לא משנה אם הוא שילם או מישהו אחר שילם. השאלה היא למי היא שייכת בעת הנתינה.

כדי לפתור את זה כמו שאמרת, צריך שהם ישאילו לו את הטבעת במפורש ולא בדרך מתנה או ימנו אותו שליח לתת אותה לבחורה.

בכל אופן, זה גם ככה מעקר את הרגע ה"רומנטי", אז כבר עדיף להתארס בלי זה ואח"כ לתת מתנה בנפרד כשזה מפורש שזה לשם מתנה ולא לשם קידושין.

עדיין יש פה חשש.

הוא יכול אולי להניח את זה ולהפקיר את זה ולהגיד לה לקחת.

זה הזוי

הכי פשוט, בלי טבעת! במקרה שהבחורה נעולה על זה כי היא לא דוסה או משהו אז נותנים טבעת אח"כ במתנה בלי קשר.

פשוט תשתדל שלא יהיה שם דיבור על חתונה לפני או שלא יהיו שם עדים.

או שלפחות כשאתה נותן את הטבעת תגיד לה שזה לשם השידוך ולא לשם שום דבר אחר

או שתעשה את זה אחרת, בלי טבעת

שלט לא נכתב לשם קידושין ולא כתוב בו גם לשון קידושין (נראה לי, לא מכיר הצעות כאלה ).

גם אין מה להשליך משטר לקידושין בשווה פרוטה. שם עצם הקידושין הוא במה שכתוב, פה בסה"כ יש תפאורה.

למרות שאם הוא אומר לה "התינשאי לי" ונותן לה טבעת והיא לוקחת אותה ויש שם עדים כשרים שאינם קרובי משפחה - הם כבר התחתנו

מפחיד כשזה במסעדה וכאלה כי אי אפשר לדעת מי רואה, והם אפילו לא חייבים לדעת מה הם רואים.

הבעיה לא מצויה מכמה טעמים. קודם כל רוב העם היפה שלנו לא כשרים לעדות, וגם כשמציעים הרבה מהם קרובי משפחה, דבר שלישי לא ברור שדרך הנתינה שבהצעה היא באמת קידושין, אם זה באמת נקרא שדיברו בעניין קידושין לפני.

דיברתי על זה פעם עם פוסק, בעניין אחר, הוא אמר שיש בזה כמה עניינים שלא תקפים. לא מצליח להזכר בסוגיא כרגע ובעוד סיבות למה זה לא באמת תקף. בתשובה המפורסמת של הרב עובדיה יוסף לגבי אחת העדות שהיה להם חשש בגלל שלא היו בקיאים בטיב גיטין וקידושין הוא מונה את כל הסיבות למה אפילו חתונה עלולה לא להיות חתונה. אפשר לעיין שם.

בכל אופן, בהצעה פרטית, כשמקפידין לא להביא צופים, אין בעיה.

במחשבה שניה, אולי אני לא יודע איך אנשים בד"כ מציעים. נראה שזה יותר מצוי. צריך לחשוב שוב.

א. אני חושב שזה תלוי בציבור שמדברים עליו וכנראה אנחנו לא מדברים על אותו סוג של אנשים. זה לא פשוט שבעדות סתמית שאר האנשים מבטלים את העדות אם לא ייחדת עדים. בכל אופן רוב הסיכויים הם שהעדים פסולים מכמה סיבות. ואני בכלל לא בטוח שברוב המקרים לוקחים שני חברים. ועדיין יש את שאר הנקודות.

ב. עדיין מפקפק במה שאתה אומר לגבי התפאורה. הגמרא אומרת שהם מדברים בענייני קידושין, לא שאחרים סביבם מדברים... או שיש איזה כלי זמר שמנגן מעצמו. או שלט שמעיד על עצמו. לא מתקבל על הדעת מה שאתה מדמה שטר לשלט.

ג. לגבי הכסף משל ההורים, אין  נפקא מינה. אף הורה לא קונה בשביל הילד ונותן לו את זה כשליח, זה ניתן לו במתנה גמורה.

היום עדים פסולים זה הכי לכתחילה

כמה אנשים נזהרים בכל מה שצריך כדי להיות כשר לעדות? אחד מאלף?

זה מנהג גויים גמור, ויותר מזה. תראה בשרשור שפתחתי עם שו"ת מהרב אבינר שכתב את זה אפילו על הכריעה על הברך.

מי יהמר על דבר כזה?

אתה מדבר על מנהג גויים שאסור מדאורייתא, אבל יש גם איסור להדמות להם בכל דבר, שמובא בפוסקים.

לא ברור לי כרגע אם הוא דרבנן או דאורייתא, אבל האיסור ישנו.

ברור שיש חשש כלשהו קידושין על זה אין שאלה, אבל זה בוודאי לא קידושין גמורים, וספק אם זה קידושי ספק .

לא הבנתי מה שייך הראיה שהבאת מרבקה אמנו ע"ה, שהרי שם אליעזר היה שליח ע"מ לקדש במפורש, לא שליח על מנת להציע נישואים (דבר שלא היה קיים פעם בכלל).

אגב בעקבות הדיון הזה והדיון על הרגשות התחדש לי אתמול משהו מעניין לגבי תקופת האירוסין!

ובאמת כשבונים את הקשר קצת לאט ויש ציפיה זה יוצר חיבור עמוק יותר מאשר לסגור מהר ולחתום הכל. אני מדבר על הבניה של החלק האינטימי רגשי וכו' בקשר.

ואז הבנתי שבגלל זה הפוסקים החרדים הספרדים אומרים שכדאי שיהיה חצי שנה בין הפגישה הראשונה לחתונה עצמה (או שזה היה מאז שסוגרים? בכל מקרה הם סוגרים מהר אז זה קרוב).

ואז הבנתי שבגלל זה חז"ל אמרו לארס שנה לפני, כדי שיהיה לו פתו בסלו ויהיו פחות נסיונות אבל מאידך הקשר הרגשי יבנה בהיתר.

ואז הבנתי שבגלל זה אצל החסידים עדיין עושים את זה.

ואז הבנתי שבגלל זה אצל המסורתיים והחילונים יותר קל וטבעי להכנס לקשר (עזוב שהרבה פעמים זה נגמר, זה כי בנו את זה לא נכון ובאיסורים).

ואז הבנתי, שבגלל שאנחנו תקועים באמצע העולמות, מצד אחד מנסים להיות תורניים ולהחליט מהר, ומצד שני מחפשים רגשות וריגושים - אנחנו נתקעים קרחים מכאן ומכאן, ולפעמים גם סובלים מהמחלות של הציבור החילוני כמו אחוזי גירושין גבוהים.

ועדיין, צריך לחשוב על פתרון.

כי היא מאורסת לו ומחוסרת עניין אחד שאם יקרה לא תהיה עבירה וכו' (מדרבנן כן).

הבניה של הקשר הרגשי היא הציפיה. הידיעה שיש מישהו שמחכה לי וחושב עלי וכאלה. זה לא שונה בין הקהילות.

מהנסיון שלי, ונראה לי שזה גם הגיוני, ככל שיש יותר ציפיה והקשר מתבשל יותר לאט (לאו דווקא מבחינת הזמן, אלא מבחינת התקדמות בשלבים כמו פתיחות וקרבה וכאלה) הוא הרבה יותר חזק.

זה רעיון טרי, צריך לחשוב עליו עוד

כמו שאני מבין ממה שהרב אבינר אמר שהוא חושש, זאת כנראה דעה מחמירה (ויש מה להחמיר כי זה אשת איש בכל זאת).

אבל תצטרף את כל הסניפים להקל, וכנראה שאין מה לחשוש בזה. אנסה לדון בזה עם פוסק היום ואראה מה המסקנה.

אני מקווה שאתה מבין שאני סובר כמוך שלכתחילה זאת בעיה כשיש עדים כלשהם (אפילו לא מיוחדים), רק שאי אפשר להגיד שכל מי שעשה את זה התחתן, אנחנו לא מנסים להרבות ממזרים בעמ"י.

בעניין קידושין כדי לא לבזבז לו את הזמן, מקווה שאספיק

בקיצור זאת סוגיא לא פשוטה, עדיף ללכת על בטוח ולא לנהוג במנהג גויים. לא?

לי יצא פעם להציע עם טבעת בגלל אילוצים

פעם אחת עם טבעת... בשאר לא

כלומר להציע עם טקס והכל בלי שום נתינה.

תודה על ההארה.

למרות שצריך קצת להזהר עם מתנה גם אחרי זה משום "סבלונות"... באמת שאלה מה עושים אלה ששולחים מתנות תוך כדי אירוסין עד החתונה, בהנחה שהם מחמירים שהיה ספק קידושין בעצם ההצעה.

@קן ציפור @ע מ מה אתם חושבים?

אמירה שזאת מתנה בלי ציון שלא לשם קידושין לא פותרת מהחשש הזה

ובמקרים שניסו להפקיע קידושין (בד"כ לטובת ספקי ממזרות) חששו להם.

כל העניין הזה נידון בתשובה המפורסמת של הרב עובדיה יוסף על האתיופים בשליש האחרון אם אני לא טועה ביביע אומר חלק ח' אה"ע סימן י"א.

לא זוכר את החלק הזה ממש, אבל כל התשובות לתהיות שלנו שם עד כמה שאני זוכר. הרב עובדיה מצדד בכל הצדדים להתיר את הקידושין שלהם כדי להגיד שהם גם יהודים לכל דבר וגם אין ח"ו חשש פסול.

@קן ציפור

אח"כ יכול להיות צער גדול, במיוחד אם אח"כ היא מוצאת כהן בשידוך ואוסרים עליהם להתחתן

אם ננהג כפי שאתה מציע נגיע לתקלות מרובות יותר וקשות יותר.

בסופו של דבר יש מי שמבטלים בסוף את ההחלטה להתחתן. אנחנו מקווים בשביל כל זוג שזה לא יקרה ביניהם, אבל אם חלילה יקרה, והם לא נקטו בצעדים הדרושים כדי שלא יצטרכו גט, אז ההשלכות של זה על כל אחד מבני הזוג קשות - מעמד של גרוש/ה, ויש לזה השלכות מעשיות מעבר למעמד גרידא (כהן וגרושה, כהן גרוש שגרושות אסורות עליו, עצם הצורך בבית דין הלכתי ומעמד מתן הגט).

בדומה לשאלתך היה אפשר לשאול למה צריך כתובה? הרי כולנו מקוים שלא יהיו גירושין, ובודאי שלא מתכננים מראש שהאישה תתאלמן...

בדיוק בגלל זה צריכה להיות הכוונה הלכתית כללית שכולם ינהגו על פיה, מתוך חשיבה כוללנית ולא פרטית, ושזה לא יהיה עניין של חשש של בני זוג זה או אחר.

כל הנושא של הצעת נישואים רחוק מאוד מרוח ישראל סבא וגובל בכמה מכשולות כפי שהזכירו הכותבים החל מחשש אמיתי לקידושין, ולא בטוח שיעזור שום תנאי בשעה שהיא מתרצה להינשא לו תמורת טבעת שאפילו אם קנה אותה אחר ניתנה לו למטרה זו.

מישהי כותבת שהיה רק חבר אחד בלי לדעת שקידושין בעד אחד זה לא פשוט כלל בהלכה.

הנושא של "דרכי הגויים" תופס במיוחד פה כי התורה נתנה לנו במיוחד קידושין (והוסיפו שידוכין) כדי להבדיל אותנו מהגויים ולקדש את חיי הנישואים שלנו, כך שמעבר לבעייה הכללית שבהליכה בדרכי הגויים הרי שבנידון דידן זה הרבה יותר טעם לפגם וברור שזהו חיקוי למה שנחשפו מחיי הגויים.

יש פה דמיון למקדש בשוק או מקדש בלא שידוכים, צניעות, איסור נגיעה ועוד.

ברור שלא זוהי צורת הנישואים הראויה לפי התורה ובוודאי אינה מתאימה לנושאי דגלה.

אתה בעצם אומר שזה קידושין או שעשית כעין "תחליף" (לא ברור) לקידושין"?...

ובהחלט יש חשש נגיעה ועוד

ל"בערך אין ערך" אומר העולם ובמקרה שלנו אמרת בדיוק את הבעייה עם ישראל יש לו את מערך הקידושין והנישואים שלו כפי שקבעה התורה עם מנהגי ישראל שנתקנו במהלך הדורות ואנו נחפש 'חיקויים'?

בוא נעשה קצת סדר: גוי יכול לתת לחברתו עשר פעמים טבעת והיא לא תהיה 'נשואה' עד שלא יתחילו לחיות יחד לא 'יתפסו' הקידושין שלהם כלום! יכול להיות שבמהלך הדורות הגויים החלו לחקות את היהודים, בשינויים, את "טקס הקידושין" אולם זה אכן טקס ותו לא! אצל יהודים לעומת זאת קידושין אינם טקס אלא מעשה המחיל קידושין והופך אותה לאשת איש!

כי היהודי לא מתחיל את הנישואים ישר ללא הכנה המקדשת (קידושין) את הנישואים שיבואו אחריה ומרוממת אותם.

וגם לזה קבעו חכמינו כי יקדמו שידוכים!

ובמשך השנים נקבע בעם ישראל כי הקידושין - גם מחמת חומרתם - לא ייעשו בסתם (בוודאי לא באווירה רחובית) אלא עושים יחדו חופה וקידושין.

והסדר הוא: שידוך (החלטה משותפת) ואחר כך חופה וקידושין כשיש עושים קנין אחרי השידוך.

לבוא להפוך את הסדר, בחיקוי של מה שרואים בסרטים וכדומה זה לכשעצמו לא ראוי למי שקצת ברמה יותר גבוהה רוחנית אפילו נניח ואין בזה משום חוקות הגויים, אבל לתת מתנה איזו שהיא בשייכות להסכמה על נישואים (ומאוד מעניין הטבע האנושי בזה שהאיש נותן לאשה!) זה ממש 'מריח' קידושין ולא רק מריח אלא יוצר חשש ממשי של קידושין כפי שהאריכו בתגובות ובספרי השו"ת, למשל תשובת הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל ח"ב סימן ס) המחמירה בסיפור דומה להצריך גט.

ושם מדבר גם על טבעת יהלום!

והאמת לאור החששות שיש בסבלונות נהגו רבים שלא לתת מתנות כלל מיד החתן לכלה אלא אמו ומשפחתו הם המעניקים לה וביחס לטבעת - לא במסגרת הצעת נישואים - שבה נהגו לקדש כבר קראו גדולי ישראל שלא לתת זאת לפני הקידושין, וכיום נותנים את הטבעת יהלום בחדר-יחוד וכדומה אז בוודאי ובוודאי שלא הייתה דעתם נוחה לעשות זאת במסגרת הצעת נישואים שאין לך חשש נישואים גדול מזה (ואם יבוטל השידוך השאלה תעלה במלוא חומרתה).

ומי שמתעקש על "טקס הצעת נישואים" לפחות יואיל להיות יצירתי כמו שכתבו כבר מגיבים ולחפש איך להציע נישואים בלי שום נתינה היוצרת חשש, ולעשות זאת מה שיותר בדרכי הצניעות והקדושה.

ראינו כבר לאחרונה מי שקידש בחופזה בלא חופה, כמובן שלא באשמתו. אבל לצערי, הבורות מצויה. אילו היו מודעים למשמעות העמוקה של הדברים לא רק מבחינה רעיונית פנימית (את זה צריך ללמוד) אלא פשוט מההיבט של ההלכה וספרי השו"ת לא היו נוהגים בקלות כל כך בעניין זה.

מקובל להשתמש בטבעת יהלום

ויותר משהאיש רוצה לקדש האישה רוצה להתקדש. זה לא פשוט שזה רק ספק מקודשת

שמא האישה לא מוכנה להתקדש בפחות משווה פרוטה. וגם אם כן, שמא באותו הזמן הסכימה רק ע"פ אומדנה שלה

אלו שעושים זאת בגלל שראו בסרטים וקשה להם לוותר על הרומנטיקה יש סיכוי שהם מאלו הדוגלים חזק בשוויון... אז במקום לתת טבעת לחתן בחדר ייחוד שיחליפו את התפקידים בהצעת הנישואין (שוויון...) ושהיא תציע לו נישואים במקום הוא לה

ולפחות את החשש של קידושין לכאורה פתרנו - לא שחסר בעיות אחרות (לא ילבש, קירבה של חיבה, דרכי העמים) אבל לפחות לא תצטרך גט ולא תיפסל לכהונה אם יבטלו.

אבל האמת שגם מצד קידושין זה לא ממש פותר כי אם הוא אדם חשוב והנאה יש לה בקבלתו ממנה שוב מקודשת.

יש מספיק הצעות נישואין יפות ומרגשות שלא צריכות לכלול טבעת. כמובן שעל חשש קידושים וכו' יש דרכים להתגבר אבל גם עם כן - שמור את הטבעת לרגע האמיתי. חבל. 

ב"הצלחה!

דבר שני לשאול דברים שאני יודעת שמשמעותיים לי שעליהם יפול או יקום השידוך.

דבר שלישי לקבל קצת מידע על האדם שאני הולכת לפגוש. זה לא כיף להגיע בעיניים עצומות.

אפשר גם לקחת את המידע ובעזרתו לקחת את הפגישה הראשונה בפרופורציות נכונות,נגיד אם אומרים לי שהוא ממש חברותי וזה חשוב לי ובפגישה הוא לא היה ככה אני אדע שזה כנראה מהתרגשות וכו' והוא לא ככה ברגיל.

ואמנם לדבר עם חבר אולי מרגיש להגיע פחות עם עיניים עצומות, אבל בפועל… את באמת יודעת יותר? 

גם לי חשוב להוציא הכי טוב את חברה שלי אבל אני לא אשנה ואשקר על האישיות שלה. אני מסכימה שבבירורים אנשים מיפים דברים אבל הם לא יכולים לשקר על עובדות או על האופי האמיתי.

וגם לא כולם רוצים את אותו הדבר. יש כאלה שלא רוצים מישהו חברותי ויש כאלה שזה חשוב להם או שבכלל לא משנה.

(זה מזכיר לי ששאלתי פעם אחת בחור על החכמה של חבר שלו והוא אמר שהוא לא הכי חכם)

כן בהחלט כן, לפני הבירורים ידעתי א ב ועכשיו אני יודעת ש א ב באמת נכונים ויש גם את ג וד ואני קצת מכירה ומבינה את מי אני הולכת לפגוש, נוצר סקרנות ואולי יש לי כבר נושאי שיחה שהייתי רוצה לשוחח איתו עליהם, או דברים שהייתי רוצה ללבן שעלו מתוך הבירורים. זה בהחלט חשוב.

אם אתה לא מברר זה נתפס שאתה כך וכך.

יש גם עניין של לקלוט את הטון שהחברה מדברת עלייך ולא רק את המלל. אפשר גם להגיד תספרי לי עליה במקום לעשות את זה בצורה של שאלון.

אבל באופן כללי זה נכון שהבירורים לא כ"כ תורמים לבנים כי הם פחות ערמומיים וכי לבנות יש יותר טקט בד"כ אז הן יותר ייפו את המציאות.

ניסית פעם לענות לטלפון של הבירור בעצמך כשהוא חושב שאת החברה?

היו לי מורות טובות

הרבה פעמים בכרטיס אישי כתוב יותר דברים טכניים, או במילה שתיים ורציתי יותר להבין מה זה אומר (לאיזה רמה בדיוק מתכוונים כשכותבים חכם/מסודר/אחראי וכדומה), ומי שמציע לא תמיד מכיר טוב את הבחור או הבחורה אז לא יכול לעזור. אבל כן לרוב פשוט ביקשתי שיספרו לי עליו קצת, ולא שאלתי שאלות ספציפיות, וככה אתה מבין מה הדברים הבולטים בו, ממה שהחבר בוחר לספר עליו

אישית, לא יצא לי לברר המון, הפעמים היחידות שביררתי היה כשהיה תיאור של משהו בפרטים שלא הייתי בטוח מה הכוונה והבירור לרוב סיפק את התשובה שאפשר לוותר על להיפגש ולחסוך את הזמן לשני הצדדים.

אם מי שמבררים אצלה מבינה שאין שום תועלת ב"לשווק" את החברה ועדיף שתענה בכנות זה יועיל באמת, אם היא תחשוב שמטרתה לשווק היא מייתרת את הבירור.

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות