דברים היוצאים מן הלבע מ
לא כל הזמנים שווים.

יש זמנים, שמקבל אני את עצמי מן החוץ, עמל לבחון ולברר הטוב מהרע והעיקר מהטפל, במלאכה קשה ומעייפת. נלחם לדלות שביב של יסוד ממאמרי חז"ל שלמים ולתחובו באיזה חריץ פנוי בלב, מעלה זכרונות מימים שלמים, מתרפק על עבר, אולי יבוא יום...

ויש זמנים, שנפשי מפכה מקרבי, בטהרה, גמורה. אין לי צורך בדבר מן החוץ. הכל ישר. מתבונן אני פנימה ומוצא את עצמי מלא וגדוש. מלא אור, מלא אהבת הכל, מלא שמחת עולם. כל מילה של תפילה בוקעת מעמקי הנפש, ועולה ביראה ובאהבה, בגילה שיש עמה רעדה, לפני אל מלך רם ונשא, יושב על כסא רחמים. כל מילה של תורה, תהא איזו שתהא, נספגת עד תום בלבי לב בשר, מוצאת את מקומה בין המוני אותיות, מילים, רעיונות ובירורים, רשמים ומשקעים, חוויות ונסיונות, מידות טובות ולא-טובות, מפנה לה משכן של כבוד בין כל אלה ומאירה אותם באור חדש, שמיישר את כולם לה' אחד. אין עבר, אין עתיד ואין הווה, רק נצח של חיים פנימיים. כל עצמותי תאמרנה, כל עצמות גופי ועצמות רוחי ונפשי, את דבר חיי הנשמה.

יקרים הם לי הזמנים השניים, שבאמת ראשונים הם. נפלאים הם לי. רחוקים הם.

זמן כזה של התנוצצות הנשמה הוא היום, מתוך טהרת שבת קדש שעברנו בתוכה לטובה. מחבר הוא אותי לזמן דומה, מן העבר, בתוך עומק עשרת הימים המסוגלים לתשובה, ולרשמים שנרשמו אז:


היום בסליחות סוף סוף הצלחתי להיכנס לאווירה,
וכשאמרתי: "אין אנחנו עזי פנים,
וקשי עורף,
לומר לפניך: צדיקים אנחנו. ולא חטאנו."
הבנתי. הבנתי שצריך להיות ממש חצוף, ממש קשה עורף, כדי לעמוד ולומר: לא, לא חטאתי. כדי לעמוד ולומר: "אשמנו, בגדנו, גזלנו" - בלי כוונת הלב.
הרי אני יודע בדיוק מה עשיתי השנה. "עברנו על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה".
"מי יתן ואשחה בכל לילה מיטתי, בדמעתי ערשי אמסה".
אולי ישמע קול בכיי...
קול המיית ליבי...
בעצם, לא בדיוק, בטוח שכחתי הרבה.
ואני מצטער על כל הלא-טוב.



ואז, מתוך המחשבות על מעשיי בשנה החולפת, עלתה בליבי מחשבה: עכשיו אני מתחרט ושב בתשובה. נכון שגם בשנים הקודמות שבתי בתשובה בימים אלו, ואז - בהרבה מהעניינים - שבתי לסורי. אבל עכשיו זה אמיתי, אני באמת מתחרט, אני באמת לא רוצה לטעום טעם מתוק של חטא, רק טעם מתוק של נועם התורה, קדושת המצוות. ומעכשיו - לא אחטא עוד.
רגע... איך אתה בטוח? גם שנה שעברה אמרת ככה. ותסתכל סביבך - יושבים כאן אנשים מבוגרים שבודאי חשבו כמוך כל שנה כבר עשרות שנים, ותראה אותם, מגיעים לסליחות, מתחננים ומבקשים על נפשם - רבש"ע, תן לנו עוד הזדמנות לתקן!
תהיה ריאלי. כל אחד נופל כל שנה. וגם אתה עוד תיפול השנה. גם אתה (תאריך ימים בע"ה וְ) תעמוד פה עוד עשרות שנים, ותמשיך להתחרט. אולי התוכן ישתנה, אבל ברור שהתמונה תישאר אותה תמונה. עד שנתך האחרונה.

המחשבה הזו ניקרה במוחי וכאילו כרסמה את הדף הבא שבסידור-הסליחות. לא הייתי מסוגל להמשיך. מה שווים רצונותיי הטובים אם הם לא יהיו קבועים כראוי במשך ימים, חודשים ושנים? מה תועלת יש בשובם של כל יצורי עולם מידי שנה בשנה אל צור מחצבתם אם לא לצמיתות יֵארך הדבר?

אינני מוכן להיות עיוור אל מול המציאות. אינני מוכן לכסות את חושיי ולצעוק: לא, זה לא נכון! לא אחטא שוב! לא נחטא עוד! באמת!
שאלות כאלה, לא יוכל להימצא להן פיתרון שטחי, על-ידי כיסוין בטלאי בלוי ורופף. לשאלה כזו מחוייבים אנו לעמול ולדלות מענה ממעמקי החיים, מעומק תהום-רבה של אמונתנו.



ואז, כמו ביקשו לעלות לפניי מילותיו הטהורות של הרב קוק זצ"ל, שלמדנו אך לפני כשבוע, ועתה הנה הן נחקקות והופכות מתורה לחיים:
"מבלעדי מחשבת התשובה, מנוחתה ובטחונה, לא יוכל האדם למצוא מנוח, והחיים הרוחניים לא יוכלו להתפתח בעולם. החוש המוסרי תובע מהאדם את הצדק והטוב, את השלמות, - והשלמות המוסרית כמה רחוקה היא מהאדם להגשימה בפועל, וכמה כחו חלש לכון מעשיו אל הטוהר של אידיאל הצדק הגמור! ואיך ישאף אל מה שאיננו ביכלתו כלל? לזאת התשובה היא טבעית לאדם, - והיא משלימתו. אם האדם עלול תמיד למכשול, להיות פוגם בצדק ובמוסר, אין זה פוגם את שלמותו, מאחר שעיקר יסוד השלמות שלו היא העריגה והחפץ הקבוע אל השלמות. והחפץ הזה הוא יסוד התשובה, שהיא מנצחת תמיד על דרכו בחיים ומשלימתו באמת."
(אורות התשובה, ה, ו)

טעית! הפכת את המושגים! לא את השלמות תובע ממך ריבון-העולמים, רק את העריגה אל השלמות. צדקת, אל השלמות והתום אין בכוחך להגיע, ולכן אין זה מתפקידך. שמחשבות כאלה לא יטרידו את מנוחתך... והבן-נא, שזהו בעצמו הוא עניינה של התשובה - אותה תשובה שחששת שמא אינך מקיימה כראוי - לשאוף אל היושר המוחלט, אף אם בפועל לא יִמָצֵא "אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"! רק דרישה אחת היא ממך, ידידי - תחפוץ בכל ליבך להשתלם ותֹאחז בעוז בכל פיסת-דבר שתקדמך צעד נוסף אל עבר היעד הנכסף. הנכסף ממך במהותו, שתמיד יִשאר נכסף.



פקחתי את עיניי והבטתי על הסידור ביראה שיש עמה שמחה פנימית. משימה-תמידית גדולה ניצבת לפניי.
המילים חזרו, ונאמרו: "אשמנו, בגדנו, גזלנו..."




ובינתיים, חלפה לה דקה, והציבור נמצא כבר שניים-שלושה דפים קדימה...








כמה טהור הייתי באותה שעה, כמה נקי. כמה מכוון.

כמה צודק. נכון הדבר שלא עלה בידי לתקן כל שהיה צריך תיקון, נכון שלא חדלתי מלבקש לתקן. והן אמת, נכון שהתרוממתי.

ובסליחות של ליל רביעי, עת שפכו ישראל לבם כמים לפני אביהם שבשמים, עת התחננו כעבד שמתחנן לאדונו, התבוננתי במילות התפילה, ולא יכולתי שלא לבארה כך: מרנא דבשמיא, לך מתחנְנָן כעבדא דמתחנן למארֵהּ, הב לן ליבא לתיובתא - תן לנו לב לתשובה, לב של תשובה, שכולו תשובה, בכל זמן, בכל רגע ורגע. בזה חפצֶנו ותקוָתנו. ולא - בהעדר זה, נהדר ריקם מן קמך - נחשב הדבר בעינינו ששבנו מלפניך בלא כלום.

אנא ה', סלח נא, מחול נא, כפר נא.
וואו...והוא ישמיענו
דברים היוצאים מן הלב.
ויה"ר שיצאו מליבותיהם של כל ישראל, ומליבי שלי. מהפנים ולא מהחוץ
...דעתן מתחיל
וזו לא עריכה
...והוא ישמיענו
אם זו לא עריכה, זה יכול להיות הרבה דברים...
ואוו. שנרגיש ככה כולנו.אניוהוא
וואו!בת מלך!!!!
כתיבה מעולה, מעבירה את התחושות של החוויה בצורה טובה ומכניסה לאוירת הימים הנוראים.
שכוייח
בדיוק חיפשתי קצת מעבר בעולם הזה*בננית*
טהור. תודה
יפה. (היה לך משהו דומה שכתבת שנ"ש?)נפש חיה.
כןע מאחרונה
זה בא כציטוט באמצע...
אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה קפיץ

שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!

לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים

אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום

לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה

מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶםאחרונה

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אני מכיר את הבן אדם בתור ילדל המשוגע היחידי

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כמה טוהר, אמת וכנות יש בונחלתאחרונה

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

סרטונים מה7.10 - מה קורה לנפשחוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?

מה קורה לנו שם עמוק בפנים?

נ.ב.

צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..

כזה נוראי..

דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.

אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.

מה אומרים?

לא ראיתי ולא מתכוונת לראותעשב לימון

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

מצטרףמשהאחרונה

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

ראיתי פירוש של אחד הראשוניםכְּקֶדֶם

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

חבר שלי הצליח לפרוץ, אבל אחרי זה נחסם לוחוזר תמיד לאשתי

חושבת שזה יצר הרע לחזות בזה.נחלת

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

וואלה מענייןכְּקֶדֶם

עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי

הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

נדמה לימשה

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

אני חושבת שדווקא במקרה שלו, הוא מנודה עד היום והלואוריןאחרונה

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

למיטב ידיעתי גר היום בקצרין ומנודההריון ולידה

עוד יש איזו הפגנה קטנה כל מוצש מתחת לביתו בקצריןיהודי שואף לטוב

תגובתי נוגדת את תקנון האתר 4ne1

עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי

בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.

כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.

לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.

מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?

כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון

ונועד להיות כזה.

אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

הממחתול זמני

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

אפשרoo

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.אחרונה

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

אולי יעניין אותך