אז מה איתך, אתה באמת שם??סתם עוד פצלשית

נכון, אתה צודק

התנהגתי כמו כלבה

זרקתי כמעט הכל מאחורי

סוג של שכחתי ממך

 

אבל היי!

תפסתי את עצמי!

הבנתי שטעיתי

חזרתי אליך

למצוות

לאבא ואמא

 

אז למה אני לא מרגישה שחזרתי אליך?

למה אני לא מרגישה אותך

נכון, נתתי לך בעיטה בבטן

אבל מה עם זה שאתה "אבא שלי"?

אבא סולח לילדים שלו

לא משנה מה הם עשו

 

אני לא מצפה שעכשיו יהיה לי שיח איתך

כמו הצדיקים

אבל אני כן רוצה להרגיש אותך

להרגיש שאתה פה

ושאתה שומע מה שאני מבקשת

 

כי אם לא

לא, זה לא איום, זו פשוט מציאות

כי אם לא, אני פשוט אעזוב שוב

כי אם אתה לא באמת פה

למה לי להשאר פה לבד???

 

 

אני ישמח לתגובות

 

וואו יקרה. כואב, מאוד ולא קלמחפשת^
מנסה לשלוח לך כוחות.
יהיה טוב.
והוא נמצא
לידך,
בתוכך,
מחכה,
מתקרב
ויהיה לך טוב,
את תראי
את יודעת, בהתחלה שקראתינושבת באוויר!
חשבתי שמדובר בבן אדם וחשבתי לכתוב לך, שהוא לא חייב לספוג את הכאב של הנטישה ולסלוח לך כשאת מחליטה לחזור. ואז כשקראתי שזה לאבא שלנו. עלה לי חיוך אבא שלנו הרחמן הסלחן. פותח את ידיו שנרוץ אליו לחיבוק לא משנה כמה היינו "שובבים".
הוא חיכה לך והוא שמח שחזרת. את עוד תרגישי. פשוט פתחי את הלב שלך בלי מסכות תהי חשופה מול ה'
נשמה אחת!מופקרת כמדבר

שתדעי שאני ממש ממש מזדהה!

ככל שאני מתקרבת אליו אני מרגישה פתאום ריחוק..

אני מרגישה מועקה ממש. וכאב עצום.

כאילו לא באמת הגעתי אליו ואני לא באמת מחוברת

(למרות שכל היום אני חושבת עליו, מדברת עליו, עושה בשבילו

ומרגישה אותו..! באמת!)

 

 

לפעמים כשבנאדם מתחיל להתקרב

כי קיבל אור או חיזוק

עובר קצת זמן ואז פתאום מרגיש מרוחק,

מנוכר ולא קשור.

יש כמה סיבות לדבר.

אבל אחת מהם שבאמת במובן מסויים התקרבנו למקום שהיה רחוק מאיתנו,

מקום שהרבה זמן הנשמה הייתה מנותקת ממנו.

אפילו שהיה המקום הטבעי והכי נכון בשבילה.

היא שכחה את המנטליות, את ההתנהגות, היא עדיין קצת מלוכלכת,

לאט לאט היא תתנקה, תטהר ותוכל באמת להרגיש. בלי כל המסכים

כל פעם שעושים בשביל ה' למרות ההרגשה הזאת. למרות ההסתר.

זה מה שפועל עליה את הניקיון והטהרה המושלמים!

מבטיחה לך שבסוף עוד תרגישי הכיי הכיי בבית ורצויה וקרובה!!! 

נשמה!! ותודה בזכותך העלתי את זה על הכתב וזה קצת חיזק אותי גם....

 

שה' ישמח אותך מלא מלא! ושתרגישי אתזה!!

 

תודה על העידוד, מקווה שזה באמת נכון...סתם עוד פצלשית


ממ קראתיאוהב אותך האחרונה

ואוו

שעון קיץxmasterx

מפנה לילות מכלה בקרים

--מחכה לרחמים~

קומי אהובתי

קומי

יש לך עוד לחיות

את עוד תהיי

ותחיי

יהיה לך טוב

כל כך טוב

🤍

--מחכה לרחמים~אחרונה

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

..מחפש שם

לנגן

ולנשום

ולחלום על הרמוניה

וחופש

ואהבה

ולהזרק על אבני החוף

חחח חשבת שאפשר להשאר בים לעד

אתה בן אדם מותק

והחיים אפורים ועומדים ומסריחים

כמו המערבולת שפגשת שם בים.

ומה סך הכל ביקשתי

אי קטן ושקט שאפשר לשבת בו לאכול בננות לשתות קוקוס ולשחק עם איזה קוף

אה ולהרגיש בית

מוגן

ומה סך הכל ביקשתי חוץ מלב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי

במקום הלב המבולבל הסוער והכל כך לא ברור הזה.

והלוואי שתן לי להרגיש בתוך הסערה את ידך האוהבת החמה והמלטפת

ותעטוף אותי ותאסוף אותי אליך וארגיש שוב את הרחם שממנה נזרקתי.

ותן לי כח, ואומץ, ובטחון חזק ואמיץ להיות.

ושמחה, ללא מורא.

כן. הנני.

ופתאום השמש עולה, וענני ערפל וסערה מתפזרים.

ומשב רוח נעים מלטף את פני ועיני המכווצים ושערי הפרוע.

וחום עדין מייבש את דמעותיי, וציוצי ציפורים שקטות נשמעות, והים שב למקומו ונרגע.

ועצמתי עיני, וליבי שב לפעום בסדר,

והנה אני חיי

ואור אין סוף פתוח לפני, מזמין ונותן תקווה.

ואני רוקד את רגליי וידי וגופי שהיה מכווץ, מתמזג עם ההוויה ההרמונית.

יש אלוהים, מבצבצת בי הידיעה.

ואהבה

וחיים.

...מחפש שםאחרונה

ושוב אני לא מטולטל כעלה נידף בסערה

אני קרן האור

אני השמש

אני האי

כל השמש המסנוורת הזאתxmasterx

השמש הלבנה שמרחפת מעל מעוורת הכל ולא נותנת לראות מה שאמיתי וצריך לראות

הולך בעיר ליד הטיילת כולם חצי לבושים רק חיכו לזה

איפה הקלאס

איפה המסתורין

איפה המתח

ממתי לחשוף הכל מההתחלה נחשב לאיזה משהו טוב?

מבאס ומייאש

תני משהו לחקור לגביו

אבל אני חוקר אז אולי ליxmasterx

זה לא נכון ולאחרים כן

לא בדור הנכון

לא במקום הנכון

לא בזמן

לא במרחב

לא ביקום

לא בעיר

איפה איזון בין בורקה להפקרות? אולי בכפכפי טבעxmasterx

וחצאית

או בקוקו וסרפן

איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן

עם טוריה

שיבריה

ולא זוכר מה עוד ובכלל

אולי בגבעות הרחוקות של החוות

אבל באוסטרליה או משהו

או שיאמצו את ההרגלים המינימליים שלהן

לא יודע מה מאכלס לי את התודעה

החום מביא איתו את הריק והשטות

והתחלתי להתאמן ושם זה אותו דבר בחדר כושר הזהxmasterx

לא מתרכז בכלום כל הטייצים האלה והחרא הזה מפתיע אבל אני נגד

או שלא מפתיע

תני לפרופורציות הנכונות והיפות של הגנטיקה המשובחת שלך לדבר לא לטייץ מעצב שיט

צ'יטים

שקר

מי שלא זכתה בגנטיקה של גובה נכון

פרופורציות נכונות בין ירך לשוק

קו לסת בולט

ולא יודע מה עוד הוגדר ברנסאנס או ביוון העתיקה

אף אחת לא מחוץ למטריקס אם תאכלי ככה תיראי ככה וגם אתה גבר

נהיה ממושמעים זה שווה

נזיז ברזלים

נסבול

נאכל בשר וביצים

ואי אפשר בלי אלכוהול אבל נפצה

וסיגריות בוערות

מה עוד?

אף אחת לא מחוץ למטריקסקפיץ

סליחה, אבל חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
 

אם אין לך מושג מכלום בעולם עדיף שתסתום

אף אחת ואף אחדxmasterx

גם המאסטר

שמח שקראת

שמח שצחקת

שמח שהגבת

זה לא דעה שלי זו עובדה

זה יכול להיות לצערי ויכול להיות לשמחתי אבל כלום לא מחוץ למטריקס

הכל גנטיקה, קלוריות ומדע מדויק

לא זוכר מה ראיתי אותו יום אולי משהו של דוריאן ייטס או מייק מנצר (נראה לי שהם טיפה הבינו ומבינים משהו מתזונה ואימונים)) בכל אופן מי שיאכל כמו בן אדם ייראה כמו בן אדם בטח אם יתאמן זה לא מדע טילים ומי שלא ממושמע או ממושמעת סבבה שייהנו אבל יש לזה מחיר זה לא מפתיע. איזון קלורי או עליה קטנה או ירידה קטנה ישפיעו לטווח ארוך כל השאר סתם אופנה שאין מה לבזבז עליה זמן


אין לי כנפיים ואני לא עף ולא יכול לחיות מפוטוסינתזה וגם לא יכול להרים משאית לצערי אני במטריקס)))


חחחחחחחחחחחחחחחחחחחקפיץאחרונה

אם רבע מה"מדע המדויק" שלך היה נכון, אז אין שום דרך בעולם שאני יותר מ-30kg

והעובדות הן שאני כן 

 

רוב הסיכויים שאין לך טיפה אחת של משמעת עצמית, וסתם קיבלת קלפים מוצלחים יותר בעולם הזה.

עוד לא פגשתי אדם אחד שזה לא היה נכון עליו, ואני לא מאמינה שאתה האחד שכן

ל' ניסן בס"ד, תשפ"ו (1)ריקומוסתרארכיון

אני מולה, ואני בוכה. אפילו שפגעתי בה קשות היא יודעת שאני מיוסר. 
היא שולחת לרגע יד מהוססת, כאילו רצתה להניח אותה על הכתף שלי במחווה מנחמת והתחרטה ברגע האחרון.
(שאיפה עמוקה), "[שם פרטי]" ,(פאוזה). 
אני מושך באף ומרים מבט.

היא מסתכלת ישר לתוך העיניים אבל איכשהו זה לא כואב, כי משהתחלתי לבכות אני מרגיש חשוף לגמרי. 
המילים הבאות שלה נושאות משקל גדול.
"אם אתה צריך מחילה - אני נותנת לך אותה. שומע? אני מעניקה לך מחילה. אתה מחול, נסלח לך."

העיניים שלי מתרחבות ואני נרתע במעידה קלה לאחור.

משתנק לרגע בשקט, מסיט מבט ועוצר את הדמעות.

- "תודה"

"שומע?" היא אומרת שוב כדרכה, כמעט בלחישה. "אני יודעת, זה בסדר."
אני לא יודע מה היא יודעת, אבל אני רק חוזר: - "תודה"

 
~

ראיתי דברים מוזרים באותו היום. דברים משונים מאוד. אבל אצילות הנפש הזאת לא הייתה מובנת מאליה. ודווקא אז, כשהרגשתי קרוב אליה יותר מאי פעם, ידעתי שזה הזמן להתרחק, להתנתק ולעולם לא לחזור.

לא יהיה סוף טוב יותר לסיפור הזה.

טוב... לא יהיה אם לא אכתוב אותו בעצמי.


לכן זה מה שעשיתי.

..מבולבלת מאדדדד
מהמם.

ויהיה סוף טוב. באמת. 

(טעות נגררת)ריקומוסתרארכיוןאחרונה

רפלקציה
 

אנשים טועים בי.

 
מהמם  -?-

ויהיה סוף טוב  -?-

באמת  -?-

 

הטעות הנגררת היא שלך, מה אתה עושה מזה. כן, אנשים יורים בחשיכה - אז מה?? גם אני יורה בחשיכה.

 

כמו תמיד : תשתוק, תהנהן ותמשיך הלאה.

🙂‍↕️✌️

--מחכה לרחמים~

תראה אותי עם כל השברים האלה

תראה

תחבק

תגאל 

////צאצא

אבא קשה לי.

 

..דף תלוש

I hate myself

אולי יעניין אותך