לא ימין ולא שמאל

כשלשום ואתמול

לא אדום, לא כחול,

לא מספד, לא מחול.

רק: "תפוס – כמה שאתה יכול"...

יש דורס ויש נדרס,

יש רומס ויש נרמס,

אין מציל ואין ניצל

יש מנצל ויש מנוצל.

ובתוך המהומה

משום-מה

נותרת אתה בתחתית הערימה...

בלי מעמד, בלי כבוד,

תעבוד ותעבוד,

לטחון מים.

צעק לשמים...

אולי איזה נס...?

אולי תתפרנס...?

והדברים מובנים:

אתה על הפנים

מתחת למאה ועשרים ישבנים...!

עם הבחירה

בארץ הבחירה...

המכורה -

כבר מכורה...!

על העם והארץ

ישלוט איש, עם-הארץ,

שים פתק, שים,

לגזירות ומסים,

לגירוש וחורבן,

לפרוטוקול מחורבן,

של פוליטרוק מפהק,

משהק, מגהק,

שתוי ואכול,

שחושב רק על חו"ל...

כי אתה מממן

ואומר לו: "אמן"...

תגידו: "מה ז'ת'ומרת,

וכי אפשר אחרת???"

רק היום עוד אצעק: "לעזאזל!

הרי שעון החול כבר הולך ואוזל...

עצבים, סבלנות - הם לא מברזל