וגם לתת לב למה שאמר שלמה ע"ה, "אם תשכבון בין שפתיים", שהקב"ה שומר ושוקד על שפתי האדם לנושקה כשהוא אומרה בתורה ותפילה בדחילו ורחימו, ואם ישים אליו ליבו בוודאי מי זה האיש אשר לא יאחזנו רתת וזיע שהמלך הגדול ונורא שומר ושוקד שפתיו של אדם נבזה וחדל אישים וכיוצא בזה, והוא מעיין מה שאמרו חז"ל "ענותנותו של ר' זכריה גרם חורבן וכו'".
כך האדם ראוי לשום לב ולומר כי הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, וכל תנועותיו ודיבורו והילוכו ועסקיו עושה רושם למעלה למעלה, ובודאי יזהר בכל דרכיו ועסקיו שיהיה לשם שמיים.
מה שאין כן כשחושב האדם מה אני ספון לפגום או לתקן למעלה ולמטה שיהיה נרשם כל עסקי למעלה, ובזה הוא הולך בשרירות ליבו ואומר אך שלום יהיה לי. ובאמת זה אינו, כי האדם ע"י מעשיו הטובים הוא דבוק בו יתברך ממש, וכמו שכתוב "והלכת בדרכיו", וע"י שהוא רחום מלמטה נתעורר מדה זו של רחום בכל העולמות.
@חיהל'ה @לעבדך באמת! @פרח-אש


