תגיע, תבלה ותחזור ארצה לחיק אהובתך.

אבל לוותר על העניין הכי חשוב של רבינו לא בא בחשבון

אגב,
המנהג הזה להגיע לחגים לרבי היה נפוץ, ועדיין רווח למדי, גם בשאר חסידויות

שביקש לדחות את הדיון בגלל שהוא רוצה לטוס לאומן. השופט סירב לדחיה ודרש ממנו להגיע באותו יום רלוונטי.

תשאר בארץ. מה הטעם של נסיעה אם אתה לא רוצה? סתם לצאת מהארץ? להכריח את עצמך על משהו שנוי במחלוקת?

רבי נחמן אמר "איש בל יעדר"

אבל לא בא לי להכנס לזה.

כל שנה מישהו חייב להעיף עפיפון עם אש המחלוקת לעבר שדה אחדות ישראל 

לגבי

זה סודי..אל תדברי על זה ככה בפומבי!!!

אני כבר נסעתי.

נחתתי באיסטנבול באיחור של שעה ופיספסתי את הטיסה לקייב.

עכשיו סידרו לי טיסה לקייב מחר בצהריים , ובינתיים שיכנו אותי במלון באיסטנבול , חמישה כוכבים.

יש כאן בריכה, סאונה , חדר כושר ענק והכל בחינם.

בקיצור, תמיד צריך לקטר ואז הכל מסתדר.

איזו מין יוהרה מוזרה זו מצד ילדה בת 16 לקבוע כך בפשטות ש"אין חובה"

את יודעת איזה צדיקים, ביניהם רבנים, מקובלים, ראשי ישיבות ופוסקי הלכה נוסעים לשם במצוותו?

חוצפה

ב. אני לא חושבת שלסוע לחו"ך - עד כמה שהמקום קדוש - בראש השנה "מוסיף נקודות" אצל הקב"ה.

אתה בטח יודע שהשדי חמד מתיר לצאת לחו"ל לקברי צדיקים.

מי אמר שצריך לחיות בתקופה שלו כדי שהוא יחשב לרבם המובהק?

זה קשקוש שזאת המצאה של הרב ברלנד. אולי הוא היה בקבוצה הראשונה שטסו לשם בזמן מסך הברזל, אבל היו שם עוד רבנים חשובים, כמו הרב גרוסמן למשל.

והרעיון של לבוא לאומן בר"ה גם אחרי שרבי נחמן נפטר השנה התחיל מהוראה של רבי נתן.

(והרב ברלנד חי בארץ, כך שהארץ לא הקיעה אותו..)

אני לא אומר שאני בעד לטוס לאומן, אבל יש להם על מי לסמוך מבחינה הלכתית.

מה תעשה?

איך תמשיך בחיים שלך בלעדיה?

מחילה על הציניות.

נא לטוס לאומן בשקט ובשלווה. 

ומה אני אגיד לך,

לא הייתה פעם אחת שטסתי בשקט ובשלווה

תמיד "בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר בְּכָל שְׁעָרֶיךָ. "

וב"ה, זכית.

ועוברים על חוק האינטרנט הראשון: לא להאכיל את הטרול!

ואתם סתם מבזבזים כוחות

ואני ממש מסכימה עם זה..

הרבה פעמים אנשים מעלים כאן דברים שגורמים לנו לחשוב..

ועצם התגובה שלנו, גורמת לנו לברר אצלנו דברים.. 

מה גם שסביר מאוד להניח שכל מה שהוא כותב הם המצאות

בגלל שיש לך חברה אשת ברית משמע שכבר יש לך סיבה אחת פחות לצאת מהארץ, אז מן הראוי שתכבד את רבנו הקדוש ולא תפגום במעלת ארץ ישראל הקדושה שמעלתה גדולה מכל המקומות... 

זאת תמיד אותה המסקנה.

להיות האדם האמיתי, לנסוע , לחוות, להתנסות, לפתוח מרחבים חדשים בגיאוגרפיה ובנפש

וכל צעד הוא מרחיב אופקים ומרגש ומאתגר.

אין מסקנה אחרת.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?