בתנאי כמובן שהם יביאו אותי ואני לא אאלץ לנסוע בהסעה

תכל'ס הםההורים שלי אין לי מה להתבייש בהם (במקסימום להם יש מה להתבייש בי)

אני נגיד בפנימיה אז לא 

אבל בבית ספר רגיל אני ההיתי בסדר אם הם היו מסיעים אותי לא יותר מזה

תאמת שאלה קשה.. כי בתכלס הם ההורים שלי ואני חיה איתם כל הזמן אבל צד שני כן פדיחות שפתאום הם יבואו איתי לכיתה כי אני כבר גדולה.. (השנה אחותי עולה לכיתה א' אז יש מצב שאמא שלי אחרי שהיא תלווה אותה היא תבוא להציץ עלי)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....