בעיקרון סבורתני שאין דבר כזה, ומשומה חברת בני האדם החיים עלי אדמות נוהגים לכנות 'חסרי חיים' (אגב ביטוי מעליב במקצת) את אלו שהחיים ממזלים איתם ויש להם חיים שלוים, חיי שגרה.

יענו 'חסר חיים' זה חיי שגרה, ככה זוהי ההגדרה.

ואם מישהו רוצה לצאת מחיי השגרה, המכונים 'חוסר חיים' (אגב לדעתי שטויות) פשוט שיבקש מה' שישלח לו הרבה צרות, וכך יהיו לו גם הרפתקאות מעניינות...

אגב לדעתי מה זה שטויות, כי אם אדם אוהב את חייו שלו, מדוע זה משנה לו כיצד בני התמותה מכנים אותם?

מצידי שיקראו לחיים שלי 'החיים בזבל' או לחילופין 'החיים ברקיע השביעי' או לחילופין 'החיים בשניצל' או לחילופין 'החיים בטטה'. אם אני אוהבת את חיי, ממש לא משנה לי כיצד אנשים חסרי בינה יתירה יכנו אותם.

וכל מי שמתחיל להטיף לי שאני ילדה חסרת חיים (אגב משומה קורה הרבה, ומה שמוזר הוא שאני אינני חושבת שאני חסרת חיים, משום שאני עדיין לא גופה מתה. אי לכך ובהתאם לזאת, סבורתני, שיסכילו ויחשבו קמעה ויגיעו למסקנה הנכונה כיצד לכנותי, מה עוד שעדיין לא קברו אותי, ומזה נובע שאני עדיין אינני מתה, והתוצאה לכך היא שאני אינני חסרת חיים), אז סימן שהוא בעצמו יש לו קצת חלל ריק בחייו, בזה שהוא הולך להטיף לאחרים.

וכל זאת היתה תיאורייתי על ביטוי תפל, חסר בינה וסרק והוא: ''חסר - חיים', ובהמשך חיי (החסרים) אוציא מאמר ובו: 'מרגיש חסר חיים? יש בך חלל פנימי ריק? בוא אלי!' הוראות כיצד למלא את חייך במיני דברים על-מנת שתצוא תצא מחיסרון החיים בו אתה שרוי.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....