קשה לי.
אני באמת רוצה אותך.
אני רוצה להאמין בך.
להדבק בך.
להודות לך על כל הטובות.
לשמוח בך באמת.
לחזור בתשובה
להתפלל מהלב ולא רק מהסידור.
לשיר לך.
לנגן אליך
אבאא. תחזיר לי את הדעת. בבקשה.
שאני אצליח להתבונן.
שאני אצליח להבין מה המטרה.
שאני אצליח להבין לאן אני חותרת.
מה השאיפות שלי.
הכל מבולבל לי.
אני לא מצליחה לחשוב אף דבר.
בבקשה אבא. תן לי להתחבר אליך.
לפני ראש השנה.
אני רוצה להמליך אותך באמת.
בביטחון ואמונה מוחלטת.
שאתה טוב.
שמה שקורה קרה או יקרה זה טוב.
שאתה הכייי הכיי מפנק אותי בעולם.
תן לי להתמקד בכל החסדים והטובות שאתה עושה איתי.
תן לי להתבונן במידות שלי.
ולהבין כמה אני רחוקה מלכבד ולהעריך אותך ביחס לכמה שאתה נותן לי.
וכמה אני צריכה להשתפר ולמסור את חיי לך.
לרצון שלך(שלנו). לעם שלך(שלנו). לבית שלך(שלנו).
כמה הערכה צריך להיות לי שעשית אותי סוג של שותפה איתך.
ושנתת לי בחירה חופשית איך לנהל ולהסתכל על חיי.
אבאא. כל פעם שאני כותבת לך
אני פתאום מרגישה איך כל הכאב מתחלף להסתכלות חיובית
איך פתאום אני קולטת שאתה פשוט טוב וטבעך להיטיב!!!
אבא אני בטוחה שאתה רוצה שנתקרב אחד לשני.
ולכן אתה שומע אל תפלתי! אוהבת מלא מלא מלא
