ונראה לי שהגעתי לתובנה

בבוקר לשבת עם עצמך ולאמר: אני חזקה ומאופקת

ואני היום עושה א,ב,ג  בלי ששום דבר יסיח את דעתי.

לי זה עזר. כי הכנסתי את זה טוב טוב לתודעה.

מה שאני עושה בכללי, לילה לפני רושמת את כל המטלות שיש לי

וכל מה שאני מסיימת אני מסמנת במרקר, זה ממש עושה סדר בראש

ונותן מוטיבציה להספיק כמה שיותר דברים בכמה שפחות זמן.

לדעתי זאת פשוט עבודת מידות, ככל שתרגילי את עצמך לאיפוק

זה יכנס טוב טוב לשכל ולתודעה.

ואני אשתף אותך במחשבותיי מאתמול

,נניח את עולה עכשיו אחרי 120 לדין בשמיים,

ה' שואל אותך- מה עשית?

מה תגידי לו? הייתי במחשב, ישנתי וביזבזתי את הזמן.

אף אחד לא רוצה לאמר כזה דבר.

אז עכשיו צריך לקום ולפעול כדי שאגיע ל 120 ואומר לה' כמה דברים משמעותיים הספקתי

בהצלחה.!

יש זמן שהוא לא פנוי וזה השינה- שאת (לפחות בגילך ובגלינו) חייבת לישון לפחות 8 שעות

אם תשני שעה פחות אולי יהיה לך עוד שעה פנויה אבל את תדפקי את הגוף שלך

זה פשוט לא עובד ככה.

את צודקת, אדם שישן 12 שעות זה באמת בזבוז זמן כי זה מעבר לרגיל

וב- 4 שעות האלו שהוא יכול לא לישון הוא יכול להספיק המון.

מה שמדובר זה בנניח 16/17 שעות שאת כן ערה- אז איך את מנצלת את הזמן שלך.

לא איך את מנצלת את הזמן שלך במקום שעות השינה שאת כן חייבת ממילא.

וחוץ מזה זה לא רע לעשות הפסקה! אפשר לנוח זה מותר.

אל תשכחי שאת אדם אחרי הכל,  ובני אדם צריכים לנוח.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....