אבל אני מבטיח לך שלא כולם כאלו. אני לא יודע מה עברת שם.  ולמה היה ככ גרוע.. אטבל יש בנים נורמאלים, אני מסכים שזה לא הממסד הכי כייף שיש, אבל אפשר לנסות להנות ממנו.. תבואי לפגישה כאילו את באה להכיר עוד בנאדם, ככה זה יהיה יותר קל/ שגם אם לא ילך אז הכרת עוד בנאדם, כן זו גישה קצת קשה, כי מה? אני באה להכיר בנאדם כדי להתחתן איתו, אבל ככה האכזבות גדולות מידי, אז תנסי בשיטה הזו, ובכללי תתפללי לקב"ה כי הכל ממנו.

אולי למצוא מישהו שאת מכירה אותו ויכול לברר לך טוב?

מישהו שאת סומכת עליו? ומכיר אותך? (אח\ גיס\ בעל של חברה)

אולי תנסי את?

אולי להגדיר לעצמך  טוב מה בדיוק את מחפשת, לנסות גם להגדיר מה היה בבחור הזה שכל כך לא התאים לך ולבדוק את הנקודות האלו בפעם הבאה.

(יכול אולי לעזור לחשוב אשת הולכת להכיר בן אדם חדש, להיות זורמת וספונטנית ורגילה, ואם את הולכת ל*פגישה* לא לחשוב מה מותר\ אסור\חייב לומר)

בהצלחה!

ב. הרבה דברים גדולים וחשובים בחיים, באים מתוך סיבוכים. 

אל תקחי את זה כדוגמה מייצגת. תפיקי לקחים לגבי הדייקנות של מי ששאלת, או לגבי היכולת לראות מה שאת ראית.

ותשפצי את דרך הבירור להבא. תשמחי לפחות שאת מבחינה בצורה חדה.

בסוף תמצאי בעז"ה מישהו טוב..

לא יודע מה זה אומר... בדרך כלל אני לא מברר הרבה, לא יגידו את מה שצריך באמת. אתה לא מברר עם תלמידי חכמים בד"כ...

רועמת.

לי לא שיקרו, מה נעשה

שומר פתאים ה'!! פלוני פתי גאה.

זה מעייף ומתיש ומאכזב וכ' וכ',

וזה מה שהרבה עוברים,

את לא היחידה.

וזו אחת מההתמודדויות שלנו בניסיון הזה,

לא להיכנע ולהתייאש ממה שלא מגיע,

או ממה שכן מגיע אבל ממש ממש לא מתאים,

ולהמשיך לקום,

ולהאמין,

ולחייך למרות שקשה,

ולחפש את הטוב במה שיש.

ולזכור שבסה"כ אנשים רוצים שיהיה לך טוב,

ושתחתני,

הרי מה הקטע לשקר??

ברור שיש לך עיניים ואת תראי את זה בפגישה.

אולי הם ייפו את המציאות ופירשו דברים אחרת ממה שאת מפרשת..

ואם ה' ירצה,

את עדיין יכולה להפיל קלסר ברחוב והוא ירים,

אבל ברוב המקרים, אם הוא ייפול את תרימי לבד...

וגם ללכת בכוחות עצמך לחפש אותו,

זו לא האופציה הכי קסומה ומכבדת.

אז יש פאקים בשידוכים,

והרבה,

כי אנחנו לא בעולם מושלם,

אבל הם חלק מהדרך...

וחלק מהניסיון.

ואת תצליחי!!

את כנראה פשוט קצת עייפה ומיואשת ובטראומה,

תנוחי, תתרענני ותאגרי כוחות...

ושה' ימציא לך אותו הדיוק בזמן!

ושהתחושה הטובה תחזור במהרה בעזרתו יתברך

אוו נשמע חויה  קשה 

הזכיר לי  משהו דומה למה שעברתי  

הכי חשוב זה לתת לעצמך חויה חויבית   

 של דיטיים  

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?