קפה של לילהפיצולישי

 לכבודו שהכל שלו הוא

 

 

טָמַנְתִּי יָדַי בֵּין נִיחוֹחַ קָפֶה

וְאֵדִים מַהְבִּילִים

נָשַׁפְתִּי בֶּעָרְפִּי תמהיל שֶׁל רֵיחַ בָּשָׂר חָרוּךְ

ושֶׁאריוֹת תֵּה

מוּלִי הִשְׁתַּקְּפוּ עֲגֻלִּים-עֲגֻלִּים סירי הַבָּשָׂר וְהַנָּשִׁים הַלְּבוּשׁוֹת למֶּחֱצָה

יְלָדִים עֲשׂוּיִים הֵיטֵב, עַל שיפודי ששׂ וְאַרְגָּמָן, רַכִּים כאומצה

נָשַׁפְתִּי שׁוּב וְשׁוּב

וְרַק אֵדִים שֶׁל מִיצֵי מָרָה עַזִּים

שֶׁאריוֹת שֶׁל דָּם וקי נִשְׁפְּכוּ בערבובייה

יוֹצְרִים שְׁלוּלִיוֹת שֶׁל מַיִם, וְעָלי מתיזים

עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוכיה

 

חָבַקְתִּי סִפְלִי, לִפַּפְתִּי אצבעותיי, קְפוּאוֹת, רַכּוֹת וַחֲסֵרוֹת

טַבַּעַת אַחַת, עֲגֻלָה בּותקה בּאַכְזָרִיּוּת מֵאֶצְבַּע

מוֹתִירָה יָדַיִם מיותמות וּמְחַכּוֹת

קִפְלֶי הַסְּחוּס עוֹד עוֹלִים בִּי בַּלֵילוֹת, נוֹגְעִים לֹא נוֹגְעִים

יוֹצְרִים חֲרִישִׁית צוּרוֹת-צוּרוֹת שֶׁל אֶלת יֹופִי

מַרְכִּיבִים יַחַד פְּאֵר א-לוהי, עִגּוּל זהב; תחריט שֶׁל יָדַי שֶׁלִּי

 

סָגַרְתִּי וּפָתַחְתִּי, לִרְאוֹת מָה יֵצֵא, אַךְ מָצָאתִי רַק צִיר וְנָשִׁים יָפוֹת-גּוֹנְחוֹת

שסועות עַל אֲדָמָה וְהֵן לְלֹא שָׁמַיִם

מְחַפְּשׂוֹת בֵּין הָאֵשׁ וְרַק לֶהָבָה שֶׁל מַיִם

וְאָיִּן

 

מָה רָב עָלַי הָאָיִּן, נִשְׁפְּכוּ כִּלְיוֹתַי בָּרְחוֹב

הָפְכוּ הֶפְקֵר לְכל דּוֹרֵשׁ

נִסִּיתִי לְחַמֵּם ידיי וְרַגְלַי, לחרוךְ עַצְמִי קְצָת בּשַּׁלְהֶבֶת-אֵשׁ

צָעַקְתִּי נִשׁמתִּי, נָפַלְתִּי עַל בִּרְכַּי כּוֹרַעַת לָלֶדֶת

וְאָיִּן

 

וְחֶלֵב וּמָרָה נִתזו ממּנִי, בּוֹנִים טִפּוֹת-טִפּוֹת שֶׁל גאולות

עַל מִטָּתִי יָשַׁבְתִּי בַּלֵילוֹת, מְחַפֶּשֶׂת לשָׁוְא אַחר עִגּוּל זָהָב אֶחָד

בּאֶצְבַּע מיותמת בֵּין אָמוֹת שַׁכּוּלוֹת

הָלַכְתִּי לָתוּר לִי איכה חַרְבָה יְרוּשָׁלַיִם

 

מוֹצִיאָה כָּל שֶׁבִּי וְכָל שֶׁלֹּא, נוֹאשׁת לִמְצֹא עִגּוּל זָהָב אֶחָד

וּלְיַדוֹ בּוֹרוֹת שֶׁל מַיִם

וּמִתַּחְתָּיו הַר

וּבַיִת

 

איכה חָרַבְתּ לִי, יְרוּשָׁלַיִם?

 

 

ווואווו.לעבדך באמת!
כשרון.
מהמם. מיוחד מאד מאד!פסגות

כתיבה נדירה!

תודה רבה!ניסיתי לערוך אבל אי אפשר,השם זה קפה של ליל י"א אב..פיצולישי


ככה זה נקרא כשזה טוב.חללית

וואו! 

יצירת אומנות. אפשר ללמוד את היצירה הזו ולפתוח ולהתעמק. 

מדהים

נפלאכוסף

כתיבה נהדרת, מלאה צבע, נמהלת בהדי הקפה... פשוט יפה!

 

היה כיף לקרוא! (א"כ אודה שש לי עוד מה להבין)

 

לא יודע אם כיוונת לכך, אבל אהבתי את הפחתת המילים בבית האחרון, מוסיף עוצמה רבה וכאב לשאלה שבסוף, הנשארת מהדהדת. (כמו אומרת נגמר לי הכח נגמרו לי המילים, איכה חרבת וכו'. בעיני זה נפלא)

 

 

 

נ.ב אם יורשה לי, באופן אישי יותר נח לי לקרוא כשהשורות מחולקות כרגיל (אא"כ ניסת ליצר צורה של לבנה ע"ג לבנה, ועדיין..)

תודה רבה!פיצולישי

כמובן שיכול לקרוא בכל דרך שתרצה. האמת שלא הייתה שום מחשבה על צורה כלשהי כשכתבתי את זה, אבל בהחלט יצא ככה.

משתפת חיתוך שורות קצת אחר שעשיתי לשיר.

 

קפה של ליל י'א אב

 

טָמַנְתִּי יָדַי בֵּין נִיחוֹחַ קָפֶה וְאֵדִים מַהְבִּילִים

נָשַׁפְתִּי בֶּעָרְפִּי תמהיל שֶׁל רֵיחַ בָּשָׂר חָרוּךְ

ושֶׁאריוֹת תֵּה.

מוּלִי הִשְׁתַּקְּפוּ עֲגֻלִּים-עֲגֻלִּים סירי הַבָּשָׂר וְהַנָּשִׁים הַלְּבוּשׁוֹת למֶּחֱצָה

יְלָדִים עֲשׂוּיִים הֵיטֵב, עַל שיפודי ששׂ וְאַרְגָּמָן, רַכִּים כאומצה;

נָשַׁפְתִּי שׁוּב וְשׁוּב

וְרַק אֵדִים שֶׁל מִיצֵי מָרָה עַזִּים

שֶׁאריוֹת שֶׁל דָּם וקי נִשְׁפְּכוּ בערבובייה

יוֹצְרִים שְׁלוּלִיוֹת שֶׁל מַיִם, וְעָלי מתיזים

עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוכיה.

 

חָבַקְתִּי סִפְלִי, לִפַּפְתִּי אצבעותיי, קְפוּאוֹת, רַכּוֹת וַחֲסֵרוֹת

טַבַּעַת אַחַת, עֲגֻלָה בּותקה בּאַכְזָרִיּוּת מֵאֶצְבַּע

מוֹתִירָה יָדַיִם מיותמות וּמְחַכּוֹת;

קִפְלֶי הַסְּחוּס עוֹד עוֹלִים בִּי בַּלֵילוֹת, נוֹגְעִים לֹא נוֹגְעִים

יוֹצְרִים חֲרִישִׁית צוּרוֹת-צוּרוֹת שֶׁל אֶלת יֹופִי

מַרְכִּיבִים יַחַד פְּאֵר א-לוהי, עִגּוּל זהב; תחריט שֶׁל יָדַי שֶׁלִּי

 

סָגַרְתִּי וּפָתַחְתִּי, לִרְאוֹת מָה יֵצֵא, אַךְ מָצָאתִי רַק דם וְנָשִׁים יָפוֹת-גּוֹנְחוֹת

שסועות עַל אֲדָמָה וְהֵן לְלֹא שָׁמַיִם

מְחַפְּשׂוֹת בֵּין הָאֵשׁ רַק לֶהָבָה שֶׁל מַיִם, וְאָיִּן;

מָה רָב עָלַי הָאָיִּן, נִשְׁפְּכוּ כִּלְיוֹתַי בָּרְחוֹב

הָפְכוּ הֶפְקֵר לְכל דּוֹרֵשׁ

נִסִּיתִי לְחַמֵּם ידיי וְרַגְלַי, לחרוךְ עַצְמִי קְצָת בּשַּׁלְהֶבֶת-אֵשׁ

צָעַקְתִּי נִשׁמתִּי, נָפַלְתִּי עַל בִּרְכַּי כּוֹרַעַת לָלֶדֶת; וְאָיִּן

 

חֶלֵב וּמָרָה נִתזו ממּנִי, בּוֹנִים טִפּוֹת-טִפּוֹת שֶׁל גאולות

עַל מִטָּתִי יָשַׁבְתִּי בַּלֵילוֹת, מְחַפֶּשֶׂת לשָׁוְא אַחר עִגּוּל זָהָב אֶחָד

בּאֶצְבַּע מיותמת, בֵּין אָמוֹת שַׁכּוּלוֹת

הָלַכְתִּי לָתוּר לִי איכה חַרְבָה יְרוּשָׁלַיִם

 

מוֹצִיאָה כָּל שֶׁבִּי וְכָל שֶׁלֹּא, נוֹאשׁת לִמְצֹא עִגּוּל זָהָב אֶחָד

לְיַדוֹ בּוֹרוֹת שֶׁל מַיִם

וּמִתַּחְתָּיו הַר

הבַיִת--

 

איכה חָרַבְתּ, יְרוּשָׁלַיִם?

 

 

מקסים ממשבת של השם

כתיבה מעולה

....כוסף

כוונתי הייתה שיותר נח לקרוא כשהשיר מעוצב כך:

 

קִפְלֶי הַסְּחוּס עוֹד עוֹלִים בִּי בַּלֵילוֹת, נוֹגְעִים לֹא נוֹגְעִים

יוֹצְרִים חֲרִישִׁית צוּרוֹת-צוּרוֹת שֶׁל אֶלת יֹופִי

מַרְכִּיבִים יַחַד פְּאֵר א-לוהי, עִגּוּל זהב; תחריט שֶׁל יָדַי שֶׁלִּי

[כלומר כששורה מתחילה תחת שורה ממש, אבל בסדר לא חשוב מדי...]

 

 

 

 

קראתי שוב,הפעם בניסיון להבין יותר, הצלחתי חלקית אני חושב. אשמח אם תעני לי לשאלות הבאות, אם אינך אוהבת להסביר שירים את יכולה להתעלם מתגובה זו...

 

לא הצלחתי כ"כ להבין מה מסמל עיגול הזהב, לכאורה השורות שהבאתי מסבירות, ובכול זאת לא הבנתי במיוחד בחלקים הנוספים שמוזכר עגול זה.

כמו כן המים הם ביטוי לכלום- חלק מהאין בניגוד לאש, נכון?

 

 

איך שיהיה שיר מפעים ויפה ממש, אין מילים!

 

תודה וסליחה על החפירה...

תודה רבה!!פיצולישי

באופן כללי, אני נמנעת מלהסביר משמעות, אוהבת לתת מקום ליד חופשית ולדמיון, אבל הפעם אנסה קצת לחרוג

העיגול זהב משמש בכמה מובנים-

בהתחלה הוא מסמל את אותה טבעת עגולה, שבותקה באכזריות מאצבע, כשעיקר הרעיון שלה (על קצה המזלג) הוא ביטוי לברית נצחית ואלוקית עם רבש"ע (בדימוי לטבעת נישואים).

 

קִפְלֶי הַסְּחוּס עוֹד עוֹלִים בִּי בַּלֵילוֹת, נוֹגְעִים לֹא נוֹגְעִים

יוֹצְרִים חֲרִישִׁית צוּרוֹת-צוּרוֹת שֶׁל אֶלת יֹופִי

מַרְכִּיבִים יַחַד פְּאֵר א-לוהי, עִגּוּל זהב; תחריט שֶׁל יָדַי שֶׁלִּי

 

נסיון קטן להמחיש את הפאר והיופי בברית בקיומה, בירושלים בבניינה.

 

אחר כך, בבית האחרון, ששוב בא לבכות על החורבן, עיגול הזהב כבר לא משמש כטבעת אלא

מוֹצִיאָה כָּל שֶׁבִּי וְכָל שֶׁלֹּא, נוֹאשׁת לִמְצֹא עִגּוּל זָהָב אֶחָד

לְיַדוֹ בּוֹרוֹת שֶׁל מַיִם

וּמִתַּחְתָּיו הַר

הבַיִת--

 

זו למעשה כיפת הזהב, מתחתיה הר הבית (בחורבנו) ולידה בורות המים של העיר ירושלים. כך ירושלים שלי מתוארת בשיא חורבנה.

 

המים הם אכן דימוי לכלום, זה מומחש בעזרת הביטוי "להבה של מים".

 

כיף לי ששואלים ככה, תמשיכו

הערה קטנה-פיצולישי

בעצם גם בבית האחרון "המשורר" נואש למצוא את אותו עיגול זהב מקורי, את אותה טבעת זהב עגולה, אבל במקומה למעשה מוצא את כיפת הזהב.

אה, איזה יופי!!כוסף

חושב שעכשיו הבנתי.

 

נפלא מאוד!!!

 

ממש תודה רבה ושבוע טוב.

זה יפהפיצוחית


אבאלללללללללללללה איך את כותבת.........,,,,,,,,אחרונה

הלי עין הרע!!

אפור בוהקחתול זמני

שוב נצבעים מי נהרִי

בכסף עננים

והרים מלאי סלע

ישנים בדמדומי האינסוף

כוכביי, ירחיי, שמשותיי, פנסיי ואורי הפנימי

רק הופכים את החלל למשהו יותר אפור

ופיסת הזוהר הקטנה נמשכת

אך כמה דקות.

 

דימויים יפייפיםסופר צעיראחרונה

וגם התמונה נהדרת, תרשה לי להניח שהיא לא צולמה בארץ הקודש?

 

לאטxmasterx

אם היית רק שלך בסדר

אבל את לא וגם אני

אבל זה עלייך ועל הכל

הכל זה רק להשכרה

חכירה הכי הרבה

הסוף יבוא

לאט

כמו שניות בשעון חול שלא רואים שזזות ופתאום חצי כבר למטה

הזיכרון

היופי

הכוח

העוצמה

המוח

הבית שקנית בכל הכסף

אפילו הילדים

הכל

בסוף זה יגיע

הזמן מגדל את כל הדברים בשביל לקחת אליו דברים שווים

בוגרים

בשלים

ואת יושבת מחייכת

שותה את השוקו שלך

כרגיל לאט

כשאני מסתכל עלייך מחייך

חושב מה למרוח לך בסנדביץ' הבוקר

וואווואברהם יאיר שטרן

אהבתי מאוד, מרגישים אותך בשיר...

ועדיין יש הערות, רוצה?

מדינה חופשיתxmasterx
שיר גירושין קלאסיסופר צעיר
כמו מראהxmasterx

כל אחד רואה את עצמו בפרשנות שהוא מביא

אני מאוד אוהב את הקטע הזה ולכן נמנע מלתקן או לומר מה באמת היתה הכוונה מבחינתי

לא בטוח שזה שיר

גירושין יכול להבין איפה מצאת את זה

לא מוצא בזה הרבה קלאס

אולי כשהייתי סוּפֶּר צעיר

חחח אין עלייך מאסטר איקססופר צעיראחרונה
גיליון חדש של כתב העת שלי יצא, אשמח להארות סופר צעיר
שמע זה אדיר אני חייב להתחיל לקרוא יותר ברצינותחתול זמני

זה כזה מקסים שיש כל־כך הרבה כותבים

וכולם כותבים יפה ומיוחד

 

ברמה הטכנית בלבד, הפונטית קצת מבולגנים לי

דבר ראשון ספרתי חמישה פונטים כשכל אחד מהם מיוחד / סריף רציני

לא יודע איך קוראים לכל אחד אבל:

 

– הסריף המרובע סובל מבעיית קרנינג בינונית, ומרגיש קצת "יותר מדי". לדעתי אפשר ללכת על משהו קצת יותר "מסורתי" (לא בהכרח סטנדרטי לחתולין)

– בדפים של מראה המקום, הניגוד בין הפונט המיוחד של הכותרת לבין הסריף המרובע הוא קיצוני

– בדפי השירים יש לי שלושה פונטים מאוד שונים זה מזה במהות, השילוב בין הכותרת לתוכן סבבה אבל שם המחבר פשוט לא מתחבר בגופן

– אמנם חלק מהשירים עמוסים במילים אבל חייב חייב חייב טיפונת רווח בין השורות לפחות היכן שזה מתאפשר

תודה רבה על ההארות סופר צעיראחרונה

אפיק לקחים לגיליון הבא

לא מצאתי כותרת טובהנקדימון

יוצר אור,

בוא ראה חושך

או שֶׂה שלום,

ובוא ראה את הכל.

גאוני ומקסים.חתול זמניאחרונה
ליאב ויואב ונווה וניר ודור,עיניים טובות

ליאב ויואב ונווה וניר ודור,

תסבירו לי איך יש עוד מקום במדור

לא נגמר שם למעלה? לא כלו הקיצים?

הלוואי שלא נצטרך שיפוצים

הכסאות שמורים לוותיקי המרום

החדשים עוד עומדים מפני כבוד המקום

ויש שידורים חיים מלמטה

והלוויות ובכיות של אבא אמא וסבתא

וצפוף, וצפוף, אך סוף סוף נפגשים

עם החבר'ה שמזמן כבר הפכו לקדושים

ואור גדול בניגוד מוחלט

לעולם שממנו לא רואים כמעט

נצח שמיים ואינסוף

ופורפורציות לעולם שנגדע אל הסוף

מה הלו"ז שם למעלה?

יש לו"ז בכלל?

נהנים מזיו השכינה?

חיים חיי כלל?

יש שם אחדות? יש געגוע?

הכל טוב כמו שהבטיחו? שווה להגיע?

ליאב ונווה, ניר ודור ויואב,

איך רואים מלמעלה את ארץ ארץ שנאהב?
יש איום גרעיני? יש איום? יש גרעין?

גרעין של טוב? יש במה להאמין?

והבחירות שבפתח, וכל התככים,

תהיה כאן מלחמת או שיש כאן אחים?

יואב ודור וליאב וניר ונווה,

סליחה שהפרעתי לנצח מההווה

יש כמה ניחומי אבלים השבוע

ואיזה פחד שהלו"ז הזה הפך להיות קבוע

יש בכרם מהר"ל והרצליה ובית השיטה

ובגבע בנימין וגם בהוד השרון המהלומה נחתה

אז אם לא מסובך והלו"ז התפנה

תקפצו לנחם, בשבילכם בקטנה

תזרקו קצת כוחות, בשמיים אין גבול

רק פה בארץ הלב כבר חלול

חזק מאד מאדזיויקאחרונה
וכואב ממש
דְּמָמָה פְּשׁוּטָהנקדימון

דְּמָמָה פְּשׁוּטָה

בִּנְקֻדָּה אֲחוּזָה.

לִשְׁטֹף רוֹצָה

מִקָּצֶה לְקָצֶה.

חֻרְבָּנָהּ -

בְּמַחֲשֶׁבֶת מוּקְצֶה.

איש של חורףזכרושיצאנולרקוד

אֲנִי אִישׁ שֶׁל חוֹרֶף

כְּשֶׁלֶּהָבוֹת בּוֹעֲרוֹת מִסָּבִיב

בְּתוֹכִי יוֹקֶדֶת שַׁלְהֶבֶת

וּכְשֶׁכְּפוֹר חֲרִישִׁי מְכַסֶּה הַכֹּל

עַד לִמְלוֹא הָעַיִן

תָּשׁ כּוֹחִי.


כְּשֶׁשִּׁכְבַת הָאָבָק

הָרוֹכֶנֶת מֵעַל כַּנְפֵי נִשְׁמָתִי

חוֹנֶקֶת אוֹתִי עַד לִבְלִי מְשׂוֹא

אֲנִי אוֹגֵר בְּתוֹכִי

רְסִיסֵי זִיכְרוֹנוֹת מַבְלִיחִים

שֶׁהִבְלִיחוּ

מִבֵּין לֵילוֹת חַסְרֵי שֵׁנָה

רְסִיסֵי נְשָׁמָה

שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּדָם

וְעוֹלָם

שֶׁהֵד אַכְזָרִיּוּתוֹ

מְהַדְהֵד מִבְּלִי שׁוּב

מָשָׁל הָיִיתִי כֶּאֱחוּז כִּישּׁוּף.


כְּשֶׁאוֹר הַבּוֹקֶר הַחִיוֵּר

בּוֹקֵעַ גַּלְגַּלֵּי עֵינַי

אֶפְרִי מִתְנַעֵר

שֵׁנִית

נוֹשֵׂא בְּתוֹכוֹ

צַלָּקוֹת שֶׁנֶּחְרְטוּ

בִּתְהוֹם הַצְּלָלִים.


לוּ הָיִיתִי כּוֹתֵב

אֶת סִפְרִי

בְּדַם חַיַּי

הָיָה הָעוֹלָם נָמוֹג

לְנוֹכַח הַשְּׁתִיקָה

אַךְ בִּמְקוֹם זֹאת

אַצְפִּין סוֹדוֹתַי

וְאֶשְׁתּוֹק

אֶת כְּאֵב הַזְּעָקָה.


הממ.חתול זמני

ראשית זה מאוד יפה.

 

קראתי כמה וכמה פעמים, והרגשתי מעין יופי חד/מרוסק כזה. מצד אחד השיר עוסק בתיאור דמותו של "איש של חורף", אבל הדמות לא מתגבשת לכדי משהו קוהרנטי וברור, אלא יותר כמו וינייטות קטנות, הצצות קצרות אל מבעד לפרגוד. רב הנסתר על הגלוי.

 

גם מאוד אהבתי את השורות המצומצמות למילים בודדות.

 

מה שקצת הציק לי, ברמה האסתטית בלבד, הוא חיבורי מילים עם משמעות פחות או יותר זהה: "תהום הצללים", "כאב הזעקה". כלומר אחת משתי המילים בזוג מבטאת בכל מקרה את מה שחברתה אומרת, וזה הופך את זה קצת ל-overly. כמובן זה לא "אופל החושך" או "ייסורי העצב" או משהו כזה, אבל עדיין, הייתי רוצה משהו קצת יותר "מחודש".

מענייןזכרושיצאנולרקודאחרונה
תודה על הפירוט
השירים שלי...אברהם יאיר שטרן

טוב אז שלום, אני אשמח שמי שקורא את זה (אם יש לו כוח וזה לא טרחה כמובן) אם יאהב יפרגן לי (לא שיש לי בעייה בביטחון עצמי ב"ה אבל לא נראה לי שיזיק... 😝 ) ואם לא יגיד למה. יציע הצעות לשיפור וכו' בנוסף רציתי לשאול, אני חושב שכדאי לשפר כמובן את השיר ולעשות לו כמה סקיצות, אבל יש לזה שני חסרונות.

א': אחרי כמה עריכות לפעמים הוא יותר יפה אבל פחות מבטא את עצמי ו/או המסר וכדו'

ב': אני כשאני כותב שיר אני נמצא באיזה מצב נפשי ולפעמים קשה לחזור למצב נפשי מגיל 16 (לפני 3 - 4 שנים...) אשמח גם בזה לעזרה (במיוחד אשמח לשמוע את דעתך @ימח שם עראפת ועוד כמה שמות שקצרה היריעה מהכיל...)

זה שיר שאני עדיין עובד עליו אז אני הכי פתוח לשינויים בו... השיר נועד לבטא את הדיכאון מהריחוק מה' (שמתבטא חזק מאוד בזה שאין מקדש) ואת זה שאנשים מנסים להמשיך בחיים על אף שאנו רחוקים מה'... וכיסופים לסוף המיוחל, לגאולת ציון. ולנקמה!

 

"זה עתה חרב הבית

כולם בוכים, נאנקים

בבלה מובל עם הזית

אבות, נשים, ילדים

 

על ערבים בתוכה אנו תולים כינורותינו

שואלים התינוקות חלב אימם

דברי שיר ושמחה רוצים עוללינו

חפצים הם לראות את ביתם

 

וגם אם תיקח הדרך שנים לא נחכה לה

 נמשיך בדרכנו לעבר הגדולה

ננפץ בעצמנו עוללים אל הסלע

נשלם לבת בבל את גמולה"

 

{בשלב הזה הרגיש לי שמשהו חסר אז הוספתי בסימן שאלה את זה:}

 

"ואז יבוא יום בוער וילהט הרשעים

ישובו לחיק האם הבנים 

ונצעד שוב בחצרות האלוהים

תתנחם ציון בבניה האובדים"

 

תודה אחים!

 

אוקי, אז אענה כהרגלי...אברהם יאיר שטרן

א' תודה רבה.

ב' מסכים איתך, הסוף יותר אופטימי אבל לפעמים דווקא צריך להתרכז במה שכואב, ברע, בשכול באובדן... ט' באב זה הדוגמא... 

ג' התלבטתי על זה, טוב לשמוע דעה נוספת בנידון.

ד' אמממ, לא חשבתי על זה, אנסה...

אולי יעניין אותך