הדרך מוכרת לי כמו הדרך הביתה. אני סופרת את הכניסות, אנחנו נכנסים לחוף שלנו, לחוף שלי והלב שלי מחסיר פעימה.
אני רצה כשמגיעים. יורדת לחוף שואפת לראותיי את הסם המוכר והאהוב, את הכנרת שלי.
החושים שלי נעשים חדים יותר.
אני מרגישה את האבנים והחול ברגלים.
ועם כל צעד לתוך המים החמימים,
זכרונות מכים בי מכל עשרות הפעמים שהייתי כאן. מחליפים את הגלים שאינם.
אני מכורה. לתחושת המרחב
#This is my place

