...

רק להגיד שכאב לי לקרוא, זאת נשמעת סיטואציה לא פשוטה.

הרבה כוח.

(התחלתי להגיב תגובה ארוכה אבל קטונתי, קשה לדעת מה נכון כשלא מכירים את הנפשות הפועלות)

תראי לבת שלך הרבה חום ואהבה אל תראי לה פנים כעוסות על מה שקרה

היא גם תינוקת שנשבעה ובכול מיקרה אל תדברי איתה על הנושא נידי פעם תגידי לידה דבר תורה ומשו בסגנון

ותבקשי הרבה בקשות ועזרה מרבנים

ממליצה על הרב מכאל שטרן מירושלים!!!

יש לי זכות להגיד לך את זה אבל היא כבר גדולה נתתם לה את את החינוך כשהיתה קטנה ומאכשיו זאת החלטה שלה

גם כשאני יהיה הגיל שלה אני לא ירצה שיחליטו לי

הם לא "מחליטים לה" - הקב"ה כבר החליט לה, שהיא צריכה לשמור מצוות...

אם היתה לך בת בת17 שהיתה "מחליטה" להתאבד, היית מנסה למנוע או שזו"החלטה שלה"?

אבל את צודקת

שלחטוא חטאים מסוימים חמור יותר ממוות, ואם היא חוטאת זה יכוללהיות גרוע יותר ממוות.

זה המדרש אמר.

ה' לא החליט לה כלום, בדיוק הפוך ה' נתן לה את היכולת להחליט, ואדם שמחליט לא לקיים תורה ומצוות הוא אהוב ומקובל ומכבדים אותו בהחלטה שלו, כי זה מה שהוא החליט, לא כופים יהדות בכוח, אין ערך של כפייה ביהדות -  (ואם יש אז לא ביהדות שלי.)

כפייה זה האמצעי הכי שפל של "לגרום לבני אדם לעשות משהו" - אתה גם לא באמת גורם לו לעשות - כי נקודת הרצון, בכפייה, מתה ממזמן, - - ובלי רצון כלום לא שווה ביהדות.

גם כפייה זה באמצעי הכי אחרון שבו אנשים משתמשים "ברירת מחדל" ברגע שאתה כופה את היהדות - אתה אומר בצורה סמויה "אין לי איך  לגרום לך לאהוב ולהחליט שזה טוב להיות דתי, נשאר לי רק לכפות.

אמנם זה לא 17, אבל יש עוד חלון הזדמנות אחד אחרי (יש מחלוקת בגמרא מתי זה בדיוק, בגדול זה גיל הצבא)

במים הוא מת פה היא לא מתה להפך מבחינת הילדה היא חייה יותר טוב

ואם האמא חושבת שחילונית זה כמו למות? הכל תלוי באיזה פרופורציות שמים את זה וכל אחד מסתכל על זה אחרת ולכן קצת קשה לקבוע מנקודת המבט שלך ולומר להורים לא להתערב מבחינתם זה כמו למות.

 יקרה. פשוט לא מסכימה, ילד תמיד זקוק גם כשגדל. הורים נשארים הורים ואחראים, רק הדרך אמורה להשתנות.

דווקא בגיל הזה זקוקים מאד מאד לחום וכן למילים של אבא ואמא.

השאלה כפי שהאם מבררת: כיצד לפעול!?

לענ"ד  וקצת מניסיון, להמשיך ולחבק, להכיל (לא בהסכמה לדרך), לשתף בכל החויות המשפחתיות שאינן טעונות, ופחות לדוש בנושא. והעיקר, לא לאיים, להתווכח, לכעוס, ולהוכיח... כרגע זה רק ישיג תוצאות הפוכות.

וכל הזמן להראות כמה אוהבים אותה למרות הכל!

זו תקופה קשה, אבל בסוף תופתעו לראות בע"ה כמה היא תעריך את האהבה שהורעפה עליה,  ויותר תפקח עיניה ואוזניה לשמוע אתכם.

בעצם. היו תמיד בשקט בשבילה גם כשמאד קשה, בטוחני!

וכמובן, יעוץ אישי לך ולבעלך יכוון, יעודד ויועיל.

שהקב"ה בימי סליחות אלו ישיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם!

אין שום היתר להתגייס לצבא וזה לעבור על דעת כל הרבנים, שבקושי רב התירו שירות לאומי ובתנאים מסויימים.

זאת עבירה חמורה ואבק גילוי עריות. אני מתפלא איך אנשים נפלו בפח של כל מהרסי הדת שהצליחו ע"י ממון לעוות את הדעה של הציבור שלנו. תודה לה' שארגון חותם התחילו לחשוף את הרשעים האלה.

זה נורא ואיום.

הם חושפים את ההשפעה של השמאלנים שונאי ישראל דרך כל מיני מתחזים לרבנים על הציבור שלנו שהפך לחצי רפורמי בכל מיני דברים כמו גיוס בנות לצבא וכאלה. זה all over the news.

אני לא.

שוב, אני מתייחס פה רק לנקודה לגבי הגיוס לצבא, לא על היחס לילדה.

כמה פעמים ופעם אחת בעיון ארוך מאוד, לא הבנתי שהספר מדבר על זה בכלל.

הספר מדבר על איך לצמוח בעבודת השם, ועל איך לשאוף גבוה ועל הכניסה לעבודת החסידות.

גם אני קראתי את ההקדמה. ההקדמה היא לא הנושא המרכזי של הספר, פשוט יסוד החינוך.

הנה: תמיד משמח להענות לבקשת יהודי!

אני חושב שכדאי שתקראי את הספר לפחות פעם אחת, אח"כ תרצי עליו לאנשים...

שבת שלום ומבורך

נ.ב, "כל המכבד - מכובד". אם תרצי שלא ילעגו לך, אל תתנשאי על אנשים

זה פסוק מפורש: "ענה כסיל כאולתו, פן יהיה חכם בעיניו". מציע לך ללמוד לדון עם אנשים בצורה מכובדת ולא מתנשאת, התגובות מהצד השני יהיו לך הרבה יותר נעימות.. באחריות!

תודה שחשדת בי בדבר כל-כך מחמיא

ויש שם לא מעט בעיות שהם יהרג ואל יעבור!

במיוחד בתקופה שבה עושים "דווקא" לדתיים, שאז אולי אפשר להגיד שזה שמד ואפילו שרוך של נעל זה יהרג ואל יעבור

לא גדרים לעבירות, אז איך היא "לא חייבת ליפול בזה" אם היא כבר עושה את העברה?

זה כמו להגיד שמי שמדליק אש בשבת לא חייב ליפול במלאכת בורר. מה הקשר

רוב המפרשים מסבירים את זה כדברי משל.

גם המעט שאומרים שיוצאת אומרים שיוצאת כ"תומכי לחימה" (שזה לא תפקיד לחימה ולא במסגרת צבאית כמו היום). אם אני זוכר נכון, וזאת דעה שנדחתה מהלכה - כמדומני דעת יחיד, אומר שכלה באמת יוצאת להלחם

אביא כאן את לשון הרדב"ז כדי שלא יהיו טעויות

מאמרי רבנים שונים

"אלא דקשה, וכי דרך הנשים לעשות מלחמה דקתני וכלה מחופתה, והא כתיב 'כל כבודה בת מלך פנימה'? וי"ל, דה"ק כיוון דחתן יוצא מחדרו, כלה יוצאת מחופתה שאינה נוהגת ימי חופה. ואפשר דבמלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון לבעליהן, וכן המנהג היום בערביות".

כלומר זאת לא דעת הרדב"ז אלא בדרך אפשר ואולי.

@מיכל318

כדי שלא תתבלבלי מהטעיות פה, הנה כמה מאמרים לגבי הנושא.

מאמרי רבנים שונים

פרשת חוקת-הלכות מלחמה (1): היציאה למלחמה ומחנה ישראל

גיוס נשים לצבא | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

כמובן שכולם מצדדים לאיסור, כי מה שפירשו אחרים במקום שהיא ניסתה להביא שיוצאות לדבר כלשהו, נדחה מהלכה ולא פסקו ככה.

לשון הסיכום מהמאמר האחרון: " במענה לשאלת גיוס נשים לצה"ל, הכרעת הפוסקים בימינו היא שנשים אינן משתתפות בקרבות הלחימה עצמם, וזאת אפילו במלחמת מצווה. זאת ועוד, מן הידועות והמפורסמות הוא כי עמדת הרבנות הראשית לדורותיה, בעבר ובהווה, וכן עמדת יתר הרבנים שעסקו בנידון, היא כי שירות צבאי אסור לנשים אף לתפקיד עורפי".

אל תתני לאנשים לרמות אותך

התשובה שלי במקומה

מלחמת מצווה ומלחמת רשות / הרב שלמה גורן

המגלה פנים בתורה שלא כהלכה זאת עבירה חמורה מאוד, את מוזמנת לברר אותה לפני שאת ממשיכה להגיד דברים לא נכונים ועוד לטעון שהם הלכה.

מה שציטטת זה לא הרדב"ז אלא דברי חז"ל במשנה מסכת סוטה.

הדעה שזה כפשוטו היא הבנה של המנחת חינוך, וגם בה מסבירים אחרת  ממה שאת מנסה להגיד פה.

אף. אחד. לא. מתיר. גיוס. לצבא.

אני באמת אשתדל לא להגיב פה יותר, את מגיבה דברים לא נכונים בצורה לא רלוונטית. כל טוב בע"ה

רק העלה סברה כזאת אחרי שאמר את דעתו

אני מניח שזה מאותה הסיבה שכל הדור הולך ומתעקם לאט לאט. יש אנשים שמשקיעים המון כסף וזמן לקלקל את עם ישראל דרך כל מיני "דמויות מפתח", בין אם זה בממשלה והכנסת, הצבא או כאלה שמכונים רבנים (רובם אפילו לא תלמידי חכמים)... והעם החמוד שלנו תמים ועיוור. ב"ה שארגון חותם התחיל להצביע על האשמים.

גם בתקופת יוון השואה הייתה בעיקר רוחנית, רק ששם היו גזירות גלויות, ידעו שיש מלחמה. ואע"פ ועדיין היו מתיוונים.

היום יש יותר תחכום. הכל סמוי ומאחורי הקלעים, שטיפות מוח, הטפה תקשורתית, שתילה של אנשים בעמדות משפיעות. אז גם מי שהיה נלחם ביוון, לא יודע בכלל שהוא בעיצומה של המלחמה האחרונה.

וכנראה שאותן אולפניסטיות הן בצד שלא שם לב שמנסים להרוג אותו בעולם הבא

לא קראתי נכון את התגובה

ממרים פרק ו -יא. 

אף על פי שבכך נצטווינו, (כיבוד אב ואם - ר.ת.) אסור לאדם להכביד עולו על בניו ולדקדק בכבודו עימהם, שלא יביאם לידי מכשול, אלא ימחול ויתעלם:  שהאב שמחל על כבודו, כבודו מחול.  [ט] והמכה בנו גדול--מנדין אותו, שהרי הוא עובר על "ולפני עיוור, לא תיתן מכשול" (ויקרא יט,יד).

הרמב"ם מדבר על הורה שמכה את בנו "הגדול" כלומר הבוגר, אפילו כדי לחנך, ומצפה שבנו יכבד אותו והיחסים בניהם יהיו עדיין תקינים.

הרמב"ם טוען שהורה כזה צריך לנדות, משום שלא רק שבנו איננו בשליטתו שיש לו זכות להכות, אלא הוא גם גורם לו להתנגדות שתעיב על היחסים ותגרום לבן לפעול בחוסר כבוד להורה.  -  ההלכה רואה את ההורה כאשם, אשמה של חוסר אינטליגנציה רגשית, וחוסר הכרה במעמדו ומקומו, ודורשת לנדות מהמעגל החברתי את ההורה שסובל מחוסר אינטליגנציה רגשית. 

כך גם כאן, הורה שיעיב על הקשר באמצעות תקשורת שלילית ודורסנית, רק כי בנו או ביתו החליטו בחייהם לחצוב להם בארות לגיטימיים אבל שונים מתפיסת עולמם הערכי, הם שוגים בהלכה של המכה את בנו הגדול. כי יש כאן חוסר אינטליגנציה רגשית וחוסר הבנה של מעמדם כלפי בנם או בתם בגילאים האלו, והם יגרמו להם ולילדם או ילדתם יותר נזק מאשר תועלת.

אין בעיה להציג את תפיסת העולם ונקודת המבט בפני הילד הגדול, אבל חיים של תקשורת בריאה בין ילד להורה לא יכולים לשרוד בעולם של ביקורתיות ותקשורת שלילית ודורסנית של החלטותיו ומי שהוא. אלא רק תקשורת של אהבה והכלה ללא תנאי כמו שהוא.

הורה שהופך להיות דורסן שלילי ומתעמר בבנו או ביתו על ידי תקשורת שלילית, שלא יתאכזב כשבנו מתרחק ממנו ובורח ממנו במקרה הטוב, ושידע שהוא "מכה את בנו הגדול" בשוט וירטואלי של תקשורת הרסנית, שישנם כאלו הטוענים שהוא כואב הרבה יותר מכל השוטים בעולם. ואולי, בימים כתיקונם נידוי היה מחיר ראוי לאותו הורה.

זכותך לטעון כל טענה שהיא, לדעתי זה רחוק מהדרכת היהדות וההלכה, (שגם אם היא דברה על פיזי - היא הדריכה לעיקרון של ההורה שידע את מקומו, ואני לא רואה הבדל בין פיזי למנטלי, ולהפך, מנטלי הרבה יותר כואב)  ורחוק מחינוך שמבוסס על אינטליגנציה רגשית.

 שיטת החינוך שמבוססת על ציפייה וריצוי, ויסורי מצפון ונפש על חשבון אהבה בין הורה לילד - זו שיטת חינוך שגורמת יותר נזק מתועלת. ויצא שכרה של הדת בהפסדה.

ב"ה שחז"ל בפעולה דרשנית נועזת ומכוננת על הפסוקים "עקרו" את משמעות הדין של בן סורר ומורה. וכיום הוא לא אקטואלי.

בעיה רצינית שככה זה כאב

בחודש אלול מרבים להתפלל על אנשים שיחזרו בתשובה. בפרט אם הם קרובי משפחה.

בברכת השיבנו

או בסוף תפילת עמידה

או סתם תהילים

וידוע גם בשם הארי שאם יש דבר כזה (גם כן, קרוב משפחה וכו) אז 40 יום ברצף שחרית מנחה וערבית

להתפלל עליו

תהילים

משהו.

אז אני אומר

בפרט עכשיו כשאלול

ככה זה 2 הדברים האלה ביחד.

תתחילי.

40 יום.

שחרית מנחה ערבית

להתפלל או לקרוא תהילים. משהו.

(ככה גם תסיימי לפני הושענא רבה. שזה גם כן קצת יום של דין כידוע)

וכל זה בקטע הרוחני.

צריך גם להתפלל וגם לעשות השתדלות.

אני לא יודע.

אין לי רעיון להשתדלות ממשית. אני באמת לא מבין בזה

שלא נדע ולא נצטרך בס"ד

ואני מקוה מאוד, איתך, שהבת שלך תחזור בתשובה

ביחד עם כולנו כמובן.

כולנו צריכים.

אולי להראות דוגמא אישית בעבודת ה

(וכל זה בנוסף כמובן לאהבה האדירה שלכם אליה, להיות במגמה של לאהוב ולקרב)

אולי

אני לא יודע

את ההשתדלות הגשמית אולי תקחי עצה ממישהו אחר

אבל

לפחות בקטע של התפילה

מקווה שאולי הועלתי.

בהצלחה רבה!!!

הם נתנו לי את החינוך עד לגיל הזה ואת הכלים אבל מי פה זאת החלטה שלי אם להמשיך בדרך שלהם או לא

הכלה -

פשוט להכיל אותה.

אבל זה לא פשוט, כי אי אפשר להכיל אותה אם (יכול להיות ש) את לא מכילה את "החילונית שבך", 

כלומר, אם היית חילונית האם היית אוהבת את עצמך כמו שאת? האם היית ראויה לאהבה ושייכות?

אם את עונה לעצמך -שלא - אז אין שום סיבה שתכילי את הבת שלך.

תכילי את החילונית שבך תאהבי את החילונית שבך (אם היית חילונית) ללא תנאי, וככה את תכילי אותה ותאהבי אותה - 

אבל זה לא פשוט, כי המודע יכול לומר שהוא מכיל, זה לא עוזר בכלום. כי לפעמים התת מודע מלא באמונות מגבילות על היחס לטעויות - והיחס לדת וחילון, אמונות שנוצרו מחוויות ילדות שמנהלות אותנו, ועם אמונות כאלו בתת מודע לא ניתן להכיל את החילונית שבך, ולא ניתן להכיל אותה - ולכן הדרך הכי פשוטה זה פשוט לשנות את האמונות הללו מהשורש, ורק אחרי שנתנקה מהאמונות שגורמות לנו לתקיעות וחוסר הכלה, תהיה לנו אפשרות להכיל ממקום נקי ואוהב ומקבל ללא תנאי.

כדי להגיע לאותן אמונות ולשנות אותן אני ממליץ על הנחייה פסיכולוגית\פסיכותרפיסטית.

(אני מקווה שאת לא מצפה לתשובה טכנית)

אני בטוח שאת תרגישי הרבה יותר טוב ביחס אליה אחרי זה.

בהצלחה!

ואדם ירא שמים מעדיף שהילדים שלו יצאו יראי שמים. עם כל הכבוד למצוות שעושים שם

ואם כבר, ה"בעיה" היא שיש שם חילונים ערכיים מאוד.

הילדים שלנו לא טיפשים. מעבר למה שאנחנו אומרים להם, הם לומדים גם את מה שאנחנו עושים.

ואם נקח בחשבון את העובדה שגם אדם זר שעובר עבירה מולנו, ושיש לנו חובת תוכחה כלפיו, עומד לנגד עינינו כי ה' רוצה להאיר לנו שאנחנו בעצמנו צריכים להתחזק, כנראה שיש פה עניין יותר עמוק.

תנסי לבחון את הדרך שאתם מראים לה, לעומת הדרך שאתם מנסים להתוות לה.

הבעש"ט אומר שהאדם הזה שעומד מולנו, לא רק שבא להאיר לנו את מה שאנחנו צריכים להתחזק בו, הוא גם תלוי בנו כדי לעשות תשובה. עד שאנחנו לא נעשה תשובה, הוא כנראה לא יצליח בלי עבודה קשה (שרוב האנשים לא מצליחים לעשות).

חז"ל אמרו "כל שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעים" וגם "ניכרים דברי אמת", צריך עומק ואמת כדי שהדברים יחדרו אל הצד השני.

מקווה שזה לא נשמע תקיף מדי, זה נכתב בנימה נעימה ככל שאפשר, אבל אולי הגיע הזמן לעשות חשבון נפש עם עצמנו, בכל זאת עכשיו אלול ותיכף ימים נוראים

נ.ב, לא מתכוון לפגוע בכלל, אם לא היה מדובר בדיני נפשות ובזעקת אם אמיתית וכנה כזאת, כנראה לא הייתי מגיב בכלל. מתנצל מראש אם זה היה תקיף מדי.

תקבלו אותה שתראה שהיא עדיין חלק מהמשפחה

זה נשמע שהיא עושה הרבה טוב - מתנדבת מדריכה ורוצה לתרום תראו לה את זה 

תחבקו תפתחו איתה שיחה על מה קורה ופשוט להקשיב לתת לה לשפוך (וכשאתם מדברות לא להאשים אותה לא לצעוק פשוט לבוא אליה - הי אני רואה שמשו קורה בזמן האחרון ונראה לי כדאי לדבר על זה - מתי נוח לך? יש מקום שאת מעדיפה? כן כמו לקבוע פגישה!)

ורק  שתדעו זה לא אומר אליכם כלום  (וזה גם לא משו נגדיכם) היא פשוט מחפשת את הדרך שלה (היא כניראה מבולבלת ואבודה מאוד - דווקא אתם יכולים לעזור לה - שלא תגיע למצב שהיא משקרת הולת בבית משו אחד ובחוץ אחרת כי זה קורע תנשמה) ויכול להיות שהיא תחזור....

מהבית זה תמיד הכל או כלום

לא ראיתי מישו דתי שאני רוצה שהחיים שלי יראו כמוהו

מה גורם לי להישאר בדרך הזאת?

סתם מנסה לחשוב בקול לרגע...

סביר להניח שאם אדם מנסה לרכוש כלים וידע חדשים ומעניינים בעיניו,ומוכן לעקור גם מכל מה שמוכר לו על מנת להשיג את זה,כנראה שבעיניו הוא לעולם לא ימצא את אותו ידע חדש ומעניין בצד שבו הוא עד עכשיו היה.

יתכן שאם יופר התנאי הזה,ואותו אדם יראה לנגד עיניו המשתאות שבאמת קיימים מתחומי העניין שבו הוא חושק דווקא בצד שבו הוא עד עכשיו היה בו,וכי הצד שבו הוא מדמיין ששם מצוי הכל,הינו הצד היבשושי המשעמם והכושל בצורה מוכחת על פני המון שנים.

אז אפשר למשל:תוך כדי בישול במטבח אפשר לשים ברקע הרצאה של הרב פנגר בתחום עניין שבוודאות יעניין אותה..ובכלל,תעברו להיות אנשים מעניינים ובטוחים בדרך היהדות,אני באמת ובתמים חושב שכל השאר הם בבחינת משענת קנה רצוץ ובורות ריקים שפשטו רגל אפילו כלכלית.(ע"ע מחיקת חובות הקיבוצים,חוץ מהקיבוץ הדתי שלא היו להם חובות בכלל וכו' וכו').

קבלי אותה AS-IS

אהבו אותה ורצו בטובתה ללא תנאי וללא התניות

יעצו לה- באם היא רוצה , מנק' מבט מעשית- ולא "דתית"- ובאופן אמיתי- רק אם אתם מסכימים עם המלים שיוצאות לכם 

בין אם יחלוף ובין לא- זו היא. קבלו את זה ותנסו להירגע. לחץ לא יסייע כלל

באם נראה לכם שהמהלך נובע ממצוקה נקודתית- תפעלו לחקור להתריע ולבודד. באם נובע מרצונה- זו המציאות. היא ילדה גדולה

שתעברו את המהלך בכמה שיותר שלום ובכמה שפחות פגיעות.. בהצלחה

בעיה רצינית שככה זה כאב

תמשיכי, בלי הפסקה.

לא לחפור לה,

לא להתקרצץ,

אבל לשלוח מידי פעם מילות אהבה. "חשבתי עלייך מה שלומך", בהודעה.

יוצאת לשתות קפה, בא לך?, כאלה, בקטנה, מידי פעם.

זה חודר. תאמיני לי, לב מרגיש לב.

אמא יקרה,

בלי להכירך אני יודעת שאת עושה כל שביכולתך כאמא, וביתך כרגע בוחרת משהו אחר ממה שאת רוצה.

האם יש לך מה לעשות כדי לשנות את בחירתה כעת?

מן הסתם ניסית הכל. מה שאת יכולה כעת הוא לפתור לעצמך את הבעיה, ולא להשתגע, לא להתפוצץ. למה?

כי א.אין לך מה לעשות כדי לשנות את המציאות, ב. לדעת כפי שנאמר לך כאן שיש בה נשמה ענקית,ג.יכולה לראות את הטוב שבה, ולהתמקד בו, בטוחה שיש בה הרבה דברים טובים רשמי לך כל יום שלשה דברים טובים על הבת שלך (ממש לרשום בפועל)...

אם זה בינתיים עדיין קשה לך אני ממליצה לך לפנות לייעוץ בקרבת מגורייך, בגישת שפר , אשמח לעזור לך למצוא...

מוזמנת לפנות אלי - עדינה 052-8385683

כדי לטפל בבעיה כדאי לדעת מה הבעיה. היינו מה הסיבה שבתך רוצה לעזוב את הדת. האם מדובר ברצון לכייף והיא לא מוצאת את עצמה בטכסים דתיים או שהיא מפקפקת באמיתת התורה.

במקרה הראשון אולי כדאי להדגיש חיבור רוחני לה', בטחון בו, למשל שתחשוב ותכתוב על לפחות שלושה דברים הטובים שקרו לה ב-24 שעות האחרונות, להתבונן ולהפנים שה' ברא את העולם ומנהל אותו וכאשר אנו חוסרי אונים מול המצבים רבים אפשר להפנים את זה, להכנע מלפניו ולמסור לו דברים שאין לנו שליטה עליהם ולבקש כח לקבל את הנהגתו. גם לדבר עם ה' בכל יום, לשפוך בפניו מה קורה אתנו. בדרך זו אדם מתחבר אל ה' ויכול בסוף דבר להתחבר גם למצוות התורה דרך החיבור ולא כמצוה אנשים מלומדה.

במקרה השני היום קל מאוד להוכיח שה' ברא עולם ונתן לנו תורה ושספרי המרקא הם נכונים ונכתבו בזמן האמת, פירושו של דבר שדברים המוזכרים שם אכן קרו משום שלא ניתן לכתוב אותם ולהציג בפני האנשים אם לא קרו בפועל. למשל בסעודת שבת זו (כי תצא) אפשר לקחת פרשה בו בני ישראל נצטוו לבנות מזבח אבנים (לא מסותתות) בהר עיבל ולכרות הברית. המזבח אכן נמצא ב-1985 במקום ותואם מזבח ישראלי ממאה ה-13 לפני הספירה עם הכבש והסובב בנוי אבנים שלמות בלתי מסותות עם מילוי עפר דוגמת מזבח הנישא שהיה לבני ישראל במדבר עם עצמות חרוכות של בהמות טהורות. פירושו של דבר שמתואר בספר יהושע נכון ושליהושע היה ספר דברים בפניו. עם זה ניתן גם להוכיח שספר ויקרא גם כן היה לפני יהושע במאה ה-13 לפני הספירה משום שמתואר בספר יהושע שבני ישראל לא אוכלים תבואה חדשה לפני מחרת הפסח וכי ציווי הזה מופיע בספר ויקרא.

ליתר פרטים את יכולה לעיין כאן:

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888

בהצלחה

יש לדעתי הרבה אמת בגישת שפר. כדאי ללכת ליעוץ פרטני. הדבר יכול לעזור הן בגישה כלפי הילדה (וההבנה כיצד להתנהג מולה), והן בהבנה הפנימית איפה את כאמא נמצאת בתוך הסיפור.

אפשר לראות פרטים באתר של מרכז שפר

home - מרכז ״שפר״

בהצלחה!

ראשית אני בטוחה שאת אמא נהדרת באמת אני מבינה שהילדה מורדת בערכים שלך ואת מאוד מודאגת.

גיל ההתבגרות לפעמים קשה מאוד והילדה בחרה למרוד ועם כל הכאב נותר להביט מה הילדה המתבגרת שלך בחרה לעשות או איך היא בחרה למרוד: היא מתנדבת בכנפים של קרמבו היא בחרה להעניק מטוב ליבה (אני בטוחה שהיא ראתה את זה אצלך) לילדים בעלי צרכים מיוחדים(גם חילונים) כלומר היא מרגישה שיש לה מה לתת לכן, אולי כדאי לחפש לה מסגרת בו תוכל לתת מטוב ליבה בחברה החרדית אני בטוחה שתמצאי עבורה מסגרת מתאימה. הרצון שלה להתגייס לצבא לדעתי מסמל סוג של פחד או אפילו בריחה ממה שצופן לה העתיד. כדאי שתבררי איתה ממה היא פוחדת ותרגיעי אותה. כמובן שאת צריכה למרות הקושי לגלות סבלנות חום ואהבה ולהעריך את פועלה להבין מה הצרכים שלה  אני בטוחה שהערכים שנתת בה במהלך השנים חילחלו והיא לא עשתה שום דבר רע, הצילום בטייץ קצר הוא כמו קריאה לעזרה אל תשאירי אותה לבד בחששות שלה בסה"כ היא ילדה נהדרת.

תתחילי לדבר איתה על ההתנדבות שלה שתספר לך מה היא עושה שם, מה היא מקבלת חזרה, למה זה חשוב לה, חשוב מאוד לדבר.

יש סרט "קשר חופשי" אם את מכירה,

סרט על שני חברים שאחד ניהיה חילוני ואין לו אמון באף אחד

ואז בא החבר השני ועוזר לו.

תראו את הסרט. 

אחלה סרט שבעולם!!

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.