למה? למה רק עכשיו שדנים זה איכפת לי?
אני כאילו עושה את הדברים מיראה?
זה לא הגיוני! אני לא! אני באמת אוהבת את אבא!
אני באמת עשה את זה בשבילו! את הכל!
אולי לפעמים אני לא שמה לב שאני עושה את זה בשבילו אבל זאת האמת! זאת באמת הכוונה אי שם בנשמה!
"וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"!
א-ב-א זה באמת מה שאני רוצה! ככ רוצה! רוצה לצעוק את זה!
בשבילי. בשביל הנשמה שלי. בשביל אחים שלי. בשביל הנשמה שלהם!
"המלך בשדה, המלך בשדה, המלך בשדה בשדה בשדה, המלך בשדה המלך בשדה המלך בשדה בואו ונצא!!
אבא פה! צריך לנצל! צריך לשמוח! צריך לבכות!
הוא פה! בהכי פשטות!
"והיה ביום ההוא, והיה ביום ההוא תקע בשופר גדול, יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים מארץ מצריים והשתחוו לה' בהר הקודש, בהר הקודש בירושלים"
יאלה אבא!
אתה לא רוצה לראות את זה?
לראות את הבנים שלך משתחווים לך באהבה, מזמרים לך, רוקדים לכבודך, צועקים "כי מלך כל הארץ אלוקים"
אבא זה באמת מהלב! זה הרצון הכי גדול שלי! אני ככ רוצה שזה יקרה!
ראש השנה, יום כיפור ואני ככ לא מוכנה! איך אני יכולה לבוא לפניך? איך?
אבא בבקשה תתן לי עוד הזדמנות! לפנים משורת הדין!
"סלח נא לעוון העם הזה כגודל חסדך..ויאמר ה' סלחתי כדבריך"
אבא יגיד לנו את זה! הוא רוצה בזה! יש תקווה! מדובר פה באבא שלנו!
במלך מלכי המלכים! הוא אוהב אותנו ורוצה בנו!
אז צריך גם לרקוד! צריך להבין! איזו זכות טאטע!
אני! אני יהודיה!לי יש את ההזדמנות!
אני הבת של המלך!!!!
שנזכה!! אבא!!
