מלכה בלבן
ושוב שמירה על גבול דמיוני
זה מרגיש כאילו אני היחיד כאן שחושב על זה
איפה גוש קטיף שלנו?
איפה עזה שלנו?
מהצד השני של הגדר
ועם הזמן
היא נעבת יותר ויותר מצידנו
נשמע שקצת נכוונו
ונשמע נכון
התחלנו גם להחזיר טיפה
ב"ה
בודד כאן
לא מאנשים אלא מהאמת
ואולי
אולי העולם כולו קצת בודד ממנה
אולי גם אני
אז מה חושבים אחרי שנה על מדים?
אחרי הכומתה הנכספת
ואחרי הסיכות
מה חושבים
לא חושבים
כי המילה 'אזרח' לפעמים רחוקה כל כך
למרות הזמן הקצר המפריד ביננו
למדתי פעם שההכרה שיש יאוש לאדם מוכיחה שהאדם מכיר ורוצה בקדושה
ולכן היא זו שמחזקת
(אורות התשובה ח, טו)
ולמדתי גם שאין יאוש בעולם כלל
כי באמת אין
יש רק אלוקים ואין עוד
תמיד ידעתי שקושי אמיתי הוא להקריב את הדברים החשובים באמת למען המטרה
ותמיד תהיתי אם אעמוד בקושי כזה
אני עדיין תוהה
להקריב קבלת שבת, סעודת שבת, רעוא דרווין, שכל כך חשובים במציאות רגילה וקל וחומר במציאות כזאת למען חברים שזה פחות חשוב להם ממני
זה קשה
כי לעלות סיור במקום לא נותן את הכוחות ששבת נותנת
ואיך ממשיכים לשבוע נוסף ללא שבת קודש?
ונכון, לשמור על עמ"י, להגן על הארץ והמדינה, מה יש גדול מזה?
אבל לא זה ממלא את החסר
כמה פשוט וכמה מסובך
לקרוא-לשיר מילים נפלאות כל כך
מילים שמוסרות הכל
בפשטות גאונית כזו
כזו פשטות שרק גאוני הגאונים יכולים לבטא
ידיד נפש, משוך עבדך אל רצונך
פתח לי פתח, וארוץ אליך כמו איל
וזו תהיה המתיקות הגדולה ביותר
הדור נאה, נפשי חולת אהבתך
והיא גם קצת פגועה, חזק אותה למענך
והייתה לך שמחת עולם
ותיק יהמו נא רחמיך
כי אין סוף לכסיפת נפשי אליך
ואל נא תתעלם
הגלה נא חביב עלי
ואז נגילה ונשמחה בך לעולם
מהר אהוב, ואהוב, כי באמת הגיע הזמן
וגאל אותנו
במהרה
טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון
כי ה' מלך גאווה לבש
ולמרות הכל
נכון כסאך מאז
ומקולות מים רבים
יותר מכך אדיר ה'
והוא יתברך לנצח

