חברה טובה מהישוב אכלה אצלי ואז אמרתי(הודעתי) לה שאני באה לישון אצלה..

קיצער,כל הדרך פינטזנו על המזגן הקפוא שבחדר שלה..ואזז,הגענו לחדר ואין מזגןןןן

מפה לשם החלטנו בעצת אמא שלה שנישן בטרמפולינה בחוץ..

בתכלס זה דיי כיף לישון שם ברגיל אבל לא אחרי שאת מפנטזת על מזגן..

סחבנו פוחים,בקבוק עם קרח(למקרה שיהיה מממשששש חם..)נירדמנו רק באחת בלילה,עד שמצאנו את התנוחה הנכונה...

ונירדמנו.

ואזז,בשתיים בלילה התעוררנו לקול טרנסים מהשכנים..קיצער,לילה נורמאלי לא היה...

ואז עברנו באמצע הלילה לסלון ומרוב חום,קמתי בשמונה!!!

חחחחח אני לא יחזור עלזה שובבב

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....