בסופו של דבר הילדה העדיפה לקחת בקופסא רגילה ולאכול קצת קר וזהו. אם מכינים בבוקר זה נשאר בטעם סביר.
שימי לב שאולי גם היה היום מאד חם. בד"כ בימים רגילים האוכל לא אמור להתקלקל מהר כ"כ. לא קרה לנו שהתקלקל.

עוד אפשרות זה לשלוח סנדויץ ופרי נוסף. ולאכול את הארוחה החמה\בשרית בערב.

דברים שאפשר לקחת קר (לא הכל בריאותי...)-
פסטה (אפשר קצת קטשופ בשקית אוכל קשורה)
קציצות\לביבות ירק 
קציצה בשרית (כזאת בלי רוטב)
שניצל (בשרי\פרווה) (אפשר בפיתה או לחם או בקופסא)
ציפס בתנור ושניצלונים\קציצות
תפו"א\בטטה אפויים בתנור
פתיתים שהכינו אותם בבוקר, באותו היום
אורז
פנקייק
קוסקוס (בלי רוטב)
פיצה

בקיצור כל דבר שהוא בלי יותר מדי רוטב או שמן

(בלי רוטב עגבניות)
אני מטגנת קצת בצל, את הבשר (עד שמוכן), פפריקה, פלפל, מלח ואז מוסיפה את הפסטה. מערבבת טוב ומאדה עוד קצת.
זה נחמד גם קר.

צריך להפסיק להשתגע מהאוכל.  מי שלומד ביום לימודים ארוך צריך לקחת עוד סנדוויץ'/בייגלה/קרקרים/קורנפלקס/פירות טריים/פירות יבשים/שקדים/אגוזים/גזרים מקולפים....

יש לי שנים של ניסיון של פאשלות עם כל הארוחות שצריך לחמם. 

מסובך לארוז אותם בתיק ולכן יש צורך להחזיק אותם בנפרד.  לכן בכל יום הם נשכחים בתחנת ההסעה/באוטובוס.  אחרי זה יש את הבלאגן של החימום... המורה האחראי לא לקח/לא החזיר... זה נשפך... זה נשרף... זה התייבש...  זה התכווצ'ץ'...

גם כשלפעמים הכל הולך "כשורה" זה לוקח הרבה זמן ואין להם בכלל זמן לאכול את האוכל וכבר מתחיל שיעור...

בילד השביעי (לקח לי זמן... מודה...) החלטתי ש דייייייייייייייייי......

הילד אוכל אוכל חם כשהוא מגיע הביתה. 

אני דואגת לפנק אותו קצת בדברים קלים (בריאים) שהוא לוקח איתו לימי לימוד ארוכים... כך כולם שמחים.  

מניסיון מר, גם כשיש מיקרוגל בכיתה, זה פשוט לא טעים לילדים לאכול אוכל ביתי שאמור להיות חם.

תפוחי אדמה למשל, זה ממש מגעיל אחרי כמה שעות בקופסה. תנסו... בטח כשאי אפשר לחמם. וגם כשאפשר לחמם, הרבה פעמים החימום לא מספיק או שאין להם סבלנות לחכות בתור...

אני נכנעתי בנושא הזה.

לענ"ד הפתרונות הם באמת - אוכל שאפשר לאכול קר. 

אני התפשרתי עם ילדיי על פחמימות מלאות וליד זה טבעול...

גם סנדויץ זאת אופציה (אני אישית לא בעד לחם).

אפשר להיות יצירתיים ולחשוב על פירות/ירקות/גרנולה וכל מיני כאלה. וגם אני בעד שישלימו צהריים חם ובריא בבית או מקסימום בארוחת ערב...

פחמימות - מה שאני עושה ויש כמובן עוד - אורז, פסטה מלאה, קוסקוס מלא, בורגול...

ואמרתי לך את דעתי על אוכל מבושל ביתי בקופסה בילקוט...

אני לא מכירה טבעול ביתי שמכיל באמת חלבון (לניקי ב יש מתכון ממש חמוד לשניצל תירס ביתי. אין בו טיפת חלבון).

מה שכן כמו שכתבו כאן - אפשר להכין למשל קציצות בתנור, שזה ממש נחמד לאכול קר לדעתי. או בשריות, או קציצות ירק לסוגיהן, או קציצות טונה, או קציצות עדשים... שוב מפנה לניקי, יש לה קטגוריה שלמה של קציצות אפויות שלדעתי יכולה לענות על מה שאת מחפשת... 

ליד זה אפשר לחתוך ירקות שהילדים אוהבים, לשים הכל בקופסה פשוטה מחולקת (כזכור לא מחממים.. אם כן הירקות פחות מתאימים). וזאת אחלה ארוחה 

אמא אחת שאלה אותנו (אנחנו גרים ליד תלמוד תורה) אם היא יכולה להכין תבניות כאלה שמחולקות ובפנים יהיה אוכל והתבניו האלה יהיו אצלינו בפריזר וכל יום נחמם להם את האוכל בתנור שלנו ונביא לילדים שלה לתלמוד תורה תמורה לתשלום נמוך.
אולי את יכולה לעשות כזה הסכם גם?

זו אמונה מיושנת שכבר הופרכה מזמן. תזונה מבוססת פחמימות היא הגורמת לכך. שומן רווי נחוץ לגוף ולמוח בכל גיל ובטח למוח מתפתח של ילדים.

את מחממת בבוקר את האוכל הטוב והמזין שבשלת,

ושמה בסיר תרמוס.

והילד פותח אחרי שעות וזה חם וטוב 

לא צריך מקרר, לא צריך מיקרוגל. השקעה חד פעמית בעלות של הסירים לכל ילד. יש בגדלים שונים

(צריך לשים לב שהילקוט מספיק גדול...)

ירקות טריים את יכולה לשלוח בלוק&לוק לא חתוכים.

אני שמה עגבניות שרי, מלפפון בייבי, פלפלונים סוויט ואז יש לילד ארוחה מושלמת. תוסיפי פרי ובקבוק מים 

אבל במקומך, הייתי הולכת פעם לטעום את האוכל של הקייטרינג.

כי אם אחרי כל המאמץ הם ירצו לאכול כמו כולם, אז חבל על הכסף

תסתכלי על זה של החצי ליטר

אני מזמן הפסקתי לשלוח עם הילדים דברים שצריכים לחזור הביתה.  הרבה פעמים הם שוכחים, ואז גם כועסים עליהם.  זה נראה לי מיותר.  הרבה פעמים באמת קשה להם לזכור.  למה צריך את כל זה????  שיאכלו חם בבית.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....