מרגישה שההלכה נגדישוקולדד ציפס

נשואים מס' חודשים, שומרים על כל ההלכות וההרחקות אבל כל פעם שנאסרים קשה לי, וחוץ מהקושי גםיש תחושה שההלכה נגדי. כואב לי ואני חלשה ואני הכי צריכה עכשיו חיבוק מבעלי אבל- אסורים.

זה לא משפיע עלינו למעשה אבל אני כועסת ומתוסכלת וחושבת גם קדימה (לידה וכו') תמיד כשנאסרים זה כשאני לא בטוב, פיזית ונפשית. מה עושים עם התחושה שההלכה לא פיירית כלפיי? כביכול מתחשבת רק ביצר של הבעל? מה עם רגשותיי? בעלי מאד מנסה לעזור ולהיות ולתמוך אבל בפועל לי מאד קשה.. (הוא מנסה לשכנע אותי לתת את זה כקרבן לד' כי כך הוא מרגיש וזה מקל עליו, מעין הכרת הטוב על נישואינו אבל לי זה לא עוזר!)

הבו עצה...

היי יקרהגולנית
מבינה לליבך. בתחילת הנישואים הייתי נגמרת ממש.. כאילו מן דיכאון כל פעם שנאסרים. היום הראשון היה סרט. מה גם שהייתי עם גלולות והם שיבשו לי את הגוף והיו לנו בקושי ימים מותרים. מה שיכול לעזור לך.. ומה שעזר גם לי. זה להסיח את הדעת בימים האלה מזה . לעשות דברים שאת אוהבת.. שאני עסוקה אני פחות חושבת כמה קשה לי ורע לי. ופתאם בלי לשים לב הזמן טס. זה לא פשוט.. הזמן יעשה את שלו ואת תתרגלי.. היום אני מגיעה למצב שכיף לי לקבל ולהתחדש מחדש.. אני אוהבת את התקופה הזאת שאסורים.. מאמינה? ? כי יש ציפיה.. התחדשות.... אם כל הזמן היינו רק מותרים הכל היה בינינו מתנוון.. זה נס מבחינתי שאני אסורה תקופה. זה נותן כוחות מחודשים.. הקשר רק עולה... בעלי אמר לי לפני כמה זמן שהוא מרגיש איתי שחזר לגיל ההתבגרות... מרוב שיש לו כמיהה אלי.. ואת זה אמר רק אחרי 11 שנה של נישואים. בתחילת הנישואים האהבה לא היתה כמו היום.. הציפיה והרצון להתחדש מוערכת היום ואני אפילו מחכה לה. מאמינה שעם הזמן את תחושי את מה שאני חשה... וכעת באמת הכאב קשה . הייתי שם ומזדהה איתך..ועם זאת אומרת לך שעם הזמן תתרגלי. בתחילת הנישואים הכל נראה כבד. קשה. לא ברור.. כאילו כל משבר הוא סופני. מתפללת בשבילכם שבניינכם יהיה בנין עדי עד. ששלום בית ישרור ביניכם.. בהצלחה..
היה לי קשה גם בהתחלהכל הזמן הזה
אבל אחרי הריון הערכתי את זה מאוד
היה לי גם קושיות, והאמנתי וקוויתי שעוד אבין..
תדעי לך התורה שלנו הכי חכמה בעולם!!!!
את תראי את זה בהמשך!!
אני אחרי שנות נישואים מוצאת את עצמי מתגעגעת לחיבוק מבעלי כמו ילדה בת 17
וגם עם כל האהבה שלי לבעלי ואני הכי שרופה עליו בעולם.כייף לי לפעמים עם השקט שלי...
מרגישה בדיוק ההפךסודית
כשכואב לי ואני עייפה, מה שאני צריכה זו אמבטיה טובה ושינה. שמתי לב שאני עייפה כבר יום לפני.
הדבר האחרון בעולם שאני רוצה זה שבעלי יתקרב אלי... ואין לי גם כ"כ כוח לשיחות. אלו פשוט 5 ימים שההלכה מתחשבת בקושי שלי ונותנת לי מנוחה ופטור מעבודות הבית
ובשבוע אחרי כן יש מספיק דברים נחמדים שאפשר לעשות עד ש
אחרי לידה - לא נעים לי לומר- הכי דרושים לי דיני הרחקה.. אולי מפני שזה לא מדכדך אותי, אלא גורם לתשישות פיזית, ומה שאני צריכה זה שינה ולא מילות עידוד.
ההלכה משאירה את בעלי עם התינוק העירני, וזה מה זה מתאים לי..
עם כזאת עייפות תבקשי לבדוק פריטיןרפואה שלמה
ההלכה לא נגדך...ד.

מה פירוש "מתחשבת רק ביצר של הבעל"?... הרי גם לו יכול להיות קשה.

 

היה יכול לומר הפוך: רק מתחשבת במצבה של אשה בזמן נידותה, ולא בו....

 

 

אז זה לא כך ולא כך.

 

מלבד שהלכה זו הלכה, דבר ה' - אבל גם לא קשה כ"כ להבין ולהפנים: בסופו של דבר, זה שהעיקרון ההלכתי הוא שהקרבה הפיזית היא רק בזמן שהאשה במיטבה מבחינה זו - הוא דבר שגורם לכך שהצד החיצוני יבטא את הצד הפנימי, ולא ייהפך לדבר בפני עצמו, "יצרי" בלבד, שבסופו של דבר יזיק גם לקשר הפנימי וגם לצד החיצוני.

 

אלא מה? שאת אומרת "צריכה חיבוק".. אבל אדם בנוי כמו שהוא - וכשזה במקומו, זה משמש לטובה -  ולכן אי אפשר "לכַמֵת" בנישואין לטווח ארוך. לומר, אז שיעשה רק כך ולא מעבר לכך (מניח שלכך את מתכוונת, כי את ממילא "לא בטוב פיזית ונפשית באותו זמן"). מלבד מה שזה אי התחשבות בו אם כבר, הרי שזה יכול לגרום בסופו של דבר לאי התחשבות הדדית ולהיות גורם הורס גם בין בני הזוג - וגם, כנ"ל, את הסדר בו אמור להיבנות היחס ביניהם, הפנימי והחיצוני.

 

אשר על כן, על אף שלפעמים קשה - כדאי לא להסתכל על כך בתור "נגדך"... חס ושלום. זה ממש גם בעדך.

יש דברים שהם קצת קשים - אבל בעומק, וגם לטווח ארוך, מאד בונים.

 

ו..מזלך שיש לך בבעל כזה ש"מחזק" אותך ולא נסחף אחרייך....

מסכים שאם מדובר בשוקולד צ'יפס חלבי אז יש הרבה יותר הרחקותאליפ

ואם זה פרווה אז המתכון לא כזה שווה

 

וברצינות עכשיו

בטווח הארוך זה משתלם מאד מאד

 

גם מתגעגעים וכמעט אף פעם לא מתרגלים למגע, וזה משמר משיכה לאורך זמן.

גם אשה היא אוצר של מילים, וזה מכריח אותנו הגברים להצליח לגעת בלבכם בדרכים אחרות שלחלק מאיתנו הם פחות טבעיות.

אז לוקח לנו זמן, ומפתה לעיתים להשתמש במוכר אבל בסופו של יום זה שווה.

 

אל תשכחי לחזור לפה עוד עמה שנים ולספר זאת לזוגות הטריים הבאים בתור.

מנסה להאירהבת של המלך
בהתחלת החתונה באמת להרבה כלות ונשואות חדשות זו ההרגשה
סתם דוג
בהתחלת החתונה אסורים יחסית מייד
כמה ההלכה דאגה לכלה שעברה משהו לא מוכר.. שתעכל ..
תחשבי מה היה קורה אם ההלכה לא היתה כך
איזה קושי עצום יכל להיות לכלה

בזמן נידה
איך ההלכה דאגה לנו זהו זמן שפיזית לא נכון ( רפואית)
וכמובן הילכתית להיות ביחד
איך ההלכה דאגה שהגבר יכבד את אישתו וישמור מרחק
במצב הזה

אחרי לידה - כ"כ את עסוקה , עייפה , כאובה
איך ההלכה דאגה לנו שפה היא אמרה סטופ
תן את הכבוד שמגיע לאשתך

אז יגידו רק חיבוק
אבל ההלכה שהיא כל כך אמת ומכירה את טבע האדם יודעת שזה לא יסתיים בזה

תחשבי על ההאהבה הגדולה שיש אחרי שנטהרים
איזה הרגשה נפלאה

אם היינו כל הזמן מותרים
מתי היינו מרגישים את ההרגשה הזו?

אני גם כעסתי מלא בהתחלה
אבל עם הזמן למדתי להעריך את הזמנים האלה
ולהסתכל עליהם בעין טובה
תנסי להפוך את המבט זה רק יעזור לך
ויקל עלייך בזמנים האלה
אהבתי איך ומה שכתבתחני 28


אין לי עצה, אני באותו מצב כמוךענבל

בס"ד

 

ואני, שלא כמו שאר המגיבים פה, לא מתכננת לתת לך תירוצים שיגרמו לך פתאום לראות את האור.

זה קשה, זה מרגיז, זה מתסכל אבל זאת ההלכה ואין מה לעשות [באמת שזה מה שמחזיק אותי].

בקשר ללידה- זה באמת אחד השיקולים שלי בקשר למניעת הריון. אני רוצה להרגיש קודם מספיק חזקה לעשות את זה בלי התמיכה הפיזית שלו.

רק הערה מעשיתהסטורי
(בלי להכנס לכל הסוגיא ההלכתית של אמצעי מניעה)

אם המניעה המדוברת, היא באמצעות כדורים הורמונליים - כדאי לקחת בחשבון שהם גם מאריכים את ימי האיסור וגם לא פעם יש להם השפעות פיזיות ונפשיות - כגון עייפות, חולשה, תחושת דיכדוך כללית ובמיוחד מחלישים את החשק לקרבה - כך שאם החיפוש הוא של יציבות בנישואין, לא בטוח שמרויחים יותר ממה שמפסידים.

בהצלחה
זה תלוי בסוג הכדורים.ענבל

בס"ד

 

שלי לא כל כך מאריכים את הימים, הם דווקא מאפשרים מרחב תמרון כי עד שמגיע ממש דימום לוקח זמן ויש כמה ימי כתמים לפני.

אני יודעת מה תופעות הלוואי אבל זה משתנה בין אשה לאשה ובין גלולה לגלולה. 

בכל מקרה, השיקול הוא לא יציבות בנישואין, הוא יציבות מול עצמי.

כמוך כמוניהלוי מא
לא מבין את הגדרות הרבים
אינני בבון שלא יושע להבדיל בין חיבוק ונשיקה לבין לקיים אישות.... זאת ועוד לא מבין 7 נקיים

לא הגיוני לי שהקב"ה מצווה על ברואיו ועמו הנבחר לחלוק בין שליש לחצי מחייו הבוגרים ללא חום פיזי מאשתו/בעלה. נשמעת לי דרישה מוגזמת שפוגעת בבריאות הנפשית של האדם ובתא המשפחתי.

קדימה דוסים לרדת עלי
טוב אצלך זה כך. אולי בכלל מה שעברת. שהקירבה מפצה על החוסרכלה נאה
כיום נשוי בשנית ברוך ההלוי מא

ללא חסכים רגשיים ועדיין חושב שמשהו לא נורמלי

לדעתי זה לא דוגמאכל הזמן הזה
לא נראה שבכללי היית חי טוב..לפי מה שכתבת פעם
7. מתזמן בדיוק. יש נשמות שצריכות את זה כדיסודית
להגיע לעולם הזה.. אתה חושב שהכל בשליטה אמצעי מניעה כביכול מחליטים, אז זה לא נכון. גם כיום.
אולי לך זה לא מתאים אבל ככה ההלכה, מתחשבת לא רק באינטרסים של צד אחד
וחוץ מזה יש עוד דרכים להביע חיבה חוץ מחיבוק.
ומי שזה פוגע לו בבריאות הנפש שיתייעץ עם רב..
נראה לי שיש כאלה שתופסות את העניין כ*מעליב *= טומאה זה רע. ומכאן הצורך בחיבוק דווקא



חלש...מה עם עקרות הלכתית?הלוי מא


לא חלש, הולכים אחר הרובסודית

לגבי הפתרון לבעיה רפואית הנובעת ממצב הלכתי  - יש פוסקי הלכה. מה אומר על כך פוסק ההלכה שהזכרת פעם? 

הקב"ה לא צוה על עקרות הלכתית זו פסיקת חכמים!!!!!!!!!!!!!!!!!הלוי מא

לא מאמין שהקב"ה יצווה על האבסת נשים בהורמנים בכדי לטפל בבעיות אי פריון הלכתית.

 

מאמין שאין לרבנים בדורנו לאחר שהבינו שישנו המושג עקרות הלכתית כתפיים רחבות

בכדי להחזיק את דם אותן הנשים כדם נידה ולא כדם זיבה ולהתיר אחרי וסת לטבול ודיו.

 

 

אולי תפסיק עם ההטעיה הזו כל פעם מחדש...סתם 1...
להתמודד עם טענה לא להטיח האשמות בבקשההלוי מא


התמודדנו איתך ושכמותך כל כך הרבה פעמים...סתם 1...
אל תגיד לי שכבר שכחת...
תני קישור!!!!הלוי מא

הסמיילי לא מעלה ולא מוריד

אתה היתה מוכן לקחת על הגב שלך ולפסוק דבר כזה ?כלה נאה
אסור לשנות את דיברי חכמים. אחכ זה לא יגמר.

אני אומרת לבעלי שיש הלכות בהרחקות נגיד שניראה לי קצת מוגזמות. ובמיוחד אחרי כמה שנות נישואים. כמו לשיר לתינוק
לא ניראה לי שבעל לא יוכל לעמוד בזה שאישתו שרה לתינוק. או סימן הכר. המלחיה שבעלי שם בשולחן לא מזכירה לי כלום.
כניראה שלא שיך שכל אחד יבוא ויעשה סדר מחדש.
לגבי הדוגמא הספציפית כדאי לשאול רב,ק"ש
בנושא של שירה, במיוחד כשהיא לא שרה לאזני בעלה.

לגבי העקרון מסכים.
פסיקת חכמים היא גילוי רצון הקב"ה!ק"ש
כי לא מחשבותי מחשבותיכם - איננו יכולים 'לנחש' את רצון הקב"ה, אלא במה שהוא גילה לנו בתורה. בצינור הישיר - תורה שבכתב ובצינור הנסתר - תורה שבעל פה. כל התייחסות אחרת היא קראות.

החל מהגמ' ופשוט בכל הראשונים שלא עושים חשבונות של זיבה, אלא תמיד מצריכים ז' נקיים. כבר בגמרא זו דוגמא להלכה פסוקה - כלומר הלכה פשוטה שאינה מעוררת דיון!

האם הפתרון הוא דווקא להאביס בהורמונים? לא בטוח, יש עוד פתרונות. יש פתרונות הלכתיים, בלי לפרוץ את ההלכה הפסוקה ויש פתרונות רפואיים אחרים (לכה"פ בחלק מהמצבים, מהכרות עם הנושא). אבל גם אם אין שום פתרון, יכול להיות, כמה שזה כואב, שיש נשים שרצון הקב"ה שישארו עקרות, בדיוק כמו שיש אנשים שרצון הקב"ה שיהרגו בתאונת דרכים או יחלו בסרטן.

אגב, לא ראיתי אותך מעיר, באין ספור הפעמים שהמלצת למנוע הריון מסייג שלא לעשות זאת ע"י הורמונים...
מגיבהלוי מא
א. כשאתה דן לגופו של אדם לא תקבל ממני תשובה.
ב. מקווה בשבילך שלא תתמודד לעולם עם "רצון ה של עקרות סרטן וכד"
ג. יחי ההבדל בין מניעת הריון לשם הבאת ילד למציאות בריאה או לא להביא.
ד. מניסיון אישי לגבי גלולות לעומת הורמונים במקרה של אשתו של חבר ההבדל עצום בהשפעה על האישה. הייתה דוגמנית והפכה לשמנה באופן מבהיל.
לא מבין מה אתה רוצה בכללק"ש
א. לא הגבתי לגופו של אדם, הגבתי כלפי הדברים שכתבת כאן.
ב. גם אני מקווה בשבילי ובשביל כולם. מה הקשר?
ג-ד. כנ"ל. מה הקשר? יש תמיד שיקולים לכאן ולכאן. להורמונים יש תופעות לוואי, אני מודע להם (יותר מידי...), לכן תמיד צריך לשקול בזהירות רבה נזק, תועלת, סיכונים אפשריים וכד', כמו בכל החלטה. זה נכון הן על מניעה והן על הולדה.
אם הולכים בתר הרוב למה שנחזיק כל וסת כזיבה?הלוי מא

האם כל הנשים בעולם זבות או נידות?

 

נא ללכת בקו אחיד בדיון אם לא הדיעה שלך לא רלוונטית

מה זה זבה?סתם 1...
יש רבנים בשביל לתת תשובות כאלה...לא אני זה בטוחהלוי מא


דווקא רבנים לא קובעים מה זהסתם 1...
הם רק מתייחסים לתופעה.
אז לך אין מושג אבל יש לך עניין להתעסק עם איסורי כרת...
דווקא מעיון ב רמב"ם בשבתהלוי מא
זה לא כ"כ קשה להבין 7,11,7,11 וחוזר חלילה
חחחחסתם 1...
עם שיטת הרמבם שום דבר לא פשוט. 7,11 כל חייה, מהפעם הראשונה וכו'. לא נוהגים בשיטתו המסובכת כבר מאות שנים.

אגב, אין קשר להבדל ששאלתי אותך לגביו.
בשביל "לבטל" את חומרת רבי זירא תצטרך לדעת להבחין בין הדמים.

סתם דוגמה- מעיקר הדין אשה מחכה 7 ימים מרגע קבלת הוסת וטובלת בסופם, גם אם "שופעת" כל השבע.
מה קורה אם אשה רואה דם טהור, לא משנה סיבת הדם, האשה לתומה חושבת שמדובר בדם וסת ומחכה 7 ימים וטובלת.

בפועל הדם היה דם טהור ביום הראשון אך ביום השני השלישי והרביעי היה דם וסת.
לשיטתך היא תטעה ותטבול יום לפני הזמן ותעבור על איסור כרת עם בעלה מכיוון שההמתנה של ה-7 ימים צריכה להיות רק לדם וסת וכאן, עקב אי הבחנה בין הדמים, התחילה לספור מוקדם.

כי ככה הדין הפשוט בגמרא ובפוסקיםק"ש
ומנהג כל נשות ישראל כמעט אלפיים שנה.
לא צריך להסתכל על התקופה הזו כחוסר פיזיmp3
אלא כתקופה של קרבה נפשית. כשיש מגע פיזי אז הקשר מתרכז בזה אבל כשנמנעים ממגע יכולים לנתרכז בקשר הנפשי.וממילא מרוויחים את כל העולמות.לא מגיעים למצב שבו אישה מרגישה כמו חפץ של בעלה- רבים ומשלימים במגע, נפגשים ואומרים שלום ע"י מגע וכדו. לגבי הגבר-אם יהיה לו זמין תמיד לא יהיה לזה את אותו האפקט.(גם מבחינה מחקרית איכות הזרע טובה יותר לאחר הפסקה וכך גדל הסיכוי להריון)
בקיצור מי שחושב שקשר זוגי הוא רק מגע הוא טןעה ואת זה ניסתה למנוע התורה על ידי כך שחייבה את הזוג לחזק את הקשר הנפשי שלהם חצי חודש.
מי שנמצא באמת בזוגיות טובה,בריאה ומוצלחת*אשתו של בעלי*
הקשר הנפשי העמוק קיים,חי ובועט גם בתקופה שמותרים ולא רק כשאסורים.
קרבה נפשית צריכה להיות תמיד! גם כשמותרים וגם כשאסורים.
אם בתקופה שמותרים אישה מרגישה כמו חפץ של בעלה,אז אוי ואבוי.
אפחד פה לא חפץ של אפחד.
מה זה? גן ילדים?
אלה אמורים להיות יחסים דו סיטריים,ששני הצדדים מקבלים זה מזו ונותנים זה לזו.

איכות זרע והריון לא קשור לעניין הזה בכלל.
לא הבנת אותיmp3
בתקופ שמותרים הגיוני שמטפחים בעיקר את הקשר הגופני. לכן תקופת האיסור מסייעת בלהתרכז בקשר הנפשי.
איפה ראית שאמרתי שאין קשר נפשי כשמותרים??
ותדברי עם נשים שמותרות תקןפות ארוכות כמו הריון והנקה ותתפלאי לשמוע שאין להן כוח להיות עם הגבר שלהן כל הזמן ומעדיפות שיחה טובה מלב אל לב ללא טיפת מגע.
הבנתי אותך מצויין מלכתחילה*אשתו של בעלי*
לכן כתבתי שאת הקשר הנפשי צריך לטפח כל הזמן!! בלי הבדל של מותר ואסור.
אגב אני מניחה שאתה יודע שהקב"ה לא ציווה על ברואיועדן ירושלים
7 נקיים.
פעם אישה וגם גבר ידעו להבדיל בין דם טהור לדם טמא..
ואז לא היה צורך. אחר כך *נשות ישראל* שלא ידעו קיבלו על עצמן לשבת שבעה נקיים כל כל טיפת דם בגודל של גרגיר חרדל.
אז זה לא הקב"ה זה נשות ישראל שבתוכן כנראה טמון רצון להיות עם בעליהן רק בהיתר.

אבל ציוה עלינו לא לסור מדיבריהם...לא תסור...הלוי מא

בגלל זה אני סבור שחומרת ר זירא וגזירת רבי יהודה מפני העם שבשדות לאור 

מדע הרפואה של ימנו שיכול לאבחן בין טיפת דם לטיפת דם על פי קריטריונים הלכתיים

לא שייכת.

 

מדע הרפואה בימינו יודע?סתם 1...
להבדיל בין דברים שאיננו יודעים מה ההבדל ביניהם?...
הקריטריונים לא היו ברמת המיקרוסקופ, כנראהרפואה שלמה


מה הרפואה בימינו קשורה?!ק"ש
ההבדל הוא במספר הימים ובדרך ספירתם ולא בדברים אחרים.

עד כמה שלמדתי, דווקא לא מעט נשים בימינו אכן מגיעות לימי זיבה, אפילו לשיטת רוב הראשונים (בעקבות ההתערבויות - כדורים, התקנים וכד' שמאריכות את הימים). לשיטת הרמב"ם פשוט שמגיעות לראיה בימי זיבה.

לא שזה משנה, אין היום בית דין גדול בחכמה ובמניין מביה"ד של רבינא ורב אשי, שבכלל יכול לשנות את פסיקתם, בגלל כל מיני דמיונות שלנו. עניתי רק לצורך הדיון.
זו כבר הלכה פסוקה.ד.


חכמים ציוו על שבעה נקיים. כדאי שתהיי חביבה על בעלה כבשעת כניכלה נאה
כבשעת כניסתה לחופהכלה נאה
לא מדוייקק"ש
זה מוזכר בחז"ל על שבעת ימי הנידה מדארייתא ולא על שבעה נקיים. חכמים לא היו מוסיפים ימי איסור מטעם פסיכולוגי בלבד. כמובן גם כשמובא בחז"ל כטעם לדברי תורה - אנחנו מקיימים כיון שהקב"ה ציווה ו'הטעם' שמוזכר יכול להוסיף טעם, כמו טעם באוכל.

הסיבה שחז"ל קבעו להלכה פסוקה, את מנהג הנשים 'ליישר קו' ולהחמיר בכל ראיה כדין זיבה - היא שראו שמאוד מסובך להחזיק את כל החשבונות של נידה וזיבה קטנה וזיבה גדולה ששונים זה מזה - ולכן פסקו שתמיד נוהגים כזבה גדולה שבעה נקיים.
לא יודעת אם זה יעודדחדשה ישנה
גם לי היה מאוד קשה בשנה הראשונה של הנישואין, אח''כ ב''ה נכנסתי להריון, הנקה, הריון , הנקה.. כבר כמה שנים טובות שלא נאסרנו כמעט.. ואני מרגישה שממש בא לי כבר שנאסר! לא שח''ו לא טוב לי עם בעלי, זה כיף, זה נח, זה סבבה... אבל חסר התקופה שמתרחקים ואז פתאום מעריכים כל קרבה קטנה.. מצפים.. מייחלים.. אני רואה את זה בתור מתנה, תקופת ההמתנה הזאת ואז יש התחדשות מרגשת גם אם נשואים כבר הרבה שנים.

לעניין הפרקטי שצריך עזרה, בעלי היה מכין לי בקבוק חם לכאבי בטן, אפשר פינוקים כאלה של פתקים נחמדים, הפתעות של שוקולד בתיק, הודעה נחמדה באמצע היום או ארוחת ערב מושקעת גם אם זה מגיע בלי חיבוק.. לומדים להכיר צדדים אחרים כשאסורים ולומדים לפתח תקשורת נכונה, כי כשרבים זה לא מספיק רק לתת חיבוק ולבקש סליחה, פתאום יושבים ומדברים, פותחים את הדברים ומגלים רבדים יותר עמוקים אחד אצל השניה.
הלכה לאבשורות משמחות
ניתנה לנו בשביל להרע עלינו, אלא לעשות אותנו כמה שיותר דומים לצלם אלוקים הכוונה שנהיה יותר טובים בעז'ה
בוודאי שיש מקום לקשיים רגשיים הרי אנחנו בסופו של דבר בני אדם, זה חלק מהתהליך, אבל אפשר להתבונן על המציאות בשתי זוויות
האחת, כמו שתיארת שהקושי גובר ולא נוח לי עם התורה ואני נגררת
השניה, שאני מתפכחת ממציאות של קושי, לדוגמא שהבאת שדווקא בימים שנאסרים חשוב לי להשקיע בעצמי כאישה. אלו הימים בהם כל הזמן מוקדש רק לי פיזית ונפשית, כלומר ימים שאני מממשת את הפוטנציאל שהייתי רוצה להגיע אליו ובימים שמותרים אני לא מספיקה להגיע לזה.
ההתפנקות הזו נותנת כוח להגיע רעננה ושמחה לימים שמותרים.
אני איתך בקושי כבר למעלה מ15 שנהניקיתוש
אני אומרת שזאת המצווה הכי קשה והכי יפה שניתנה לנו.
היופי בזה שזה משמר את התשוקה ואין אחד שיגיד שזה לא נכון.
ואפילו בתקופה ארוכה שמותרים, יודעים שיש סוף. אז התשוקה קיימת לרוב.

אכן הקושי גדול. מאד!!
אנחנו למשל משוחחים הרבה יותר כשאנחנו מותרים.
וקשה לנו כשאסורים.
אבל מתגברים וזה היופי. מרגישים חזקים, נחשקים.
והיום יש פתרונות, לא את כולם ניסיתי אבל לדוגמה מירנה לא מקבלים המון זמן.
בתקופה הזו בחודש אני לגמרי מפנקת את עצמי עם גלידה, עוגה וכו'משיח עכשיו!
להתפנק עם גלידה ועוגה אפשר כל הזמן*אשתו של בעלי*
מה עניין גלידה ועוגה לזמן שאסורים?!
גם פיזית- הגוף מבזבז הרבה אנרגחה וזקוק לסןכרמשיח עכשיו!
וגם נפשית- שמנות כמוני, השוקוךד מעודד. מבחינתי זה הזמן בחודש שאני מרשה לעצמי.

נתתי עצה איך לעבור את השבועיים הקשים האלה בחודש. לא מבינה למה את מתנפלת עליי
לא מבינה למה את חושבת שהתנפלתי*אשתו של בעלי*
אבל מעבר לזה-קשה לי להאמין ששוקולד וגלידה זה משו שיכול לפתור את הקושי הזה.
הסימנים ?! כאילו שאני רפת שכל.משיח עכשיו!
תסלחי לי,כן?*אשתו של בעלי*
אם את לויודעת מה פירוש הסימנים האלה ?!
אז זו כבר בעיה גדולה..ולא שלי.
?! זה סימן שאומר משהו שלא צריך אליו תשובה.משיח עכשיו!
שאלה רטורית, למעשה.
כשכתבת לי: "מה עניין גלידה ועוגה לזמן שאסורים?!
"
את בעצם אומרת שאני אומרת שטויות.

בכל מקרה, נראה לי שקלטתי אותך. אז אני פשוט לא אמשיך להתכתב איתך.
זה מעודד...פרוזן יוגורט
נכון*אשתו של בעלי*
כל הזמן! וכל יום!
אותי לפחות...
שמחה בשבילך שאת מרשה לעצמך פינוקים עתירי קלוריות כל יוםמשיח עכשיו!
רוב האנשים אינם כאלה.מבחינתי, בגלל שהתקופה הזו קשה כל כך, כדאי להתפנק דווקא בה. בוודאי שזה לא מוריד את הקושי. אני שונאת את השבועיים בחודש שאסורים.
היא הציעה עיצה שמועילה לה, כאשר היא עצובה/אסוריםניקיתוש
אני חושבת שזה העניין. הפינוק הזה.
אולי אצלך זה לא פיתרון, אבל היא מרגישה שהתנפלת עליה, אל תהפכי את זה עכשיו לשרשורפלצת
מי שהופך את זה לשרשורפלצת*אשתו של בעלי*
זה מי שמגיב ומגיב לי בלי סוף...
דלגו! וזה יעצר...
אהאה...ניקיתוש
מעניין מי מגיב בלי סוף
ומי חייב להיות המילה האחרונה....
כבר כתבתי בשרשור אחר*אשתו של בעלי*
שאני אומרת את המילה האחרונה..
תשאלי את ד'..
משום מה, הרבה מאוד אנשים שונים ובעלי דעות שונותק"ש
מרגישים שהתגובות שלך תוקפניות, חריפות ולא נגמרות.

האם כולם נוסעים נגד כיוון התנועה, כמו בבדיחה המפורסמת?
את מי זה מעניין בדיוק??*אשתו של בעלי*
לא אותי.
את צריכה טיפול. עכשיו הזמן באלול!עובדאחרונה
מסירות נפש.לעניין0
מסירות נפש על תורה ומצוות, ודברי חכמים.
התמודדות משמעותית ויומיומית, שלא היתה לפני הנישואין - ולכן יכולה להצטייר כעול מנותק ומיותר.
אבל מתרגלים, ומתרגלים לכך שהקודש וההתמסרות לעבודת ה' היא חלק מהחיים ממש, ומקיפה את הגוף, הנפש והרוח.
והבירורים שנעשים סביב זה - הנפשיים, הזוגיים, הלכתיים, רוחניים, הם הם עבודת ה'.
דווקא כאמא, שבקושי יש לי זמן לתפילת שחרית, הטהרה משאירה אותי קשורה, מחוברת, וכן - עובדת קשה. משלמת מחירים. מסתבכת. שואלת. לא מבינה. כן מבינה. תקופות ככה ותקופות ככה. חיה עבודת ה'!

אם כבר מדברים על מה בעלים אומרים,
בעלי מזכיר לי הרבה, שאשה היא החיים - החיים של הגבר, החיים של הבית,
ולכן משימת החיים היא שלה בעיקר.
אני מרגישה איך אני מחיה אותו, איך חייתי אותו כשהתחתנו, ואיך זה ממשיך
ואני מחיה את ילדינו, בהריון ובלידה ובהנקה ובגידול ובבישולים.
"הכל סביבך, תשימי לב"
אז גם הלכות טהרת המשפחה, הם ממך וסביבך ואת המרכז של ההתרחשות
אבל כמובן עוברים את זה ביחד!
בדרכים שונות, תפקידים שונים, אבל יחד.
לומדים את זה עם הזמן.
לא נעים להגיד אבל מאז הסמרטפון זה נהיה הרבה יותר קל....44444
תסבירי... מה נוח יותר בשמירת ההרחקות הודות לסמארטפון...קרן-הפוך
אולי עסוקים יותר וזה מעביר את הזמןכלה נאה
נכון במידה מסויימת. מאפשר ״לברוח״ / ״לשקוע״ במציאות חלופית..קרן-הפוך
אבל זה לא טוב. אסור שזה יהיה על חשבון שיחה כל ערב עם הבילכלה נאה
לא אמרתי שזה טוב אלא יותר קל.44444
^^^^^44444
זה נכון.אתגר מתמשך


תודה לכל המנסים.ות לעזור...שוקולדד ציפס

סתם זה מרגיע להבין שהתחושות שלי לא כ"כ מוזרות..

האמת היא שאני חושבת שזה מצוין להיות אסורים מדי פעם 

בגלל ההתחדשות וכו'

אבל לא אוהבת את זה שנאסרים דוקא כשאני זקוקה לבעלי...

אף אחת חוץ ממני לא שמה לב שמה שאוסר בני זוג זה מצב קצת רגיש אצל האישה

שלפעמים גורם לה להצטרך יותר מתמיד חיבוק וכדו'...

האמת שאצלי זה הפוך-חותמת

בזמן הזה (נסיון של פעם אחת) אני הכי בעולם רוצה להיות לבד ואם היינו מותרים אז לא היה לי נעים לומר לו שלא בא לי שהוא יגע בי.
אז אני ממש מרגישה שההלכה איתי ועושה לי טוב.

סופסוף מישהי שמרגישה כמוניסודית
התחלתי כבר לתהות
זה מפתח אצלנו הגברים שיטות אחרותאליפ
להיות אצל בת הזוג
זה הזמן לפתח הקשבה ושיח שמוליד עוד הבנה ושיח
חטאי אני מזכיר כבעל צעיר שהקירבה המילולית הצטייר לי כחלק הנשי וחיכיתי כבר שהדיבורים יגמרו
דווקא ימי ההרחקה עזרו לזוגיות להתפתח בכיוון הזה
לנסות לבנות בימים האלה קירבה רגשית ביניכם שלא תלויה במגעהיום הוא היום
זה יעזור גם לימים שמותרים
לבעל יותר קשההרואה
מדוע אתה חושב כך, שהריחוק בימים האסורים יותר קשה לגברים?קרן-הפוך
ג
היית פעם גבר?הרואה
לאחר שיחות רבות עם אשתי זה מה שסוכם.
בכל זאת, אשמח להבין כמה מהסיבות.קרן-הפוך
המנגנון ההורמונלי המחזורי בגוף האישה, מעלה את התשוקה והחשק בימים לפני הביוץ. זהו מנגנון טבעי הפועל לא רק אמל בני האנוש, אלא בכלל בעולם החי, כדי להביא ליצירת חיים חדשים במפגש בין זכר ונקבה.
הימים בהם התשוקה בשיא, הימים לפני הביוץ, נופלים בימים האסורים לפי ההלכה - ב 7 נקיים.

החוסר במגע, ליטוף, חיבוק, ביטויי חיבה, לאו דווקא ממש יחסים - בהחלט קשה וחסר לי כאישה במהלך ה 7 נקיים.
נכון גם אני מרגישה את זה אבלכלה נאה
ניראה לי שלגבר קשה שבועים ולאישה שבוע.
בזמן המחזור אין כח וחשק ובשבע נקיים חסר מה שכתבת.
גבר לא משתנה אין לו שינוי הורמונים הכל מתפקד רגיל.
לא ... אלא בסוף 7 נקייםסודית
לגבי הצורך בליטוף זה משהו אחר
הגוף מסונכרן טוב עם היעילות הביולוגית
לא יודעת לגבי כלל הגברים אבל נראה לי שהתלונות הן על 7 נקיים ולא על שבועיים
יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

גרוע והתחושה שלך נכונהזיויקאחרונה
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
למה השרשור הכלכלי שלי נמחק?חוזר
דיברת בצורה לא מכובדת, פנית לנשים בפרטיפשוט אני..

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

 

 

זה סיבה למחוק שרשור?שלג דאשתקד
מה?!?!חוזראחרונה
ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טובאחרונה

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזראחרונה
מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגוע
אם את אוהבת את הקטעמשה

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

התכוונת שאין לך דרכון?פשוט אני..אחרונה

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

 

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

קראתי חלק מהתגובותלאחדשהאחרונה

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחחחחחחחחחלאחדשה
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

רק מעודדת שאפשר לצאת מיזה.אונמר

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

 

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

 

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

חשוב לי להוסיף לפותחתדיאט ספרייט

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

👍.אונמראחרונה

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אולי יעניין אותך