אני רגיל למסעות של הטירונות, שהולכים איזה מאה קילומטר בהרים בקצב מפחיד ואסור לדבר, אסור לנשום ואסור לחיות...
היום היה מסע של כל הגדוד, המג''ד והרב בראש, איזה 400 חיילים, זה נראה ממש מרשים. עם מלא דגלים של נצח, 6 קילומטר, כל הדרך שרים שירים של סליחות, 3 קילומטר אחרונים עם אלונקות ואנשים רצים רצים ברבאק עם אלונקה כשהם שרים. מגיעים לסוף, מורידים אלונקות, וישר מתחילים ריקודים עם הספר תורה החדש, ככה עם כל הציוד עלינו ורטובים מזיעה, 400 לוחמים עם האיפודים עליהם מכניסים ספר תורה חדש לגדוד בריקודים.
ההכנסת ספר תורה הכי מדהימה שתראו אי פעם

