הממוצע למשרה פנויה בתחום 'רצפים' הוא - 10,965 

[מקור הנתונים - רייטינג לעבודה | משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים]

גם אם אתה צודק שאפשר להגיע ל20,000 שקל בתחומים האלה, כנראה שחלק גדול מהאנשים לא יכולים להגיע לסכומים האלה.

מדוע מסרבים הישראלים לשכר של 15 אלף שקל?

ושרברבים הם לרוב לא שכירים - והם מרוויחים לא רע בכלל. 

"רתך טוב משתכר עד 15 אלף שקל, לעומת כשליש מזה שמקבל מתמחה במשרד עריכת דין."

השוואה הגיונית היא בין רתך טוב, לעו"ד טוב, או בין מתמחה בעריכת דין לרתך מתחיל.

בכל מקרה, לעניינינו (ההשוואה לא באמת קשורה לענין): רתך טוב יכול לקבל 15,000. 

רתך טוב מאוד, גם יעבור את ה-20,000. 

מי שלא טוב במקצוע שלו - בכל מקצוע שלא יהיה - כדאי שיעשה הסבה. 

ההוצאות מנוקות מהמס. 

יש רתכים שמקבלים 20,000 בחודש. זו עובדה. 

ל-15, זה אפילו לא מאוד מסובך להגיע. 

מה שכן, יש הרבה אנשים עצלנים שלא בכבוד שלהם לעבוד בזה - אז הם מחפשים תירוצים בזמן שהםם עובדים במענה טלפוני עם התואר שלהם בפילוסופיה ומרוויחים בקושי 7,000. 

ותמיד מדובר על ברוטו. כשמדברים על שכר, מדברים על ברוטו. 

העולם אכזרי לעצלנים הבכיינים שחושבים ש"מגיע להם" כי הם עשו תואר בקשקשולוגיה. 

עבור כל היתר, העולם לא כזה נורא... 

אז זו עובדה. 

כן. 

כלומר, אצלך האמת היא סובייקטיבית לפי משנתו של הפילוסוף המועדף עליך - אבל אצל יתר בני האדם הנורמלים, זו עובדה. 

השוותי רתך מתחיל למתמחה, ורתך טוב לעו"ד טוב.

כמה מרוויח באמת אינסטלטור בכל חודש?

"באופן כללי נראה כי 45 אחוזים מכלל בעלי המקצוע לא מגיעים ליותר מ15 אלף שקלים בממוצע בחודש. בקצה העליון נמצאים 18 אחוזים מבעלי המקצוע שמרוויחים בממוצע עד 26-30 אלף שקלים נטו בחודש, ביניהם בעיקר מובילים (32 אחוזים מרוויחים בממוצע עד לסכום זה), טכנאי תקשורת (29 אחוזים) ושיפוצים (22 אחוזים).

בתחתית נמצאים 14.6 אחוזים מבעלי המקצוע שבקושי מגרדים את ה-11 אלף בממוצע בחודש. ביניהם נמצאים החשמלאים (13 אחוזים) וטכנאי מוצרי החשמל (13 אחוזים)".

כלומר, יותר ממחצית מבעלי המקצוע שנבדקו, מרוויחים יותר מ-15,000 בחודש!

חמישית מהם, מרוויחים יותר מ-25,0000. 

ה"תחתית" מגרדים את ה-11,000. 

כן, זה מאוד ריאלי ששרברב יעבור את ה-20,000 בחודש: 

"אינסטלטורים – 14 אלף שקל בחודש ומטה

תחום האינסטלציה לא מסתמן כתחום רווחי במיוחד: כ-78 אחוזים מהאינסטלטורים מרוויחים פחות מ-14 אלף שקלים בחודש. יחד עם הנתון כי 19 אחוזים מאנשי האינסטלציה עובדים שבעה ימים בשבוע, נראה כי תחום האינסטלציה לא מצטייר כמשתלם ביותר."

זה נשמע נורא... רק חמישית מהאינסטלטורים מרוויחים יותר מ-14,000 בחודש. רגע, בעצם זה לא נשמע כ"כ נורא: כל אינסטלטור חמישי מרוויח יותר מ-14,000 בחודש. 

הרבה יותר מהשכר הממוצע במשק. 

זה עשירון ראשון או שני. (אני לא בטוח. אני חושב שעשירון עליון זה מעל 16). 

בקיצור, יש מספיק מקצועות שבהם אפשר להרוויח טוב. עבודות שאנשים מוכנים לשלם עבורן לא מעט - אבל האגו של מי שלמד ספרות משוונית והוא "מלומד" לא מאפשר לו לעבוד בהן. 

זו היתה הנקודה. 

כנראה שהם לקוחים מאתרי דרושים.

יש באתרי דרושים יותר משרות שמיועדות לאנשים ללא נסיון. ובאופן כללי תמיד המעסיק לא יבטיח מראש הכי הרבה שהוא מסוגל לתת.

לדוגמה הממוצע שכתוב שם למפתחי תוכנה 17,829 הוא שכר שהגיוני למפתח עם נסיון של שנה - שנתיים.

ציטוט - "מעסיקים המדווחים, בסקר המעסיקים של אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, שהם מחפשים עובדים במשלחי היד השונים, נשאלים מה השכר החודשי ברוטו שהם מציעים לעובדים במשרות הפנויות."

מן הסתם השכר למשרה פנויה הוא פחות מהשכר הממוצע בתחום, כיוון שעם הותק השכר עשוי לעלות, אבל זה כלל המשרות הפנויות ולא רק מה שבאתרי דרושים, וכן לא מה שהמעסיק הבטיח אלא מה שהוא אמר לסוקרים.

אתה יכול ראות בעצמך את הקישורים ששמתי - מעסיקים מוכנים לשלם יותר. 

מה ש"עוקר הרים" כתב על מהנדסי תכנה, ממחיש מצוין את זה שהאתר שאתה מסתמך עליו ממש לא מדויק. 

(להערכתי, היום, מהנדס תכנה עם תואר ראשון ללא ניסיון כבר מגיע ל-18). 

ובכל מקרה, הנתונים שהבאת הם מאתר מאוד  גרוע. 

כלומר, אתה חושב ששכר ממוצע הוא לא יותר משכר התחלתי?!

לגבי האתר, זה אתר של משרד העבודה, נראה לי מקור אמין יחסית.

מה שכן, הנתונים מתייחסים לשנת 2016, אולי משהו השתנה מאז.

מדברים על עובדים ללא ניסיון. 

אם כבר, ההיפך הוא הנכון - רוב המעסיקים רוצים עובדים עם ניסיון. 

אם האתר ממשלתי, אז בטח שהוא גרוע. 

תבדוק את הנתונים שלו בהייטק לעומת הנתונים של חברות ההשמה ותבין עד כמה הוא גרוע. 

טבלאות שכר הייטק 2018, סקר שכר הייטק - נישה חברת השמה להייטק

משום מה, השכר הממוצע עבור מתכנת, לפי האתר הממשלתי, הוא אפילו לא השכר הממוצע של מתכנת ללא ניסיון. 

(וזו טבלה יחסית קרובה למציאות - היא גם קצת מעגלת למטה, אבל לא נורא). 

זו רמת האמינות של הנתונים שהבאת. 

הדברים של המעסיקים שאני הבאתי, מראים בדיוק את אותו הדבר. 

הראיתי לך מעסיקים שאומרים שהם מוכנים לשלם כפול מזה. 

השכר הממוצע שצוין שם עבור מהנדסה תכנה הוא בדיחה. (השכר הממוצע של מהנדסי תכנה הוא לפחות 25,000). 

עובדה - יש מעסיקים שמוכנים לשלם 15 ו-20 לבעלי מקצוע. 

ראיינו אותם. 

אני רק יודע שבכל בדיקה שעושים של שכר מתכנתים, השכר הזה הוא הממוצע של שנה ראשונה.

השכר הוא כשמו: שכר. 

אנשים דרשו להקל את יוקר המחיה שזו כמובן אחלה דרישה.

אבל יש שתי בעיות:

1. ברמת המדינה - המוחים דרשו עוד תקציבים ממשלתיים, הגבלות על מחירים, סבסוד מוצרים ועוד ועוד.

כל הדברים האלה מעלים בסופו של דבר את יוקר המחיה.

כדי להקל על כל השכבות הכלכליות - צריך להוריד הגבלות על השוק, להפוך את השוק ליותר חופשי, לבטל מכסים. לפשט את מערכת המס.

אלו כל מיני דברים קטנוניים ומעצבנים של כלכלנים, אבל מדינות שעשו את הדברים האלה זכו לעושר גדול יותר ל*כולם* (מדינות לדוגמה - אירלנד וצ'ילה). לעומת זאת מדינות שהלכו לכיוון הסוציאל פופוליסטי - הידרדרו והגיעו למשברים כלכליים (לדוגמה - יוון וספרד)

2. ברמה האישית - אנשים שם דיברו על איך אי אפשר לסגור את החודש כשמרוויחים 20 אלף בחודש. הבעיה של אנשים כאלה שהם לא אחראים על הבחירות שלהם. הם חושבים שמה שהם מוציאים הוא הכרחי. ומצפים שהממשלה תדאג באורח קסם שיהיה להם כיף בחיים.

מי שלא דואג לעצמו יהיה תמיד מסכן וממורמר.

המדינה היא לא גוף אמורפי, הפוליטיקאים מושפעים מדעת הקהל.

אם זה היה תלוי רק בכלכלנים כמו נתניהו היינו מדינה עם תל"ג לנפש מהגבוהים בעולם וכולנו היינו נהנים מרמת חיים גבוהה הרבה יותר. ה-OECD והבנק העולמי אומרים את זה כל הזמן (כמובן לא עם השם של נתניהו, אלא עם הרפורמות שהוא רוצה לעשות במשק).

הבעיה היא שיש דעת קהל שדוחפת נגד הרפורמות האלה והפוליטיקאים נכנעים לדעת הקהל הזו כדי להיבחר שוב.

בסופו של דבר המחאה החברתית גרמה ליוקר מחיה גדול יותר בין השאר כי היא גרמה לעליית שכר המינימום, להשארה של מכסי ייבוא, לעיכובים של שנים בהוצאת הגז. כל הדברים האלה מתגלגלים על כל הצרכנים, אבל משמעותיים הרבה יותר דווקא לשכבות החלשות. 

זה עניין של מדיניות מול פופוליזם.

כמו שאנשים יפגינו נגד סרטן וידרשו לממן דיקור סיני כדי להילחם בסרטן.

אני אענה להם שהמצוקה שלהם אמתית, אבל הפתרון שלהם יגרום נזק. ולא כל בעיה נפתרת ברגע. והם יכולים לעזור בזה שישמרו על הבריאות שלהם.

גם פה - מי שרוצה לשנות את המצב הפרטי שלו - שידאג לעצמו כמו שצריך. מי שרוצה לשנות את המצב הכללי - שילמד היטב מה עוזר ומה מזיק.

לגבי הטענה שלא עשו מספיק. הטענה נכונה רק בתחום הדיור. בתחום יוקר המחיה נתניהו הוא האחרון שאפשר לבוא אליו בטענות (כמו של המפגינים, אפשר לבוא בטענות שהוא היה צריך לא להיכנע לדרישות הפופוליסטיות שלהם). בתחום הדיור אכן הייתה בעיה של מחסור בהיצע שנבעה (בין השאר) מחשש של סטנלי פישר מבועת נדלן. אם הממשלה הייתה עוסקת בהגדלת ההיצע על ידי הורדת הבירוקרטיה (כמו שנתניהו רצה) היינו כבר אחרי המשבר. אבל היו פה שרי אוצר שלא הבינו בתחום עיסוקם ורק גרמו יותר נזק.

והניסוי המטורף שלו בבני אדם. 

לא הרבה זוכרים, אבל בשנת 2008, מאיר שטרית היה שר הבינוי והוא עצר את הבניה במרכז כדי לעודד את העם לעבור לפריפריה. 

בשאר חלקי הארץ, מחירי הדיור לא כאלה גבוהים. 

אבל אני מדבר על ממשלת נתניהו.

אגב, גם בפריפריה מחירי הדיור עלו מאוד כתוצאה ממחסור בדירות. לא לרמות מטורפות כמו במרכז, אבל בהחלט עלו.

ורשות מקרקעי ישראל שלא מוכנים לשחרר מספיק קרקעות לבניה כדי לפצות על הפסקת הבניה של שטרית. 

מחירי הדירות עלו - אבל לפני עשור וחצי, מחירי הדיור בארץ היו מגוחכים בהשוואה למדינות אחרות. זה היה מתבקש שהם יעלו. 

ועדיין, אפשר למצוא דירות באזור ה-700,000 בחיפה, לוד, רמלה ועוד. (שלא לדבר על פריפריה כמו דימונה או ירוחם). 

אלה החיים. 

למה לך, שעשית תואר באיזו שטות וישבת על הדשא כל היום, "מגיע" לגור איפה שאתה רוצה ולהרוויח כמו מישהו שעבד קשה? 

ועניתי לך: 

כן. 

מי שלא יכול להרשות לעצמו לגור במרכז, יגור בפריפריה. 

לא כל האמריקאים יכולים להרשות לעצמם לגור במנהטן ולא כל הרוסים יכולים להרשות לעצמם לגור במוסקבה. 

וכן, במנהטן מרוויחים יותר מאשר בנשוויל ובמוסקבה מרוויחים יותר מאשר במינסק. 

פשוט. 

אבל עשיתי שני תארים מדעיים. (באמת מדעיים - לא "מדעי" המשהושנגמרעםלוגיהבסוף). 

מעט מאוד אנשים שלומדים מדעי המחשב לומדים גם פילוסופיה. 

לרוב הם ילמדו פיסיקה או מתמטיקה. 

אם היית לומד מדעי המחשב, סביר להניח שהייתי מכיר את השוק קצת יותר טוב ולא היית כותב את השטויות שכתבת לגבי תואר שני. 

ועם תואר שני, גם עם מתמטיקה לבד או פיסיקה לבד, יש פרנסה לא רעה בכלל. 

תואר ראשון במדעי המחשב או בהנדסת חשמל\מחשבים שווה לא מעט. 

משכורת התחלתית של 15,000 במקרה הגרוע ומשרה נחמדה מול מחשב בוריפיקציה, ולידציה או תכנות. 

במקרה הכי גרוע, QA.

תואר שני בתחומים הללו, שווה משכורת התחלתית של 20,000  ועבודה נוחה ומעניינת במחקר ופיתוח. 

דרישות הסף עבור משרת מחקר או פיתוח (אבל פיתוח באמת - לא וריפיקציה\ולידציה) - היא תואר שני. 

בלי תואר שני מחקרי, אף אחד, מוכשר ככל שיהיה, לא יגיע בכלל לראיון. 

ולידציה או וריפיקציה? 

סתם מתוך סקרנות... 

הבחור פה כנראה עובד בחברה מאוד מסויימת שנעולה על תארים (יש אחת כזאת) או בתחום מחקרי.

תחום ההייטק הוא היחיד שנשאר מבוסס על מקצוענות ולא על תארים בזמן הצפת התארים.

והוא גם החלוץ לשאר המקומות שמתחילים לרדת מהשטות הזאת (גם משרדים ממשלתיים).

הייתה על זה כתבה לפני בערך שבועיים.

זה מהמפורסמות, מי שאומר אחרת סתם לא מוכן להודות שהוא בזבז כסף לחינם...
נתונים מהשטח יש בכתבה שהכותרת המשנית שלה היא: "ניתוח של משרות פתוחות בתעשיית ההייטק מראה כי תואר רלוונטי אינו הכרחי ל-60% מהן וניסיון אינו דרישת סף ל-85%. עם זאת מעסיקים מעדיפים לזמן לראיון מועמדים בעלי השכלה אקדמית או ניסיון מוכח".

לא מקשר כי סביר להניח שיש שם בעיות צניעות רציניות.

חוץ מבחומרה אין תחום אחד שהדרישה היא אפילו ברוב המקרים.

מעתיק עוד קטע מכתבה אחרת עם בעיות צניעות: "אנשי היי-טק נכנסו מזמן לרשימת התחומים האקסקלוסיביים, לצד מקצועות כמו רופאים וטייסים. אז כן, אתם יכולים ללמוד מחשבים באוניברסיטה ולהיות מתכנתים מעולים, אבל נראה ש"גאוני המחשבים" האמיתיים - אלה שלמדו לתכנת לבד מול המחשב בבית איפשהו בבית הספר היסודי - לא צריכים שום תואר.

ולראייה: חברות היי-טק רבות יגייסו אתכם ללא תואר אקדמי, כשהיכולות והניסיון המקצועי שלכם (8200 מישהו?) - משחקים תפקיד מרכזי. ולא באמת חשבתם שנסיים בלי להזכיר את ביל גייטס, שפרש מהתואר הראשון בהרווארד כי הלימודים לא עניינו אותו, נכון?".

דבר מפורסם מאוד בתחום. הבחור פה פשוט לא יצא כנראה אף פעם מהחברה שהוא נמצא בה.

שתעסיק מישהו במשרת מחקר בלי תואר שני. 

אני יכול לשלוף לך מהזיכרון 20 חברות שבהן אדם בלי תואר שני לא יעבור את המגייסת עבור משרת מחקר. 

אני כרגע עובד בחברה השלישית בקריירה שלי. התראייינתי בכמה וכמה חברות עד שמצאתי את המקום שבו בחרתי. גם בחברות ענק. 

מה שכתבת זה לגמרי לא נכון. 

כדי להיות מתכנת בדרגה הזוטרה היותר שעושה עבודה שחורה, אפשר אולי להתקבל בלי תואר. 

למשרת מחקר? 

תשכח מזה. 

אין חיה כזאת. 

לא יודע לאיזו כתבה אתה מתכוון, אבל המשרות הפתוחות בהייטק שלא כוללות דרישה לתואר הן: 
עובדי ניקיון, QA ואולי המזכירה. 

יכול להיות שבשביל עבודה שחורה בתכנות ייקחו מישהו שסיים קורס בג'ון ברייס או משהו בסגנון. 

הכתבות הללו הן בולשיט אחד גדול. אני כבר כמה שנים בתעשיה ולא נתקלתי באדם במשרה מחקר ללא תואר שני ובאדם במשרת פיתוח ללא תואר ראשון. 

ועבדתי בשיתוף פעולה עם כמה חברות תחת המטריה של המדען הראשי ועוד. 

נו, באמת - להביא את 8200 כדוגמא? 
לקחת אנשים שהתחילו את הקריירה עם 3-6 שנות ניסיון ולהשליך מהם על כל השאר? 
כן, אם אתה יוצא 8200, תוכל לעבוד כמפתח קוד בלי תואר. זה נכון. 

וזהו. 

ואגב, גם הם לא יעבדו במשרות מחקר בלי תואר שני. 

דבר אחד ברור - אתה לא מהתחום ואין לך מושג מהחיים שלך למרות העמדת הפנים. 

ואיך זה קשור לדבריי.

אני מבין שאתה חושב שיש לך נסיון יותר מכולם. גם אני וגם @עוקר הרים כבר הסברנו לך שאתה טועה. אתה חי בסרט אם אתה חושב ש3 חברות זה הרבה. כנראה שיש לך ממש מעט נסיון בתחום, אז ההיכרות שלך לא ממש רלוונטית לדיון.

ותפסיק כבר לדלג בין חוקר למתכנת. יש מלא חוקרים לא אקדמאיים בלי תארים. ואחוז המתכנתים בלי תואר הוא אולי חצי מהשוק.

ואז פתאום אתה קופץ לי ל"מזכירות ועובדי QA"? אתה אמיתי? עם לוגיקה כזאת פלא שאתה בתחום המחקר

אתה מגרה לי את הרצון לקרוא לנ"ל שיענה לך בדרכו הלא מנומסת

נ.ב, אתה מגיב מחוץ לשרשור. כתבת לי דברים שרצית להגיד ל@עוקר הרים. איך אתה חוקר תגיד לי?!?!

אני לא טועה - אתה טועה. 

אין בשום חברה חוקר - אדם שעובד במשרת מחקר - שאין לו תואר שני. 

תן לי שם של אדם אחד כזה. תן לי שם של חברה אחת שמוכנה לגייס אדם למשרת מחקר בלי תואר שני. 

אחד. 

רוצה רשימה של חברות שדרישת הסף שלהם הם תואר שני עבור משרת מחקר? 

קרא לו - וקרא גם לפיית השיניים על הדרך... 

כתבת למטה שיש מעט משרות מחקר, ואז אתה טוען ששום עבודה בתחום לא באה בלי תואר, וזה לא רק מחקר (בניגוד למציאות הידועה).

אתה בחור לא רציני

הן שמורות לאנשים עם תארים מתקדמים. 

אם היית יודע לקרוא, היית מבין שבלי תואר ראשון, אי אפשר להיכנס בכלל לתחום של פיתוח או בכלל של הייטק (למעט יוצאי יחידות מיוחדות, בסדר?)

בלי תואר שני, אי אפשר להתקבל למשרות מחקר. 

לא מסובך. 

אתה חמוד! אמרתי לך מה המצב בשטח. אתה לא מקבל? בעיה שלך.

אתה במחקר, זה לא רלוונטי לגביך. רק את ההמלצות המונפצות שלך שמור לעצמך, אל תבזבז לאנשים את הזמן... עדיף!

אף אחד פה לא דיבר על משרות מחקר, אתה קופץ למשרות מחקר כי אתה לא מצליח להחזיק את הטיעון שלך שיש מלא אנשים שעובדים בתחום בלי תואר (וגם לא יוצאי 8200). מלא. וברוב המקרים האוטודידקטים האלה מרוויחים יותר מכולם, כולל חוקרים (גם חוקרי אבטחה).

ערב טוב

אמרתי לך מה המצב בשטח. אתה לא מקבל את המציאות? חבל. 

תמשיך לבלבל את המח. 

בטח אתה עוד אחד שלמד קשקשולוגיה... 

יש מעט מאוד עובדי פיתוח ללא תואר. יש אולי עובדים בתפקידים הפחות טובים בלי תואר וגם זה בקושי. 

בא נגיד את זה ככה: 

יש יותר משרות מחקר וחוקרים בתעשיה מאשר "כוכבים" שמרוויחים יותר מהם בלי תואר או אפילו עוסקים במשרות פיתוח. 

קדימה, למה אתה לא עונה על מה ששאלתי? 

תן שם של חברה אחת. אחת!

בא נראה אותך. 

אבל חבר, אתה אידיוט גמור. חפש בגוגל את הכתבה שהעתקתי ממנה, יש שם טבלה מסודרת של אחוזי החברות בשנה שעברה שדורשות תואר כחובה וכמה ללא תואר קיבלו זימון לראיון.

בין הBig Four אין אף חברה שמחייבת תואר בכל המשרות שנוגעות לפיתוח.

שוב, מתנצל שאני צריך להגיב ככה, אבל אתה מתיש.

שה' יעזור לי לא להגיב פה עוד, אתה מוציא ממני דברים לא נעימים עם הגסות רוח שלך...

חיפשתי את הכתבה. 

כתוב שם על IT, BI, QA וגם "תכנה" ו"חומרה". 

מה זה אומר "תכנה" ו"חומרה"? רוב המשרות הן לא משרות פיתוח בשני התחומים. 

בתחום התכנה, 43% מהמשרות דורשות תואר - שזה בערך כל משרות הפיתוח. (לא כל מי שכותב 2 שורות קוד או מחפש באגים הוא מפתח - וגם מרוויחים בהתאם).
אולי אתה מחשיב "פיתוח אפליקציות" כמשרת פיתוח תכנה? כי זה לא באמת, אתה יודע... (בעצם, למה שתדע? אתה בכלל לא מהתחום).  

בתחום החומרה כבר מדובר על 83% מהמשרות. 

אז תפסיק לבלבל את המח ובפעם הבאה שאתה מפנה לכתבה כלשהי, תטרח לקרוא אותה קודם. 

בקיצור, אתה מעוות את מה שבא לך ומחרטט את נשמתך. אני תוהה אם אתה מחרטט ביודעין או שאתה סתם מעמיד פנים שאתה לא מבין את מה שכתוב. 

אגב, גם המושג "big four" הוא מושג מחורטט שאף אחד בתעשיה לא משתמש בו. 

אתה סתם מנסה להעמיד פנים כאילו שיש לך מושג ושאתה חלק מהעולם הזה. 

לא מצטער שאני מגיב ככה - כי כבר איבדתי את הסבלנות. 

אבל QA וBI וIT זה בנפרד. אתה ליצן מהאגדות.

עם האופי שלך אני מתפלא איך בכלל מעסיקים אותך, כנראה בגלל זה אתה מדלג בין חברות

רפואת הנפש בקרוב!

ואת הקשיים שלך בהבנת הנקרא. 

מופיע שם בנפרד QA, IT ו-BI, אבל הכלילו את כל תחום התכנה והחומרה כ-2 ענפים בלבד וכמובן שזה אבסורד. 

רוב המשרות בתכנה וחלק ניכר מהמשרות בחומרה הן לא משרות פיתוח - בדיוק כפי שכתבתי. 

הכתבה לא עשתה את ההפרדה כי כנראה שמי שהכין את הכתבה, בדומה אליך, לא ממש מכיר את התחום. 

במשרות שהן לא מאוד חמות, כלומר, לא בפיתוח - יקבלו את מי שאפשר. 

למשרות איכותיות, כלומר, פיתוח, ירצו תואר. 

למשרות מחקר, ירצו תואר שני. 

מן הסתם אתה עובד בשירות לקוחות, נכון?...

מכר שלי בלי בגרות בכלל והציעו לו עבודה באיזור ה40 אלף בחודש עם מניות באחת מהbig four.

או שהוא עם 20 שנות ניסיון ולפני 20 שנה, היה הרבה יותר קל להיכנס לתחום. 
ואפילו אז, כנראה שהוא מתכנת ולא חוקר. 

וכל אדם עם נסיון של שנתיים ומעלה, לא מעניין בכלל מה התואר שהוא עשה ברוב המקצועות.

אני בוגר 8200. אחרי 3.5 שנים של פיתוח קיבלתי הצעות בין 25 ל-30 (יש מצב שיכולתי לקבל גם יותר, אני עובד מהבית כך שזה לא רלוונטי לי). אין לי שום תואר.

יש לי חברים שעבדו בסייבר ב-8200 וקיבלו הצעות בין 40 ל-50 בלי שום תואר.

@ספק מז"א אשרי המאמין? אני עוסק בתחום...

מכל מה שכתבת אני מניח שאתה עובד בחברה כמו אינטל.

אם תרצה את תגובת הנ"ל, אולי אפשר... אבל היא לא תהיה עדינה לפי איך שאני מכיר אותו

אגב, החוקרים בתחום הם אחוז מאוד קטן. ואם הם אקדמאיים, אז השכר לא כזה גבוה, ואם הם לא, הם נדירים עוד יותר.

לא מבין גם את הרעיון שאתה מנסה להעביר? עדיף לעשות תואר שעולה X כסף ולהרוויח פחות כסף העיקר להקרא חוקר ולא מתכנת?

@עוקר הרים מעניין מה שאתה אומר לגבי היתרון בשכר של תחום הסייבר. איפה החברים האלה שלך עובדים? יש לי חברים שיש להם חברות אבטחה, לא מכיר את הסכומים האלה בתחום הזה פרט לחוקרי אבטחה (הם יחסית נדירים, ואלה כישורים נדירים גם ).

אני לא מאמין לך. 

מכל מה שכתבת, הרושם שקיבלתי הוא שאתה צריך כתבות בעיתונים כדי "לבסס" את הטענות שלך. 

מעולם לא עבדתי בחברה גדולה. ויתרתי על הצעות מחברות גדולות במהלך הדרך (כולל מאינטל בתקופה מסוימת) - אבל מעולם לא עבדתי באחת. 

תביא את "תגובת הנ"ל הלא עדין". 

השכר של חוקרים הוא הגבוה ביותר בתחום. 

אם כתבת אחרת, אז אין מצב שאתה מהתחום. 

וגם חי בסרט שכולם צריכים להצדיק את עצמם בפניך.

אם אתה רוצה לטעות - טעה. דרך צלחה!

נ.ב, אתה מרוויח פחות מרוב מי שהגיב פה ואתה טוען שהשכר של החוקרים יותר גבוה? פעם שניה שאני מתקשה להאמין לך שאתה חוקר...

1. אתה מחרטט ואין לך מושג על מה אתה מדבר.

2. אתה לא מהתחום ואתה חי בסרט ובו אתה מנסה לשכנע את עצמך שהחיים מלאים בסוכריות גומי מקפצות. 

נ.ב.

אתה לא יודע כמה אני מרוויח. 

פתח כל סקר שכר שנעשה באיזשהו אתר, קבוצה של הייטקיסטים, חברת השמה או glassdoor ואתרים דומים. 

חוקרים מרוויחים הכי הרבה. 

רוב המשרות בהייטק הן סביב פיתוח, לא מחקר.

המשכורות שם, בגלל המציאות בשוק, מגיעות להרבה יותר. זאת מתמטיקה פשוטה של היצע וביקוש.

חוקרים מרוויחים הכי הרבה כשהם ברמה, וזה כנראה לא המצב כאן. והם אולי 10%, בהפרזה גסה, מהתחום. אז ההמלצות שלך לא שוות הרבה.

אני פורש מהדיון, אתה מתבטא כמו בן אדם חסר דרך ארץ. פלא איך מישהו מעסיק אדם כזה בכלל. כנראה לא סתם עברת חברות

אני גם פורש מהדיון כי אין עם מי לדבר, אתה לא מבין לוגיקה בסיסית.

רוב משרות ההיטק הן לא פיתוח ולא מחקר. 

הן ולידציה, וריפיקציה, QA או סתם כתיבת קוד ושאר עבודות סיזיפיות ומשעממות שבפועל לא מצריכות כישורים יוצאי דופן - אבל אם המעסיק יכול לגייס מהנדס לתפקיד, אז למה לא? 

המשכורות בתפקידים שהם לא פיתוח הן נמוכות. בפיתוח הן יותר גבוהות. במחקר, הן הכי גבוהות. 

כנס לסקרי שכר ותראה. 

רוב תחום ההייטק הוא משרות פיתוח. רוב מוחלט.

כל השאר סובב סביב. כולל מחקר.

לפיתוח לא צריך תואר. היו לך נתונים שחור על גבי לבן של אחוזים כולל אחוזי הזימון לראיון. זה כמעט חצי על חצי.

אני מבין שאתה מגיב רגשית כי קשה לך להודות שבזבזת הרבה מהזמן שלך סתם, אבל מספיק.

פעם אחרונה שאני מגיב כאן, בלי נדר. זה סיזיפי לחזור על עצמי לחינם כשמישהו צועק "מחקר! לא, פיתוח! לא, תארים!!!!! לא כולם טועים(@עוקר הרים@סתם 1... בין השאר) ורק אני צודק".

ע-ר-ב טוב ידידי

לא כל מתקן באגים בג'אווה עובד בפיתוח. 

לפיתוח צריך תואר. לפיתוח צריך ידע במתמטיקה. 

לא ראיתי שום נתונים שאומרים את מה שאתה מחרטט. 

אבל כן, אתה טועה ומבלבל את המח. 

אתה מסתמך על כתבות בעיתונים. 

יודע מה? בא נעשה ניסוי... כתוב את הקשקושים שכתבת כאן בפורום "עבודה בהייטק" של תפוז ונראה מה יכתבו לך. 

אתה תהפוך לבדיחה של הפורום. 

פורום תפוז הוא קובע המדיניות בתחום הייטק בעינייך??!!?!

ואני לתומי חשבתי שהמנכ"לים, היזמים והעובדים בפועל קובעים את המדיניות... אויש, באסה שאני רק מכיר כאלה ולא את פורום תפוז

ערב טוב

ייש שם אנשים שאני מכיר שהם ראשי צוותים שמגייסים אנשים. 

אני בטוח שאתה מכיר הרבה מנכ"לים. אין לי ספק. 

של חברות כ"א, אולי... 

ובטח שלא במחקר. (משרות מחקר יש מעטות ביותר). 

כל אדם עם ניסיון של שנתיים ומעלה - השאלה היא, איך משיגים את אותן שנתיים ניסיון? 

אתה בוגר 8200 - כמה כמוך יש? 

וגם, זה מוגבל למשרות פיתוח קוד - מחקר הוא מחוץ לתחום. 

(אגב, אני קיבלתי הצעות של 30 עם שנתיים וחצי ניסיון). 

כתבתי שזה 15 במקרה הגרוע. 

עם תואר שני, אפשר גם להתחיל עם 25 וצפונה. 

אין משמעות לתואר כמו לנסיון. זה הייטק, לא משרה במשרד ממשלי.

טבלאות שכר בתחום מראות אך ורק נסיון, לא שום דבר אחר.

אז על מה לא עניתי לך? 

פרט, נמק והבא דוגמאות. 

בינתיים, כל מה שאני שומע ממך זה בכיינות. 

מזל ש"למדת" "מדעי" הרוח ואתה יכול לטעון שהאמת היא סובייקטיבית... 

ליד עלי זהב, יישוב חדש וקהילתי. 

אתה זה שמתחמק. 

זה פורסם השבוע בעיתון של האתר הזה. 

(האמת שזה 690,000, אבל מה זה 10,000 שקלים?...). 

בלוד ורמלה, יש דירות לא רעות בפחות ממליון. 

אלה העובדות. 

תתמודד. 

פתח את עיתון בשבע של השבת האחרונה ותמצא. 

לא קשה. 

אתה הרי למדת לנתח טקסטים, לא? 

רואים שגבר שם את השיקול הכלכלי כעיקרי, ואישה מסתכלת על איכות חייה כעיקרי

במיוחד שהרבה מהאנשים פה הם אנשים שעוד לא ניהלו משק בית.

לא לומדים מקצוע כי זה פופולרי... במיוחד לא תוכנה שזה שוחק ומתיש ולא נותן לנשום

מה השיקולים שבאים ממך? במה הנפש שלך חושקת?

יש בדיחה בתחום התוכנה שoverburn זה רק עניין של זמן. sad, but true

אבל זה היה רק התירוץ.

האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.

נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.

פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.

אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).

הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).

הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).

לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.

בהצלחה גדולה!!

אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.

לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.

מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉

אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.

התהליך הוא מנסיוני:

1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון 

2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה

3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.

יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.

הבנתי שהתואר ידרוש ממני המון אנרגיות, זמן וכסף, הרבה יותר ממה שחשבתי. וגם הבנתי שאני בכלל לא בטוחה שהכיוון שחשבתי עליו להמשך החיים המקצועיים, אז החלטתי לפרוש.

עכשיו מתכננת להתחיל לימודים במסלול אחר לגמרי.

לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך

מבחינת כמה קורסים מתמטיים

או מדו חוגי לחד חוגי..

אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.

כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..

מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)

אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.

נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.

כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.

אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!

וואו.

לא חייבת כמובן

היום בן 44

התחלתי ללמוד בן 24

התחלתי מסלול מעבר להנדסה נמרחתי שנתיים ולא הצלחתי לעבור

עברתי לאוניברסיטה למתמטיקה במטרה להשתלב עם מדמח ואחרי שנתיים שוב קיבלתי הפסקת לימודים בגלל נכשל פעמיים באותו קורס

ואז חזרתי למכללה עם מסלול מעבר למדעיה המחשב והצלחתי סוף סוף אחרי 6 שנים לסיים שנה א ולעבור לאוניברסיטה לתואר כסטודנט בתקן מסודר

ואז נולדו לנו תאומים ובמקביל למדתי לתואר מדמח שנה ב עם דאגות של פרנסה...

ושוב שנתיים כמעט סיימתי שנה ב ושוב מלחמה ושוב בלגן ושוב נכשלתי פעמיים בקורס ואז ויתרתי ואמרתי שלום אחרי 8 שנים של לימודים וסיום שנה וחצי+ של תואר במדעי המחשב

עם המון ניסיון בהוראה ותגבור בתגלגלתי לעולם החינוך

הדרכתי בפנימיה בגיל 33 לימדתי מתמטיקה לקחתי על עצמי תפקידים משרדיים בישיבה תיכונית הגעתי לאחלה שכר יחסית למצבי... ואז.... הגיע אלינו הקורונה הזכורה לרעה... ושוב הכל התבחבש ומצאנו את עצמינו בחלת...

ושוב החלטתי לחזור ללמוד

חיפשתי וחיפשתי והתחלתי ללמוד מהתחלה לתואר בפיזיקה

הקורסים במתמטיקה עברו בסבבה יחסית אני קצת מתברבר עם הפיזיקה אבל אחרי 6 שנים נוספות בגילי 44 עם שלושה ילדים ומשרה מלאה אני עוד שנה בגיל 45.5 כנראה אסיים תואר ראשון בפיזיקה

ואז אתחיל לחפש את עצמי ואחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול...

אולי תואר שני

או חנסות לחפש מקום בתעשיה שירצה להעסיק אותי

או להמשיך בהוראה בצורה מסודרת

אז אם אתם רוצים לשאול שאלה יש לי ניססיון בכל התארים

הנדסה, מתמטיקה, מדמח, פיזיקה (וגם קצת ת.הוראה מהתקופה בישיבת הסדר)

סטודנט נצחי לצערי

הלימודים די סינדלו אפשרויות קידום מקצועי

אני מכיר הרבה אנשים שלמדו קורס תכנות טוב והצליחו להשתלב בתעשיה בצורה ממש טובה

אבל אני לא נתתי לזה זמן לקאות כי כל הזמן הייתי טרוד במבחנים ולימודים ועבודה

מנקודת מבט שלי היום אני אומר הכל לטובה, ומתפלל לשינוי ואומץ לעזוב הכל ולפתוח דף חדש

גם בעולם ההוראה אםאני אצא ואאסוף תלמידים לשיעורים םרטיים וקבוצות קטנות כנראה ארוויח יותר אבל התרגלנו למקום המסודר בלי הרבה כאב ראש עם משכורת בסוף החודש

קשה לעזוב את מקום הנוחות ולחפש אטרקציות

מה גם אני לפני בנייה של בית אז זה לא זמן לחיפוש הרפתקאות

אם יורשה לי, יכול להיות שהאוניברסיטה זה סוג של מקום בטוח בשבילך לעומת דברים אחרים?

כלומר, שיש לך משהו שלא רוצה שהלימודים יגמרו ותגיע "לעולם האמיתי"?

אני לא יודע להסביר את מה שקרה לי

אני יודע לומר שלא ידעתי להתמסר ללימודים

תמיד התעסקתי בעוד דברים (בעיקר חיפשתי עבודות שונות) שבמבט לאחור במקום להשקיע 3/4/5 שנים

הרשתי לעצמי להתברבר ולהסתפק גם בעבודות מזדמנות

יש לי כמה מחשבות על הגורם לזה אבל זה לא רלוונטי כי זה בסוף סוג של תירוץ...

אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.

מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.

דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..

מה קורה, מה אפשר לעזור לך?

שני דברים קוראים במקביל…

א. ב"ה בהריון ראשון עכשיו, מה שקצת מוציא אותי מריכוז..

ב. אני בניגוד אליך לצערי, לומדת במקום סופר קשוחחח עם דרישות מעל לממוצע🥴

שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..

פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.

ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.

יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.

שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד

אחת מהן גם ילדה באמצע

והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים

לא קל בכלל

אבל אפשרי

שרדתי כדי לספר...

כמו שכתבו לפני- לזכור שזה לא הכל בחיים.

לי עזר לשאוף ל'עובר'. ואכן כך בערך היה..

ולעבוד כסטודנט לסיעוד בבי''ח, זה מכניס ממש לאווירה, ומביא את התיאוריה לשטח.

ממליצה מכל הלב! אחלה בחירה!!

היתה אווירה טובה.

לא ממש קשה

רוב המרצים היו טובים ומובנים

הפסיכומטרי של המדינה.

קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.

הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.

אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.

אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL 

אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)

אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.

אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)

בהצלחה רבה!

שתדע שזה סתם לא נעים

קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל

תהיה בענווה 

למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה

ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

אם השקעת ככ הרבה שעות זה רק אומר שקיבלת חוץ משכל גם כוח רצון התמדה ומשמעת עצמית

ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה

אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה

כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.

יש מקצועות שמספיק 550-600

מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)

ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?

בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)

אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]

האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...

והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...

אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉

רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט

האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...

מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...

מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...

לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?

תודה גדולה לכולם!!

הגעתי ל600+. הספיק למה שרציתי

(האנגלית שלי היתה מזעזעת וזה ממש הוריד לי את הציון)

אבל אני לא בטוח אם יש את התואר הזה שם

ותתחיל להקשיב ביוטיוב להרצאות באנגלית של מה שמעניין אותך וכן פודקאסטים בספוטיפיי.

מניסיוני אל תיקח קורסים ואל תשתמש באפליקציות ללימודי שפות, לא מכיר קורס או אפליקציה טובים כמו ספר, וזה גם לא טוב וגם לרוב מאוד יקר.

אם יש לך גם אופציה ליסוע לתקופה למדינה דוברת אנגלית זה הכי טוב כי תהיה חייב להתמודד באנגלית ותספוג אנגלית מכל מקום.

מספרים עם הסטייג'ם הכי נמוכים ותתקדם. יש הרבה לתלמידים והם מעניינים. וגם לעשות אנסינים של בגרות זה טוב.

האם מטרת העבודה היא כסף או ניסיון בתחום?

בהנחה שיש לי לימודים + עבודת סטודנט,

ואני מחפשת עוד עבודה קטנה מהצד, השלמת הכנסות..

יכולה להקדיש לזה 5-10 שעות שבועיות

מה לגבי מלגת פרח?

עבודה בחנות כמוכרת?

או אריזה למשלוחים

ולא משמרת שחייבת להיות כמה שעות ברצף.

פרח זה אולי רעיון טוב, תודה

יש אמהות שמחפשות. תפרסמי באזור שלך.

להוציא מהגן\לעזור בבוקר בפיזור לגן. להיות עם הילדים בבית ולסייע בעבודות בית קלות.

מחפשים חונכים וחונכים לילדים של נכי צה"ל

הבנתי שזה בדיוק אותו רעיון של פרח

ראיתי אתמול הצעה לעבודה בנקיון בנק (כפר גנים,פתח תקווה). שעתיים ביום 2800 ש"ח.
אם מתאים לך - זה הטלפון 0505305916